לחסל או לא לחסל

ישראל שוב הפגינה יכולת מודיעינית ומבצעית משובחת כאשר הצליחה להגיע לשני בכירים של שני ארגוני טרור בהפרש של כמה שעות. פואד שוכר, הרמטכ"ל של חזבאללה, מצא את מותו בדאחייה בביירות, בעוד שאסמאעיל הנייה נפרד מחייו במלון מיוחד לאורחים בכירים של משמרות המהפכה. בשני המקרים מדובר במבצע כירורגי מוקפד, שלא הביא לנזק משמעותי למי שהיה בסביבה.

החיסולים האלה החזירו צבע ללחיים של ישראלים רבים. פתאום, לאחר הטבח הנוראי של 7 באוקטובר והדשדוש המתמשך בעזה שלא משיג את "מטרות" המלחמה – החזרת החטופים וניצחון מוחלט על חמאס – ישראל שוב יכולה להתפאר בהישגים נאים ולחדש מעט מההרתעה שאבדה באוקטובר.

אך השאלה שבאמת צריכה להישאל היא האם החיסולים יגבירו את ביטחונם של אזרחי ישראל ויסייעו בהחזרת החטופים? ראשית, יש להפריד בין שני החיסולים כי הם אינם שווי ערך. לא ידוע הרבה על פעילותו הנוכחית של "חאג' מוחסן" – הרמטכ"ל של חזבאללה – שהיה מעורב בטבח של חיל הנחתים האמריקאי בשנת 1983 ובפעולות טרור רבות מאוד נגד ישראלים ואזרחים של מדינות אחרות.

ייתכן מאוד שיש היגיון מבצעי רב בחיסול של האיש הזה ששיחק תפקיד חשוב במערכת הצבאית של חזבאללה. אך מה בנוגע להנייה? אין ספק שהוא היה שונא ישראל, קיצוני מאוד וגרם לנזק רב גם לישראלים וגם לפלסטינים משום שבחר בהתקרבות לציר הקיצוני של איראן וחזבאללה על פני ההתמתנות המתבקשת לנוכח מצבם הקשה של תושבי עזה.

פועלים איראנים תולים בטהרן כרזת ענק שעליה תמונתו של אסמאעיל הנייה, 31 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

אך ההשפעה שלו על כל מה שקורה בשדה הקרב בעזה וגם על עסקת החטופים הייתה מזערית. ישראל נמנעה מחיסולו של הנייה ב־17 השנים שחלפו מאז שתפס את השלטון בעזה, וגם לא נגעה בו בעשרת החודשים אחרי הטבח בדרום.

האם חיסולו היה צעד חיוני ורציונלי דווקא ברקע הדיווחים על התקדמות מסוימת במגעים לעסקת החטופים? האם לא היה ניתן להמתין לנסיעתו הבאה לטהרן או לביירות? והשאלה העוד יותר חשובה בהקשר הזה היא מה האסטרטגיה של ישראל מול עזה והגדה המערבית – והאם היא מתנקזת רק לרגע הזה שבו לשכת העיתונות הממשלתית מפרסמת את תמונתו של הנייה עם הכיתוב "חוסל"?

מבחינת קברניטי המדינה החיסולים הם החלק הקל. אך ברור לכל שפעולה כזאת היא לא תחליף למדיניות סדורה וברורה שמטרתה להחזיר את הביטחון לאזרחי ישראל ולא להמטיר על ראשם טילים וכטב"מים איראניים

אף אחד לא מזלזל בעבודה המעולה והמדויקת של שירותי הביטחון, שקיבלו הוראה וביצעו את המשימה בשלמותה. אך מבחינת קברניטי המדינה החיסולים הם החלק הקל. הציבור מתלהב מהם, הדיבורים על "ניצחון מוחלט" מקבלים יותר תוקף ולרגע קט אפשר לשכוח מהקרבות בקואליציה.

אך ברור לכל שפעולה כזאת היא לא תחליף למדיניות סדורה וברורה שמטרתה להחזיר את הביטחון לאזרחי ישראל ולא להמטיר על ראשם טילים וכטב"מים איראניים.

טיל בליסטי איראני שנפל בישראל, 16 באפריל 2024 (צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)

אוקראינה נלחמת נגד כוחות רוסיים גם בסוריה

השבוע החולף לא היה מוצלח במיוחד עבור כוחות הביטחון הרוסיים ברחבי העולם. בעוד שבמאלי הטוארגים הצליחו לתקוף את "כוח ואגנר" – המיליציה הרוסית החמושה הידועה לשמצה – ולהרוג עשרות מאנשיה, בסוריה הכוחות הרוסיים ספגו מכה קשה דווקא מהאוקראינים.

