באחת הרשומות הקודמות שלי עסקתי בהטיה האדירה שיש בישראל למען ציבור המתנחלים, ציבור שמונה, כדאי להזכיר, כ-5 אחוז מאוכלוסיית המדינה. מספר אדיר של שרים מתנחלים, מספר גדול של שופטי עליון, מנכ"לים, בכירים בארגונים במשק ואפילו בצבא (בכל המקרים גדול בהרבה ממספרם באוכלוסייה). זוהי סוגיה בעייתית, אבל היא לא הסוגיה הבעייתית ביותר. הבעיה הקשה ביותר היא שההתנחלויות הן נטל אדיר על מדינת ישראל ב-4 היבטים לפחות:

הביטחוני, הכלכלי, המוסרי והמדיני.

סוגיית ייצוג היתר של המתנחלים היא סוגיה בעייתית, אך לא הבעייתית ביותר. הבעיה הקשה ביותר היא שההתנחלויות הן נטל אדיר על מדינת ישראל ב-4 היבטים לפחות: הביטחוני, הכלכלי, המוסרי והמדיני

בהמשך הרשומה אתייחס לכל אחת ואחת מהנקודות האלה. אבל קודם לנקודה חדשה שעולה בתקופה האחרונה, במיוחד מאז טבח 7.10, ולפיה ההתנחלויות חיוניות לביטחון ישראל. כל כך חיוניות, שגורמים בפיד הביביסטי בכלל ובערוצים הביביסטיים ואצל השופרות בפרט, מציעים להקים ישובים חדשים בעזה וישובים נוספים ביהודה ושומרון, לכאורה כדי להגן על ביטחון המדינה.

מכל השקרים של מכונת הרעל הביביסטית, זה אולי החמור ביותר. בעוד שאפשר היה לקבל, גם אם לא להסכים לה, את הטענה שארץ ישראל שייכת במלואה ליהודים ושהציווי האלוהי, או התנ"כי, מחייב אותנו ליישב את כולה, את הטיעון החדש אי אפשר לקבל.

קשה להבין איך בפליק פלאק כפול, הצליחו הביביסטים והכהניסטים, הלו הם הכת השולטת כעת, להפוך את ההתנחלויות האיומות לא רק לאידיאולוגיות, אלא גם לתורמות לעם ישראל כולו. כמו תמיד בטור הזה, בואו נצא מהפוזיציה והסיפורים וניגע בעובדות.

אז דיברנו על ארבעה פרמטרים, בואו נפרוט אותם.

1. ההיבט המוסרי

ראשית, ההיבט המוסרי. הוא הפן הקל. ההתנחלויות הן ישובים יהודים וישראלים בקרקע שנמצאת במקרה הטוב במחלוקת בין לאומית. רבים מהם ישובים לא מוסדרים, לא חוקיים ולא תקניים.

במקרים רבים הם ישובים שנבנו מראש בתור "עצם בגרון" הפלסטיני, במגמה לייאש ולדכא את הפלסטינים ולהראות להם שהיהודים הם השולטים. רבים מהם נבנו גם כדי לנסות ולהפוך כל פתרון מדיני עתידי ללא אפשרי ולא ישים.

במקרים רבים היישובים נבנו מראש כ"עצם בגרון" הפלסטיני, כדי לייאשם ולדכאם  ולהראות להם שהיהודים הם השולטים. רבים מהם נבנו גם כדי לנסות ולהפוך כל פתרון מדיני עתידי ללא אפשרי ולא ישים

אני כבר לא מדבר על מעשיהם של חלק מהמתנחלים, על ההתעללויות היומיומיות ועל המציאות שנכפית באיו"ש בשל נוכחות המתנחלים שם, נוכחות שלא מאפשרת לפלסטינים לנוע אפילו בין הכפרים שלהם לבין עצמם, בשל ריבוי המחסומים.

מוסרי, איך נאמר, זה לא. על המוסר היהודי המפורסם אני כבר לא מדבר. אגב, להסיר ספק, אף אחד לא טען שהצד הפלסטיני מצטיין במוסריות. אבל באנו לדבר פה היום על הצד היהודי, המתנחלי.

כדאי גם להזכיר שמדינת ישראל הוקמה כדי להוות בית לעם היהודי. לא יהיה בית לעם היהודי כל עוד מעורבבת בתוכו אוכלוסייה של 3 מיליון פלסטינים, שביחד עם 2 מיליון ערבים אזרחי ישראל, תהווה רוב במדינה.

