1
הפעם האחרונה שביקרתי כאן הייתה לפני כ-30 שנה, כשביקשתי להוציא רישיון לטוסטוס והגעתי לשיעורי רכיבה. אימוני שיווי המשקל התקיימו על משטח האספלט רחב הידיים שסמוך למשרד הרישוי בגבול תל אביב-חולון. מכאן גם יצאנו בטור מסודר לרכיבה ברחובות הסמוכים, ואחר כך לטסט עצמו.
חלק ניכר ממדבר האספלט העצום ההוא כבר לא קיים. במעשה שהוא כמעט נס, הוא הפך ירוק. "קילפנו מגרש חנייה של 20 דונם והפכנו אותם לטבע", אומר ליאב שלם, אקולוג ואדריכל נוף, שהוביל את הפרויקט בהזמנת עיריית חולון.
שלם קיבל כרטיס פתוח לשחזר בחניון הלוחמים את בריכת החורף ההיסטורית שהייתה שם הרבה לפני הטוסטוסים, ובחורף האחרון נערכה ההשקה החגיגית. קוביית אספלט עבה הושארה במרכז המתחם כדי לספר מה היה כאן פעם.
שלם קיבל כרטיס פתוח לשחזר בחניון הלוחמים את בריכת החורף ההיסטורית שהייתה שם הרבה לפני הטוסטוסים. קוביית אספלט עבה הושארה במרכז המתחם כדי לספר מה היה כאן פעם
לבקר בבריכת חורף בשיא הקיץ זו חוויה מאתגרת. בריכות חורף, מעצם הגדרתן, עונתיות: בחודשי החורף הן מתמלאות מי גשמים ומשמשות בית לשלל צמחים, עופות נודדים ובעלי חיים חובבי מים.
מה שבחורף מהווה פינה ירוקה אפופה בשאון קרקורים, הופך בקיץ למקום יבש ושקט. זה בדיוק רגע המבחן של הבריכה: האם מחוץ לעונה היא משדרת הזנחה ועזובה, או ממשיכה להיות פינת טבע קסומה, רק אחרת.
בריכת החורף החדשה של חולון עמדה בכבוד במבחן הקיץ שערכתי לה לפני מספר ימים יחד עם יריב בן-דב, מנהל מערך איכות הסביבה והקיימות בעירייה. השבילים הנקיים, מרפסת התצפית ומשטח הדק המיועד ליוגה מזמינים ונאים גם כשהבריכה חפה מכל טיפה.
כל זה קורה בלב סביבה אורבנית קשוחה ומפויחת במיוחד: משרד הרישוי עדיין שם, כמו גם מה שנותר מהחניון הגדול, ומשלימים את התמונה מרכז תפעולי של עיריית תל אביב ומתחם לתיקון ג'יפים. לא בדיוק התפאורה שטבע משגשג בה בדרך כלל. דווקא בגלל זה, חתיכת הטבע שעיריית חולון התעקשה ליצור בולטת כמו שושנה בין חוחים.
החשיבות לא רק אסתטית ואקולוגית: האזור הזה זוהה כמועד להצפות מסוכנות. בריכת החורף תוכננה כך שתקלוט את מי הגשמים שניתכים על הכבישים הסמוכים
החשיבות לא רק אסתטית ואקולוגית: האזור הזה זוהה כמועד להצפות מסוכנות. בריכת החורף תוכננה כך שתקלוט את מי הגשמים שניתכים על הכבישים הסמוכים. המים שמגיעים מזוהמים מהכביש עוברים דרך ביו-פילטר וממלאים את הבריכה. לתושבי השכונה ולתלמידי בתי הספר הסמוכים יש מוקד ירוק, ולעיר יש שריון הגנה מפני ההצפות שישראל טעמה מנחת זרוען בשנים האחרונות ועוד תטעם בגדול בעתיד.
במרחק נגיעה מהבריכה החולונית משתרעת אזהרה מפני מה שעלול לקרות במהלך הזמן אם לא תהיה הקפדה רצופה על תחזוקה וניקיון. מדובר בבריכת החורף ששוכנת מהצד התל אביבי של קו הגבול, ששוקמה ונחנכה על ידי עיריית תל אביב לפני כשש שנים.
גם על הפרויקט ההוא היה אחראי ליאב שלם, גם שם נעשתה עבודה מצוינת, אבל כשעברתי מהצד החולוני לתל אביבי התמלאתי דכדוך: הבריכה הפכה למזבלה. מכולה עמוסה בפסולת כמעט חסמה את שביל הגישה, השביל עצמו היה משובץ שקיות ובקבוקים, והבריכה היבשה הייתה מלאה רהיטים ישנים וגרוטאות.
זמן קצר אחרי שעדכנתי את עיריית תל אביב במצב, יצרו איתי קשר אנשי אגף שפ"ע ולמחרת כבר שלחו תמונות המעידות שבמקום בוצע ניקיון יסודי. זה בהחלט מבורך, אבל מעיריית תל אביב אפשר לצפות שלא תזדקק לפנייה מעיתונאי כדי לדאוג לתחזוקה שוטפת של אתר טבע עירוני. מעיריית תל אביב נמסר כי "העירייה תקפיד על המשך תחזוקה במקום באופן מסודר".
