ישיבת הצעקות בקבינט הביטחוני, שציטוטים מתוכה פורסמו שלשום ב"אולפן שישי", לא הותירה מקום לספק: מבחינת שר הביטחון יואב גלנט – לא גורם שולי בניהול המלחמה שצה"ל מנהל בכמה חזיתות – ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל את כל ההחלטות לבדו.
"אתה מנהל את המשא ומתן לבד", הטיח גלנט בנתניהו בהתאם לפרסום, "מאז שאין קבינט מלחמה אנחנו שומעים הכול אחרי מעשה". ובהמשך: "ראש הממשלה יכול לקבל את כל ההחלטות ויכול גם להחליט להוציא להורג את כל החטופים".
אמש (מוצאי שבת) נודע כי צה"ל איתר ברצועת עזה גופות של חטופים, שהיו בחיים עד לפני ימים אחדים והוצאו להורג בידי מחבלי חמאס. הכאב על מותם התערבב עם הזעם על חילופי הדברים בין גלנט לנתניהו ויתר השרים בקבינט, והמחשבה שניתן היה להצילם אם הממשלה הייתה מתגמשת ומסכימה לקיים עסקה להחזרת החטופים.
הטענה העולה מדברי שר הביטחון גלנט היא שנתניהו מקבל הלכה למעשה בעצמו את ההחלטות הקריטיות ביותר הנוגעות לניהול המלחמה והעסקה להחזרת החטופים
החיצים מכוונים כלפי נתניהו עצמו. הטענה העולה מדברי שר הביטחון גלנט היא שנתניהו מקבל הלכה למעשה בעצמו את ההחלטות הקריטיות ביותר הנוגעות לניהול המלחמה והעסקה להחזרת החטופים. הטענה הזו מופנית לא רק כלפי תוכן ההחלטות שאותן מכתיב נתניהו, אלא גם באשר לדרך קבלת ההחלטות, שאינה תואמת את המבנה המשטרי של מדינת ישראל.
לשון החוק ברורה מאוד ביחס לחלוקת הסמכויות בצמרת הרשות המבצעת. הרשות המבצעת בישראל היא פורום הממשלה – ממשלת ישראל. ראש הממשלה נהנה אומנם ממעמד מיוחד ומקבל מנשיא המדינה, אחרי בחירות או אחרי נפילת ממשלה קודמת, את המנדט להרכיב ממשלה חדשה; ממנה את השרים (באישור הכנסת); ומוסמך לפטר שרים.
התפיסה שרווחה בשנים עברו, שלפיה ראש הממשלה הוא "ראשון בין שווים", נשחקה עם השנים וכיום מקובל בקרב משפטנים חוקתיים כי לראש הממשלה מעמד משטרי מיוחד.
אולם, בניגוד למשטר נשיאותי, השרים אינם "עוזריו" של ראש הממשלה. הממשלה כולה היא הרשות המבצעת, וחבריה נושאים באחריות קולקטיבית לכל מהלכיה. הדבר עולה במפורש מסעיף 1 לחוק יסוד הממשלה הקובע בפשטות: "הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה"; ומסעיף 2(א) לחוק יסוד הצבא, שגם לשונו קצרה והחלטית: "הצבא נתון למרות הממשלה".
בג"ץ קבע כי לשם שמירה על עקרונות המשטר "יש חשיבות רבה כי לא תתקיימנה פעולות צבאיות משמעותיות בלא החלטת ממשלה וללא ביקורת פרלמנטרית"
הסעיף המשמעותי ביותר המסדיר את התנהלות הרשות המבצעת בעת חירום הוא סעיף 40 לחוק יסוד הממשלה, הקובע: "המדינה לא תפתח במלחמה ולא תנקוט פעולה צבאית משמעותית אלא מכוח החלטת ממשלה".
השאלה המתעוררת היא כמובן אילו פעולות נכנסות להגדרה "פעולה צבאית משמעותית". בג"ץ קבע כי לשם שמירה על עקרונות המשטר "יש חשיבות רבה כי לא תתקיימנה פעולות צבאיות משמעותיות בלא החלטת ממשלה וללא ביקורת פרלמנטרית".
הממשלה רשאית, בהתאם לחוק היסוד, לאצול את סמכותה זו לקבינט המדיני־ביטחוני, או בשמו הרשמי "ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי", הפועלת מכוח סעיף 6 לחוק הממשלה. אולם השאלה האם העסקה להחזרת החטופים היא מסוג ההחלטות שהממשלה רשאית לאצול לקבינט הביטחוני שנויה במחלוקת.
בעתירה שהוגשה לבג"ץ ביום חמישי האחרון על ידי בני משפחה של חטופים, באמצעות עו"ד ד"ר מורן סבוראי, נטען כי רק הממשלה – ולא הקבינט הביטחוני או כל פורום אחר – רשאית וחייבת לקיים דיון ולהכריע בדבר תנאי העסקה. שופטת בג"ץ רות רונן הורתה לממשלה להשיב לעתירה עד ליום חמישי הקרוב.
