באחד הבקרים הלוהטים של יולי, בדרכה לדיונות במערב ראשון לציון, שם היא מתעדת מכרסמים במסגרת עבודת המחקר שלה, חלפה האקולוגית והזואולוגית מיכל זייצוב־רז כרגיל ליד האגמון הידוע בשם "אגמון סופרלנד" – ועיניה חשכו:
"פתאום ראיתי דרך פרוצה על הגדה הדרומית של האגמון, הגדה שיש בה שלל בעלי חיים וצמחים. שאלתי את מנהל העבודה מה קורה, הוא אמר, 'אנחנו פותחים פה איזה דרך'. חזרתי למוחרת בבוקר והוא אמר, 'אנחנו עושים פה דרך עוקפת אגמון'.
"בשלב הזה כבר צילמתי אשלים שנעקרו ונפגעו מהעבודות. המשאיות לא הפסיקו להיכנס. זה נראה כמו סלילת כביש לכל דבר, מדדתי ברגל רוחב של 60 מטר. אין שום תב"ע ושום תוכנית שמתירה שם עבודות כאלה.
"צלצלתי למשטרה שהעבירו לפיקוח העירוני, הפיקוח לא עשו כלום, ביקשתי ממנהל העבודה לראות היתר עבודה ולא היה לו, רק אמר 'אני מניח שאם אני עובד פה אז יש לי היתר'".
בשבועיים האחרונים מתחוללת סערה על שפת האגמון היפה, שבנסיבות אחרות ואולי במקומות אחרים היה מתהדר בהגדרה "פסטורלי". זו לא הפעם הראשונה שהאגמון עומד במרכז התנגשות חזיתית בין קבוצה של תושבים נחושים וארגוני שמירת טבע לבין עיריית ראשון לציון, אבל הסיבוב הנוכחי מתאפיין בהסלמה משמעותית.
בשנים האחרונות, כפי שדווח כאן באביב אשתקד, האגמון סובל מהשתלטות עוינת של צמח פולש אגרסיבי במיוחד – יקינתון המים (אין קשר לפרח היבשתי הענוג הנושא שם זה). היקינתון, שבשיא פריחתו צובע את האגם בסגול מסחרר, מכפיל את עצמו כל חמישה ימים, משתלט על משאבי האנרגיה והחמצן ופוגע בצמחים ובעלי חיים שמנסים להתקיים במקווה המים.
פעילי הסביבה טוענים שהיקינתון חוגג גם בגלל ההזנחה וחוסר המקצועיות של העירייה, שמסרבת משום מה להעסיק אקולוג מומחה שעליו תוטל המשימה למצוא פתרונות
פעילי הסביבה טוענים שהיקינתון חוגג גם בגלל ההזנחה וחוסר המקצועיות של העירייה, שמסרבת משום מה להעסיק אקולוג מומחה שעליו תוטל המשימה למצוא פתרונות ולנהל את המערכה נגד היקינתון.
אשתקד הרוחות נרגעו מעט אחרי פגישה בין הפעילים לראש העירייה רז קינסטליך וראש אגף החופים אלי שוורצברג, שבה האחרונים הבטיחו לעשות מאמץ רצוף ונחוש לשחרר את האגם מהצמח הכובש ובמקביל להשקיע בתשתיות הסובבות אותו ולהגן על הגדה הדרומית כמובלעת טבע עשירה בחי וצומח.
רק שצי הכלים הכבדים שהסתער על האגמון בימים האחרונים, טוענים פעילי האגמון, לא עומד בקנה אחד עם ההבטחות הללו. "אי אפשר לתאר את הדברים אלא כהרס של פנינת הטבע הייחודית שהייתה במקום במשך שנים", כתבה זייצוב־רז בקבוצת הפייסבוק "אוהבי אגמון ראשון".
"גיליתי לזוועתי למעלה מ־20 משאיות גדולות ששפכו חול בשולי האגמון ועל הצמחים… מהחול הרב שנשפך על הגדה עלה ריח חריף של פסולת… זה בעיניי מסמל גם את זריית החול בעיניי התושבים. אין קשר בין ההבטחות ופרסומי היח"צ להתנהלות בפועל שהיא לא מקצועית, מנוגדת לחוק ורומסת ברגל גסה את משאבי הטבע יקרי הערך".
לפי החברה להגנת הטבע נשפכו במקום כמויות אדירות של חול שפוגעות בבעלי החיים ובעיקר בצמחים; עצים נכרתו ללא רישיון – וכל זה נעשה בלי תיאום ואישור של רשות הטבע והגנים
רז־זייצוב וחבריה הזעיקו למקום את משה פרלמוטר מהחברה להגנת הטבע, ובעקבותיו הגיע גם יובל דקס, צפר וצלם טבע. דקס העלה רחפן שתיעד את היקף העבודות ופרלמוטר שיגר מכתב חריף לראש העירייה קינסטליך ולכל הגורמים הרלוונטיים בדרישה לעצור את העבודות באופן מיידי.
