לאחר סיום המלחמה, צה"ל יהפוך לגדול יותר. הסיסמה "קטן וחכם" תשתנה ל"גדול וחכם". יותר יחידות חי"ר, יותר טנקים. הרבה יותר.

אבל בינתיים, תוך כדי הלחימה, צה"ל מנסה ליישם כמה לקחים מידיים. אחרים ייושמו לאחר סיום המלחמה.

המלחמה בעזה מאופיינת בצורך קריטי בכושר תמרון גבוה של כוחות היבשה ובצורך קריטי נוסף – להשיג את הזמן הקצר ביותר בין איתור מטרה ובין השמדתה.

המלחמה בעזה מאופיינת בצורך קריטי בכושר תמרון גבוה של כוחות היבשה ובצורך קריטי נוסף – להשיג את הזמן הקצר ביותר בין איתור מטרה ובין השמדתה

חוליית שיגור של טילים נגד טנקים יוצאת ממסתור, והזמן שבו היא חשופה קצר – לכן, מרגע הגילוי ועד לשיגור הטיל, בדרך כלל ממל"ט חמוש מדגם "זיק", הזמן קצר, קצר מאוד. זו הסיבה שהמל"טים החמושים הפכו לאחת המערכות הכי פעילות במלחמה, גם בעזה וגם בלבנון.

לדברי מקורות במערכת הביטחון, הלחימה באזור עירוני צפוף מאוד דורשת גם מערכות נשק מונחות מדויקות מאוד, כדי להימנע מפגיעה באוכלוסייה לא מעורבת.

השימוש במל"טים חמושים במלחמה הזו מגיע לשיאים כמעט בכל יום. הם מאתרים מטרות ומשמידים אותן תוך שניות.

עד לפני המלחמה, 80 אחוזים משעות הטיסה של חיל האוויר היו של מל"טים מדגמים שונים. מאז ה-7 באוקטובר המספר טיפס למעלה בצורה מדהימה.

במשך 20 שנים חיל האוויר לא הודה שהוא עושה שימוש במל"טים חמושים. איסור הפרסום הזה היה מגוחך מול צילומים מעזה, בהם נראו בשנים האחרונות מל"טים ישראלים משגרים חימושים לעבר מטרות על הקרקע.

אז אפשר לספר על המל"טים החמושים שעובדים שעות נוספות גם בעזה וגם בלבנון, אבל מערכות הנשק שהם נושאים נותרו מסווגות. לא רק זה – המלחמה גם הביאה לשיפורים מהירים בכמה ממערכות הנשק שהמל"טים משגרים. השיפורים מסווגים, אבל המקורות אומרים שהם ממש שינו מציאות בתחום.

לפי מקורות במערכת הביטחון, הלחימה באזור עירוני צפוף דורשת גם מערכות נשק מונחות מדויקות, כדי להימנע מפגיעה באוכלוסייה לא מעורבת. השימוש במל"טים חמושים במלחמה הזו מגיע לשיאים כמעט בכל יום

נראה שמל"טים ורחפנים הם ממש כוכבי המלחמה בעזה ובלבנון. צה"ל עושה בהם כאמור שימוש נרחב, אבל גם חזבאללה קיבל מאיראן מספר גדול של מל"טים חמושים והוא מפעיל אותם על בסיס יומיומי.

כך נוצרו שתי בעיות לא צפויות – המל"טים שמשגר חזבאללה טסים נמוך ויש להם חתימת מכ"ם נמוכה. למערכות הגילוי של צה"ל קשה לגלות אותם ובעיקר "להפליל" אותם, כלומר לקבוע שזו מערכת נשק ששיגר האויב כדי לפגוע במטרה בתוך ישראל.

כדי לפתור את הבעיה הזו נעשה עכשיו מאמץ גדול של כמה מהתעשיות הביטחוניות לחבר במהירות האפשרית כמה טכנולוגיות קיימות, למערכת שתפתור את הבעיה. האורות בכמה ממעבדות הפיתוח של מספר תעשיות ביטחוניות דולק יום ולילה. עובדים ישנים בהן על מיטות מאולתרות.

חלק מהרחפנים החמושים של חזבאללה נושאים ראש קרבי של רקטה נגד טנקים ומפילים אותו על המרכבה סימן 4.

את זה פתרו במהירות על ידי התקנת "סוכות" מתכת, שמגינות ומונעות פגיעה קטלנית בטנק. הפתרון הזמני עובד, אבל כנראה שאחרי המלחמה ינסו למצוא פתרון "אלגנטי" יותר.

המאמץ החל. ניסויים מוצלחים כבר נערכו בהקשר לכך במערכות ההגנה האקטיביות המותקנות על הטנקים והנגמ"שים של צהל. מערכות אלה של אלביט ורפאל תוכננו להגן בפני נשק נגד שריון שמשוגר מהקרקע. מול האיום החדש עובדים עכשיו על הוספת יכולת גם נגד איום אנכי, כלומר רחפן שמפיל חימוש על טנק או נגמ"ש.

כמה מהתעשיות הביטחוניות משקיעות מאמץ בחיבור מהיר של טכנולוגיות קיימות למערכת שתפתור בעיות. האורות במעבדות פיתוח בתעשיות הביטחוניות דולק יום ולילה והעובדים ישנים על מיטות מאולתרות

לסיכום, חלק מהלקחים יצרו פתרונות זמניים. אחרים יטופלו אחרי המלחמה. מה שברור הוא שצה"ל יהיה גדול יותר. הרבה יותר גדול. מאין ייקחו את כוח האדם להקמת אוגדות נוספות? זו כבר בעיה שלא תיפתר על ידי טכנולוגיה.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.