אריה יהודה מודעי
הזמן של
אריה יהודה מודעי

מנהל כספים בחברה תעשייתית

מה הקשר בין עלי באבא וארבעים השודדים למחלקה לחיפוש חריגות שכר

קופה (צילום: Noam Revkin Fenton/flash90)
Noam Revkin Fenton/flash90
קופה

מכירים את הסיפור על עלי באבא וארבעים השודדים? זהו אחד הסיפורים הידועים של אלף לילה ולילה. בין השאר מסופר בו על חבורה של 40 שודדים ששדדו קופה והחביאו את שללם במערה.

קצת פחות מוכר הוא חלקו השני של הסיפור: שנה לאחר ביצוע השוד הזה, הצטרפו לחבורה של 40 השודדים המקוריים עוד עשרים שודדים, כך שמספר חברי הכנופיה גדל ל-60.

אבל הכנופיה לא הסתפקה בכך, ובשנה שלאחר מכן התווספה אליה קבוצה שלישית – והכי פחות מוצלחת – של שודדים, וגם בשנה השלישית הצטרפו שודדים נוספים לחבורת עלי באבא המתרחבת.

כך גדלה הכנופיה לכדי 70 שודדים כמספר מרבי.

האם כל אנשי עלי באבא נשארו לשלב השני והשלישי של צמיחת הכנופיה? אולי כן ואולי לא. ייתכן שחלק מהם חזרו למוטב והחזירו את הכסף, וייתכן שחלקם פרשו לחיים טובים וחוקיים. אבל סביר להניח שחבורת עלי באבא לא הצטמצמה מהותית.

אמנם עלי באבא התראיין לעיתון ה"מדבר" וטען כי ניכרת ירידה במגמת הפשיעה, שכן פחות שודדים מצטרפים לחבורת הפשע של עלי באבא, והזכיר שיש לתת לו פרס על כך שהוא מדרדר פחות אנשים לתרבות רעה.

אבל בפועל, לכולם ברור שהשודדים עשו על הציבור "אבו עלי" ורימו אותו. הרי ברור שיש הרבה יותר פושעים בשלב השני והשלישי של צמיחת הכנופיה, מאשר בדור המייסדים הידוע של 40 השודדים.

אם אתם חושבים שסיפרתי סיפור טיפשי או אווילי, מותר לכם, אבל אתם טועים.

לפני שבוע וחצי פרסמו אנשי אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר דוח על חריגות השכר במגזר הציבורי. בדוח מצוין כי מאז הקמת היחידה ב-1997 יש ירידה בחריגות השכר מ-44% ל-12%, ואף מצוין כמה כסף הוחזר למערכת.

כיאה למשרד האוצר, הדוח מציג גרפים נפלאים שמשקפים את הירידה במספר החריגים משנה לשנה. מבחינתם, אמנם יש חריגות שכר, אך יש מקום טוב לאופטימיות ולשמחה, מאחר שהיחידה עושה את עבודתה נאמנה, וכמו שהגרפים מציגים, גם ניכרת מגמת שיפור.

הבעיה היא שכאשר מסתכלים לעומק הדוח מוצאים עיוות עז שעומד בבסיס הדוח, ומגלים שהמתודולוגיה שעליה נבנה הדוח היא מעט בעייתית.

בואו נתחיל למשל, בשאלה מהי בעצם חריגת שכר, לפי הדוח. חריגה מצביעה על מצב שבו יש הבדל של 5% בין השכר בשנה שעברה לשנה הנוכחית.

כלומר, אם היית שודד כבר בשנה שעברה, וגם השנה שדדת באותו אופן וצורה את הקופה הציבורית, ואולי אפילו הצלחת להשיג העלאת שכר של 4%, שכרך לא יירשם השנה כחריג. הרי אתה עצמך כבר שודד ישן, ובדוח הזה בודקים רק שודדים חדשים.

אם במקרה לא החזרת את השכר, או שאולי בטעות דילגו על תלוש השכר שלך, ולא השתנה בו דבר, מיד אתה הופך להיות עובד כשר.

כשמאמצים את דרך החשיבה הזו פתאום רואים שבאמת לפי הדוח הזה, חברת החשמל הפסיקה להיות שודדת, ועובדי חברת החשמל הפכו להיות כולם עובדים כשרים. אפשר רק לתהות איך ייתכן שהשכר הממוצע בחברת חשמל הוא מהגבוהים במשק, ובכל זאת אין חריגות שכר.

כנראה, ורק כנראה – שבחברת החשמל לא קיבלו תוספות חריגות השנה. לעומת זאת, בשנים קודמות הם בהחלט קיבלו, והדוח אף מציין כי בעזרת פעילות להשבת כספים שיזמו אנשי המחלקה הוחזרו לקופת המדינה 37 אלף שקל.

אין ספק שבהחלט מדובר בסוג של הצלחה, אם כי הסכום הזה נשמע קצת נמוך, בטח בהשוואה לסכום עצום של 6.6 מיליון שקל שהשיבה עיריית באר שבע.

בנג'מין ד'יזראלי כתב פעם: יש שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה. כל מה שהממונה על השכר צריך לעשות זה download לאקסל מטבלאות השכר של כל המוסדות, שנתוני השכר שלהם נמצאים אצלו, לבדוק אותם היטב ולזכור שהכסף הזה יוצא מהקופה של כולנו.

כדאי גם שלא יסתפק בבדיקת שינוי של יותר מ-5% בשכר העובדים, מאחר שהנחת העבודה הזו שגויה. למה שלא יבדוק, למשל, כל מי מרוויח הרבה כסף, נניח יותר מ-40-50 אלף שקל בחודש.

השבוע הוצגה בפני אל הנהלת המחלקה שביצעה את הדוח השאלה הבאה: האם נכון שכאשר שכרו של עובד כלשהו חורג, והחריגה אינה מוחזרת וממשיכה גם בשנה שאחריה, היא לא תופיע בשנה שלאחר מכן כחריגה, כיוון שהשכר לא עלה?

והתשובה: "עקרונית זה נכון. יחד עם זאת, במסגרת תכנית העבודה של יחידה האכיפה, מטופלים העובדים שסומנו במסגרת הדוח כ'חורגים לכאורה'.

"לכן, עקרונית, הצפי הוא שהחריגה לא תחזור בשנה הבאה. עם זאת, יש לזכור, כי המשאב האנושי של היחידה מצומצם מאוד, ולכן, לא תמיד נוכל לטפל בשוטף בכל מי שסומן כחורג באותה שנה.

"מעבר לכך, במסגרת בניית תכנית עבודה של היחידה לביקורות עומק, אנו מביאים בחשבון כאחד הפרמטרים גם את מספר הפעמים שהגוף עלה כחורג במסגרת הדיווח השנתי וכמה חורגים היו בגוף".

אין ספק שהמחלקה הממונה על הבקרה על חריגות השכר במשרד האוצר עושה עבודת קודש, ושאנשיה עושים מאמצים רבים להחזיר, ואף מחזירים בפועל כסף לקופה הציבורית. עם זאת, וזו הנקודה החשובה, אי אפשר ליצור מצג שווא ולטעון כי ידי המגזר הציבורי נקיות.

אם אנשי הבקרה על חריגות השכר מתמודדים עם קשיים מול ועדי העובדים, למשל, עליהם להדגיש את הקשיים שעולים, ולא לטאטא אותם מתחת להררי מתודולוגיה שגויה. הרי עצם הפעולה הזו כמוה כנתינת יד להמשך השחיתות ושוד הקופה הציבורית.

אם אנשי המחלקה צריכים משאבים גדולים יותר, כדי שיהיה להם כוח לבצע ביקורת אמיתית – אז פשוט שיאמרו את זה במקום להזכיר לנו "שהמשאב האנושי של היחידה מצומצם מאוד".

ואם יש עוד כמה שיקולים שאנשי המחלקה הממונה על חריגות השכר מביאים בחשבון בפרסום דוח שכזה, למשל אינטרסים שנועדו לפאר את הישגי המחלקה יותר מאשר את הפעולות שבוצעו בפועל, אז חבל. זה הכסף של כולנו.

