במבט ראשון אפשר עוד היה להניח שיש משהו ענייני ביוזמת הממשלה לבחון את השימוש שעושה המשטרה ברוגלות ובאמצעי עיקוב אלקטרוניים במסגרת חקירות פליליות; שפרשת פגסוס חשפה את הסיכון שנוצר לפרטיות של אזרחים תמימים וכן לזכויותיהם החוקתיות של חשודים ונאשמים – וכי יש צורך באיזון בין זכויות אלה לבין צורכי החקירה והאינטרס לפענח פשעים.
אך ההתעקשות ההולכת וגוברת של הממשלה – באמצעות האב המוליד של ההפיכה המשטרית, שר המשפטים יריב לוין – לאפשר לוועדת הבדיקה הממשלתית שהוקמה בעניין זה, בראשות השופט בדימוס משה דרורי, לפשפש גם בתיקים פליליים תלויים ועומדים חשפה את כוונותיה האמיתיות של הממשלה.
לא מדובר בדאגה לזכויות נחקרים ולא נעליים, אלא דאגה לאדם אחד בלבד: ראש הממשלה בנימין נתניהו. המטרה המובהקת של היוזמה הממשלתית היא לפגוע במהלכו התקין של משפט האלפים, שבמסגרתו עומד נתניהו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.
לוין דחה בבוז את דרישת היועצת וקבע כי הוועדה תהיה מוסמכת להחליט, לפי שיקול דעתה, אם "להיענות" לבקשות היועצת או פרקליט המדינה להימנע מלעסוק בתיקים מסוימים המצויים בשלב החקירה או המשפט
המחלוקת על היקף סמכויותיה של ועדת הבדיקה הממשלתית לעניין חקר הרוגלות פרצה באוגוסט 2023, בשיא ימיה של ההפיכה המשטרית. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה פנתה לשר לוין וביקשה ממנו לשנות את נוסח החלטת הממשלה שמכוחה הוקמה ועדת הבדיקה, כך שלוועדה לא תהיה סמכות לעסוק בתיקים פליליים תלויים ועומדים, אלא בהיבטים עקרוניים בלבד ובמבט לעתיד.
לוין דחה בבוז את דרישתה וקבע כי הוועדה תהיה מוסמכת להחליט, לפי שיקול דעתה, אם "להיענות" לבקשות היועצת או פרקליט המדינה להימנע מלעסוק בתיקים מסוימים המצויים בשלב החקירה או המשפט.
קבוצת אזרחים, בראשות ראש שב"כ לשעבר נדב ארגמן, עתרה לבג"ץ. לקראת הדיון הראשון בעתירה, שיתקיים בשבוע הבא בפני השופטים יצחק עמית, נעם סולברג וגילה כנפי־שטייניץ, הוגשו בימים האחרונים תגובות הצדדים לעתירה.
הממשלה וכן ועדת הבדיקה עצמה, המיוצגות באמצעות משרדי עורכי דין פרטיים, נעמדות על רגליהן האחוריות כדי להגן על זכותה של הוועדה לעסוק בכל תיק שתחפוץ – לרבות בתיקי האלפים.
"המחוקק התייחס במפורש לאפשרות שוועדת בדיקה או חקירה תפעל במקביל להליכים פליליים. המחוקק קבע מנגנונים המאפשרים את פעילות הוועדות, לצד ההליך הפלילי"
שופט בג"ץ יחיאל כשר הוציא סדרה של צווים ארעיים, שלפיהם עד להכרעה בעתירה הוועדה לא תעסוק בעניינים פליליים תלויים ועומדים, ותתמקד בשלב זה רק באיסוף חומרים ופניות מהציבור. לפני שבועיים הוסיף כי הוועדה מנועה מלזמן כל גורם ממשטרת ישראל להופיע בפניה, וכי על אנשי משטרה שכבר זומנו להימנע מלהתייצב.
הממשלה טוענת כי מעולם לא הייתה כל כוונה שהוועדה "תתיימר לתת הוראות לערכאות שיפוטיות או תתערב בניהול הליכים משפטיים פרטניים", אך בהחלט יש בכוונתה לבדוק את השימוש ברוגלות גם במקרים המצויים עדיין בחקירה או שמתקיימים בעניינם הליכים משפטיים תלויים ועומדים.
"לא יעלה על הדעת שהוועדה תשבש הליכי משפט וכלל לא הוסבר כיצד ובאיזה אופן היא עלולה לשבש הליכי משפט", כתבו לבג"ץ פרקליטי הממשלה.
פרקליטיה של ועדת הבדיקה הוסיפו: "לא נמצא בדין או בפסיקה בסיס נורמטיבי לדרישת העותרים כי הוועדה לא תעסוק בתיקים תלויים ועומדים. ההיפך הוא הנכון, המחוקק התייחס במפורש לאפשרות שוועדת בדיקה או חקירה תפעל במקביל להליכים פליליים. המחוקק קבע מנגנונים המאפשרים את פעילות הוועדות, לצד ההליך הפלילי".
הוועדה טרחה גם והבהירה ש"אין ברצונה ואין בכוונתה להידרש לגופם של תיקים פליליים תלויים ועומדים, היא אינה מעוניינת ואף לא רשאית להידרש לשאלת אשמתו של אדם, או ליטול צד בהליכים פליליים".