ברור לכל בר דעת, גם לבצלאל סמוטריץ', כי אין שום אפשרות לרבע את העיגול הזה. כל עוד נמצאים אזרחים ישראלים מעורבבים בתוך פלסטינים שאינם בעלי אזרחות, אלה תחת שלטון ישראלי ואלא תחת שלטון פלסטיני וצבא ישראלי, אנו מסכנים את הבית היהודי. אנו מסכנים את אותם 7.5 מיליון יהודים שגרים בתחומי הקו הירוק, תמורת הזיה משיחית של חצי מיליון יהודים כעצם בגרונם של הפלסטינים. הזיה, שכפי שתיכף תראו רק עולה כסף ומחסלת את הביטחון הלאומי.

2. ההיבט המדיני

בואו נעבור להיבט המדיני. גם פה הכל די פשוט. ההתנחלויות הן נזק מדיני עצום לישראל. הן לא מקובלות על טובי ידידינו, הן מהוות נקודה למחלוקת בכל שיחה של נציג ישראלי עם מקביליו בעולם.

הם מקשות עלינו באו"ם, הן שומטות את הקרקע המדינית מכמעט כל טיעון ישראלי, מהסיבה הפשוטה שהעולם לא מקבל ולא יקבל את המבנה המוזר הזה שבנתה מדינת ישראל ב-50 השנה האחרונות.

פעם אחר פעם, ממשל אחר ממשל בעולם, מסבירים לנו בעדינות או פחות בעדינות, איזה נזק גורמות לנו ההתנחלויות וכמה קשה להיות ידיד ישראל בעולם, כשישראל ממשיכה לתחזק את האיים האלה בלב האזורים הפלסטיניים שנמצאים במחלוקת בינלאומית.

ישראל הופכת להיות מוקצית מחמת מיאוס בגלל ההתנחלויות, בגלל המעשים של התושבים בהתנחלויות ובגלל המעשים של צה"ל שנאלץ לשמור על חיי המתנחלים, תוך הענשה קולקטיבית של התושבים הפלסטינים שבאזור.

ישראל הופכת מוקצית מחמת מיאוס בגלל ההתנחלויות, מעשי תושביהן, ובגלל המעשים של צה"ל שנאלץ לשמור על חיי המתנחלים, תוך הענשה קולקטיבית של התושבים הפלסטינים באזור

אין אדם אחד הגון, כולל רוב המתנחלים, שיטען שההתנחלויות עושות טוב לישראל בעולם הדיפלומטי מדיני. הן נטל נוראי, וכל בר דעת מבין את זה.

3. ההיבט הכלכלי

בואו ניגע בהיבט הכלכלי. מדינת ישראל החליטה, מסיבות השמורות עמה, להקל על היושבים בקווי עימות. אלא שהרעיון הנכון בבסיסו, לאפשר הטבה לישובים היושבים בתוך מדינת ישראל, על קו התפר, הפך למפלצת ענק כשהוא מיושם על ישובים היושבים מחוץ לקו הירוק.

בעוד למדינה יש אינטרס ברור לעודד תושבים לרדת לפריפריה ולשבת באזורי הגבול, אין לה שום אינטרס לשלוח תושבים לגור מעבר לקו הירוק ולסנדל את עצמה. ובכל זאת, המדינה מאפשרת הטבות של מיליארדים מדי שנה, במיסים, לתושבי ההתנחלויות.

יתרה מזאת, במחקר שערך לאחרונה מכון מולד, התברר כי תושבי ההתנחלויות מקבלים כ-10 אחוז ממענקי משרד הפנים, משרד החינוך ועוד. כלומר פי שניים מחלקם באוכלוסייה. במילים אחרות, כל תושב התנחלות מקבל ממדינת ישראל פי שניים מאחיו שגר בשדרות, אופקים, תל אביב וכפר סבא. למה? ככה. כי יש להתנחלויות לובי חזק.

העניין הוא שזה הכסף הקטן. הסכומים קופצים לממדים מפחידים כשמכניסים למשוואה עלות שני גורמים, תשתיות וביטחון. רבים מהישובים מעבר לקו הירוק נהנים ממערכת כבישים עוקפים, שמטרתם לעקוף את הישובים הפלסטינים הרבים שנמצאים בשטחם.

