לא להפוך לרוסיה

האם המדינה טועה כאשר היא חוקרת ושופטת אזרחים או חיילים שהתעללו או הרגו מחבלים פלסטינים כשלא נשקפה מהם שום סכנה? ברור לכל שאף בר דעת לא מרחם על מחבלי הנוח'בה שבאו לישראל כדי לרצוח ולטבוח. יחד עם זאת, ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית (בינתיים), שמתגאה בטוהר הנשק ובמוסריות הגבוהה של כוחות הביטחון שלה.

בתור מדינת חוק, היא אמורה לשמור על סטנדרט גבוה. לכאורה הכול ברור ואותם האזרחים שזועמים היום על המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט בדרך כלל מסכימים עם רוב הקביעות הללו, ולעיתים אף עם כולן.

אולם, כאשר מדובר באירועים חריגים מבחינת רמת האלימות כמו הטבח באוקטובר, רבים מהם שואלים מתוך סערת נפש האם זה הוגן שמדינת ישראל תוקפת את אותם האזרחים שיצאו להגנתם של קורבנות הטבח בזמן שהמדינה עצמה לא הצליחה לייצר תגובה הולמת?

התשובה היא פשוטה. הרוב המוחלט של אזרחי ישראל הם אזרחים שומרי חוק שלא הפרו אותו גם כאשר יצאו להגן על המולדת באותו בוקר נורא ב־7 באוקטובר. רק המיעוט הזעיר ניצל את המצב להתעללות ולהרג שלא היה בו צורך. תשומת לב דומה קיבלה גם פרשת אלאור אזריה, זאת משום שמדובר באירוע חריג ולא בהתנהגות טיפוסית לכלל חיילי צה"ל.

מחבלי חמאס בבית המעצר בשדה תימן, פברואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לישראל יש דוגמה ברורה איך לא להתנהל במצבים כאלה: לפני כשלושה חודשים לאחר הפיגוע באולם הקונצרטים בתיאטרון של מוסקבה, אנשי כוחות הביטחון ברוסיה תפסו חשודים בביצוע הפיגוע ההמוני ועינו אותם לעיני המצלמות עם שוקר חשמלי, שהופנה גם לאיברים אינטימיים. הם אף חתכו לאחד מהם את האוזן.

הניסיון של מדינות אוטוריטריות כמו רוסיה, עיראק, סוריה ואחרות מצביע על העובדה שעינויים ותנאי כליאה קיצוניים לא מפחיתים את המוטיבציה של המחבלים ולא גורמים לאחרים לוותר על התוכניות הזדוניות שלהם.

הניסיון של מדינות אוטוריטריות כמו רוסיה, עיראק, סוריה ואחרות מצביע על העובדה שעינויים ותנאי כליאה קיצוניים לא מפחיתים את המוטיבציה של המחבלים

לכן הטיעון "נראה להם מה זה למען יראו וייראו" אינו תקף כאן. מדובר בנקמנות נטו ובהתעללות שאין לה מקום במדינה מתוקנת. המחבלים צריכים לקבל את העונש המקסימלי, אך יחד עם זאת התעללות והרג של כפותי ידיים שאינם מהווים סכנה לעולם לא צריכים להתקבל כאן כנורמה. מדובר בעניין מגונה, חסר תועלת ואף מזיק לישראל בזירה הבינלאומית. אסור שנהפוך לרוסיה.

תוניסיה מתה מצמא

לפני כמה שבועות פרצו מהומות המים באלג'יריה – ותושבים זועמים יצאו להפגנות סוערות בעקבות ניתוקי מים תכופים ומחסור חמור במי שתיה. אולם מסתבר שביחס לאזורים אחרים בצפון אפריקה מצבם של האלג'יראים יחסית שפיר.

תושב תוניסיה ממלא ג'ריקנים במים, 27 באפריל 2023 (צילום: FETHI BELAID / AFP)

באזורים הכפריים בתוניסיה מרבית האוכלוסייה תלויה בבארות המים שנחפרו על ידי השלטונות או באלה שנחפרו עצמאית, ללא אישורים ובדיקות נאותות. בעקבות שינויי האקלים וזיהום של מקורות מים, הבארות ששימשו את האוכלוסיה הכפרית עד כה התייבשו או שאינם ראויים יותר לשימוש.