רק עוד בקשה אחת מאנשי מחלקת הבקרה על חריגות השכר: להבא תשתדלו להימנע מייפוי המציאות והתהדרות בנוצות מרהיבות של טיפול עומק בבעיית חריגות השכר במגזר הציבורי. במקום זאת פשוט צאו לחפש את עלי בבא ו-400 אלף השודדים שלו, ואל תעשו על הציבור אבו עלי.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 850 מילים

ההחלטה לדחות את גיל הפרישה לנשים פוגעת בכולנו

נשים מפגינות בתל אביב נגד הקיצוצים בפנסיה (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
נשים מפגינות בתל אביב נגד הקיצוצים בפנסיה

הכוונה להעלות את גיל הפרישה של נשים מעבודה מעוררת תרעומת בכל העולם, אבל בישראל שכללנו את השיטה והנושא נהפך לחלק מהדיון הכללי ביחסי גברים-נשים.

העובדות הפשוטות הן שלא ייתכן שרק תקופת הפרישה תתארך, ואילו תקופת העבודה – שבה מבוצעות ההפקדות לפנסיה – תישאר קבועה וסטטית. זה פשוט לא מסתדר מתמטית.

ועדיין, אין כמעט אח ורע לאטיות שתוקפת את הממסד הכלכלי, בכל פעם שעולה לדיון הנושא הטעון של גיל הפרישה לנשים.

כמה טעון? הכי טעון, ולא רק אצלנו, אלא בכל העולם. לפני שנה פרצו ברוסיה מהומות עקב רצונו של פוטין להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-63, וסוגיית העלאת גיל הפרישה לנשים גרמה למאבקים גם בצרפת, יוון ועוד כמה מדינות באירופה. בתוך כל הרעש הזה קצת קשה להיזכר שגיל פרישה הוא בכלל נושא מתמטי בעיקרו, שמבוסס על תוחלת החיים הכללית של האוכלוסייה.

כפי שאנו מקבלים בברכה את התארכות תוחלת החיים, ואת השיפור ברפואה ובשיטות האבחון, כך עלינו להבין שהתוצאה של השיפור הזה היא בלתי נמנעת, ושיש לדחות גם את גיל הפרישה.

מאחר שקצבת הפרישה מבוססת על הפקדות שוטפות שבוצעו בתקופת העבודה, אין ברירה והכרחי לשמור על איזון בין שתי התקופות האלה. לא ייתכן שרק תקופת הפרישה תתארך, ואילו תקופת העבודה, שבה מבוצעות ההפקדות לפנסיה, תישאר קבועה וסטטית. זה פשוט לא מסתדר מתמטית.

לצמצם את מספר שנות הפרישה

זוכרים את השאלות המעצבנות של מבחני הבגרות באלגברה על צינור שמכניס מים לבריכה, וצינור שמוציא ממנה מים? סוגיית גיל הפרישה היא בדיוק כמו הבריכה הזו.

מוסיפים לבריכה צינור ששואב ממנה מים (מתן קצבאות זקנה על פני שנים רבות יותר עקב העלייה בתוחלת החיים), אך מתעקשים לא לשנות את הזרם מהצינור שמכניס לבריכה מים (ההפקדות השוטפות לפנסיה).

אני מקווה שברור לכולם שבקצב הזה הבריכה, קופת הפנסיה שנחסכה בשנות עבודה רבות, תתרוקן מאוד מהר.

הצורך להעלות את גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 נשען על תוחלת חיים של 84 שנים לנשים בישראל, ומשמעותו היא לצמצם את מספר שנות הפרישה של נשים מ-22 ל-20 שנה.

ועדות הכנסת שדנו בעניין התכנסו והתפזרו מבלי שאיש יאמר את האמת, והאמת העצובה היא כזו: ככל שנעבוד יותר, כך נפקיד יותר לקופת הפנסיה העתידית, ככל שנפקיד יותר כך יהיה יותר כסף, וכך הקצבה שלנו תגדל. אם מגזר מסוים בוחר לעבוד פחות, הוא גוזר על עצמו קצבה נמוכה יותר.

נחשו מה קרה כשבעקבות עליית תוחלת החיים של גברים ל-81, הועלה בהתאם גם גיל הפרישה ל-67, כך שהקופה שצוברים גברים מיועדת ל-14 שנים בלבד? ובכן, לא קרה כלום. אף ארגון, ועד או נציג הסתדרות לא הניד עפעף.

לכל מי שאומר לעצמו "מה איכפת בכלל, שייהנו. שייצאו בגיל 50 לפנסיה, מצדי. ממילא הן יקבלו כמה שיפקידו", אין לי אלא להזכיר שגם כך סכום הפנסיה שצוברות נשים נמוך יותר.

למגלגלות העיניים הפופוליסטיות יש הרבה מה לומר על האפליה בגובה הקצבאות בין נשים לגברים, לעומת זאת לא מפריעה להן האפליה בין המינים בשנות הפרישה ואי העבודה.

אם תשימו לב, גיל הפרישה לגברים הוא הגבוה בין כל המדינות המפותחות, ואילו גיל הפרישה של נשים הוא מבין הנמוכים באותן המדינות. ברוב מדינות ה-OECD המפותחות יש שוויון בין גיל הפרישה של נשים לבין גיל הפרישה של גברים. לעומת זאת בפולין, אוסטרליה וישראל יש הפרש של 5 שנים בין גילאי הפרישה של גברים לנשים.

מה שמצער הוא ההתעלמות מהעובדה שהמהלך של העלאת גיל הפרישה נועד בכלל בשביל נשים, שמפקידות פחות כסף בקופת הפנסיה ויוצאות לפני כולם למקום שאיש לא חוזר ממנו – הפנסיה.

הקופה הציבורית נסחטת

למשיכת הרגליים של המדינה ולפעילות המואצת של פופוליסטים למיניהם, יש גם השלכות כספיות והן עלייה שנתית של 200 מיליון שקל בגודל הגירעון של קרנות הפנסיה הוותיקות. מי שמממן את הגירעון הזה הם כולנו, משלמי המסים.

לפני כחודש פרסם האוצר על כוונתו לקצץ בקצבאות של הפנסיה החל ב-1 ביולי ב-1.3% על מנת לאזן את הגירעון. בבת אחת הכריזו מגלגלות העיניים בצירוף ההסתדרות על שביתה, וזאת במחאה על הפגיעה הצפויה בגמלאים.

בתקופת בחירות מובן שלא ייעשה שום מהלך קיצוני, למרות שמדי חודש הקופה הציבורית נסחטת ונסחטת שוב, פעם אחת בדיוק כמו פעולת הסחיטה במכונת כביסה, ופעם שנייה – כמו שעבריינים מצמידים אקדח לרקות של מקבלי ההחלטות ואלה שעומדים לבחירה.

לא במפתיע החליט הממונה על הביטוח לדחות את הקיצוץ ב-9 חודשים עד 1 באפריל 2020, וזאת בתמורה להודעת הממשלה על כך שתפעל להעלאת גיל הפרישה, ולביטול כוונת ההסתדרות לשבות.

למהלך הזה יש גם תג מחיר בגובה של 150 מיליון שקל, שהוא לא פחות משוד של הקופה הציבורית, וזו בעיה שרק תלך ותחריף. אחרי הכל יותר ויותר נשים יוצאות לפנסיה במציאות שבה תוחלת החיים מתארכת. בריאות ואריכות ימים לכולם ולכולן, רק שיהיה ברור שמישהו צריך לשלם על החגיגה הזו.

