אי שם בסביבות 1608 לספירה הומצא הטלסקופ. גליליאו גליליי הסתכל על המציאות כפי שנגלתה אל מול עיניו, ואט אט החל להבין שסדרי העולם שהיו ידועים לכל, ובפרט למדענים של אותה תקופה, לא תקפים.

הטלסקופ הביא אותו להבנות ולחישובים שהוכיחו כי כדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא להיפך. כאשר הכנסייה תבעה את גליליאו גלילי ב-1632 למשפט, ניסה גליליאו לשכנע מדענים נוספים באמיתות טענותיו, אך חלקם סירבו להסתכל דרך הטלסקופ וטענו שצעצוע זכוכית זה אינו אמין.

הטלסקופ הביא את גלילאו להבנות ולחישובים שהוכיחו כי כדוה"א מסתובב סביב השמש ולא להיפך. כשהכנסייה תבעה אותו למשפט, הוא ניסה לשכנע מדענים נוספים בטענותיו, אך חלקם סירבו להביט דרך טלסקופ

רשומה זו היא אחת הקשות לי לכתיבה, כי כאן אני כופר בסקרים מדעיים, במתודולוגיה שלמה רבת שנים ועקבית, ובדעה הרווחת הכללית – שגורסת כי החינוך בישראל הוא רע מאוד. כי ילדינו מפגרים אחרי ילדי כל מדינות העולם המפותחות. על פי מבחני פיז"ה (וזה כבר כמה שנים) ישראל מתבוססת במקומות 37-48 בעולם, היכן שהוא מעל בולגריה אבל מתחת לקרואטיה, ובטח שאחרי רוב מדינות אירופה וארה"ב.

בכל כינוס פוליטי, בין אם במישור הלאומי ובין אם במישור המוניציפלי, מייחד המועמד לנושא החינוך חלק מדבריו לנושא. הוא תמיד יאמר שצריך לעשות רפורמה, שצריך להשקיע יותר בחינוך, והמורים תמיד יטענו כי צריך להעמיד את החינוך במרכז (ומסר סמוי – תעלו לנו משכורות ואל תעזו להעלות את שעות העבודה שלנו למה שמקובל במשק).

ועכשיו ברברס – כלומר אם מה שכולם אומרים נכון, הרי שאנחנו, מדינת ישראל, מדינה "מפגרת", מדינה אשר אין לה שום ייחודיות מדעית. אם רמת ההוראה שלנו זוועתית, ורמת התלמידים שלנו גרועה, והם טיפשים גמורים אשר נופלים מכל מדינות המערב – מזל שאנחנו מסתמכים על החקלאות שלנו ועל משאבי הטבע הכבירים שלנו על מנת לאכול את לחמינו (מי שלא הבין – משפט אחרון זה נאמר בסרקזם).

בואו נראה מה באמת קורה. האם השמש מסתובבת סביב הארץ או להיפך. אני מסתובב במדינה "חסרת הידע והאוריינות" שלי, וקצת קשה לי להבין את הנאמר מעלה. בואו נסתכל ביחד על ההישגים המדעיים של הדורות האחרונים, הדורות שמושמצים עד אין סוף על ידי הדעה השלטת.

באיזו מדינה הומצאו mobileye, waze, disk on key? (אני מצטער על כתיבתי בשפת לעז, לנחשלים והנכשלים ביניכם אביא אולי תרגום בסוף). כשאומרים start up nation מתכוונים לאוסטריה? המדינה שבה נמצאים מרכזי הפיתוח של כל חברות הענק היא ישראל. המדינה שיש בה אקזיטים בלי סוף עד אשר תקציב המדינה נשען עליהם בצורה מהותית, היא מדינה ללא הבנה במדע? המדינה שבה אחוז העובדים הוא הגבוה ביותר בהייטק, היא מדינה שלתלמידיה אין מושג במתמטיקה?

איזה מדינה היא מעצמה עולמית בתחומי הסייבר והרחפנים? המדינה הכי טכנולוגית, שהמציאה את כיפת הברזל, את וירוסי המחשב שתוקפים צנטריפוגות, את תוכנות זיהוי הפנים וכל מיני פיתוחים צבאיים אשר אין לרובנו מושג אפילו על מקצתם היא מדינה אשר לאנשיה לכאורה אין הבנת הנקרא.

איזה מדינה היא מעצמה עולמית בתחומי הסייבר והרחפנים? מדינה שהמציאה את כיפת הברזל וכל מיני פיתוחים צבאיים שאין לרובנו מושג אפילו על מקצתם, היא מדינה אשר לאנשיה לכאורה אין הבנת הנקרא

אז איך זה מסתדר? זה לא.

בדיחה ישנה גורסת – מתי פרסי אוכל עוף? או שהפרסי חולה או שהעוף חולה. או שהחינוך גרוע והכלכלה רעה, או שאם הכלכלה (נשענת הטכנולוגיה) טובה, אז גם החינוך סביר ומעלה.

כשהתחלתי לדבר על הרעיון בטור זה עם חבריי, אחרי מבטי הבוז בשל הזזת הגבינה הרעיונית, ניסו לומר לי כי רק מיעוט אליטיסטי מגיע למקומות הטובים, והייחודיות הישראלית נובעת מעשירונים בודדים עליונים. אינני מסכים לזה.

עוד כמה מילים על מערכת החינוך שלנו לעומת מערכות חינוך אחרות – בישראל מערכת החינוך היא אחידה, אין בתי ספר פרטיים יוקרתיים כמעט, בתי הספר הפרטיים שקיימים הוקמו בעיקר בגלל הורים בעלי אג'נדות שמהללות שיטות חלופיות כמו אנתרופוסופיות, מונטסורי, דמוקרטי ועוד, אך אלו הן לא שיטות שמהללות את ההישגיות (אם כבר אז ההיפך), וזאת בניגוד לאנגליה או ארה"ב.