התושבים באזורים הללו מספרים כי איכות המים הירודה פוגעת להם בבריאות – רבים סובלים ממחלת הכליות, אחרים מתלוננים על מחלות עיניים.

מחירי מי השתייה עלו בכ־16% בתוניסיה מתחילת השנה. עליית המחירים אינה משפיעה כמו ההזנחה הקשה וההתעלמות מהמשבר, שנמשך כבר לא מעט שנים

מחירי מי השתייה עלו בכ־16% בתוניסיה מתחילת השנה, אך משום שחלקים גדולים מאוכלוסייה בכלל לא מחוברים לצנרת המרכזית, עליית המחירים אינה משפיעה עליהם. לעומת זאת הם נפגעים מההזנחה הקשה וההתעלמות מהמשבר, שנמשך כבר לא מעט שנים.

משרד טורקיש איירליינס באיראן נסגר בגלל חיג'אב

השלטונות האיראניים סגרו השבוע את משרדי חברת התעופה הטורקית טורקיש איירליינס בטהרן משום שהפקידות העובדות בסניף סירבו לעטות חיג'אב. מדובר באזרחיות איראניות ולפי החוק הן חייבות לעטות חיג'אב במקום ציבורי, לרבות במקום העבודה.

הלוגו של טורקיש איירליינס על בניין משרדים באיסטנבול, טורקיה, 13 בנובמבר 2023 (צילום: BULENT KILIC / AFP)

מטורקיש איירליינס לא נמסרה תגובה, ולא ברור האם החברה מתכוונת להיכנע לתכתיבים האיראניים ולהכריח את הפקידות לכסות את שיערן. האירוע הזה מתרחש לאחר הבחירות באיראן, בהן ניצח מועמד ההמחנה הרפורמי מסעוד פזשקיאן.

במערב לא תולים בו תקוות גדולות, אך ככל הנראה הציבור האיראני מאמין שהמועמד הרפורמי עדיף על המועמדים האחרים, שנהנו ממוניטין של קיצונים. השאלה היא האם בסוגיית החיג'אב, שהיא סוגיה קריטית הן עבור המשטר והן עבור הציבור, הנשיא החדש ימשיך באותה מדיניות נוקשה של קודמו אבראהים ראיסי, או שמא הוא יוביל מדיניות חדשה, סובלנית ומכילה יותר.

אם הנשיא החדש לא ימתן את התנהלותם של גורמי הביטחון האמונים על אכיפת החיג'אב, ייתכן מאוד שלמרות התמיכה בבחירות, גם הוא יאבד את התמיכה הציבורית

לפני כשלוש שנים הרצח של מהסא אמיני – צעירה איראנית ממוצא כורדי – בידי משטרת הצניעות היכה גלים באיראן ורבבות יצאו לרחובות במחאה שזכתה בשם "מחאת החיג'אב". מאז המשטר הצליח לדכא את המחאה, אך מבחינת הצעירים והצעירות באיראן, עדיין מדובר בסוגיה קריטית.

אם הנשיא החדש לא ימתן את התנהלותם של גורמי הביטחון האמונים על אכיפת החיג'אב, ייתכן מאוד שלמרות התמיכה בבחירות, גם הוא יאבד את התמיכה הציבורית ואולי אף יצטרך להתמודד עם חזרתן של מחאות החיג'אב.

תמונה של מהסה אמיני בהפגנה נגד השלטון האיראני (צילום: AP Photo/Cliff Owen)

מצרים צוחקת על שר החינוך שלה

האישומים האחרונים נגד שר החינוך הממונה החדש של מצרים, מוחמד עבד אל־לטיף, העלו חששות לגבי תהליך מינויו. עבד אל־לטיף – שמונה לאחר שינויים משמעותיים בקבינט שהוביל הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי – נחשד בזיוף תאריו האקדמיים: תואר שני ותואר דוקטורט.

תחקירים שפורסמו השבוע במצרים מעידים על כך שאוניברסיטת קארדיף סיטי בארה"ב, שבה השר הטרי לכאורה קיבל את הדוקטורט שלו, היא מוסד בלתי מוכר המציע תארים מזויפים בתמורה לכסף. אתר האוניברסיטה מציג תמונה של בניין הדומה לזה של טריניטי קולג' בבריטניה.