התחזית להמשך כבר מקבלת צורה של ממש: האוצר ינסה להעלות את גיל הפרישה או לקצץ בפנסיות, יהיו שביתות, יהיו ועדות בדיקה שאיש לא יקשיב למסקנות שלהן,  וברור ששוב האוצר ייכנע. באופן אישי אני מתכוון לשים את רוב הכסף שלי בקופת גמל – או להוציא אותו החוצה. מצידי שאחרים יפרנסו את גלגולי העיניים של פוליטיקאים פופוליסטים. לי אין כל כוונה לפרנס את חוסר ההיגיון.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
וצד נוסף למטבע גיל הפרישה הוא, אותה אוכלוסיה שכוחה במותניה, המתחננת להמשיך ולעבוד למרות גיל הפרישה המתמטי שנקבע להם על פי חוק. יציאה לפנסיה פירושו לחיות בחרפת רעב מקצבת הביטוח הלאומי. מ... המשך קריאה
וצד נוסף למטבע גיל הפרישה הוא, אותה אוכלוסיה שכוחה במותניה, המתחננת להמשיך ולעבוד למרות גיל הפרישה המתמטי שנקבע להם על פי חוק. יציאה לפנסיה פירושו לחיות בחרפת רעב מקצבת הביטוח הלאומי. מה השיקולים המתמטים של אותה הבריכה העומדים בפני ראש עריית נס ציונה מר בוקסר כאשר מולו עומדות החלטות וועדה על המלצה להמשך העסקת עובדים מעבר לגיל הפרישה. מדוע החלטות אלו מתעקבות ולא מאושרות מיידית. האם ראש העיריה מסתכל על הבריכה מכיוון אחר? ומה חושבים אותם מועמדים לפרישת פנסיה מחפירה, מול אלו שחושבים שהם מייצגים אותם ומפגינים נגד עליית גיל הפרישה. אשמח לקבל ולשמוע את גם את דעתו של ראש עריית נס ציונה, מר בוקסר בעניין. אולי בכל זאת יש משהו מעבר למתמטיקה.
מסכימה עם הנאמר בהחלט .....כמי שבעד שוויוניות בין גברים לנשים צריך וחשוב להתייחס לשינוים הטבעיים שקורים קרי תוחלת החיים שהולכת ועולה כאישה רואה את עצמי עובדת ובכבוד ובהחלט יש מקום לדיון... המשך קריאה
מסכימה עם הנאמר בהחלט .....כמי שבעד שוויוניות בין גברים לנשים צריך וחשוב להתייחס לשינוים הטבעיים שקורים קרי תוחלת החיים שהולכת ועולה כאישה רואה את עצמי עובדת ובכבוד ובהחלט יש מקום לדיון על העלאת גיל הפרישה לנשים כשם שהיא אצל גברים ...ובהמשך לדברי הכותב -בריאות ואריכות ימים לכולם ולכולן
עוד 758 מילים ו-2 תגובות

שמחתם שקיצרו את שבוע העבודה? קיבלתם עליית מחירים

בכל פעם שאני הולך למסעדה או בית קפה אני מתבונן בפרצופיהם של הסועדים כשהם מקבלים את החשבון. מין שעשוע מוזר שפיתחתי לעצמי בשנים האחרונות. חלק מהאנשים מסתכלים בחשבון ושולפים את כרטיס האשראי ללא ניד. הם ציפו לסכום זה ומבינים את כללי המשחק. אחרים, מציצים בחשבון ומחווירים. אין להם שמץ של מושג כיצד הגיעו לסכומים האלה.

מה שמפתיע אותי לגלות הוא שיש מתאם גבוה בין עוצמת ההפתעה מסכום החשבון של המשלם המחוויר, לבין גודלו של השולחן ומספר הצלחות והכוסות המונחות עליו. למה בדיוק ציפית? חשבת שאם הזמנת מגוון מנות ראשונות למרכז השולחן, מנות עיקריות וקינוחים – החשבון לא יגיע ויהיה גדול במיוחד?

אז נכון שהמוצרים הנמכרים בישראל יקרים יותר בהשוואה לחו"ל, וברור שצריך להילחם במונופולים שהשיתו עלינו את יוקר מחייה. אבל כל זה לא קשור לעליית המחירים של החודשים האחרונים, שהיא הגיונית וצפויה, ממש כמו קבלת החשבון בתום ארוחה במסעדה.

לא מעט אנשים יתעצבנו מהטענה הבאה, אבל אני תולה את עליות המחירים האחרונות בתקנות הפופוליסטיות שכולם שמחו לקבל. אחת מהן היא קיצור שבוע העבודה מ-43 ל-42 שעות עבודה. נכון ששמחתם? אז הנה עכשיו גם הגיע החשבון.

בואו נניח שאתם מנהלי כספים במפעל שמייצר משקפי שמש, ונניח שהמפעל מייצר 100 משקפי שמש ב-43 שעות. על שעות העבודה האלה קיבלו העובדים  שכר מסוים. אבל עכשיו, אחרי ששבוע העבודה התקצר, המשכורת נשארה אותה המשכורת, אבל המפעל מצליח לייצר באותן 42 שעות עבודה רק 98 משקפי שמש.

מבחינה מתמטית,  בפחות שעות עבודה מייצרים פחות מוצרים. עבור מנהלי הכספים מדובר בעליית מחירים של יותר מ-2% בייצור.  כדי להשלים את שני משקפי השמש החסרים, צריכים מנהלי הכספים לשלם עבור שעות נוספות או להשלים את הייצור של עוד שני משקפי שמש בשבוע העבודה הבא, וכמובן שבעלויות נוספות.

זוכרים איך כולנו שמחנו כשהעלו שוב את שכר המינימום? באמת קשה מאוד להסתדר עם שכר מינימום, ונכון גם אחרי ההעלאה הסכום הזה נראה מגוחך, אבל בדיון הזה נקודת המבט היא תמחירית בלבד. בתחילת 2016 שכר המינימום היה 4,650 שקל, ולפני שנה הוא הועלה ל-5,300 שקל, כלומר הוצאות השכר עלו בתוך שנתיים ב-14%. אלה הטוענים כי מדובר בהעלאת שכר של העובדים הזוטרים בלבד, צודקים חלקית. הרי גם עובד שהרוויח לפני העלאת שכר המינימום 8,000 שקל, ורואה עליית שכר משמעותית אצל העובדים הזוטרים, צפוי לבוא ולבקש העלאה גם עבור עצמו.

אבל נוסף על עלויות כוח אדם, מחיר הייצור של משקפי השמש במפעל שלנו מורכב גם מחומרי הגלם והוצאות כלליות, שמכונות בשפה הכלכלית ״תקורות״, וגם הן עלו.

זוכרים שלפני כמה חודשים הגיעה הממשלה להסכם עם ועד עובדי חברת החשמל כדי שייאותו לקבל את הרפורמה המתבקשת? במסגרת הרפורמה הזו קיבלו עובדי חברת חשמל הטבות שכר ופנסיות חריגות בשווי של 7 מיליארד שקל.  קפצתם אז? הפגנתם? לא? חבל….

לפי החישוב שלי תעריפי החשמל יעלו ב-6-8% ואחת מהסיבות המהותיות לכך תהיה ההסכם השערורייתי עם עובדי החברה. כלומר הפעלת המכונות במפעל משקפי השמש שלנו תעלה לנו עוד כמה אחוזים.

המפעל שלנו זקוק גם לפלסטיק וזכוכית ואולי מתכות נוספות לייצור משקפי השמש, וחומרי הגלם האלה מיובאים מחו"ל. מאחר שהדולר עלה בשנה האחרונה מ-3.5 שקלים ל-3.6 שקלים, כל סחורה או שירות שרכשנו מחו"ל התייקרו ב-3%, ואנחנו משלמים קצת יותר עבור אותה הסחורה.

שלושת מרכיבי הייצור שציינתי קודם משפיעים גם זה על זה: הדולר משפיע על מחירי הגז והפחם של ייצור החשמל, ועליית המחיר לשעת העבודה מביאה לעלייה בהוצאות העירייה. זו מצדה מגלגלת את העלויות הנוספות על הציבור והעסקים ומעלה את מחירי הארנונה.

אז האם עליות המחירים האלו הן גזירת גורל? כן. לפחות חלקית.

