"אני הדרג המדיני, והדרג המדיני מתיר תפילת יהודים בהר הבית", הודיע השר איתמר בן גביר, הודעה ששרדה מספר שעות עד שראש הממשלה בנימין נתניהו התעורר בניו יורק והודיע כי אין לה תוקף.

אבל הודעתו של בן גביר שרדה מספיק שעות כדי להתחיל ולחולל רעש בעולם הערבי המוסלמי, ולשמש דוגמה נוספת לסכנות הגדולות שבמסירת מפתחות המדינה לקיצוניים משיחיים וגזענים.

הודעתו של בן גביר כי הוא מתיר תפילת יהודים בהר הבית שרדה מספיק שעות כדי להתחיל לחולל רעש בעולם הערבי המוסלמי – דוגמה נוספת לסכנות שבמסירת מפתחות המדינה לקיצוניים משיחיים וגזענים

על אף היריבות ביניהם, המשיחיים הקיצוניים בני כל הדתות נשענים על אותן אמונות בסיסיות, בהן האמונה המשותפת בחזון "אחרית הימים". מלחמת גוג ומגוג שתביא בעקבותיה את משיח בן דוד ואת עליונות מאמיניו בוורסיה היהודית. קרב "ארמגדון", שלאחריו האנושות כולה תנהה אחר ישו, אשר יחזור כפי שהבטיח. בוורסיה המוסלמית, "ההבטחה האחרונה" (אלועד אלאוחרא) היא להריגת כל הכופרים או המרת דתם לאסלאם אצל שכנינו. אפילו לנורדים יש את קרב אחרית הימים שלהם – ה"ראגנארוק".

חזון אחרית הימים הוא לפעמים "קישוט אסכטולוגי" של עתיד לא מוגדר, אשר לא יגיע לעולם. כך זה באסלאם הסוני האורתודוכסי וביהדות המסורתית כאחד. יש חזון משיחי – אבל הוא לא תכנית פעולה ממשית, אלא אידיאל שלא אמור להתממש. ברגע שהחזון המשיחי הופך לתכנית פעולה ממשית וארצית השואפת להביא אוטופיה – בפועל אנחנו מקבלים חורבן.

המשיחיות הממשית הזו, של חמאס, של קיצוני הממשלה, של האוונגליסטים, היא לא מסורתית אלא רדיקלית וחדשנית. היא אנטי מסורת בעצם החידוש שטמון בה והיא הולכת נגד הזרמים העיקריים, הן ביהדות, הן בנצרות והן באסלאם.

העיסוק ב"הבטחה האחרונה", למלחמת ג'יהאד והריגת כל הכופרים, היה חלק מהמסרים של הנהגת החמאס בשנים האחרונות והפך גם לחלק מרכזי להצדקת טבח ה-7 באוקטובר. עבור הנוצרים האוונגליסטים הקיצוניים, התמיכה בישראל היא רק שלב בדרך למלחמת ארמגדון, כשישו יחזור בביאתו השנייה ויהרוג את כל הכופרים, בדרך להקמתה של מלכות שמיים בה כולם יהיו מאמיניו.

חזון אחרית הימים הוא לפעמים בעתיד לא מוגדר. יש חזון משיחי – אבל הוא לא תכנית פעולה ממשית, אלא אידיאל שלא אמור להתממש. ברגע שהחזון המשיחי הופך לתכנית פעולה ממשית, אנו מקבלים חורבן

גם ביהדות יש רבים, חלקם מחזיקים בעמדות כוח בממשלה, שרואים במלחמה הנוכחית את תחילתה של מלחמת גוג ומגוג, שבסיומה יבוא המשיח על חמורו הלבן ועם ישראל ישכון לבטח בארצו לעולם ועד.

ולאלה, דוגמת בן גביר, שנראה בדרכו גם לקבינט המלחמה הישראלי, אין כל מחסומים לפני שהם מייצרים פעולות ומצהירים הצהרות שיכולות להאיץ את המלחמה ושפיכות הדמים.

