המלחמה בעזה קיבלה בשבוע שעבר תפנית, אחרי שהתברר עומק הבעיה של גילוי נגיף הפוליו בעזה, והצורך של ישראל להסכים להפסקת אש הומניטרית לחיסון ילדי הרצועה.

עדיין לא ברור כמה זמן נדרש כדי לחסן את כל ילדי עזה נגד פוליו. החיסון מחייב מרווחים בין מנה למנה – תלוי בסוג החיסון. כלומר: עשוי להתברר כי המלחמה בעזה תגמר בלי עסקת חטופים.

ככל שביררתי, צה"ל ומשרד הביטחון נערכים להפסקה ההומניטרית, אבל אין ודאות שהממשלה תסכים לה. אם הממשלה לא תסכים ליוזמה של אירגוני האו"ם בהסכמת צה"ל, הרי שהממשלה נכנסת לקטגוריה של פושעת מלחמה על פי חוקי המלחמה, שעליהם נסמכים הטריבונלים בהאג.

אם הממשלה לא תסכים ליוזמה של אירגוני האו"ם בהסכמת צה"ל, הרי שהממשלה נכנסת לקטגוריה של פושעת מלחמה על פי חוקי המלחמה, שעליהם נסמכים הטריבונלים בהאג

אבל להופעת הפוליו בעזה עלולה להיות עוד השפעה מזיקה מאוד על חיילי החי"ר. בעוד חיל האוויר מגן עליהם מן השמים, הרי אין מי שיגן על החיילים שעל הקרקע מהתפרצות מגפות. כבר ראינו תופעה של פטרייה רעילה שגבתה חיי חייל. לדברי מקורות רפואיים, למרות שחיילי צה"ל מחוסנים, חיל רפואה החליט לחסן שוב. לטענתם – יש סכנה שחיילי צה"ל יעבירו את המגפה לתוך ישראל.

הארגון שהתריע ראשון על המגפה היה ארגון אונר"א, והוא קיבל עליו את האחריות על החיסון לצד ארגון הבריאות העולמי ויוניצ"ף. אילו אונר"א לא היה מקבל עליו את המשימה, ישראל הייתה מחויבת על פי חוקי המלחמה לדאוג לחיסונים.

אז אונר"א חזר ובגדול, ובסוף השבוע דרש אונר"א מישראל לבטל את מסע התעמולה נגדו שדרש לבטל את הארגון והאשימו בטבח השבעה באוקטובר. זה עדיין לא איום, אבל אונר"א כאילו אומר: אם ישראל תמשיך לדרוש את פירוקנו, בבקשה – שהיא תיקח על עצמה את מלאכת החיסונים, תחת מכבש הטריבונלים של האג – וכמובן הסכנות להתפרצות מגפות בתוך ישראל.

על פי מקורות רפואה ישראליים, התנאים שהביאו לפוליו עלולות לבשר התפרצות מגפות נוספות, כמו טיפוס המעיים, דיזנטריה וכולרה.

אם מדברים על תנאים שבשלו לעסקה – אלה התנאים. צה"ל חייב לצאת מביוב המגפות של עזה, לקחת עמו את החטופים, ובבקשה – שיחיא סנוואר ייצא ממחילותיו כדי לטפל בחורבן שגרם. אם לא ישראל תחסל אותו, איזה נגיף קטלני יעשה זאת, או העזתים עצמם.

אם מדברים על תנאים שבשלו לעסקה – אלה התנאים. צה"ל חייב לצאת מביוב המגפות של עזה, לשחרר את החטופים, ושסנוואר ייצא ממחילותיו לטפל בחורבן שגרם. אם ישראל לא תחסלו, יעשו זאת נגיף קטלני או העזתים

אבל – איך אמר אבא אבן זכרונו לברכה – היהודים לא יחמיצו שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.