זו לא הייתה ההפגנה הגדולה ביותר שלונדון ראתה השנה או אפילו השבוע. היא הייתה מנומסת מדי ונכחו בה כמה עשרות משתתפים וכלב יפה וחששן בשם רוני שחולץ משכם וחי היום בבטחה בלונדון.

היא נערכה בכניסה האחורית למוזאון הטייט מודרן ולא רבים נחשפו לה, אבל היא הייתה מדויקת והיא כוונה ופגעה במקום שבו היא הייתה אמורה לפגוע. אפשר לקרוא לזה אומנות.

ביום ראשון בבוקר התאספו כמה ישראלים תושבי בריטניה למחות על הצעדים להפיכת ערוץ 13 לערוץ ביביסטי מגויס נוסף. הם עמדו בכניסה לבניין על שמו של לן בלווטניק, התורם החשוב ביותר של טייט מודרן בנוסף למוסדות תרבות נוספים כמו גלריית קורטאולד בלונדון, המוזיאון הבריטי, והאופרה המלכותית בין היתר.

הם עמדו בכניסה לבניין על שמו של לן בלווטניק, התורם החשוב ביותר של טייט מודרן בנוסף למוסדות תרבות נוספים כמו גלריית קורטאולד בלונדון, המוזיאון הבריטי, והאופרה המלכותית בין היתר

בלווטניק אף קיבל תואר אצולה, סר לאונרד, בהוקרה על נדבנותו. לאחרונה הוא עלה לחדשות בישראל בעקבות מינויה של יוליה שמאלוב ברקוביץ' למנכ"לית ערוץ 13 שבבעלותו.

יוליה שמאלוב ברקוביץ', לן בלווטניק (צילום: משה שי/פלאש90, Gregg DeGuire/Getty Images/AFP)

המוחים בלונדון חברים בארגון מחאה שכבר הפגינו בעבר נגד נוכחותה של שרה נתניהו במהלך מתן עדותו של ארנון מילצ'ן בברייטון לפני שנה. אז זו הייתה הפגנה גדולה, רועשת וארוכה בהרבה.

על חוף הים בברייטון, הם עמדו שעות והמתינו לרעיית ראש הממשלה תוך כדי שהם מנופפים בדגלים, מעלים מיצגים בדמות מארי אנטונאנט ובעיקר מחכים להזדמנות להביך אותה אחרי יום שבו היא השגיחה על מערכת הצדק הישראלית מקרוב כמו בפרק של "הסופרנוס". זה היה מרשים, אבל מה הם כבר יכול לבשר לה שהיא לא שמעה כבר, או לתושבי ישראל שלא היה ידוע כבר לכל מי שהתעניין. היא גאה בהרס שהיא ממיטה.

גם הפעם, מול מוזאון הטייט מודרן, המפגינים העלו קטע קצר על תאטרון בובות שבו נתניהו והגביר – בעל ההון השני בגודלו בבריטניה – מתעללים בעיתונות.

גם הפעם, מול מוזאון הטייט מודרן, המפגינים העלו קטע קצר על תאטרון בובות שבו נתניהו והגביר – בעל ההון השני בגודלו בבריטניה – מתעללים בעיתונות

הוא צעקו ביחד "העיתונות אינה הבובה שלך", ו"אל תהרוס את חופש העיתונות". באנגלית זה מתחרז. שלושה מהפעילים אפילו צילמו את עצמם בתוך הבניין עם המסכות האמורות – עד שגורשו והתבקשו להסתפק בפעילות מחוץ לגלריות.

מיצג מחאה נגד לן בלווטניק, בעלי ערוץ 13, מול מוזאון הטייט מודרן בלונדון, 21 ביולי 2024 (צילום: רותם פרי)

"זה היה יותר פעילות גרילה", אמרה אחת מהן, "אבל כן, אולי יש מקום לפעילות בוטה יותר".

לצד היצירות של יוקו אונו, אנרי מאטיס, גרהרד ריכטר ורבים אחרים, עמדו כמה עשרות מפגינים וכלב והפנו את הזרקור לאן שהוא צריך להיות מופנה: לטייקון שמעורב בפעילות פוליטית ברחבי העולם עם מפעל אדיר של תרומות ונדבנות שמיועד ליצור חומת הגנה סביב שמו הטוב.