כעת, החזונות המשיחיים של שלוש הדתות המונותיאיסטיות סוגרים על אזרחי מדינת ישראל ומאיימים לקחת מאתנו את המדינה היהודית הציונית והחילונית, שהורינו וסבינו ביקשו להקים כאן. הם גם מאיימים על שוחרי השלום, הביטחון והשגשוג באזור ובעולם כולו.

מצד אחד אלו צוררי חמאס שיצאו לטבוח בילדים, נשים וגברים ישראלים, חדורי אמונה שהם עושים זאת כשלב בדרך לתחיית המתים ולהעמדת הכופרים למשפט האל.

מצד שני אלו הם היהודים המשיחיים הנטועים עמוק בשלטון הישראלי, הרואים את המלחמה כאמצעי ליישובה של עזה ביהודים, שלב נוסף בדרך למימוש חזון אחרית הימים שלהם ומעודדים פרובוקציות בהר הבית/אל-חראם א-שריף, כדי להדליק את כל המזרח התיכון והעולם המוסלמי.

מעבר לאוקיינוס, אלו הם האוונגליסטים האמריקאים, חבריו הגדולים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפרט לסכומי הכסף הגדולים שהם משקיעים בהתנחלויות ובמתנחלים כמקדמי הארמגדון שלהם, עלולים לזכות בקרוב לנשיא קשוב מאוד למאווייהם. וזו רק אחת מהסכנות הטמונות בדונלד טראמפ כנשיא.

החזונות המשיחיים של 3 הדתות המונותיאיסטיות סוגרים על אזרחי ישראל ומאיימים לקחת מאתנו את המדינה היהודית הציונית והחילונית. הם גם מאיימים על שוחרי השלום, הביטחון והשגשוג באזור ובעולם

המשיחיים בכל העולם התאחדו ושמו את יהבם על הפיכת כולנו לעוד כלי בדרכם למימוש חזונות המוות שלהם. הדרך לעצור אותם חייבת לעבור בהבנה, שגם אם אנו דוברים את אותה שפה כמו המשיחיים שלנו, הרי שאנו נעים במסלולים ערכיים מקבילים שלעולם לא ייפגשו.

הפלגים הדתיים המשיחיים, יהיו אלו מוסלמים, נוצרים או יהודים, תמיד יבקשו לקרב את עתיד "אחרית הימים", לו הם מייחלים, בעוד אנחנו, החילונים, המסורתיים והדתיים המתונים, נבקש להבטיח ולחזק את ההווה ואת העתיד הנראה לעין, זה שלנו, של ילדינו ושל נכדינו.

הנקודה הזו יכולה לשמש כנקודת משען להתמקד במצווה הבסיסית והמסורתית של "עשה טוב, סור מרע, בקש שלום ורדפהו" ולצאת ביחד נגד הרדיקליות המשיחית.

בקרב הזה בין "אחרית הימים" ל"ימינו אנו", חובה עלינו לייצר את הבריתות עם השותפים שלנו בצד השני. עם אלו שכמונו מבקשים לבנות כאן הווה ועתיד טובים יותר ולא לקרב מלחמות גוג ומגוג למיניהן.

לייצר ברית של מתונים עם הרשות הפלסטינית, מדינות ערב המתונות, הרוב הגדול של מדינות אירופה, והציבור הליברלי האמריקאי, שהוא רוב בארצות הברית. רוב, שבתנאים הנכונים יוכל לנצל את עליונותו המספרית לניצחונה של קמלה האריס בבחירות.

בקרב הזה בין "אחרית הימים" לבין "ימינו אנו", חובה עלינו לייצר את הבריתות עם השותפים שלנו בצד השני. עם אלו, שכמונו מבקשים לבנות כאן הווה ועתיד טובים יותר ולא לקרב מלחמות גוג ומגוג למיניהן

הברית הזו היא העתיד של האזור, אם לא נשכיל לבנות ולחזק אותה, אם מפלגות המרכז הישראליות ימשיכו לנסות להיות ימין ולשלול מהפלסטינים את עצם זכותם להגדרה עצמית, וימשיכו לפחד לדבר עם המתונים בצד השני, נסחף כולנו אל עבר האבדון בזרם העכור והחזק של הפונדמנטליזם הדתי. זרם אשר ככל שחולף הזמן מכתר אותנו יותר ויותר.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.