שלם לא חושש שלבריכה החולונית יהיה גורל דומה בעוד כמה שנים: "ההבדל הוא שהבריכה בחולון נצפית מהכבישים ומהסביבה, הציבור מגיע, הקהילה אימצה אותה. בתל אביב, הקהילות רחוקות, בתי הספר לא כאן.
"החיבור לקהילה הוא סופר חשוב כדי לשמור על התחזוקה של המקום. אנחנו מחפשים דרך להנגיש יותר גם את הבריכה התל אביבית. כרגע, בשביל להיכנס אליה צריך להגיע לקצה המתחם של משרד הרישוי וזה רחוק מעינו של הציבור וכשזה המצב, אז גם התחזוקה לא מספקת".
"זו יצירה מאפס של מערכת אקולוגית. יצרנו טבע ממש יש מאין. ממצב של מגרש חנייה למצב של מערכת אקולוגית פעילה שגם פותרת בעיה של מי נגר והצפות"
לדברי שלם, הפרויקט החולוני מושך עניין גם בזירה הבינלאומית: "זו יצירה מאפס של מערכת אקולוגית. יצרנו טבע ממש יש מאין. ממצב של מגרש חנייה למצב של מערכת אקולוגית פעילה שגם פותרת בעיה של מי נגר והצפות.
"זה תקדים שאפשר לחקות אותו בעוד מקומות, מה עוד שהיום יותר מתמיד אנחנו יודעים שמרחבי הטבע הם מרחבים מרפאים שיוצרים רגיעה. עם כל מה שקורה מסביב, התושבים פשוט צמאים למקומות כאלה".
אבל איך באמת אפשר להירגע בין כביש ראשי, משרד הרישוי ומוסכים?
"חלק מהתכנון הנופי שלנו התבסס על טופוגרפיה שיוצרת מיסוך מהמרחב האורבני. שתלנו קנים שאמורים ליצור עוד מיסוך. צריך לראות את הפרויקט עוד שנה, כשהקנים יעלו ויגדלו וייצרו את ההפרדה. המטרה היא ליצור בלב העיר ניתוק של האדם מהמרחב האורבני עד כמה שניתן".
2
השקת הרכבת הקלה בתל אביב בקיץ שעבר לוותה מצד אחד בציפיות שנגעו בשמים – ככה זה כשמחכים למשהו כל כך הרבה שנים – ומנגד בנבואות זעם שחזו כישלון מהדהד. בתום שנה של פעילות אפשר לומר שהמציאות, כמנהגה לא פעם, התמקמה אי שם באמצע.
התכונה החיובית הבולטת ביותר של הרכבת היא חווית הנסיעה האיכותית. בכל מדגם לא מייצג שערכתי בין משתמשי הרכבת הוזכרה המילה 'אירופה'. הנסיעה ברכבת נוחה ורגועה. מיזוג האוויר המשובח חוצץ בין הקרונות הצוננים למציאות המהבילה שבחוץ.
באורח אירוני, הכישלון היחסי במספר הנוסעים – רק 90-100 אלף ביום לעומת תחזיות של יותר מ-200 אלף – מעניק לנוסעי הרכבת פטור מהצפיפות הגוברת שמאפיינת את המרחב הציבורי בישראל.
באורח אירוני, הכישלון היחסי במספר הנוסעים – רק 90-100 אלף ביום לעומת תחזיות של יותר מ-200 אלף – מעניק לנוסעי הרכבת פטור מהצפיפות הגוברת שמאפיינת את המרחב הציבורי בישראל
עיון במקבץ הנתונים שפרסמה מפעילת הרכבת "תבל" לרגל יום השנה מעלה שכמעט כולם מרוצים מהקו האדום – חוץ מתושבי בת ים. אם מבין כלל הנוסעים 93% מרוצים מהשירות, הרי שבקרב תושבי בת ים רק 85% מרוצים בעוד 15% ציינו במפורש שהם אינם מרוצים. מבין כלל הנוסעים רק 5% לא ימליצו לחבריהם לנסוע ברכבת הקלה, ומבין תושבי בת ים – 25%.
הסיבה ידועה: האיטיות המשוועת שבה הרכבת נוסעת במקטע העל-קרקעי שמחבר בין בת ים ליפו ומשם לתל אביב. כמי שמדווש על בסיס יומי לצד הרכבת בשדרות ירושלים ביפו, אני יכול להעיד שהיא מתקדמת בקצב הליכה רגלית של אדם לא אתלטי במיוחד. לקראת הכניסה לתל אביב היא יורדת אל מתחת לפני הקרקע ומתחילה לדהור, אבל עד אז סבלנותם של הבת ימים פוקעת.
זה המחיר שתושבי בת ים משלמים על ההתנגדות של האוצר למנהור מלא של הקו מסיבות תקציביות. במפלס הקרקע באזור עירוני צפוף יש רמזורים, צמתים, ומפגש מועד לפורענות עם הולכי רגל ורוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים.