בישראל כל אנשי הפיתוח באינטל, כמו גם המוסכניקים, למדו על ביאליק, משפטי החפיפה ו-WH questions (שוב סליחה על הלעז). באנגליה קיימים בתי ספר לאליטות שנקראים בציניות האנגלית public school, וגם בארה"ב יש בתי ספר פרטיים לאליטות.

אז אמרו לי – אההה, זה הגניוס היהודי. אנחנו יותר חכמים אז מה התמיהה, זה לא קשור למערכת החינוך ה"כושלת". שים לב שהיהודים מצטיינים בכל מדינה, וכמה זוכי נובל יש מאתנו ה"נימולים". ובכן הם צודקים. עם עובדות קשה להתווכח, אבל החכמה היהודית לא נובעת מישיבה תחת עץ, או דייג מול השקיעה. החכמה נובעת מלמידה ושקדנות, מקריאה והתעמקות. לכן, אם היהודים שנמצאים בציון ממשיכים את דרך אבותיהם ולומדים באופן יחסי יותר מגויי הים והמדבר, איפה כאן הבעיה? ומי נתן להם את הכלים לעשות זאת אם לא מערכת החינוך המושמצת?

אם היהודים שנמצאים בציון ממשיכים את דרך אבותיהם ולומדים באופן יחסי יותר מגויי הים והמדבר, איפה כאן הבעיה? ומי נתן להם את הכלים לעשות זאת אם לא מערכת החינוך המושמצת?

אגב היה לי תענוג רב מלראות חלק מחבריי שנוטים לצד השמאלי המקדש את השוויוניות והחופשיות, מדברים בלהט על הגן היהודי הגאוני. שכן פועל יוצא מיהודי חכם זה נוצרי טיפש ומוסלמי טמבל. לכן הפרשים במנת המשכל של 1 או 2 IQ לא מצדיקים את הפריחה הטכנולוגית של ישראל כשאנו מבוגרים לעומת העליבות לכאורה של תלמידי ישראל. אז אם החכמה מגיעה מהג'ניוס, ולא מן החינוך, אז אולי לא צריך חינוך בכלל?

נותרה לנו הסוגיה הצבאית. אכן אומה שנמצאת במשבר קיומי תמידי, אם מזיכרון היסטורי של השואה, או מידי שיעים פנאטיים במרחק 2000 קילומטרים, נזקקת להשקעה מהותית בידע והטכנולוגיה. וצרכי הצבא אכן מכריחים את העם להשתכלל, לחשוב ולהתאמץ. ובאמת הרבה מההיי טק הישראלי מקורו מיחידות ה-8200 ושאר הטכנולוגיות הצבאיות. אבל זה לא מסביר את הפריחה שיש בביוטק. והאם הגיוני שעד גיל 18 מערכת החינוך התעסקה עם מטומטמים ופתאום לאחר כמה חודשי קורס צבאיים נולד עם של גאונים? זה גם לא סביר.

כלומר, כל הסיבות שמניתי למעלה כמו הגניוס היהודי, הצורך המתמיד של המדינה בהגנה נגד אויביה, והמיעוט לכאורה שמביא לתוצאות – אלו הכול הן סיבות טובות, אך ללא המצע של מערכת החינוך ושיטות הלימוד שהיא מקנה לתלמידיה זה פשוט לא יעבוד.

אני מאמין שהסיבה המהותית ביותר שיכולה להסביר גם את ההצלחה בבגרותנו וגם את אי ההצלחה בנערותינו היא אחרת. אני חושב שהכל נובע מהחוצפה הישראלית, מהטלת הספק בהגדרה, מהחשיבה התרבותית שלנו של אני יודע יותר טוב וכו'.

בדיחה אחרונה לטור זה אומרת: "שים שני יהודים על אי בודד ותקבל 4 דעות", התרבות שלנו שמה דגש על השאלה, על בדיקה שנייה ועל רצון לשיפור – יותר מאשר על היצמדות לשיטה מסוימת וקידושה על פני התוצאה. לכן הגויים נגנבים מהחדשנות שלנו, מפריצות הדרך שלנו, ובכך שאין בישראל יותר מדי מפעלים שמתעסקים בייצור המוני שיטתי.

הגניוס היהודי, הצורך המתמיד של המדינה בהגנה נגד אויביה, והמיעוט לכאורה שמביא לתוצאות – אלו הכול הן סיבות טובות, אך ללא המצע של מערכת החינוך ושיטות הלימוד שהיא מקנה לתלמידיה זה פשוט לא יעבוד

אם היו נותנים לכם לבחור בין הצלחה כלכלית וכישלון במבחנים שיטתיים, לבין הצלחה במבחנים שיטתיים וכישלון בטכנולוגיה – מה הייתם בוחרים? אני חושב שבחרנו נכון. האם אין מקום לשפר? בוודאי שיש, ותמיד יש להטיל ספק בכל (כולל בטור זה) – אבל לא להיטרף בביקורת העצמית.

ועוד מילה על הדור הנוכחי, הייתי בטוח כמו אחרים, שזה דור שקבור בסמארטפון, באינסטה ובטיקטוק. אחרי מוראות המלחמה הנוכחית, אני מוריד את הכובע ומלא הערכה להקרבה, לאחווה ולאומץ של דור זה, הלוואי וקברניטינו יהיו ראויים לדור זה.

יהודה אריה מודעי הוא סמנכ"ל כספים בחברה.