צריך להילחם במנגנונים שחונקים את המשק כמו ריכוזיות ומונופולים, לתת לכלכלה להתקדם ולרוץ, ובעיקר צריך להבין שלכל חקיקה פופוליסטית שמטיבה עם העובדים, יש מחיר – ושהחשבון תמיד יגיע. ואם כבר יצאתם החוצה – קחו משקפי שמש….

עוד 566 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 22 ביולי 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
גיא זהר גיא זהר
נתי יפת מדווח מכפר המכבייה

איילת שקד ובנט הודיעו: ממשיכים יחד, בראשות שקד

57 יום לבחירות: המגעים לאיחוד בימין ממשיכים ● "שרה נתניהו לא רוצה את שקד בראש" ● שפיר דוחפת לאיחוד בשמאל-מרכז ● עודה מוכן לאיחוד עם מרצ ● הסקרים מראים שלוי-אבקסיס מחזקת את העבודה ושקד את הימין, אבל גם את ההיפך ● ביהמ"ש: דרעי לא יפטר את רון קובי ● צחי הנגבי הרגיז את המשטר האיראני ● ורק גילה גמליאל שמה לב לחקירת האונס בקפריסין

בנט ושקד בעת הודעתם על המשך הריצה המשותפת בבחירות (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
תומר נויברג, פלאש 90
בנט ושקד בעת הודעתם על המשך הריצה המשותפת בבחירות
06:51 עריכה

בוקר טוב! אתמול התקיימה בת"א פגישה בין בנט לשקד, אך היא הסתיימה ללא הכרעה. לפי דיווח בוואלה, בין השותפים לשעבר עדיין יש פערים שמונעים מהם לאחד כוחות מימין לליכוד.

ראיון עם בנט שודר אתמול בערוץ 12, בו הוא אמר כי הוא בכלל מעדיף מפלגת ימין ליברלית שתרוץ במקביל למפלגה חרד"לית.

07:14 עריכה

ח"כ צחי הנגבי מתייחס הבוקר למתיחות במפרץ הפרסי, לאחר שבשישי האיראנים עצרו מיכלית בריטית. "הסנקציות האמריקאיות נושאות פרי, ולכן הם מתגרים באופן צבאי ומדוד בבעלות הברית של ארה"ב, כדי לאותת על כך שהעימות מול האמריקאים יכול לצאת משליטה".

"ישראל היחידה שהורגת איראנים כבר שנתיים, תקפנו אותם מאות פעמים, לפעמים ישראל מודה בכך ולפעמים לא", הוסיף ח"כ מהליכוד.

בהקשר הפוליטי אמר הנגבי כי אין סכנה שמצביעי ימין יבחרו בעבודה בגלל הצטרפותה של אורלי לוי. עם זאת, "בבחירות האחרונות רבע מיליון ישראלים הצביעו לפח כי רצו מפלגה שתשקף את עמדותיהם בדיוק", כלומר למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה.

07:25 עריכה

יואב גלנט חושב שהאיראנים עשו טעות בכך שהשתלטו על המיכלית הבריטית בשישי האחרון:

07:28 עריכה

ח"כ מוטי יוגב מאיחוד הימין קורא לכל מפלגות הימין "לשבת יחד, כולל הימין החדש … בבחירות האחרונות הלכו לאיבוד רבע מיליון קולות הימין". בראיון לכאן ב' הוסיף יוגב, כי שקד אמנם מוערכת מאוד, אבל "מי שטעה בפיצול יושב בחוץ … מי שצריך לעמוד בראש הימין הוא אדם ציוני דתי, בחרנו ברב רפי פרץ … אני מקווה לשיתוף פעולה גם עם הימין החדש".

07:36 עריכה

במפלגת העבודה גובר הכעס על רקע חוסר נכונותו לחיבורים נוספים עם מרצ או עם ברק, כך לפי דיווח בכאן ב'. פרץ עדיין צריך לאשר בוועידת המפלגה את החיבור עם גשר של אורלי לוי. אחד מחברי הכנסת שרוצים חיבורים נוספים הוא איציק שמולי, אך כרגע הוא לא מדבר.

07:39 עריכה

"מהות החיבור הזה הוא אותו שיח שהלך לאיבוד, האזרחים במסדרונות בתי החולים, הילדים שאין להם שוויון הזדמנויות בחינוך", כך אומרת הבוקר אורלי לוי בכאן ב' על החיבור בין מפלגתה גשר למפלגת העבודה בראשות פרץ.

בנוגע לישיבה עם נתניהו אומרת לוי, "לא ניכנס לממשלת נתניהו נקודה, כל עוד מרחפים מעליו חשדות, עד שינוקה מהם. אם הנושא ירד מסדר היום, הליכודניקים לא פסולים. לא ניכנס לממשלה על כרעי תרנגולת."

07:52 עריכה

פייגלין יהיה ראש זהות וירכיב את הרשימה:

08:25 עריכה

עימות חריף התרחש עכשיו בין ניצן הורביץ יו"ר מרצ לקלמן ליבסקינד בכאן ב'. הורביץ ביקש מליבסקינד להתנצל ולחזור בו מדברים שכתב ב"מעריב", על האלימות כביכול של קהילת הלהט"ב, בהתייחסות לדברי רפי פרץ על השתתפותו בטיפולי המרה ללהט"בים.

הורביץ טען שאמירות אלה מזינות את ההסתה שהביאה לרציחת שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים והרצח בבר נוער בתל אביב: "מה אתה מיתמם? אתה מדבר כאילו זה לא קיים? מאיזה תפיסה מונע רפי פרץ שמדבר על טיפולי המרה?"

בשלב זה הזדעק ליבסקינד ואמר כי הרוצחים האלה "קשורים אלי כמו שהם קשורים אליך". וכך זה המשיך.

08:38 עריכה

שלי יחימוביץ היתה מעדיפה איחוד בין העבודה למרצ אבל גם אורלי לוי זה בסדר מבחינתה.

 

09:06 עריכה

לא יהיה איחוד נוסף בשמאל אחרי החיבור בין העבודה לגשר של אורלי לוי.

09:33 עריכה

אלי בן דהן מציע שסקר יקבע מי יעמוד בראש האיחוד בימין, אם וכאשר:

09:39 עריכה

מחווה לעומר אדם:

10:19 עריכה

יאיר גולן ("ישראל דמוקרטית") לא מאמין שאורלי לוי תביא מצביעי ימין לעבודה:

11:27 עריכה

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מותח ביקורת על ההתנהלות של ממשלת נתניהו מול החמאס בעזה:

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שמאשים את מעצמות מערב אירופה בהתנהלות רופסת מול האיום האיראני, המזכירה לשיטתו את דפוס…

פורסם על ידי ‏Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן‏ ב- יום ראשון, 21 ביולי 2019

11:31 עריכה

אריה אלדד מציע לאיילת שקד לקבל בחינם שלד של מפלגה עם יתרת זכות:

11:33 עריכה

סרטון העימות שהיה הבוקר בין הורביץ לליבסקינד בכאן ב':

12:02 עריכה

משה יעלון (כחול לבן) טוען שנתניהו ואנשיו עוקבים אחריו ואחרי בכירים אחרים במפלגתו. "צצים תיקים, יוצאות הקלטות ישנות ולא רלוונטיות ברגעים קריטיים. מישהו משקיע הרבה מאמצים לפגוע ביריבים פוליטיים", הוא הוסיף.

12:10 עריכה

סתיו שפיר (עבודה) מאוד רוצה איחוד בשמאל, ומסתבר שמוכנה גם לארח מפגש עם כל המועמדים בביתה:

12:34 עריכה

איילת שקד חוזרת לימין החדש ותעמוד בראשו. שרת המשפטים לשעבר תחזור לשתף פעולה עם נפתלי בנט. שקד תודיע על חזרתה למפלגה באופן רשמי היום בערב, (20:10), במסיבת עיתונאים בכפר המכבייה, שבה ישתתף גם בנט.