השופטים במשפט נתניהו אומנם נתנו החלטה במרץ 2022 בעניין חומרי חקירה שהופקו באמצעות שימוש ברוגלה, אך עדיין נותרה השאלה האם עצם הטענה בדבר משקלן של הראיות הללו עודנה פתוחה להכרעה
בהקשר זה הוועדה אף גיבשה לעצמה כללים מנחים, שלפיהם היא תימנע מלעסוק בנושאים המצויים במנדט הוועדה אם נושאים אלה מתבררים באופן ישיר במסגרת הליך פלילי מסוים: "מקום בו יימצא שבמסגרת הליך פלילי תלוי ועומד עלתה טענה לשימוש בלתי חוקי ברוגלות, וזו נדונה וטרם הוכרעה על ידי בית המשפט, תימנע הוועדה מבירור העניין עד להכרעתו של בית המשפט".
זה בדיוק המצב בתיקי האלפים – שם העלו סנגוריו של נתניהו שורת טענות הנוגעות לשימוש שהמשטרה עשתה בתוכנת "פגסוס". לכאורה, ההתחייבות שהוועדה נטלה על עצמה מפוגגת חלק מהחשש הנוגע להתערבות לא ראויה של הממשלה, באמצעות הוועדה, בתיקי האלפים. אך החשש עדיין קיים.
השופטים במשפט נתניהו אומנם נתנו החלטה במרץ 2022 בעניין חומרי חקירה שהופקו באמצעות שימוש ברוגלה, אך עדיין נותרה השאלה האם עצם הטענה בדבר משקלן של הראיות הללו עודנה פתוחה להכרעה בתום המשפט. במצב כזה, הוועדה עשויה להחליט שגם במגבלות שהגדירה לעצמה, מותר לה לעסוק גם בנושאים הנוגעים למשפט נתניהו.
משכך, גם בעתירה הזו, כמו בלא מעט עתירות בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, היועצת המשפטית לממשלה מתייצבת לצד העותרים.
הפרקליטות לא חסכה במילים חריפות בהודעתה לבג"ץ בעניין אי חוקיות פעולת הוועדה ונסיבות הקמתה, ואף העלתה חשש שעצם הקמת הוועדה נגועה בשיקולים זרים
בתגובה שהגישה אתמול (שלישי) הפרקליטות, לא הסתפקה היועצת בעמידה על כך שהוועדה לא תעסוק בתיקים פרטניים שטרם הסתיימו, אלא שהיא קוראת לבית המשפט לבטל כליל את ההחלטה על הקמת הוועדה. זאת מאחר שהעיסוק בתיקים פרטניים אינו נמצא בשולי פעילותה אלא בליבה – וזאת אף לשיטתה של הוועדה עצמה.
מתברר שכבר בספטמבר 2023 פנה יו"ר הוועדה, השופט בדימוס דרורי – שהביע בפומבי את עמדתו כי כתב האישום נגד נתניהו בתיקי האלפים מעולם לא היה צריך להיות מוגש – אל היועצת המשפטית לממשלה והזמין אותה לדיון הראשון של הוועדה.
באותו דיון הייתה אמורה היועצת להציג את עמדתה גם ביחס ל"תיקים תלויים ועומדים מסוימים, שפרטיהם הוזכרו בכלי התקשורת". בהרב־מיארה הבינה מייד שהכוונה היא לתיקי נתניהו, ודחתה את ההזמנה.
הפרקליטות לא חסכה במילים חריפות בהודעתה לבג"ץ בעניין אי חוקיות פעולת הוועדה ונסיבות הקמתה, ואף העלתה חשש שעצם הקמת הוועדה נגועה בשיקולים זרים. "אין לגוף פוליטי או לכל גורם אחר כלשהו, סמכות להסיג את גבולן של הרשות השופטת ושל מערכת אכיפת החוק, לפגוע בעצמאותן, ולשמש גוף חוץ שיפוטי הקובע ממצאים לגבי תיקים פליליים פרטניים או מהווה, במישרין או בעקיפין, עוד ערכאת בירור".
מבחינה משפטית, הטענה היא שמאחר שהממשלה עצמה לא מוסמכת להתערב בתיקים פליליים תלויים ועומדים, היא גם אינה מוסמכת להעניק מנדט כזה לוועדה שהיא החליטה להקים
מבחינה משפטית, הטענה היא שמאחר שהממשלה עצמה לא מוסמכת להתערב בתיקים פליליים תלויים ועומדים, היא גם אינה מוסמכת להעניק מנדט כזה לוועדה שהיא החליטה להקים.
העיקרון הוא אותו עיקרון העומד בבסיס ההתנגדות לתיקון לפקודת המשטרה, המכונה "חוק בן גביר". כשם שלדרג המיניסטריאלי הממונה על המשטרה אין סמכות להתערב בחקירות, כך לוועדת בדיקה מטעם הממשלה אין סמכות להתערב בתיקים פליליים. כל סטייה מהעיקרון הזה פירושו פוליטיזציה של ההליכים השיפוטיים ושל אכיפת החוק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כעו"ד לוין מבין היטב את עמדתה של גב' מיארה ואין לו טיעונים משפטיים טובים לסתור את עמדתה.
יחד עם זה הוא יעשה הכל כמשרתו של נתניהו להטיל דופי בהליכי המשפט המתנהל במחוזי בירושלים.
לא ברורה לי עמדתו העיקשת להחריב את מערכת המשפט?
גב' מיארה טוענת בהגיון רב שבאותה המידה שלממשלה אין סמכות להתערב בהליכים ברשות השופטת,היא לא יכולה להקים וועדה ולהעניק לה סמכות שאין לה!!
מה לוין לא מבין??