לפי החברה להגנת הטבע נשפכו במקום כמויות אדירות של חול שפוגעות בבעלי החיים ובעיקר בצמחים; עצים נכרתו ללא רישיון – וכל זה נעשה בלי תיאום ואישור של רשות הטבע והגנים על אף שתוכנית המתאר של האזור מחייבת את זה.
"התוכנית מגדירה את הגדה הדרומית כשטח לשימור", אומר פרלמוטר, "יש שם פעילות צפרות יוצאת מהכלל. משאיות וסמיטריילרים לא מתיישבים עם זה. אי אפשר לשפוך שם אדמה ולנסוע עם משאיות וטרקטורים ולהגיד שזה אזור שמיועד לשימור.
"יש לי עכשיו מטרה ברורה מאוד – שכל האדמה שהוכנסה תוצא משם. באדמה הזאת יש כל מיני דברים, חלק ממנה מסריח ביותר, יש שם גם פסולת בניין, ברזלים וג'אנק מזעזע".
יובל דקס מבלה הרבה בצילום ומעקב אחרי ציפורים בסביבת האגמון. כשהגיע לשם השבוע חשכו עיניו: "זה נראה יותר כמו אתר בנייה מאשר אתר טבע"
יובל דקס מבלה הרבה בצילום ומעקב אחרי ציפורים בסביבת האגמון. כשהגיע לשם השבוע חשכו עיניו: "זה נראה יותר כמו אתר בנייה מאשר אתר טבע. האגמון הוא דוגמה לאחד המקומות עם הכי הרבה פוטנציאל והכי הרבה הזנחה בישראל.
"זה נראה כאילו רוצים לייצר טיילת מסביבו, אבל יש הבדל בין שבילים בטבע למשהו נורא מגלומני. האזור של ראשון לציון זה אחד האזורים שבהם הטבע הכי נרמס. בתור צפר ואדם שמכיר אתרי טבע ומחפש אותם אני יכול להגיד שאין ברדיוס גדול עוד אתר טבע כזה. האגמון זו הפינה האחרונה שנשארה ועכשיו גם בה נוגסים עוד ועוד".
השאלה היא מה בעצם המטרה של הפעילות הקדחתנית סביב האגמון. הפעילים חושדים שבאצטלה של מאבק ביקינתון נעשה כאן ניסיון להקיף את האגמון בטיילת חדשה בלי תוכניות ובלי אישורים. בעירייה טוענים שזו תיאוריית קונספירציה חסרת בסיס.
"באחד הימים אלי שוורצברג, ראש אגף החופים, צעק עליי שאני מחבלת לו בפינוי של היקינתון", אומרת זייצוב־רז. "אמרתי לו, 'בוא, מה שאתה עושה כאן זה לא לפנות את היקינתון, זה להרוס את הטבע'. אי אפשר לנצח את היקינתון בלי ליווי מקצועי.
"שאלתי את שוורצברג למה העירייה עובדת בלי אקולוג, והוא אמר 'אני לא צריך אקולוג, אני חקרתי את זה ומבין הכול'. אם היו מנסים את ההצעה של האקולוג אולי היו נפטרים מהיקינתון כבר מזמן"
"כבר לפני שנתיים הבאנו הצעה לפתרון מאקולוג מומחה, אבל נפנפו אותו. בפעם הקודמת העירייה שלפה את היקינתון מהמים עם באגר וזרקה אותו לגדה – ואז ראיתי נביטה על הגדה. שאלתי את שוורצברג למה העירייה עובדת בלי אקולוג, והוא אמר 'אני לא צריך אקולוג, אני חקרתי את זה ומבין הכול'. אם היו מנסים את ההצעה של האקולוג אולי היו נפטרים מהיקינתון כבר מזמן".
"המאבק ביקינתון צריך להיות בליווי של רשות הטבע והגנים", מוסיף משה פרלמוטר, "הם צריכים לקבוע מי מבין בזה ושהוא ידריך איך מטפלים. לא שמנהל אגף החופים יחליט על דעת עצמו ויחליט שהוא לא צריך להיעזר באקולוג".
עו"ד ליאל אבן זוהר, ממלאת מקום וסגנית ראש עיריית ראשון לציון, סבורה שהמתקפה על העירייה מחטיאה את המטרה. "אנחנו לא סוללים שם, לא מבצעים עבודות תשתית, לא שבילים, לא כלום. בסך הכול מנסים להוציא את היקינתון ואנחנו לא מצליחים כבר כמה שנים אף שהשקענו בזה מיליונים.
"אז עכשיו מכניסים שופלים לתוך האגמון. אין לנו ברירה, מוכרחים להיכנס לאגם ולהוציא אותו, אחרת לא יהיה אגם".
"אז עכשיו מכניסים שופלים לתוך האגמון. אין לנו ברירה, מוכרחים להיכנס לאגם ולהוציא אותו, אחרת לא יהיה אגם"
התב"ע מחייבת אתכם לקבל אישור מרשות הטבע והגנים לפני שאתם נוגעים בגדה הדרומית.