14:03 עריכה

הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' ייפגשו היום כדי להיערך לחזרתה של איילת שקד לשתף פעולה עם בנט. לפי דיווח ב-ynet, פרץ עומד על דעתו ששקד לא תקבל את המקום הראשון באיחוד הימין, אם וכאשר יהיה איחוד בין המפלגה לימין החדש של בנט ושקד.

"מתכוונים לעשות עלינו בליץ ולכופף אותנו לרשימה בתנאים שלהם. לא נאפשר לזה לקרות", צוטטו בידיעה מקורבי פרץ.

14:28 עריכה

בנט לא מסתפק באיחוד עם איילת שקד:

15:27 עריכה

ראש הממשלה נתניהו ייפגש היום עם יו"ר הבית היהודי ושר החינוך רפי פרץ כדי לדון בהשלכות החלטתם של נפתלי בנט ואיילת שקד להמשיך לרוץ יחד במפלגת "הימין החדש" והפעם עם איילת שקד בראש. ההערכה במערכת הפוליטית היא שנתניהו ינסה לקדם בפגישה איחוד רחב בין מפלגות שימין לליכוד שבינתיים לא מצליח לרקום עור וגידים.

15:41 עריכה

הניו יורק טיימס מפרסם כתבה גדולה על גיליין מקסוול, ביתו של איל העיתונות רוברט מקסוול ויד ימינו של איש העסקים החשוד בפלילים ג'פרי אפשטיין, שלצערו של אהוד ברק הוא התפרסם כמי שנמנה על מקורביו.  מהכתבה, תחת הכותרת "גבירת הבית", עולות שאלות קשות על האימפריה העסקית של אפשטיין.

גיזלין מקסוול, מקורבת לגפרי אפשטיין צילום Dominique Mollard, AP
גיזלין מקסוול, מקורבת לגפרי אפשטיין צילום Dominique Mollard, AP
15:48 עריכה

לקראת הודעת שקד ובנט על התמודדותם המחודשת, צוטטו בגלי צה"ל "מקורבים להנהגת איחוד מפלגות הימין", שאמרו כי: "השר רפי פרץ לא יוותר על המקום הראשון" במפלגה המאוחדת שאולי תקום מימין לליכוד. לדברי אותם "מקורבים": "הבעיות ייפתרו במשא ומתן".

15:51 עריכה

הצרחה חדשה בין מפלגות השמאל? יו"ר חד"ש-תע"ל , איימן עודה, אמר היום אצל רזי ברקאי בגלי צה"ל: "יש זכות קדימה לרשימה המשותפת, אבל איני פוסל חבירה עם מרצ".

עודה, שספג ביקורת קשה על החלטתו שלא לחתום על הסכם עודפים של הרשימה המשותפת עם מרצ בבחירות 2015 (בלחץ בל"ד) אמר היום אצל ברקאי: "עשינו טעות איומה כשלא חתמנו על הסכם עודפים".

עם זאת הצהיר עודה: "אנחנו רוצים אחדות שלמה בלי להשאיר אף אחד (מהסיעות הערביות) בחוץ, מאמינים שבסופו של דבר נצליח".

 

15:59 עריכה

אמירתו של השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, שהתגאה כי "ישראל היא המדינה היחידה שהורגת איראנים", עושה הדים באיראן וזוכה שם לתגובות של הממשל. אכן, שיתוף פעולה אזורי:

16:41 עריכה

איילת שקד מחממת מנועים לקראת מסיבת העיתונאים שבה תודיע על המשך הריצה עם בנט והפיכתה ליו"ר הרשימה:

ויש גולשים בעמוד הטוויטר של שקד שזה משעשע אותם:

 

16:55 עריכה

אלי אבידר, ח"כ טרי מ"ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן, מודאג מהמשך המגעים לאיחוד בין המפלגות שמימין לליכוד

17:00 עריכה

בנו של ראש הממשלה ממשיך להתכתש עם בן כספית, והפעם מגייס גם את אביו של העיתונאי:

17:02 עריכה

מירי רגב חוגגת את ההישג של נתניהו, שהגיע לפז"ם של בן גוריון בתפקיד רה"מ:

17:14 עריכה

גילה גמליאל היא אחת מהפוליטיקאיות והפוליטיקאים הישראלים היחידים שהגיבו בינתיים לפרשת החשד לאונס קבוצתי בקפריסין ואונס קבוצתי של ילדה בת 11 בישראל:

17:23 עריכה

יאיר לפיד מודאג ממינוי השגריר רון דרמר: "אם ננצח בבחירות, מה יהיה?"

17:35 עריכה

אתר ynet מדווח כי רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, התערבה במגעים לאיחוד בין המפלגות שמימין לליכוד – במטרה למנוע מאיילת שקד להפוך ליו"ר המפלגה.

לפי האתר, נפגשה נתניהו עם מיכל פרץ, אשתו של יו"ר הבית היהודי ושר החינוך, רפי פרץ, "במפגש לא רשמי" ובפגישה ביקשה נתניהו ממיכל פרץ "שבעלה (רפי) לא יפנה את המקום הראשון (במפלגה המאוחדת) לטובת שקד".

מטעמה של שרה נתניהו נמסר בתגובה: "המפגש ביני לרעיית השר פרץ היה קצר ואקראי. הטענה על פרטי השיחה שלכאורה התקיימה היא בדייה וסיפורי מעשייה".

מיכל פרץ אמרה לעמית סגל בתגובה כי היא "לא מדברת עם תקשורת".

שרה נתניהו (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)
שרה נתניהו (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)
18:18 עריכה

הימין החדש הוריד את בנט מהשלטים והשאיר את שקד לבדה.

כתב ופרשן זמן ישראל, נתי יפת, שהגיע לגני התערוכה לקראת מסיבת העיתונאים של איילת שקד ונפתלי בנט, שבה יודיעו ערב על המשך ריצתם המשותפת – הפעם בראשות שקד, גילה שהמקום מלא בשלטים של המפלגה שעליהם נמצאת תמונתה ושמה של שקד בלבד.

שלטי הימין החדש בכפר המכבייה – עם אייל שקד, בלי נפתלי בנט (צילום: נתי יפת)
שלטי הימין החדש בכפר המכבייה – עם אייל שקד, בלי נפתלי בנט (צילום: נתי יפת)
שלטי הימין החדש בכפר המכבייה – עם אייל שקד, בלי נפתלי בנט (צילום: נתי יפת)
שלטי הימין החדש בכפר המכבייה – עם אייל שקד, בלי נפתלי בנט (צילום: נתי יפת)
18:27 עריכה

הנהלת מפלגת העבודה אישרה פה אחד את הסכם הריצה המשותפת עם מפלגת גשר בראשות אורלי לוי אבקסיס. ועידת המפלגה תתכנס בשבוע הבא לאשר ההסכם, ושם הוא צפוי לעבור, אם בכלל, בצורה פחות חלקה.

19:18 עריכה

הצלחה לראש עיריית טבריה רון קובי: בג"צ הוציא צו ביניים, האוסר על משרד הפנים לערוך לו שימוע, עד לקיום דיון בעתירה. בתוך כך אישר רשם המפלגות את רישום מפלגתו, הימין החילוני.

19:25 עריכה

יאיר לפיד ממשיך את הקמפיין שלו נגד הארכת מינויו של רון דרמר לשגריר ישראל בארה"ב, ומעלה את הטונים:

19:42 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל את פגישתו עם שר החינוך ויו"ר הבית היהודי רפי פרץ שבה התכוונו לדון בהשלכות ההחלטה של נפתלי בנט ואיילת שקד לרוץ שוב יחד במסגרת הימין החדש, הפעם בראשותה של שקד. כך מדווחים בגלי צה"ל. נתניהו אמר: "כרגע אני לא מתערב, אבל אם יהיה צורך להתערב בהמשך, אתערב".

19:46 עריכה

כן איילת או לא איילת? בצלאל סמוטריץ' אמר הערב לגלי צה"ל "לא נפסול את איילת שקד למקום הראשון. הרב פרץ ואני לא נציב שום תנאי מוקדם למשא ומתן. תבואו לחדר נשים הכול על השולחן, נכופף ידיים נתווכח נעשה פוליטיקה ונחליט יחד. כל מה שנחליט יהיה מקובל עלינו. אני ורפי (פרץ) לא חושבים על המקום האישי שלנו ואפילו לא על טובת המפלגה שלנו".

בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
19:48 עריכה

שר המשפטים אמיר אוחנה מגיב על הטענה שמינה את בת דודתו לראש לשכתו: "היא האדם היחיד שהכרתי שיכול ומעוניין למלא את התפקיד". עוד מסביר אוחנה: "יש לי משפחה גדולה" ו"הכל נעשה על פי חוק".

גילוי נאות.לאור זעקות השבר מצד "התנועה לאיכות השלטון" ועוד כמה עיתונאים על כך שמנהלת הלשכה שלי, לשעבר מנהלת בפועל של…

פורסם על ידי ‏Amir Ohana – אמיר אוחנה‏ ב- יום ראשון, 21 ביולי 2019

20:06 עריכה

שמואל אליהו, הרב הראשי של צפת, ואלי סדן, ראש המכינה בני דוד בעלי, שניים מבכירי הרבנים בציונות הדתית, נוטים לתמוך באיילת שקד, ולא ברפי פרץ, כמי שתנהיג את הגוש שמימין לליכוד.

20:11 עריכה

סקר המנדטים של חדשות 12 הערב לא מראה שינוי משמעותי מהשבוע שעבר – המרכז-שמאל נותרים עם 55 מנדטים, הימין עם 56, וישראל ביתנו כשוברת-שוויון, עם תשעה מנדטים.

20:17 עריכה

"איילת שקד תעמוד בראש המפלגה וגם בראש כל הימין המאוחד. אני קורא לחבריי, לכל ראשי מפלגות הימין, לשים את האגואים בצד ולהתאחד תחת הנהגתה של איילת שקד". כך הודיע הערב נפתלי בנט בהודעה שנשא על המשך דרכה של מפלגת "הימין החדש" שלו ושל איילת שקד, הפעם בראשותה של שקד.

איילת שקד, שעלתה על הבמה בסיום דבריו של בנט, התקבלה בתשואות ובקריאות "הו הא מי זו באה, ראש הממשלה הבאה", ו"היא מלכה היא מלכה". שקד אמרה: "צום י"ז בתמוז ודפי ההיסטוריה של עם ישראל באו להזכיר לנו שאנשים אחים אנחנו".

לדברי שקד: בהיסטוריה הזאת לא נפקדו, לצד הגיבורים הגברים, גם מקומן של נשים גיבורות חיל. – דבורה הנביאה, שלומצין המלכה, גולדה מאיר. עד עכשיו במערכת הבחירות הנוכחית לא הייתה אף מפלגה שבראשה עמדה אישה -אז עכשיו יש. אני רוצה לפתוח שער לנשים רבות אחריי ומבקשת היום את אמונכם".

תחריט מאת גוסטב דורה
דבורה הנביאה

למדנו מהטעויות והפקנו לקחים", אמרה שקד, "אנחנו נציג לפניכם מנהיגות עם דרך ברורה. באומץ לב אישי בחר שותפי לדרך נפתלי בנט, שרק לפני שבוע ראינו לאילו תוצאות טובות הוא הביא את מערכת החינוך – לוותר על מקומו כמספר אחד – אבל לא על מקומו תחת האלונקה.  מפלגת הימין החדש בראשותי לא רצה תחת חסות מפלגה אחרת אלא כמפלגה ששותפתה למנהיגות הלאומית".

"אני קוראת מכאן לחבריי האיחוד מפלגות הימין: חיבור הוא תעודת הביטוח של הימין הערכי והאידיאולוגי. כולנו יחד תחת הנהגתי נהפוך לכוח שיוביל את המדינה. עשינו לא מעט בשנים האחרונות, סובבנו את ההגה. אחרי ארבעים שנה שהימין היה בשלטון אבל השמאל המשיך למשוך – הוכחנו שאם הימין רוצה הוא יכול למשול".

"אחרי שנים שבהם הורגלנו בהפקרת ההתיישבות ואפילו בגירוש יהודים מביתם על ידי אנשי ימין לכאורה, אנחנו מדברים על חיזוק ההתיישבות ועל הרחבה. אחרי שנים שבהן הורגלנו בדמוקרטיה של פקידים שלא נבחרו מעולם אנחנו רוצים דמוקרטיה של העם. אחרי שנים של נפוטיזם רעיוני בבית המשפט העליון יש לנו היום בית משפט אחר".

בנט במסיבת העיתונאים של בנט ושקד
בנט במסיבת העיתונאים של בנט ושקד

כ-150 תומכים ופעילים של הימין החדש הגיעו הערב לכפר המכביה ברמת גן, כדי לשמוע את ההכרזה על הצבתה של איילת שקד בראשות המפלגה. נראה כי כ-20 מבין התומכים הם בני נוער שנשכרו כמעודדים בשכר. עוד קודם לתחילת האירוע המסר היה ברור וחד: על שלטי הקמפיין מופיעה רק דמותה של שקד, מלווה בכיתוב: "ימין. באחריות. איילת שקד". נפתלי בנט מימש את הבטחתו לשים את האגו בצד.

ההערכה היא שההכרזה על מינוי שקד היא רק הקדמה למהלך של חבירה לבלוק טכני עם איחוד מפלגות הימין, כולל עוצמה יהודית, וללא זהות של משה פייגלין. בימין החדש הציבו יעד של הכנסת ארבעה מועמדים לפחות לכנסת – כלומר ארבעה מקומות בעשירייה הראשונה של האיחוד, כששקד מוצבת בראש הרשימה המאוחדת ובנט במקום השלישי.

הדעות בנוגע לרשימה המאוחדת חלוקות בקרב באי כנס השקת הקמפיין. חלקם סבורים שאין מנוס מריצה משותפת, הן כדי להבטיח את נעבר שני הזרמים – הליברלי והחרד"לי – את אחוז החסימה, והן כדי לאפשר לשקד לזכות שוב בתיק המשפטים. ריצה נפרדת בימין החדש, גם אם תספיק לכניסה לכנסת, לא צפויה לזכות אותה בתיק בכיר.

מנגד, חלק מהנוכחים הביעו אכזבה מהכוונה להתאחד עם הזרם החרד"לי, והביעו אמון במחויבות של בנט לייצוג הגישה הליברלית ולשיתוף פעולה דתי-חילוני. על פי הגישה הזאת, נדרשת בימין שלצד הליכוד החלפת דיסקט: הבנה שלא מדובר כמו פעם במפלגת הציונות הדתית, אלא במפלגה המייצגת זרמים שונים.

— מדווח מהכנס: נתי יפת

20:47 עריכה

בסקר של ״כאן 11״ הערב נרשמה התחזקות משמעותית לימין החדש בראשות איילת שקד, ואילו אהוד ברק וישראל דמוקרטית לא עובר את אחוז החסימה. ב״כאן 11״ דיווחו, עם זאת, כי במקרה של איחוד של ישראל דמוקרטית ומרצ, השתיים יקבלו ביחד 9 מנדטים, ואילו איחוד בימין בין הימין החדש לאיחוד מפלגות הימין יניב 12 מנדטים.

20:56 עריכה

בסקר חדשות 12 קיבלה רשימת העבודה-גשר 7 מנדטים, ובסקר כאן 11 קיבלה 8 מושבים בכנסת הבאה. בחשבון הרשמי של מפלגת העבודה בחרו להציג את הסקר המחמיא יותר, ושלחו עקיצה לכיוונו של אהוד ברק כשהדגישו את כישלונה של "ישראל דמוקרטית" – שלא עוברת את אחוז החסימה.

21:04 עריכה

שר החינוך ויו"ר הבית היהודי, רפי פרץ, אמר בתגובה להודעתם של איילת שקד ונפתלי בנט על כוונתם לרוץ שוב יחד בראשותה של שקד: "אני שמח לראות שאנשי הימין החדש מגיעים להסכמה ביניהם. עכשיו הגיע הזמן לאיחוד אמיתי בימין. איילת ונפתלי, אתם מוזמנים כבר הערב למו"מ לאיחוד".