תחקירים שפורסמו במצרים מעידים על כך שאוניברסיטת קארדיף סיטי בארה"ב, שבה השר הטרי לכאורה קיבל את הדוקטורט שלו, היא מוסד בלתי מוכר המציע תארים מזויפים

נוסף על כך, אוניברסיטת לורנס, שבה עבד אל־לטיף לכאורה השלים את התואר השני שלו וזכה לתעודה, לא מזכירה באתר הרשמי שלה מסלול ללימודים לתארים מתקדמים. האתר הממשלתי מציין שלשר יש תארים אקדמיים בתחום התיירות והאירוח, ללא ציון שמות מוסדות הלימוד או שנות הסיום.

לפני מינויו לתפקיד השר החינוך, עבד אל־לטיף היה מנכ"ל של רשת בתי ספר פרטיים ובינלאומיים בבעלות אימו נרמין איסמעיל, מומחית ותיקה לחינוך. איסמעיל היא בתו של שר ההגנה המנוח, הפילדמרשל אחמד איסמעיל.

Egypt's new education minister has a 'fake' PhDhttps://t.co/nIyJKewf5F pic.twitter.com/STvSwzZKkR

— Middle East Eye (@MiddleEastEye) July 4, 2024

בעקבות הטענות הוגשה תלונה רשמית לתובע הכללי במדינה הקוראת לחקור את הנושא. נוסף על כך, חבר פרלמנט הגיש בקשה לבית התחתון בדרישה לבדוק את ההתאמה של השר לתפקיד.

הסיפור הזה הביך מאוד את הממשל המצרי, וגרם לאזרחי מצרים ללעוג באופן גלוי לשר בממשלה – לא דבר של מה בכך במדינה אוטוריטרית. השאלה היא האם שר החינוך החדש ישרוד את הסערה ויישאר בתפקידו למרות חוסר התאמתו לתפקיד, או שמא ישלם על טעותו ויודח בבושת פנים.

הסיפור הזה הביך מאוד את הממשל המצרי, וגרם לאזרחי מצרים ללעוג באופן גלוי לשר בממשלה – לא דבר של מה בכך במדינה אוטוריטרית. השאלה היא האם שר החינוך החדש ישרוד את הסערה

השבוע בתולדות מזה"ת: מבצע "צוק איתן"

מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה החל ב־8 ביולי 2014, נמשך כ־50 ימים והסתיים רק ב־26 באוגוסט עם הפסקת אש. המבצע החל בעקבות ירי מאסיבי של רקטות וטילים מרצועת עזה, ובהמשך להתדרדרות הביטחונית שהחלה עם חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים בגוש עציון ב־12 ביוני ולאחר מכן עם חטיפתו ורציחתו של הנער מוחמד אבו ח'דיר בירושלים.

בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות של חיל האוויר והפגזות של חיל השריון וחיל התותחנים בעזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי מאסיבי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים דרך המנהרות או דרך הים.

חיילים בגבול עזה במבצע "צוק איתן", אוגוסט 2014 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בשלב השני, שהחל ב־17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה במטרה לפגוע במנהרות הטרור. בשלב השלישי, החל מ־5 באוגוסט, הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מעזה. בעזה נהרגו כ־2,203 פלסטינים, מתוכם כ־1,200 פעילי טרור. בצד הישראלי נהרגו 67 חיילים וחמישה אזרחים.

משטר חמאס לא הופל במסגרת המבצע. הסיוע ההומניטרי המשיך לזרום לרצועה, הסגר הישראלי הוקל באופן משמעותי ולאחר מספר שנים ישראל הגיעה לסיכום עם ממשלת קטאר על העברת מזוודות דולרים למשטר חמאס בעזה.

משטר חמאס לא הופל במסגרת המבצע. הסיוע ההומניטרי המשיך לזרום לרצועה, הסגר הישראלי הוקל באופן משמעותי ולאחר מספר שנים ישראל הגיעה לסיכום עם ממשלת קטאר על העברת מזוודות דולרים לחמאס