בסוף יוני פרסמתי בזמן ישראל רשומה בה תואר האפקט המוצלח של מבצע "קטיף כלניות" בתחילת 2004, בו חוסלו בתוך מספר חודשים רוב בכירי חמאס. רצף החיסולים הביא את חמאס להעביר הצעה חשאית לישראל ובה התחייבות (שקוימה) להפסיק את פיגועי ההתאבדות בתמורה להפסקת החיסולים.

עד סוף יוני 2024 ישראל פגעה במספר קטן של בכירי חמאס ולא פגעה כלל בכוורת הבכירה של חזבאללה. בחודש שחלף השתנו פני הדברים, ישראל רשמה 3 פעולות חיסול משמעותיות, בהן חוסלו 4 בכירים בחמאס ובחזבאללה.

עד סוף יוני 2024 ישראל פגעה במספר קטן של בכירי חמאס ולא פגעה כלל בכוורת הבכירה של חזבאללה. בחודש שחלף זה השתנה. ישראל רשמה 3 פעולות חיסול משמעותיות, בהן חוסלו 4 בכירים בחמאס ובחזבאללה

ב-13.7 חוסלו מוחמד דף ויד ימינו ראפע סלאמה, שבעצמו שייך לצמרת חמאס ברצועה. בליל ה-30.7 חוסל בביירות פואד שוכר, מבכירי חזבאללה, ומספר שעות לאחר-מכן חוסל בטהראן אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס.

האם החיסולים האלה מקרבים את ישראל להשגת יעדי המלחמה? השפעת הפעולות הללו אינה אחידה. בהקבלה לסרט הפורסם "הטוב, הרע והמכוער" ניתן להגדיר את שלושת החיסולים "הטוב, המעניין והמיותר".

ההגדרות מתייחסות כמובן לתועלת שבחיסול, אף אחד מבין המחוסלים אינו אדם טוב וכולם הרוויחו את מותם ביושר.

הטוב

החיסול המשמעותי ביותר ובעל הסיכוי להשפעה על מהלך המלחמה הוא חיסולם של דף וסלאמה בעזה. מדובר בפגיעה בשניים המעורבים בניהול הישיר של המלחמה בעזה ועומדים במוקד הפיקוד וקבלת ההחלטות של צמרת חמאס.

החיסול הזה גם פוגע ישירות ביכולת שנותרה לחמאס לנהל את המלחמה ככוח מאורגן, וגם מציג איום על בכירי חמאס שנותרו ובראשם האחים יחיא ומוחמד איברהים סנוואר.

החיסול המשמעותי ביותר ובעל הסיכוי להשפעה על מהלך המלחמה הוא חיסול דף וסלאמה בעזה. מדובר בשניים המעורבים בניהול המלחמה הישיר בעזה, במוקד הפיקוד וקבלת ההחלטות של צמרת חמאס

חוסר התגובה הצבאית של חמאס גם חשף את האבדה הגדולה שלו במלחמה, אובדן יכולת שיגור הרקטות לשטח ישראל. דף היה סמל ענק בזרוע הצבאית, הוא היה שייך לדור המייסדים שלה בתחילת שנות ה-90'. כבר אז הוא החזיק במעמד בכיר בין אנשיה והיה בין מובילי החטיפה של נחשון וקסמן ז"ל ומיוזמי פיגועי ההתאבדות הראשונים.

דף ישב בכלא הישראלי רק בצעירותו. לאחר עלייתו לגדולה ניסתה ישראל לחסל אותו מספר פעמים, אך ללא הצלחה. מלבד החשיבות המבצעית בחיסול – הפגיעה בו מהווה גם חיסול של סמל אמיתי עבור דורות של חמאסניקים.

אחרי כל זאת צריך לומר את האמת, מאז החיסול חלפו 3 שבועות וחרף מצבו הקשה של חמאס לא ניכר שינוי בעמדותיו במשא ומתן. כנגד הסכמה להתגמשות אקרובטית של שינוי ההגדרה "סיום המלחמה" ל"המשך הפסקת האש במקביל למו"מ אחרי 6 שבועות ללא הגבלת זמן" – הכניס חמאס עזים חדשות ובראשן הדרישה לנסיגת ישראל מציר פילדלפי. כך שבפועל, על אף הפוטנציאל האמיתי שקיים בחיסול הזה, עדיין לא ניכרת השפעה במו"מ על עסקת החטופים ועל התנאים להפסקת אש או סיום המלחמה.

המעניין

החיסול של פואד שוכר בביירות היה הפגיעה הראשונה של ישראל בבכיר השייך לצמרת הגבוהה של חזבאללה. הפעולה הגיעה לאחר כמעט 10 חודשים בהם נוצרה שגרה בלתי-נסבלת בגבול הצפון, ושיאה באירוע הנוראי במג'דל-שמס.