בצלאל סמוטריץ' המליץ לבנט ושקד לצפות במסיבת העיתונאים שבה הודיעו על ריצה נפרדת משאר מפלגות הימין בבחירות הקודמות – ולהסיק את המסקנות:

21:26 עריכה

אחרי עשר שנים כנשיאת שנקר, פרופסור יולי תמיר פורשת מתפקידה. יניר קוזין, הכתב הפוליטי של מעריב וגלי צה"ל, מעלה את האפשרות שפניה של שרת החינוך לשעבר אל הפוליטיקה. אנחנו רק נזכיר שבשבוע הבא נסגרות הרשימות.

21:50 עריכה

יאיר נתניהו נגד העולם. בתגובה לציוץ של יאיר שרקי על כך שבמקביל למשא ומתן עם איחוד מפלגות הימין ביקשה איילת שקד שריון בליכוד – מתח נתניהו הבן ביקורת על כך שהידיעה לא תתפרסם במהדורה המרכזית.

ל"ידיעות אחרונות" קרא נתניהו לערוך תחקיר נגד הבוטים של השמאל בטוויטר.

ולבני גנץ, שמתח ביקורת על נתניהו וברק, קרא בנו של ראש הממשלה להתמקד בחבריו לצמרת כחול לבן, שמתכננים בימים אלה פוטש נגד ראש רשימתם.

22:18 עריכה

גיא פלג מוסיף לפרסם תמלילים מחקירותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי הדיווח הערב, כשביקש נתניהו להוכיח לחוקריו שאינו נרתע מלהכניס את היד לכיס כשצריך – סיפר שכשנודע לו שארנון מילצ'ן מימן שיעורי משחק עבור יאיר נתניהו, החליט להחזיר את הכסף לאיש העסקים. לדברי החוקרים – כך לפי הדיווח – השמיט ראש הממשלה בדבריו פרט משמעותי: את הכסף הוא החזיר למילצ'ן רק אחרי שזה דרש ממנו לעשות כן; פרט שמציג את התנהלותו של נתניהו באור מחמיא פחות.

נתניהו לא נשאר חייב, ומתח ביקורת על פלג שלא עורך תחקירים על גנץ, לפיד, אשכנזי וברק. כן מחה ראש הממשלה על כך שלא התבקש להגיב על הפרסום.

גם יאיר נתניהו התייחס לידיעה "לגבי קורס משחק שלקחתי שהייתי בן 15". כמו אביו – שלקח גם כן שיעורי משחק בארצות הברית (אצל ליליאן ויילדר) – קרא לפלג לעסוק ביושב ראש ישראל דמוקרטית, בדגש על הקשר בין ברק לג'פרי אפשטיין. את קשת 12 כינה "ערוץ התעמולה הכי בזוי שקיים בעולם המערבי".

גם הערב גיא פלג, דובר הקמפיין ״רק לא נתניהו״ בערוץ התעמולה של 12, מביא רכילות מלפני 13 שנה שגם אותה הוא מסלף. הלוואי…

פורסם על ידי ‏Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו‏ ב- יום ראשון, 21 ביולי 2019

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

פנייה למנדלבליט: "יש להאיץ - ולא לעכב - את ההחלטות בתיק 3000"

פרסום ראשון כך דורשת מהיועץ התנועה לטוהר המידות, בראשות עו"ד אביה אלף ● בסוף השבוע דווח ב"כאן" כי מנדלבליט החליט לדחות את ההכרעה בשאלה האם לפתוח בחקירת "פרשת המניות" של נתניהו

בנימין נתניהו (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
בנימין נתניהו

ביום שישי בערב דיווח מרדכי גילת ב"כאן 11", שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט לדחות את ההכרעה בשאלה האם לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, גם בפרשת המכונה "תיק המניות".

זאת, עד שתתקבל הכרעה סופית, האם להגיש נגד נתניהו כתבי אישום בשלוש הפרשות שבהן הוא כבר נחקר, המוכרות במספרי התיקים שלהם.

תיק המניות עוסק בקשרים הכלכליים של נתניהו עם בן דודו, איש העסקים האמריקאי נתן מיליקובסקי, ובקשר שבין מיליקובסקי ל"טיסנקרופ" הגרמנית.

על פי הדיווח של גילת, בידי היועמ"ש נמצאים "חומרים רגישים", שהעביר אליו מבקר המדינה, אך הוא אינו מעוניין כרגע לפתוח בחקירה מאחר ש"אינו מעוניין לפתוח חזית חדשה עם ראש הממשלה לפני הבחירות".

מהחומרים שנבחנו במשרד מבקר המדינה עלתה השאלה האם ראש הממשלה הפר את הכללים האוסרים על שרים לנהל תיק השקעות.

לטענת נתניהו, הוא קיבל אישור לחרוג מהכלל המחייב העברת התיק לנאמנות עיוורת. מבקר המדינה העביר את המסמכים ליועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, לבחינה אם האישור היה בתוקף בעת שנתניהו מכר את המניות ב־2010.

אחרי הפרסומים על מעורבותו האישית של ראש הממשלה בעסקי בן דודו, פנתה התנועה לטוהר המידות למבקר המדינה, יוסף שפירא, בדרישה שיפתח בבדיקה של תהליכי קבלת ההחלטות במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון, בכל מה שנוגע לרכישת צוללות אסטרטגיות וספינות להגנה על מתקני הגז מ"טיסנקרופ".

אחרי חליפת מכתבים ענפה, הודיע משרד מבקר המדינה, כי הוא "שקל בחיוב" את בקשת התנועה לפתוח בבדיקה מקיפה בפרשה זו, אך הוא "מנוע מלהיכנס לביקורת בנושא". למה? כי זו ההנחיה שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה.

מהדיווח של גילת, אפשר להבין שאחרי שהמבקר משך את ידיו מבדיקת הטענות על קשרי נתניהו-מיליקובסקי בטענה שהנושא בבדיקת היועמ"ש, החליט מנדלבליט לדחות את בדיקת הטענות לפחות עד השימוע של נתניהו בתיקיו האחרים.

נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)
נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)

הבוקר (יום א'), פנתה התנועה לטוהר המידות אל היועץ המשפטי לממשלה, והזכירה לו כי "מאז סיום חקירת המשטרה בעניין פרשת כלי השיט והעברת מלוא חומר החקירה לבחינה בפרקליטות מיסוי וכלכלה, חלפה למעלה מחצי שנה.

"לגישתנו, נוכח החשיבות הציבורית האדירה של הפרשה האמורה והשלכותיה, נכון להאיץ ולא לעכב את הליך קבלת ההחלטות בשאלה האם להגיש כתב אישום נגד החשודים, לסגור את התיקים נגד המעורבים, או להורות למשטרה על ביצוע השלמות חקירה.

אנו תקוה כי הפרסום התקשורתי אינו משקף את עמדתך. אולם ככל שהפרסום בעניין זה הינו מדויק, ולטענתנו זכות הציבור לדעת זאת באופן רשמי (לרבות אם לא נפתחה כלל בדיקה בחודשים האחרונים) הרי שלהבנתנו לא נכון להחזיק את המקל משני קצותיו.

"מצד אחד לא להשלים את החקירה ומאידך גיסא למנוע ממבקר המדינה (בניגוד לעמדת המבקר) לפתוח בבדיקה מטעמו בפרשת כלי השיט ולעסוק בתהליכי ומנגנוני קבלת החלטות ברשויות השלטון".

אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש)
אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש)

עו"ד אביה אלף, יו"ר הוועד המנהל של התנועה לטוהר המידות, אמרה ל"זמן ישראל: "אנחנו מתכתבים עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה כבר כמעט שנה על עניינים שונים שכולם נוגעים לפרשת 3000.