לשם כך נסללים מאות קילומטרים של כבישים חדשים, מוארים, מושקעים ומפנקים. במקרים רבים מוקפים הכבישים האלה בחומות או בגדרות תיל, לעיתים עם מגדלים או מחסומים, כל זאת כדי לשמור על חיי המתנחלים הנוסעים ליישוביהם.

היישובים עצמם מוקפים במקרים רבים בגדרות, עמדות שמירה, מחסומים ושאר אמצעים טכנולוגיים ואנושיים, שוב, על מנת לשמור על חיי המתנחלים. האמצעים האלה עולים כסף. הרבה כסף. המון כסף למעשה.

למדינה יש אינטרס לעודד תושבים לרדת לפריפריה ולאזורי הגבול, אך לא לשלוח תושבים לגור מעבר לקו הירוק. ובכל זאת, המדינה מאפשרת הטבות של מיליארדים מדי שנה לתושבי ההתנחלויות

ואפילו זה בבחינת כסף קטן, כי על פי הערכות של מספר אלופים במיל' עימם התייעצתי בכתיבת הטור הזה, המדינה מחזיקה לפחות שש חטיבות מלאות באזור איו"ש, המועסקות בהגנה על המתנחלים. לחטיבות אלה יש להוסיף כוחות נלווים של תצפית, מודיעין, יחידות מיוחדות, משטרה צבאית, מג"ב ועוד, המהוות תוספת אדירה לסד"כ.

רוב רובן של החטיבות הללו, לא מגינות על מדינת ישראל, הן לא מגינות על היושבים בהוד השרון, בנתיבות, בשלומי או בבית שמש. הן מגינות ישירות על חייהם של אותם חצי מיליון איש היושבים מחוץ לתחומי הקו הירוק.

בניגוד לכוחות ניידים המסוגלים לצאת ולהיכנס לתוך ערים פלסטיניות, במידה שיש צורך לטפל בטרור, כוחות אלה הם כוחות סטטיים, היושבים בשטח מזה שנים ארוכות, מגודרים, מחופרים ומבוססים בבסיסי קבע ועולים למדינה לפחות (על פי הערכות שונות) לפחות כ-2 מיליארד שקל בשנה. זוהי הערכה שמרנית וזהירה, כי היא לוקחת בחשבון חיילים סדירים, שעלותם זולה למשלמי המיסים, ומכווצת מאוד את העלויות הלא ישירות שנובעות מהחזקת כוח אדיר שכזה מחוץ לתחומי מדינת ישראל הריבונית.

אבל, מכובדיי, כל אלה הבעיות הקטנות. כלכלית אפשר להסתדר, מדינית מדינת ישראל מצליחה איכשהו להחזיק מעמד, ומוסרית ממילא לא מעניין אף אחד כאן, אחרת לא היינו בוחרים בנאשם בפלילים לראש ממשלתנו פעם אחר פעם.

4. ההיבט הביטחוני

אז בואו נדבר על ההיבט הביטחוני. 99.9 אחוז ממדינות העולם מגינות על עצמן מתוך גבולותיהן. הצבא מתפרש על קווי הגבול, באמצעים שונים ומגוונים, ומטרתו לשמור על גבולות המדינה. במשימה זו, למשל, נכשל צה"ל באופן טוטלי ב-7.10.

אלו הבעיות הקטנות. כלכלית אפשר להסתדר, מדינית מחזיקים איכשהו מעמד, ומוסרית ממילא לא מעניין אף אחד כאן, אחרת לא היינו בוחרים בנאשם בפלילים כרה"מ שוב ושוב. אז בואו נדבר על ההיבט הביטחוני

צה"ל לא נכשל כי הדרך הנכונה להגן על המדינה היא אחרת. הוא נכשל כי הוא לא עשה את משימתו כהלכה. אגב, גם באזורי סכסוך, מגינות על עצמן המדינות מתוך גבולותיהן.

איש בהודו לא חשב לבנות התנחלויות בפקיסטן, איש בסעודיה הנלחמת בחות'ים לא חשב לשלוח סעודים להתנחל באזורי החות'ים. ברור לכל בר דעת כי הגנה עושים מתוך הגבולות המקובלים והריבוניים, ובמקרה הצורך מתקיפים בשטח האויב ויוצאים חזרה.