הבסיס הרוסי קוויראס, הנמצא מזרחית לחלב, הותקף על ידי כטמב"מים אוקראיניים ביום שאחרי פגישת ולדימיר פוטין ובשאר אל־אסד במוסקבה ב־24 ביולי. לדברי האוקראינים, רוסיה משתמשת בבסיס קוויראס כדי להזניק שכירי חרב ערבים ואפריקאים לשדה הקרב באוקראינה. האוקראינים אף פרסמו סרטון המציג את הנזק למערך האלקטרוני בבסיס.

המלחמה בין שתי המדינות כבר מזמן זלגה מאירופה לחבלי ארץ אחרים. המודיעין האוקראיני אוסף בקפידה מידע על שכירי חרב רוסים, בהם גם אנשי "ואגנר" הפועלים ברחבי המזרח התיכון

המלחמה בין שתי המדינות כבר מזמן זלגה מאירופה לחבלי ארץ אחרים. המודיעין האוקראיני אוסף בקפידה מידע על שכירי חרב רוסים, בהם גם אנשי "ואגנר" הפועלים ברחבי המזרח התיכון ואפריקה. לאחר מכן הכוחות המיוחדים של צבא אוקראינה עושים את המהלך.

כך קרה גם בסודאן, שם האוקראינים לכדו כמה מאנשי "ואגנר" ותחקרו אותם בנוגע לפעילותם (תיעוד האירוע פורסם ברשתות החברתיות ועשה המון רעש בזמנו). הגנרל עבד אל־פתאח אל־בורהאן העומד בראש הצבא הסודאני תומך בשקט באוקראינה ומספק לה נשק, בעוד שהמורדים מכוח "התגובה המהירה" נהנים מתמיכתה של רוסיה ושל כוח "ואגנר".

At Shannon Airport, I held an unscheduled meeting with President of the Transitional Sovereign Council of Sudan Abdel Fattah al-Burhan.

I am grateful for Sudan's consistent support of Ukraine's sovereignty and territorial integrity.

We discussed common security challenges,… pic.twitter.com/Ntq5KxAfkG

— Volodymyr Zelenskyy / Володимир Зеленський (@ZelenskyyUa) September 23, 2023

גם במאלי, שם הרגו הטוארגים כמה עשרות חמושים רוסים, נמצאו עקבות אוקראיניות. מסתבר שהטוארגים המשתייכים לתנועת "אזוואד" הבדלנית הפועלת באזור הרימו את דגל אוקראינה לאחר שרמסו לגמרי את "הוואגנרים".

רוסיה, שפועלת בחופשיות רבה במדינות אפריקאיות ומזרח תיכוניות רבות, יודעת עתה שיש מי שנושף לה בעורף. ייתכן מאוד שבקרוב ישראל תזדקק למודיעין האוקראיני בהקשר של נשק רוסי מתקדם שנע ברחבי המזרח התיכון, ולכן כדאי שמקבלי ההחלטות ישקלו שוב את עמדתם ביחס לרוסיה ואוקראינה, כיוון שירושלים וקייב מתמודדות עם אותו סוג של נשק ואותם האיומים.

ייתכן מאוד שבקרוב ישראל תזדקק למודיעין האוקראיני בהקשר של נשק רוסי מתקדם שנע ברחבי המזרח התיכון, ולכן כדאי שמקבלי ההחלטות ישקלו שוב את עמדתם ביחס לרוסיה ואוקראינה

המהפכה הסעודית בולטת לעין באולימפיאדת פריז

למרות התוהו ובוהו האזורי, ערב הסעודית ממשיכה להתמקד במטרות הגרנדיוזיות שלה – להפוך את הממלכה למוקד תיירותי ועסקי ולהתנתק מהתלות המוחלטת בנפט. השבוע נחשפה תוכנית להקמת אצטדיון שמסוגל להכיל 92 אלף מבקרים בריאד. זאת לאחר שהממלכה הגישה את מועמדותה לאירוח המשחקים האולימפיים בשנת 2036.

בינתיים התקשורת המקומית מתמוגגת ממשעל אל־אעיד – ספורטאית בת 17 שהפכה לסעודית הראשונה שהשתתפה בתחרות שחייה במשחקים האולימפיים. במשך שנים רבות לא ניתן בכלל היה לדמיין שהממלכה השמרנית תשגר לאולימפיאדה אישה, ועוד בבגד ים. כללי הצניעות הגבילו מאוד את השתתפותן של נשים במרבית סוגי הספורט.

השחיינית הסעודית הראשונה ממשעל אל־אעיד באולימפיאדת פריז, 28 ביולי 2024 (צילום: Oli SCARFF / AFP)

מזה כמה שנים רוח חדשה נושבת בממלכה הסעודית. נשים קיבלו את הזכות לנהוג ברכב; בתי קולנוע ואולמי ההופעות פתחו את הדלתות גם בפניהן; תצוגות אופנה בהשתתפות דוגמניות מקומיות יצאו לדרך; ועתה לסעודיה יש גם שחיינית צעירה ומבטיחה שכבר עשתה חיל בפריז.

