ברקע ההסלמה הביטחונית, סקר שנערך לאחרונה מצא כי האמון בארגון הנתמך על ידי איראן נמוך מ־10% בקרב הלא שיעים ● אולם, מתנגדים המעיזים להביע ביקורת עלולים לשלם מחיר כבד מאוד ● "המדינה כבר לא ריבונית בלבנון. כולם יודעים שחזבאללה הוא המחליט עכשיו"
"אני במקום בן כספית הייתי נעלב על כך שלא הזמינו אותי להעיד בפני ועדת החקירה האלטרנטיבית בחסות עלי אקספרס". את הטוקבק ערל הלב הזה, אליו נחשפתי כשגללתי בימים האחרונים ברשת איקס (לשעבר טוויטר), לא כתב בוט. אפילו לא בורג זוטר יותר או פחות במכונת הרעל. אלא יונתן אוריך, יועץ ראש הממשלה בכבודו ובעצמו.
הסרקזם של אוריך (אליו אייל אשל, אביה של רוני אשל, הספיק להגיב), מצטרף לשורה ארוכה ארוכה של התבטאויות אומללות ואפילו מרושעות מצד הממשלה וסביבתה: מ"אתה אומר דברים שאומרים לך להגיד" של הגברת שרה נתניהו לאב שכול בניחום אבלים, דרך "מה כבר קרה?" של ח"כ דודי אמסלם בנוגע לשינוי החלטת הקבינט על ציר פילדלפי (מה שקרה זה שישה חטופים שנרצחו), ועד הימים העליזים של "למי רע פה?" של השר יצחק גולדקנופף ו"אנחנו חיים בתקופה של נס" של השרה אורית סטרוק. נדמה שהממשלה נמצאת במלחמה לא רק נגד חמאס, גם לא רק נגד משפחות החטופים, אלא נגד שני עמודי תווך ישראלים: החמלה וההגינות.
בן 29 | ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי | סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך | מחנך ופעיל ציבורי
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
בימים האחרונים התפרסמו בכלי התקשורת דיווחים, לפיהם ראשי זרועות הביטחון (הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש המוסד דדי ברנע וראש השב"כ רונן בר) מתנגדים בתוקף למדיניות שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו ברצועת עזה, בעיקר בעניין השליטה על ציר פילדלפי.
פורסם גם כי יש להם ביקורת על ניהול המו"מ בעסקה לשחרור החטופים, אבל הם נמנעים מלהשמיע את עמדתם בפומבי.
גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.
במדינה דמוקרטית הצבא ושאר גופי הביטחון כפופים לממשלה הנבחרת
כל גורמי הביטחון אמרו שחמאס מורתע, הלכן לישון בלילה של 6.10 . אסור להאמין להם. אסור לקבל את המלצותהם. לעשות הפוך ממה שהם ממליצים. בגללם הגענו למצב הזה.
כמובן, יציאה לציבור מייד תפעיל מכונת שנאת חינם שעשויה לרמוס את הממסד הביטחוני הבכיר ולדאוג התפטרותו בשל חוסר נאמנות לקיסרות. ההאשמה שמישהו מתכנן "הפיכה צבאית" (לא נבצרות בשל ניגוד אינטרסים או אחריות בוועדות חקירה או מחדלים וקריסות) עלולה להצדיק בעיני פשיסטים צעדי חירום של הפיכה כוחנית יותר ודיכוי. הפחד מהתפוררות מהירה של מנגנונים וניצול ההזדמנות על ידי כוחות חיצוניים (קונספציה? עכשיו?!) משתק. וגם, האמת לא בהכרח תביא לשינוי עמדות, בתוך ישראל או אצל חמאס שרוצה באיחוד השירות וחרושת אבו מאזן ועזה, אירן ושלוחיה שרוצים להגיע לגרעין והגמוניה אזורית, רוסיה שרוצה לרתק את ארה"ב עד להכרעה באוקראינה, ועוד…. אתגר קל
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אבל הממשלה הזו לא תלך לשום מקום, ולשם הדיקטטור ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו מכוון: קואליציית השואה שלו מבוצרת-מבוטנת בדבק הדיקטטורה (החילונית של זולל השרצים שמתחפשת ל"שומרת מסורת" כדי לא לאבד את הבייס, החרד"לית-חרדית הלכתית-תורנית של כל שותפיו האחרים) וכשיש דיקטטורה אין בחירות, כי לא צריך בחירות. להזכירך מר עוז-זלצברג, המועד החוקי של הבחירות הוא אוקטובר 2026. ועדת הבחירות המרכזית דחתה לפני כשנה וחצי בקשה של ארגון המחבלים שקרניהו לקבוע שהמועד החוקי של הבחירות הוא בעצם אוקטובר 2027. אחרי שנדחתה הבקשה הזו הונחה על שולחן הכנסת מטעם אחד מבכירי הזוטרים בארגון המחבלים של שקרניהו הצעת חוק שקובעת שהבחירות יידחו לאוקטובר 2027. הצעת החוק, אחד מכ-160 חוקים במסגרת ההפיכה המשטרית (מעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה) עדיין קיימת. היא לא מקודמת עכשיו אבל היא תקודם באמצע 2026, ואז באמצע 2027 תצביע הכנסת על הצעת חוק נוספת לדחיית הבחירות לתום מצב המלחמה החוקי, שאף אחד לא יודע מתי הוא יגיע, וזה רק תסריט אחד לביצור הדיקטטורה. רק אחד, יש כ-160 תסריטים כאלה ויותר. רק מותו של ביבים שקרניהו בכלא של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שבהולנד יציל את ישראל. זהו הפתרון הסופי של בעיית ביבים שקרניהו. מוות בהאג שבהולנד.