גם בתקופות הטרור הקשה שהגיע ממצרים, תקופות הפדאיונים, איש בממשלת ישראל לא ניסה לבנות ישובים ישראלים בתוך אזורי הפדאיון. בטרור מטפלים עם צבא, לא עם אזרחים בלב הטרור.

ולכן הבעיה הביטחונית הקשה במדינת ישראל היא שצה"ל צריך לא רק לשמור על קווי הגבול המרובים, עם ירדן, לבנון, מצרים, סוריה, רצועת עזה ואיו"ש, אלא לשמור על ישובים ישראלים וחיי אדם ישראלים הנמצאים למעשה בתוך שטח זר.

שימו לרגע בצד את כל מה שאתם מכירים על הסכסוך הישראלי פלסטיני, ונסו לחשוב נקי, מחדש.

כל התנחלות ישראלית, בין אם זו התנחלות מפונקת נוסח עופרה, בה צמחה המחתרת היהודית ובה צמח שופר העל עמית סגל, ובין אם זה מאחז סהרורי כמו פני קדם (בו גר שמחה רוטמן), מדינת ישראל מחויבת לשמור על חיי תושביו. ולא פחות חשוב מכך, חובתה לשמור על חיי תושביו כשהם משנעים את עצמם, חזור ושנע, למסגרות הלימודיות, למקומות העבודה שנמצאים במקרים רבים בתחומי הקו הירוק, או סתם לנסיעות לתוך הערים הגדולות שנמצאות בתחומי ישראל.

מדינת ישראל אחראית לחייו של כל נער תושב אלקנה, הרוצה ללכת לראות סרט בפתח תקווה, על כל המשתמע מכך. ליווי צבאי, מחסומים, סלילת נתיב בטוח לנסיעה לתוך המדינה וחזרה וכיוצא בזה.

הבעיה הביטחונית הקשה בישראל היא שצה"ל צריך לא רק לשמור על קווי הגבול המרובים, עם ירדן, לבנון, מצרים, סוריה, רצועת עזה ואיו"ש, אלא לשמור על ישובים ישראלים וחיי ישראלים שם

קחו למשל את אותו מאחז של איש המשפט המהולל רוטמן, פני קדם, המאחז שלא אושר למעלה מ-20 שנה, ולמרות זאת זכו תושביו להנחות מס מפליגות על פי חוק.

המאחז נמצא כ-15 קילומטר בנקודה הקרובה ביותר שלו לקו הירוק. עמוק בתוך השטח הפלסטיני. על פי חוק, זכאים כל תושביו להגנה של הצבא הישראלי. אותו צבא שצריך לשמור על תושביו כשהם נמצאים בתוך הישוב ומחוצה לו.

האם יש צורך להסביר לכל אחד מהקוראים והקוראות המכובדים, כמה מסובך, יקר, מורכב ומטורף לשמור על חיי תושבי פני קדם? האם יש לכך מטרה מדינית? כלכלית? מוסרית? התשובה ברורה.

עכשיו קחו את פני קדם, ותכפילו אותו בכ-150 (בערך מספר הישובים מעבר לקו הירוק, שיכול להשתנות בכל רגע, כששני נערי גבעות עם עז וקרוון יחליטו להקים מאחז חדש). כלומר, במקום לשבת על קו גבול שאורכו כ-300 קילומטר, צריכה מדינת ישראל לספק ביטחון ל-150 ישובים, שלכל אחת מהם יש גדר היקפית של מספר קילומטרים.

צבא הגנה לישראל צריך לשמור לא רק על גבול פשוט יחסית, שמצד אחד שלו יש אזרחים ישראלים ומצד שני מדינת אויב, לצורך העניין, אלא לשמור על חצי מיליון תושבים שמסתובבים בשטח שאינו מדינת ישראל, חיים שם ונעים שם בחופשיות.

רוב רובם של הישובים הללו, חשוב להגיד, לא יושבים על קו הגבול בין ישראל לאזורי הגדה. כלומר, לא רק שיש לאבטח אותם, יש לאבטח אותם עמוק בתוך השטח הפלסטיני, על כל המשתמע מכך, כלכלית, ביטחונית ומוסרית (אם למישהו אכפת).

מספר הישובים ישתנה כששני נערי גבעות עם עז וקרוון יחליטו להקים מאחז. במקום לשבת על קו גבול שאורכו כ-300 ק"מ, צריכה ישראל לספק ביטחון ל-150 ישובים, שלכל אחד מהם יש גדר היקפית של מספר ק"מ

ומה יקרה אם יהיה 7.10 באיו"ש?