קבלו את סר לן, חובב האומנות והאופרה, אשר בדומה לסמי עופר, תרם אף הוא מיליונים למוסדות תרבות בבריטניה במסגרת הארט-ווש שלו. בזכות המחאה נגד בלווטניק אתמול, התפרסמה ידיעה ראשונה ב"גארדיאן" על המינוי של שמאלוב ברקוביץ' – ובלטווניק נדרש להסביר אותו.

דובר החברה המחזיקה בערוץ מסר לעיתון האנגלי: "בלווטניק לא מינה את המנכ"לית של חברת החדשות. ההחלטה נעשתה על ידי הדירקטוריון העצמאי של החברה, שבו ללן אין תפקיד". וגם: "בלווטניק מאמין בחופש העיתונות בישראל ובעולם והשקיע כמות משמעותית של כספים כדי להבטיח את הקיום וחופש העיתונות של הערוץ".

"בלווטניק לא מינה את המנכ"לית. ההחלטה נעשתה על ידי הדירקטוריון העצמאי של החברה, שבו ללן אין תפקיד. בלווטניק מאמין בחופש העיתונות והשקיע סכומים משמעותיים כדי להבטיח את קיום הערוץ"

בעיתון, אגב, כינו במקור את בלווטניק "אוליגרך". אחרי פרסום הידיעה, נציגיו שלחו תלונה ל"גארדיאן" והדגישו כי בלווטניק בכלל נולד באוקראינה, כי הוא מחזיק היום באזרחות בריטית ובאזרחות אמריקאית בלבד, וכי הסיט את כל השקעותיו הגדולות הרחק מרוסיה לפני שנים רבות.

מפגין נגד לן בלווטניק בלונדון עם הכלב רוני, שחולץ משכם וחי כיום בלונדון, 21 ביולי 2024 (צילום: שאול אדר)

ספק אם מוסד כמו הטייט מודרן ישמח אף הוא לפרסום שכזה. זהו גוף ששיח גלריה אופייני שלו עוסק במושגים כמו קולניליזם, דה-קלוניליזים, אימפריליזם, מגדר, טראנסיות, פשעי האדם הלבן וגיוון אתני ומעט מאוד באומנות עצמה. כל קישור לממשלת ישראל הנוכחית ולעומד בראשה עשוי להיות אסון יחסי ציבור.

"האם מעשיו של בלווטניק מתאימים לערכי הטייט מודרן?", שאלתי את משרד העיתונות וטרם נענתי. "בדיוק", אמרה ג'ני, אחת המארגנות והמציגות, "לכן בחרנו בטייט מודרן ואוניברסיטת אוקספורד לפעילות הזאת".

"האם מעשיו של בלווטניק מתאימים לערכי הטייט מודרן?", שאלתי את משרד העיתונות וטרם נענתי. "בדיוק", אמרה ג'ני, אחת המארגנות והמציגות, "לכן בחרנו בטייט מודרן ואוניברסיטת אוקספורד לפעילות הזאת"

בהנחה שבלווטניק הוא באמת חובב אומנות, אולי כדאי שהוא ינצל את הזמן לביקור בתערוכת האקספרסיוניסטים המוצגת בימים אלו. הוא יגלה שרבים מאנשי הזרם הזה הפכו למוקצים גם בעיני הבולשביקים וגם בעיני הנאצים ויצירותיהם נאסרו להצגה. זה מה שפשיזם עושה לעולם האומנות.

הוא יוכל לעמוד מול הציור של האמן הצרפתי אנדרה פוגרון, "טבח בסאקיאט", בו מוצגת ערימת גופות לרגלי מגפי צבא. סאקיאט סידי יוסוף הוא כפר בטוניסיה על הגבול האלג'ירי שהופצץ על ידי הכוחות הצרפתיים בפברואר 1958 במהלך מלחמת העצמאות האלג'ירית.

"טבח סאקיאט", ציור של אנדרה פוגרון מ-1958 (צילום: The estate of the André Fougeron/Tate Modern)

כוחות הממשלה הצרפתית באלג'יר טענו שהכפר הוא בסיס לפעולות גרילה. 68 אזרחים נהרגו בהפצצה. הציור עורר מהומה מכיוון שנרמז בו על מעורבות הצבא.

ככה נראה, סר לן, חופש אומנותי – ובהשאלה, חופש עיתונות.