החיסול של שוכר בביירות היה הפגיעה הראשונה של ישראל בבכיר מהצמרת הגבוהה של חזבאללה. הפעולה הגיעה לאחר כמעט 10 חודשים בהם נוצרה שגרה בלתי-נסבלת בגבול הצפון, ושיאה באירוע הנורא במג'דל-שמס

במבט רגיל ניתן היה להעריך שלפעולה לא תהיה השפעה מהותית על חזבאללה, מפני שמדובר בסך-הכול בדמות אחת בכוורת של ארגון גדול בהרבה מחמאס. אבל יתכן שיש פה אפקט אחר, מפני שהפעולה המוצלחת הוכיחה חדירות מודיעינית מדהימה של ישראל לצמרת הארגון.

בדרך-כלל חיסולים מסוג זה דורשים תקופת המתנה ארוכה להזדמנות מבצעית, הפעם הפעולה בוצעה שלושה ימים בלבד אחרי הפגיעה במג'דל-שמס. עוד לפני כן, בחודשים הקודמים, הוכיחה ישראל יכולת מרשימה של חיסול מפקדי חזבאללה בדרגים נמוכים יותר. יעילות הביצוע מרמזת שלישראל יכולת לבצע חיסולים נוספים כאלה, יתכן שגם על נסראללה עצמו.

האם זה יגרום לחזבאללה לעצור את המלחמה ולסגת מעבר לליטני? כנראה שלא, אבל זה יגרום לבכיריו לרדת מתחת לאדמה ולחיות בפחד, וכנראה יאפשר לישראל לבצע חיסולים נוספים בהמשך.

המיותר

דווקא החיסול שעורר את השמחה הציבורית הגדולה ביותר, יהיה זה שכנראה לא יביא כל תועלת והוא בעל פוטנציאל נזק גדול, חיסולו של איסמעיל הנייה. הנייה, שהיה בעבר מנהיג חמאס בעזה ובשנים האחרונות ראש הלשכה המדינית, היה בעיקר סמל, אבל השפעתו על המלחמה בעזה היא אפסית.

דווקא חיסול הנייה, שעורר שמחה ציבורית גדולה, יהיה זה שכנראה לא יביא כל תועלת והוא בעל פוטנציאל נזק גדול. מי שהיה בעבר מנהיג חמאס בעזה – היה בעיקר סמל, אך השפעתו על המלחמה בעזה אפסית

הנייה הפך למנהיג חמאס בעקבות חיסול הנהגת חמאס ב-2004, אותו תיארתי ברשומה הקודמת. בוואקום שנוצר, שודרג הנייה מתפקיד הרל"ש של אחמד יאסין למנהיג חמאס.

כמנהיג היה מעמדו חלש, הזרוע הצבאית שסרה למרותו של יאסין לא ספרה אותו ויצאה לעצמאות, חטיפת גלעד שליט וסילוק הרשות הפלסטינית מהרצועה בוצעו מבלי שהנייה עודכן עליהם. לאחר שחרור סנוואר נמשך הפוטש, וב-2017 הודח הנייה מהנהגה וסנוואר תפס את מקומו. בכך השלימה הזרוע הצבאית את ההשתלטות על חמאס.

הנייה נשאר סמל והתנחם בחיים מפנקים בקטאר כראש הלשכה המדינית של חמאס. הוא ייצג את הארגון במו"מ על עסקת החטופים, אבל לא הייתה לו השפעה אמתית מפני שממילא שההחלטות התקבלו במנהרות בעזה אצל האחים סנוואר.

לחיסול שלו על אדמת טהראן יש משמעות דרמטית מבחינת האיראנים שצפויים להגיב עליה, ומן הצד השני – הוא לא ישפיע כהוא זה על חמאס בעזה. יומיים אחרי שמגשי הבקלוואות אשר הוצבו בסופרים התרוקנו – המו"מ על עסקת החטופים הוקפא וכולם ממתינים לתגובה של איראן ושלוחיה. המצב הזה פחות או יותר מייצג את המשוואה בין התועלת והנזק של החיסול.

בשורה התחתונה, חיסול מנהיגי הטרור הוא פעולה נכונה ובעלת פוטנציאל, אך לא נוסחה מתמטית. את הלחץ צריך למקד במנהיגי חמאס שנמצאים ברצועת עזה, ובגורמים בעלי השפעה אמתית על המלחמה.

בשורה התחתונה, חיסול מנהיגי הטרור הוא פעולה נכונה ובעלת פוטנציאל, אך לא נוסחה מתמטית. את הלחץ צריך למקד במנהיגי חמאס שנמצאים ברצועת עזה, ובגורמים בעלי השפעה אמתית על המלחמה

לגבי חזבאללה עדיין ישנו סימן שאלה. התשתית שלו גדולה בהרבה משל חמאס, ומחליפים יימצאו לכל מי שיחוסל, יחד עם זאת, היכולת המרשימה שמפגינה ישראל לאתר את בכיריו בעומק לבנון יכולה להפוך לאמצעי הרתעה חשוב, גם אם לא לשובר שוויון כפי שכן יכול לקרות בעזה.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.