זה המחיר שתושבי בת ים משלמים על ההתנגדות של האוצר למנהור מלא של הקו מסיבות תקציביות. במפלס הקרקע באזור עירוני צפוף יש רמזורים, צמתים, ומפגש מועד לפורענות עם הולכי רגל ורוכבי אופניים
ככל שחולף הזמן, הרכבת מקבלת יותר העדפה ברמזורים, מגבירה בהדרגה את המהירות וזמן הנסיעה מתקצר: בחודש הראשון להפעלה משך הנסיעה בין תחנות הקצה (בת ים ופתח תקווה) עמד על שעה וחצי, כיום הוא הצטמצם לשעה ו-13 דקות, ועד סוף השנה מתכננים לקצר אותו לשעה ו-7 דקות. איטי, אבל פחות.
הנסיעה האיטית נועדה גם למנוע תאונות, ולפחות במישור הזה נרשמה הצלחה: עד היום לא נהרג אפילו אדם אחד כתוצאה ממפגש עם הרכבת. כל מי שמכיר את הכאוס התנועתי המוכר בשם יפו – עם צעירים ואפילו ילדים שדוהרים במהירות עצומה ועם אפס שיווי משקל על דו-גלגליים ממונעים – חשש שכניסתה של הרכבת תהפוך את שדרות ירושלים לשדה קטל. זה לא קרה.
במהלך השנה הראשונה להפעלת הרכבת נרשמו 10 התנגשויות עם רוכבי אופניים ו-5 עם הולכי רגל, כשהנזקים מסתכמים ב-2 פצועים קל-בינוני ו-16 פצועים קל. השנה הראשונה סומנה כבעלת פוטנציאל הסכנה הגדול ביותר בגלל החידוש במרחב העירוני והצורך להתרגל אליו. אם עברנו אותה יחסית בשלום, מותר להסתכל קדימה באופטימיות.
אז אם הכול טוב (חוץ מהאיטיות המשוועת בבת ים), איפה ההמונים? הנוסעים אולי מדברים על אירופה, אבל בינתיים זו אירופה עם כוכבית: בעוד ערי המטרופולין באירופה מכוסות על ידי רשת של קווים, כאן לפי שעה יש רשת של חפירות וקו פעיל אחד בלבד.
הנוסעים אולי מדברים על אירופה, אבל בינתיים זו אירופה עם כוכבית: בעוד ערי המטרופולין באירופה מכוסות על ידי רשת של קווים, כאן לפי שעה יש רשת של חפירות וקו פעיל אחד בלבד
עבור מי שגר בסמוך לתוואי הרכבת – למשל, תושבי רמת גן שעובדים בתל אביב – הרכבת היא תשתית משנת חיים. אם אתם גרים בכל נקודה אחרת על מפת המטרופולין, תיאלצו להמתין בסבלנות – המון סבלנות – עד שהקו הירוק והסגול יצטרפו אל הקו האדום.
3
אחרי שנים של תלונות והבטחות, רכבת ישראל סוף סוף סיימה את התקנת ההצללה בתחנת רכבת האוניברסיטה בתל אביב.
טוב, לא בדיוק סיימה: מתברר שהשמש לא נטועה במקום אחד בשמיים, וכרגע ההצללה מגינה על הנוסעים רק בשעות הצוהריים. בשעות שבהן קרני השמש נוחתות בזווית אלכסונית יותר, הם ממשיכים להיחרך.
מנכ"ל הרכבת שיקו זנה מבטיח שבשבועות הקרובים יותקנו רפפות בצידי הרציפים שיספקו צל גם בשעות הבוקר ואחר הצהריים. בשורה של תחנות אחרות – למשל יד השמונה בחיפה, שנעדרת צל לחלוטין – העבודות אפילו לא התחילו.
ברכבת מציגים פרויקט רב-שנתי שבסיומו רוב התחנות יהיו מוצללות, אבל הקצב צריך להיות הרבה יותר מהיר: לא מדובר בזוטות אלא בשיקול מכריע עבור נוסעים רבים אם להעדיף את הרכבת או את המכונית הפרטית.
ברכבת מציגים פרויקט רב-שנתי שבסיומו רוב התחנות יהיו מוצללות, אבל הקצב צריך להיות הרבה יותר מהיר: לא מדובר בזוטות אלא בשיקול מכריע עבור נוסעים רבים אם להעדיף את הרכבת או את המכונית הפרטית
4
בשיחה שקיימנו בשלב מוקדם יותר של הקיץ, פרופ' נדב ששר מקמפוס אילת של אוניברסיטת בן-גוריון הביע אופטימיות: למרות ההתחממות חסרת התקדים של המים במפרץ אילת, הוא רצה להאמין ששונית האלמוגים לא תיפגע. השבוע מפלס האופטימיות שלו ירד.
"לצערי, חלק מהאלמוגים מלבינים, גם בעומק 5-7 מטרים", הוא כתב וגיבה את ההודעה במקבץ תמונות שצולמו באזור המצפה התת ימי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם