ביום חמישי האחרון ביקר הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי את הכוחות שמחזיקים במרכז רצועת עזה את מסדרון נצרים, החוצה את הרצועה בין דרום לצפון. חיילי המילואים שם הגיעו לגזרה לפני שבועיים, וכבר חוו מספר אירועי לחימה ברצועה. עבור רובם זו תקופת המילואים השלישית.

כשנגמרו העדכונים המבצעיים, ביקש הרמטכ"ל לכנס את החיילים במעגל סביבו. השעה חצות, לחות גבוהה באוויר, כולם מיוזעים ועייפים, מל"טים בגובה נמוך מאבטחים את הכוח. זו הייתה התפאורה לשלב שבו החלה שיחה פתוחה.

אחרי סבב ההיכרות ושיחה על מה חסר, איך הולך, מה קורה בבית וכולי, הגיעה מטען הצד,  כשהרמטכ"ל העלה את אירועי הפריצה לבסיסים שדה תימן ובית ליד. בשלב זה, חלק מהחיילים החל לנוע בחוסר נוחות. כמה מהם חובשי כיפות, אחרים לא. מי שדיבר, גינה את האירועים והדגיש כי "כאן בעזה, מתחת לקסדה, אין לי מושג מה יש: כיפה או ראסטה".

מאז אירועי בית ליד, הרמטכ"ל מרבה לדבר על היפוך הקערה – כלומר, המעבר המהיר והמבלבל בין מחבל שצריך להרוג בקרב לשבוי מלחמה ששנייה אחרי שהרים ידיים, חייב להיות מטופל בהתאם לחוק

הרמטכ"ל לא ויתר והמשיך ללחוץ. מאז אירועי בית ליד, הוא מרבה לדבר על היפוך הקערה – כלומר, המעבר המהיר והמבלבל בין מחבל שצריך להרוג בקרב לשבוי מלחמה ששנייה אחרי שהרים ידיים, חייב להיות מטופל בהתאם לחוק.

הרמטכ"ל הרצי הלוי בשיחה עם לוחמים ברצועת עזה, 1 באוגוסט 2024 (צילום: דובר צה"ל)

להתאמן על ערכים

הלוי ללא ספק מוטרד מאירועי בית ליד ושדה תימן, לא פחות מהחשדות נגד החיילים הסוהרים החשודים בפגיעה מינית במחבל שהיה תחת אחריותם.

באותו ערב שבו נפרצו שני מחנות צה"ל על ידי פורעים יהודים, הרמטכ"ל היה בדרך לאישור תוכניות לפני חיסולו של בכיר חיזבאללה פואד שוכר. לדיון בקריה הלוי לא הגיע – אלא נסע ישר לבית ליד, לא לפני שהורה על הקפצה מיידית של שלושה גדודי חי"ר כדי לאבטח את מתחם בתי הדין הצבאיים שם.

בצה"ל לא מדברים על כך בגלוי, אבל באותו ערב אבד האמון במשטרת ישראל, שגררה רגליים בשני האירועים – גם בבית ליד וגם בשדה תימן. עובדתית, עד היום לא נעצרו חשודים בהתפרצות לשני הבסיסים.

בצה"ל לא מדברים על כך בגלוי, אבל באותו ערב אבד האמון במשטרת ישראל, שגררה רגליים בשני האירועים – גם בבית ליד וגם בשדה תימן. עובדתית, עד היום לא נעצרו חשודים בהתפרצות לשני הבסיסים

את ההתארגנות הראשונית התחיל ארגון "לה פמיליה" הירושלמי, שנחשב קרוב לשר לביטחון לאומי האחראי על המשטרה, איתמר בן גביר ("נגד לה פמיליה הייתה אכיפת יתר", אמר בן גביר בראיון לגלי צה"ל אחרי משחק אלים בין בית"ר ירושלים והפועל תל אביב, שלושה ימים לפני השבעה באוקטובר).