בג"ץ קבע בעבר כי החלטות בעניין שחרור אסירים, "בפרט כאשר הן מתקבלות במסגרת תהליך של משא ומתן מדיני, מצויות באופן מובהק בסמכותה ובשיקול דעתה של ממשלת ישראל". של הממשלה – ולא של רה"מ
להשלמת התמונה יש לציין כי בחוק הממשלה קיים סעיף ייעודי לעניין עסקאות מדיניות הכוללות שחרור אסירים הכלואים בישראל – תנאי שעתיד להיכלל בוודאות בכל עסקה העומדת על הפרק בין ישראל לחמאס.
סעיף 8ב לחוק הממשלה קובע כי הממשלה רשאית לשחרר אסיר ממאסרו ולהתנות את שחרורו בתנאים מטעמים של "ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה", וזאת כדי לשחרר שבויים או חטופים ישראלים, או במסגרת מחווה מדינית או הסכם מדיני.
בג"ץ קבע בעבר פעמים רבות כי החלטות בעניין שחרור אסירים, "בפרט כאשר הן מתקבלות במסגרת תהליך של משא ומתן מדיני, מצויות באופן מובהק בסמכותה ובשיקול דעתה של ממשלת ישראל". של הממשלה – ולא של ראש הממשלה.
אפשר כמובן לטעון לטובת נתניהו כי הוא ממלא באופן פורמלי אחר הוראות החוק: הממשלה מתכנסת ומקבלת החלטות בשורת עניינים – בעיקר בנושא מינויים לתפקידים בכירים שונים; וגם הקבינט הביטחוני מתכנס, ונתניהו אף טורח ומעביר בו החלטות המעניקות גושפנקה רשמית למדיניות שאותה הוא מכוון. לכאורה הכול תקין.
האשם העיקרי בעניין זה מצוי על כתפיו של רה"מ עצמו, המביא לפורומים המחליטים הצעות מוגמרות שאין בהן פתח לדיון של ממש, בהתאם לדפוס פעולתו לאורך שנים המבקש לשוות לעצמו מעמד מעין נשיאותי
אך בפועל מתקיים פער בין המוקד שבו מתקבלות ההחלטות באמת לבין האקט המתקיים בקבינט, המזכיר יותר ויותר פעולה כשל חותמת גומי.
האשם העיקרי בעניין זה מצוי על כתפיו של ראש הממשלה עצמו, המביא לפורומים המחליטים הצעות מוגמרות שאין בהן פתח לדיון של ממש. זאת, בהתאם לדפוס פעולתו לאורך שנים, המבקש לשוות לעצמו מעמד מעין נשיאותי, כאילו שהוא עומד בראש מדינה בעלת משטר סמכותני.
בה בעת, לא ניתן להסיר את האחריות מהשרים המאיישים את הקבינט, ולמעשה משרי הממשלה כולם. אלה נוהגים כמעין אסיסטנטים לראש הממשלה, מקטינים את משקלם הסגולי כחברי הממשלה ומאשרים באוטומטיות כל החלטה שראש הממשלה לבקש להעביר.
על השרים לזכור כי האחריות לכל פעולותיה של הממשלה היא אחריות משותפת – וגם אם הם נוהגים כמי שמסרו צ'ק פתוח לידיו של ראש הממשלה, בסופו של יום הם נושאים יחד איתו באחריות לכל מחדל ולכל כישלון.
לא ניתן להסיר את האחריות מהשרים המאיישים את הקבינט, ולמעשה משרי הממשלה כולם. אלה נוהגים כמעין אסיסטנטים לראש הממשלה, מקטינים את משקלם הסגולי ומאשרים באוטומטיות כל החלטה
ההחלטות האסטרטגיות שעל ישראל לקבל במסגרת ניהול המלחמה הרב־זירתית שהיא מצויה בתוכה, ובמסגרת המשא ומתן לעסקה להחזרת החטופים, צריכות להתקבל בפורום הממשלה.
בלא קשר לדעתו של הציבור באשר לאיכות האנושית של הנושאים בתפקידים המיניסטריאליים, העקרונות המשטריים הבסיסיים ביחס לפעולת הרשות המבצעת חייבים להישמר – ובמיוחד בעת מצוקה משטרית, ביטחונית וציבורית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הנה רעיון אפקטיבי למהלך הפגנתי שיפגע כבר הערב מאוד בארגון המחבלים של הדיקטטור ביבים שקרניהו. הערב מחתן בכיר ארגון המחבלים שקרניהו, מכלוב העלוב זוהר את בנו-יקירו בגן אירועים בנגב. כבר אחר הצהרים צריכים להגיע עשרות אלפי מפגינים באופן ספונטני לכביש המוביל לגן האירועים ולחסום אותו פיזית ולאורך שעות כדי למנוע מארגון המחבלים של ביבים שקרניהו לחגוג.