זו הרי הטענה הגאונית של הביביסטים והסגליסטים. אנחנו שומרים עליכם, כדי שלא יהיה 7.10 הפעם בכפר סבא, נתניה והוד השרון.

ובכן, ככל הידוע לי, מדינת ישראל לא מעבירה מיליארדים לרשות הפלסטינית, כפי שהעבירה לחמאס, והרשות הפלסטינית משתמשת ברוב הכסף שהיא כן מקבלת לשימושים אזרחיים ולא על מנת להתחמש בטילים, אמצעי לחימה ועוד.

ובכל זאת, שווה להתמודד עם התסריט הזה, מופרך ככל שיהיה. והאמת שהוא לא כל כך מופרך, כי אם יתגשמו תוכניותיהם של בצלאל סמוטריץ' ושות', תתפורר הרשות הפלסטינית ובמקומה ייכנסו לשטח כוחות חדשים. מי הם יהיו? האם חברי כת הארי קרישנה? האם אנשי הארגון העולמי להגנה על צבי הים? ספק.

סיכוי סביר שמי שייכנס לוואקום שייווצר, אם חלילה ייווצר, יהיו כוחות חמאס. וכן, הם ישמחו לארגן טבח נוסף באזור איו"ש, רק שהפעם התסריט יהיה הרבה יותר מורכב, באדיבות המתנחלים.

במקרה של 7.10 באיו"ש, מדינת ישראל תצטרך לשלוח כוחות צבא פנימה והחוצה. היא לא תוכל לאטום את הגבול, כיוון שבצד השני של הגבול נמצאים מאות אלפי ישראלים. שום התנחלות לא תעצור את הטבח המתוכנן, להיפך, היא פשוט תהווה עוד יעד לטבח.

יתרה מכך, במקרה של מלחמה מפנים אוכלוסייה מאזורי חיכוך (ראו את הצפון כעת) ולא משתמשים באוכלוסייה כמגן אנושי. ושוב, אפילו לו הייתה רוצה מדינת ישראל להשתמש באוכלוסיית איו"ש כמגן אנושי, זה לא היה אפשרי. איך בדיוק ישוב כמו פני קדם, 15 קילומטר מכל קו גבול סביר עם מדינת ישראל, אמור להגן על כפר סבא מהתקפה שיוצאת מקלקיליה היושבת על הגדר?

במקרה 7.10 באיו"ש, ישראל תצטרך לשלוח כוחות צבא פנימה והחוצה. היא לא תוכל לאטום את הגבול, כי בצדו השני יש מאות אלפי ישראלים. שום התנחלות לא תעצור את הטבח המתוכנן, אלא תהווה עוד יעד לטבח

איך יצהר, היושבת קילומטרים רבים מהגבול, תגן על התקפה שתגיע מאזור בידיה? איך ישמרו תושבי אבני חפץ מהתקפת פתע שתגיע מטול כרם? רק תחשבו על ההתנחלויות ההזויות שישבו על קו החוף ברצועת עזה. כיצד ועל פי איזה תסריט הזוי הן היו מגינות על גדר הגבול שנמצאה עשרה קילומטר ויותר מזרחית להם?

התשובה ברורה. הן לא היו מגינות, רק מייצרות כאב ראש לראשי צה"ל במחשבה איך להגן על נחל עוז שנמצאת על קו הגבול עם עזה, ואיך להגן על גוש קטיף הנמצא בעומק שטח האויב. כל מפקד היה צריך לחשוב איך לחלק את מעט כוחותיו בין אופקים הלגיטימית והישראלית, לבין בדולח היושבת על גבול רפיח ונמצאת בידי אנשי חמאס. ממש שכפ"ץ ביטחוני אדיר.

וכך זה ממשיך וממשיך. בדמיון של הכהניסטים, הביביסטים והמתנחלים, ההתנחלויות מגינות ביטחונית על מדינת ישראל. בפועל, יגיד לכם כל מי שהיה סמל בצה"ל, ההתנחלויות הן מכשול אדיר לביטחון. במקרה של התקוממות ביו"ש, התקפת טרור מיו"ש או כל תסריט אימים אחר, ההתנחלויות יהיו אלה שיכפילו את הדאגה הביטחונית, יהפכו בעצמן למטרות ולטבח, ובמקום לסייע לביטחון, הן ירתקו כוחות אדירים להגנתן. בעצם כפי שהן עושות היום.