"מבחינה משפטית טהורה אני לא חושבת שמדובר בגדה, הכלים שלנו לא עובדים בגדה אלא בתוך האגמון עצמו – הוא פשוט התכווץ קצת עם הזמן. אין לנו בעיה לתאם עם רשות הטבע והגנים, אבל לא זכרנו את זה. טעות שלנו.
"אנחנו רק מייחלים שרט"ג יעזרו לנו ויוציאו את היקינתון, אבל האמת היא שפנינו אליהם כמה פעמים בשנים האחרונות והם לא עזרו בכלל".
מה הקטע של ערימות העפר הענקיות? למה הן נחוצות?
"זו האדמה מקרקעית האגמון שמוציאים יחד עם היקינתון. לא הכנסנו לשם שום עפר מבחוץ. איזה סיבה יש לנו לעשות את זה?"
למה אתם לא מעסיקים אקולוג מקצועי? בינתיים כל מה שאתם מנסים נכשל.
"זה נכשל כי היקינתון הזה לא בר הדברה. אין שום דבר שאוכל אותו באופן טבעי. קצב ההתרבות שלו מטורף, בשנה שעברה צילמתי שם הרים של יקינתון אחרי שהוצאנו אותם מהמים. בכל העולם ובכל האגמים – כולל אגם ויקטוריה – מוציאים אותו באופן מכני עם שופלים וסירות. אז זה מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו.
"פנינו לחברים בארץ ובעולם בחיפוש אחר פתרונות אבל זה לא הניב תוצאות. יש כאלה שיש להם ניסיון אקדמי ויש כאלה שיש להם ניסיון מעשי. למנהל אגף החופים שלנו יש המון ניסיון מעשי. הפעילים מספרים על אקולוג שהעלה רעיונות? אני בטוחה שזה מתחיל ונגמר בעבודה מכנית עם שופלים או סירות כי זה מה שעושים בעולם".
"למנהל אגף החופים שלנו יש המון ניסיון מעשי. הפעילים מספרים על אקולוג שהעלה רעיונות? אני בטוחה שזה מתחיל ונגמר בעבודה מכנית עם שופלים או סירות"
ובכל זאת לא ברור למה אתם סבורים שהסתערות עם עשרות כלים כבדים שמרסקים את אוכלוסיית החי והצומח היא הפתרון.
"אין שום מחלוקת על הדרך המקצועית כי אם יש למישהו דרך מקצועית אחרת, שיגיד את זה. אנחנו מחכים לשמוע, אבל אף אחד לא אומר כלום כבר כמה שנים. הכי פשוט וקל לראש עיר להגיד – בואו נייבש את האגמון, ניפטר מהצרה הזאת, אבל הוא לא רוצה. בסוף מוציאים אותנו לא בסדר.
"אני מצפה מאנשי שמירת הטבע לבוא עם מגפיים ולעזור במקום לשלוח מכתבים ולתת עצות. אנחנו מאוד רוצים להגן על הצמחייה והחי שנוצרו שם אבל היקינתון הזה כרגע פוגע משמעותית באגמון".
סיגלית יצחקי, ממטה המאבק להצלת האגמון, לא מתרשמת מנאום ההגנה של סגנית ראש העירייה: "זה כשל חמור שהוא חלק מתרבות ה'איש הישר בעיניו יעשה'. איך העירייה מרשה לעצמה להזיז גרגר חול, כל שכן לכרות עצים מוגנים ללא רישיון, בלי שיש לה תוכנית עבודה שאושרה מראש על ידי רשות הטבע והגנים?
"זו לא טעות, זו התעלמות מכוונת מחובות המוטלות על העירייה. ולא, אנחנו לא מאמינים שפנו לאנשי מקצוע מכל העולם, שיראו לנו תכתובות".
בימים האחרונים פחתה התנועה הערה של המשאיות בסביבת האגמון ונראה שהקבלן קיבל הוראה להוריד הילוך, אבל מדי פעם הפעילים עדיין מזהים כניסה של באגר לאזור. הם פנו במכתב מפורט למבקרת העירייה ודרשו שתיכנס לעובי הקורה ותבחן את רשימת ההפרות הארוכה שבוצעה לכאורה על ידי העירייה, "ואחרי מבקרת העירייה נלך גם למבקר המדינה", הם מבטיחים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהכי חשוב מה אומרים מומחים שמבינים באמת הייטב בנושא היקינטון הזדוני, איך נפתרים ממפגע זה בצורה אחרת. אולי
עקירה יסודית עם השורשים, שאיבת הצמחים, ריסוס, הדברה והשמדה, הוספת בעלי חיים כמו דגים שניזונים מהצמח. ועוד. האקולוגים הבאמת מקצועיים בטח יודעים. מה הם אומרים.לא אנשי העירייה.