טועה מי שמודד את ההתפתחויות בסעודיה רק דרך הפריזמה הדמוקרטית. נכון שהשינויים הנוכחיים מונחתים מלמעלה, אך הם גם באו ברקע דרישת אזרחים רבים, במיוחד צעירים ונשים. אז גם אם לא מדובר בשיטה הדמוקרטית, אי אפשר להתעלם מהשינויים הגדולים והמהירים שעוברת כעת החברה הסעודית.

אז גם אם לא מדובר בשיטה הדמוקרטית, אי אפשר להתעלם מהשינויים הגדולים והמהירים שעוברת כעת החברה הסעודית

גם צרפת הכירה בריבונות מרוקאית בסהרה המערבית

השבוע אלג'יריה החזירה את שגרירה מפריז לאחר שעמנואל מקרון הביע תמיכה בשליטת רבאט על סהרה המערבית ביום העלייה לכס המלוכה שצוין לאחרונה במרוקו. בכך צרפת הצטרפה למדינות אירופאיות אחרות, כמו ספרד, שהכירו בזכותה של מרוקו על סהרה המערבית.

מי שפחות התחבר להתפתחות הזאת היו האלג'יראים שתומכים בתנועת הפוליסריו הבדלנית ומתנגדים להכלת ריבונותה של מרוקו בסהרה המערבית. "אלג'יריה רואה במהלך רמיסת חוקים בינלאומית ותמיכה בשלילת זכותו של העם הסהרווי להגדרה עצמית", דיווחו סוכנויות החדשות המקומיות.

גבר מרפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית במחנה הפליטים אאוסרד שבדרום־מערב אלג'יריה, 12 באוקטובר 2022 (צילום: Ryad KRAMDI / AFP)

הרשויות באלג'יריה משוות את המצב בסהרה המערבית לסכסוך הישראלי–פלסטיני (אך שותקות לגבי קרים, מכיוון שהן רוכשות את רוב נשקן מרוסיה). היחסים בין שתי המדינות הצפון־אפריקאיות היו ונותרו גם היום מורכבים מאוד.

האלג'יראים מתהדרים בתמיכתם בפוליסריו, אך למעשה מעוניינים דרכם להגיע לשליטה על אוצרות הטבע הרבים שנמצאים בסהרה המערבית – ובעיקר הפוספטים.

אלג'יריה חולמת כבר זמן רב על הקמת נמל משלה בחוף האוקיינוס האטלנטי. האחיזה המרוקאית, שכאמור נתמכת על ידי ארה"ב, ישראל וחלק ממדינות אירופה, עומדת בדרכה

כמו כן, אלג'יריה חולמת כבר זמן רב על הקמת נמל משלה בחוף האוקיינוס האטלנטי. האחיזה המרוקאית, שכאמור נתמכת על ידי ארה"ב, ישראל וחלק ממדינות אירופה, עומדת בדרכה של אלג'יריה להגשים את מטרותיה.

השבוע במזה"ת: ירדן מתנתקת מהגדה המערבית

ב־31 ביולי 1988, כשבעה חודשים לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה, המלך חוסיין הכריז על ניתוק כל הקשרים המשפטיים והמנהליים עם הגדה המערבית, למעט החסות הירדנית על המקומות הקדושים המוסלמיים והנוצריים בירושלים – והכיר בתביעת אש"ף למדינת פלסטין.

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) מחזיק כרזה עם מפות שונות של פלסטין במהלך נאום ברמאללה, הגדה המערבית, 3 בספטמבר 2020 (צילום: Alaa BADARNEH / POOL / AFP) (צילום: Alaa BADARNEH / POOL / AFP)

בנאומו לאומה שנערך באותו היום הוא הסביר כי ההחלטה התקבלה במטרה לסייע לעם הפלסטיני להקים מדינה עצמאית. מספר ימים לפני כן, ב־28 ביולי 1988, המלך הודיע על הפסקת תוכנית פיתוח בשווי 1.3 מיליארד דולר עבור הגדה המערבית.

לדבריו, מטרת המהלך הייתה לאפשר לאש"ף לקחת יותר אחריות על השטחים האלה. יומיים לאחר מכן המלך פיזר את בית הנבחרים של ירדן, שמחצית מחבריו ייצגו מחוזות בחירה בגדה המערבית הכבושה על ידי ישראל.

לאחר שש שנים ירדן חתמה על הסכם שלום עם מדינת ישראל, בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו וכינון האוטונומיה הפלסטינית בגדה ורצועת עזה

החלום הירדני על כך שניתן יהיה לצרף לממלכה ההאשמית את הגדה המערבית – כולל ירושלים המזרחית – נגוז בלהבות של האינתיפאדה. לאחר שש שנים ירדן חתמה על הסכם שלום עם מדינת ישראל, בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו וכינון האוטונומיה הפלסטינית בגדה ורצועת עזה.