מפגינים בכניסה לבסיס צה"ל בבית ליד שם מוחזקים במעצר חיילי המילואים החשודים בהתעללות, 29 ביולי 2024 (צילום: Oren Ziv / AFP)

חוסר האמון הזה של צה"ל במשטרה הביא בסופו של דבר למצב הזוי שבו סיירת הנח"ל – גדוד חי"ר מובחר שסיים לחימה ברפיח –  נפרס בבסיס במרכז הארץ כדי להגן עליו מפני פורעים יהודים. כלומר, צה"ל נכנס לוואקום אכיפת החוק. נשמע נורא? זו המציאות, שלא בטוח שלא תחזור על עצמה.

אגב, הלוי סיים את המפגש עם הלוחמים ברצועה בחמישי האחרון במשפט מכונן: "כמו שאתם מתאמנים על ירי, כמו שאתם מתאמנים על טנקים, אתם חייבים להתאמן על ערכים".

הלוי סיים את המפגש עם הלוחמים ברצועה בחמישי האחרון במשפט מכונן: "כמו שאתם מתאמנים על ירי, כמו שאתם מתאמנים על טנקים, אתם חייבים להתאמן על ערכים"

כעס על ברנע

הדברים הללו של הלוי קשורים ישירות לישיבה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראשי מערכת הביטחון ביום רביעי האחרון, שהגיעה לכדי צעקות. הישיבה אמנם התקיימה יממה לפני המפגש עם החיילים בעזה, אבל קו אחד מחבר בין הדברים: הפער ההולך וגדל בין מערכת הביטחון לראש הממשלה וחלק מהשרים שלו.

כבר כמה חודשים שהרמטכ"ל וראש שב"כ רונן בר מובילים את הקו שניתן וחייבים להגיע לעסקה לשחרור החטופים המוחזקים בעזה. בעניין הזה, הלוי לא איבד תקווה לשכנע את נתניהו – וזה עולה כמעט בכל שיחה בין השניים.

הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש המוסד דדי ברנע וראש השב"כ רונן בר בטקס יום השואה, 5 במאי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

עד לפני כשלושה שבועות הרמטכ"ל וראש שב"כ היו חלוקים עם ראש המוסד דוד ברנע. הכעס על ברנע בדיונים היה אמנם עצור, אבל הביקורת נשמעה – בעיקר בעילום שם. במשך תקופה אורכה ברנע יישר קו עם שינויי הכיוון התכופים של ראש הממשלה והקשחת העמדות בכל סבב.

כל זאת עד המפגש האחרון ברומא לפני שבועיים, שם העביר ראש המוסד את נייר העמדה החדש של ישראל, שלמעשה הקשיח את ההצעה הישראלית-אמריקאית שאושרה על ידי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. רק אז שינה ברנע גישה והצטרף לדרישה לעסקה ועכשיו.

שיחת הצעקות הדו-צדדית הייתה השיא. כל אנשי המקצוע דרשו בדיון מראש הממשלה לסמן להם נתיב ברור – עסקה או לא. תגובת ראש הממשלה הייתה – על פי הפרסום של דנה ויס בערוץ 12 – לכנות אותם רופסים.

שיחת הצעקות הדו-צדדית הייתה השיא. כל אנשי המקצוע דרשו בדיון מראש הממשלה לסמן להם נתיב ברור – עסקה או לא. תגובת ראש הממשלה הייתה לכנות אותם רופסים

לממשל נהיה קשה יותר

בשעה זו, לא ברור עדיין כיצד תיראה התגובה המשולבת של איראן וחזבאללה. בצה"ל מתכננים קדימה, ואתמול הדיונים עסקו בתסריטים אפשריים והתגובות להם – מעין סרגל של איך ומתי תגיב ישראל למספר תרחישי פגיעה – מפסימיים מאוד של ריבוי נפגעים בעורף, דרך פגיעה משמעותית בתשתיות אזרחיות וצבאיות ועד בלימת המתקפות תוף ספיגה של פגיעות מינוריות.