לא צריך להיות פילדמרשל במילואים, בשביל להבין שקל יותר להגן על קו הגבול הישראלי עם אזור יהודה ושומרון, כשיושבים על קו הגבול ומגינים רק לכיוון אחד, מאשר להגן על קו הגבול כשצריך כל הזמן להסתכל לשני הכיוונים, מזרחה ומערבה.

לא צריך להיות גאון צבאי בשביל להבין, ש-6 חטיבות שמגינות על חיי המתנחלים בישובים שלהם, הן 6 חטיבות שחסרות על קו הגבול בעזה, בצפון ובגבול האמיתי של מדינת ישראל, על הקו הירוק. לא צריך להיות סטנלי פישר בשביל להבין מה העלות של 6 חטיבות מילואים, למשל, למשק הישראלי. העלות אדירה.

לא צריך להיות גאון צבאי בשביל להבין, ש-6 חטיבות שמגינות על חיי המתנחלים בישובים שלהם, הן 6 חטיבות שחסרות על קו הגבול בעזה, בצפון ובגבול האמיתי של מדינת ישראל, על הקו הירוק

אפשר להמשיך ולהתווכח על האידיאולוגיה, על החשיבות של העם השב למולדתו, ביצהר, בתפוח ובאלקנה. דעתי שונה מדעת המתנחלים, אבל לפחות יש כאן בסיס הגיוני לדיון. אבל תרומה לביטחון? סך תרומת ההתנחלויות לביטחון היא תרומה שלילית, ועוד לא דיברנו על המוטיבציה של ארגוני הטרור השונים להוציא לפועל טרור, כשהם נתקלים יום יום במחסומים שמקים צה"ל באזור הגדה, מחסומים שלא היו מוקמים לולא היה צריך לשמור על חיי המתנחלים. אין גם ספק שהחיכוך היומיומי של המתנחלים עם הפלסטינים, לא תורם לרוח הטובה בין העמים.

לסיכום

יש לפנינו מפעל שלם, מפעל ההתנחלויות, שמזיק למדינת ישראל בכל פרמטר אפשרי. הוא מזיק כלכלית, מדינית, מוסרית ואולי הכי חמור, מזיק ביטחונית והופך את הגבול המזרחי של מדינת ישראל לפרוץ, היות וצריך להגן על אנשים משני צדדיו.

מדינת ישראל משלמת מחיר אדיר על ההתנחלויות ובתקופה האחרונה, עם הקמת ממשלת נתניהו, הפכו קיצוני המתנחלים לשרים החשובים בממשלה, הקובעים בפועל את המדיניות של המדינה כולה.

אין, לא היה ולא יהיה בעתיד מפעל שהזיק למדינת ישראל, בכל פרמטר, כמו מפעל ההתנחלויות. מפעל שהוא איננו נכס, אלא נטל ביטחוני, מדיני וכלכלי אדיר. נטל לאומי שהופך להיות כבד כל כך, ומוברג כל כך חזק בשלטון, עד שהוא עשוי לגרור את כל המפעל הציוני האדיר לתהומות שאין מהם חזרה.

אין מפעל שהזיק לישראל כמפעל ההתנחלויות. הוא אינו נכס אלא נטל ביטחוני, מדיני וכלכלי אדיר. נטל לאומי שהפך כה כבד וכה מוברג בשלטון, עד שהוא עשוי לגרור את כל המפעל הציוני האדיר לתהומות שאין מהם חזרה

אין לי ספק שהטור הזה לא ישנה דבר. רבים וטובים דיברו על הסכנה של מפעל ההתנחלויות ונשטפו לפח האשפה של ההיסטוריה. ובכל זאת, דבר אחד חשוב להעמיד על דיוקו. תפתחו את ההתנחלויות, תשקיעו בהן, תעשו מה שאתם רוצים. את התרומה השלילית שלהן לביטחון המדינה לעולם לא תוכלו לשנות. היא קבועה כמו חוקי הפיזיקה וכמו העובדה שכדור הארץ הוא עגול. בשביל לשנות אותה, תצטרכו לשנות את חוקי היקום, ואת זה אפילו נוכל כמו נתניהו לא יכול לעשות.

יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, חבר הקואליציה לביטחון אזורי. לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.