ירי טילים בתרגיל של משמרות המהפכה באיראן, 15 בינואר 2021 (צילום: Iranian Revolutionary Guard/Sepahnews via AP)

בקצה הפסימי של הסקאלה נבחנו שתי שאלות:

1. האם ישראל – במיוחד בזירה הלבנונית – צריכה להנחית מכת מנע אם יתברר שחזבאללה מתכנן ירי מאסיבי ומדויק לעבר מרכזי אוכלוסייה ומתקנים אסטרטגיים.
2. האם ישראל צריכה להמתין עם תגובת נגד באיראן או להוציא לפועל פעולה מיידית שתסגור את האירוע.

התשובה לשאלות האלה תלויה בעומק ובעוצמת הפגיעה בישראל.

האמריקאים כבר מנסים לגדר את תגובות הנגד של ישראל, בלי קשר למחויבות של וושינגטון להגן על ישראל. המחויבות הזו באה לידי ביטוי הפעם בהצהרות של שר ההגנה לויד אוסטין והנשיא ביידן, הגעה של מפקד פיקוד המרכז של הצבא האמריקאי, הגנרל מייקל קורילה, לישראל וקידום כוח ימי משמעותי לעבר המפרץ הפרסי ומזרח הים התיכון.

אחרי השיחה האחרונה של שר ההגנה אוסטין עם שר הביטחון יואב גלנט, השורה התחתונה של אוסטין הייתה כי חייבים להגיע לעסקה עם חמאס. עם גלנט אין לו ויכוח בעניין הזה; הדברים כוונו לראש הממשלה נתניהו

חדי האוזן שמו לב שהפעם היה קצת יותר קשה לרתום את ארצות הברית. אחרי השיחה האחרונה של שר ההגנה אוסטין עם שר הביטחון יואב גלנט, השורה התחתונה של אוסטין הייתה כי חייבים להגיע לעסקה עם חמאס. עם גלנט אין לו ויכוח בעניין הזה; הדברים כוונו לראש הממשלה נתניהו.

שר הביטחון יואב גלנט נפגש עם שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין בפנטגון, 25 ביוני 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

שלוש פעמים יצאה ארצות הברית לעזרת ישראל מאז פרצה המלחמה: בשבעה באוקטובר, במתקפת הטילים של איראן באפריל, ובמתיחות הנוכחית. בכל פעם נראה שלממשל נהיה קשה יותר.

אולי זה מקרי, אבל בכל הפעמים הקודמות נחתו כאן שר החוץ אנתוני בלינקן ושר ההגנה אוסטין. הפעם וושינגטון הסתפקה בגנרל קורילה.

נתניהו דורש לנהל מדיניות עצמאית בעניין המשא ומתן לשחרור חטופים ובגביית המחיר מאיראן ושלוחותיה. אלא שבד בבד, ישראל מבקשת גם את הגנת הקואליציה הבינלאומית. שני הדברים הללו לא תמיד הולכים יחד, כשארצות הברית מבקשת לנהל סיכונים ולא להגיב להם.

נתניהו דורש לנהל מדיניות עצמאית בעניין המו"מ לשחרור חטופים ובגביית המחיר מאיראן. אלא שבד בבד, ישראל מבקשת גם את הגנת הקואליציה הבינלאומית. שני הדברים הללו לא תמיד הולכים יחד

העימות הנוכחי עם איחוד הזירות שישראל לא הצליחה להימנע ממנו מחייב ציפוף שורות וקואליציה בינלאומית רחבה. המשמעות של הצורך האסטרטגי הזה הוא נכונות להתנהל ולהתחשב באינטרסים של המדינות האחרות בברית. עד עכשיו זה הצליח לנתניהו. לא בטוח שזה יצליח בפעם הרביעית, אם תהיה כזו.

הרמטכ"ל הרצי הלוי ומפקד פיקוד המרכז של ארצות הברית מייקל קורילה בקריה בתל אביב, 5 באוגוסט 2024 (צילום: דובר צה"ל)