"יש שלושה תיקים שקשורים לראש הממשלה ונחקרו – ויש את תיק 3000, שבצעד שלא ראיתי כדוגמתו, החליטו בינתיים לא לחקור.

"אני מקווה מאוד שאנחנו לא חווים עכשיו דז'ה וו להתנהלות יועץ משפטי אחר, בפרשת חברות הקש של אביגדור ליברמן. כתב האישום שלא הוגש".

בעקבות הדברים פנינו למשרד המשפטים, ושאלנו האם היועמ"ש אכן החליט לדחות את ההחלטה לפתוח בחקירה בעניין קשריו של נתניהו עם מיליקובסקי, עד להכרעה בתיקים האחרים, והאם היועמ"ש אכן מנע ממבקר המדינה לפתוח בדיקה מטעמו אחרי שמבקר המדינה העביר ליועמ"ש "חומרים רגישים".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לתכתובות עם מבקר המדינה. כפי שנמסר בעבר, החומרים והנתונים שהתפרסמו בעקבות בקשת רה"מ למימון הגנתו המשפטית בידי מר מיליקובסקי, נלמדים במשרדנו כעת. לא נוכל להתייחס לספקולציות למיניהן כפי שפורסמו בתקשורת. אין בכך לאשר או להכחיש דבר".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 538 מילים

פוסטים אחרונים

יום א׳, 21/07 לפני 4 שעות עריכה

 

בניגוד לטענותיה: טל גלבוע לא מונתה ליועצת רה"מ

מעקב "זמן ישראל" לאחר שנחשף כי גלבוע מועסקת בקמפיין הבחירות של הליכוד - ולא בלשכת ראש הממשלה - היא הבהירה: "באם הכל יתנהל כמתוכנן נפעל לתפקיד קבוע, אך כרגע זו 'מתנה' של ראש הממשלה הנוכחי" ● שאלת התאמתה של גלבוע לתפקיד בכיר בשירות הציבורי עלתה בעקבות פרסום תחקיר עליה ב"זמן ישראל"

טל גלבוע בהפגנה למען זכויות בעלי חיים ב-2016
טל גלבוע בהפגנה למען זכויות בעלי חיים ב-2016

טל גלבוע אינה "יועצת ראש הממשלה לענייני בעלי חיים" – כלומר, אינה עובדת מדינה – אלא מועסקת במסגרת הקמפיין של מפלגת הליכוד.

בדיאלוג בפייסבוק עם פעילים למען בעלי חיים, כתבה גלבוע: "באם הכל יתנהל כמתוכנן נפעל לתפקיד קבוע, אך כרגע זו 'מתנה' של ראש הממשלה הנוכחי".

התגובה של גלבוע מגיעה לאחר שאתמול חשף עמוד הפייסבוק "שקוף", כי בניגוד למשתמע מדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולדבריה של גלבוע עצמה – גלבוע לא מונתה ליועצת ראש הממשלה לענייני בעלי חיים מטעם לשכת ראש הממשלה.

סבב המינויים הפוליטיים במשרד רה"מ נמשך – ועכשיו גם נחשף מי משלם את המשכורות. אחרי היועצת לבעלי החיים והיועץ למגזר…

פורסם על ידי ‏שקוף – מאה ימים של שקיפות‏ ב- יום שישי, 19 ביולי 2019

במאי האחרון פורסם ב"זמן ישראל" תחקיר שכלל טענות קשות נגד גלבוע, בהן – לכאורה – שימוש בקטינים לביצוע עבירות על החוק (פריצה למשקים חקלאיים); הגשת תלונת שווא במשטרה נגד פעיל על רקע מחלוקות אידאולוגיות; גילויי אלימות; ענישה חברתית, שיימינג, נידוי והחרמה של פעילים, חלקם קטינים.

במסגרת התחקיר, פעילים שנפגעו מגלבוע סיפרו כי פנו בעקבות כך לעזרה מקצועית – בין השאר, במרכז לנפגעי כתות – וכי נגרם להם נזק ממשי ומתמשך.

בעקבות הפרסום, עלתה גם השאלה האם ראוי למנות את גלבוע לתפקיד שאליו הייתה מועמדת באותה עת: יועצת לענייני בעלי חיים של ראש הממשלה.

כאשר מערכת "זמן ישראל" הציגה את השאלה הזו לדוברות לשכת ראש הממשלה, לא הצלחנו לקבל תשובה חד-משמעית האם מינויה המובטח ל"יועצת ראש הממשלה לענייני בעל חיים" יבחן מחדש.

טל גלבוע בהתכתבות עם פעילים (צילום: צילום מסך)
טל גלבוע בהתכתבות עם פעילים (צילום: צילום מסך)

לאחר פרסום התחקיר, וכשבועיים לאחר ההכרזה על בחירות נוספות, העלה ראש הממשלה סרטון משותף עם גלבוע תחת הכותרת "טל גלבוע – ברוכה הבאה. נמשיך לעבוד יחד ונחזק את שיתוף הפעולה בינינו לטובת רווחת בעלי החיים".

גלבוע העלתה בדף הפייסבוק שלה תמונה עם ראש הממשלה וכתבה בין היתר: "אני גאה לעמוד לצד ראש הממשלה שבחר לעשות צעד אמיץ ולתת מינוי מטעם הלשכה לנושא זכויות בעלי חיים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 260 מילים

למקרה שפיספסת

אסור שברק ומרצ ירוצו בנפרד

ברק, הורוביץ ופרץ (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
ברק, הורוביץ ופרץ

אהוד ברק החריף והחכם הצליח להזריק אנרגיה מרשימה לקמפיין המשמים של המרכז-שמאל. אבל כרגע הוא צריך להגיע להסכם עם מרצ על ריצה משותפת, להצטרף לכחול לבן, או לנשור מהמירוץ.

אם השמאל ירוץ בשלושה ראשים בנוסף לכחול ולבן, טובים הסיכויים שאחד מהם לא יעבור את אחוז החסימה. פשוט אסור לקחת את ההימור הזה. זה לא שווה את הסיכוי הקטן שריצה נפרדת של ברק תוסיף מנדט או שניים לגוש (סיכוי שנשען יותר על שלהוב הבסיס משאיבת קולות מהימין).

מציאות זו היא תוצאה של החלטת עמיר פרץ ביום חמישי שעבר לרוץ יחד עם אורלי לוי-אבוקסיס. נראה שבמסגרת העסקה מפלגת העבודה וגשר שוללים חיבורים נוספים, ובזאת מנפצים את התקווה לאיחוד בין העבודה, מרצ וישראל הדמוקרטית של ברק.

זו היתה החלטה בעייתית, אבל לא בהכרח טיפשית. היא חיסלה את חלום האיחוד, אך יצרה גוף חדש, "חברתי", בעל סיכוי למשוך קולות של מזרחים בפריפריה שלא יוכלו להביא את עצמם, מסיבות שונות, להצביע לרשימה הכוללת את מרצ או ברק. אין זה בלתי סביר שזה יוסיף מספר מנדטים לא מבוטל לגוש ה"לא ימין". לגוש המתנגד לבנימין נתניהו.

מרגיז לשמוע אותם רומזים עכשיו שיהיו מוכנים "לשבת" עם נתניהו אם בסופו של דבר לא יוגש כתב אישום נגדו. מסר זה היה כנראה חלק מהעיסקה בין פרץ ללוי-אבקסיס, ויש לו פוטנציאל להרגיע מצביעי ימין רך ולהביאם לעבור צד.

אבל למען הסדר הטוב יש להדגיש: השחיתות וכתבי האישום המסתמנים אינם הסיבה היחידה לא לשבת עם נתניהו. נתניהו עומד בראש ממשלה שחסמה ועוד תחסום כל סיכוי לשלום עם הפלסטינים ושתמנע היפרדות מהם – וזה יוביל למדינת אפרטהייד דו-לאומית.

נתניהו מחבל קשות ביחסי המדינה עם המיעוט הערבי. נתניהו שייך לציר הפופוליסטי המביא נזק גדול למערב. נתניהו מסמל את ההדתה המשתוללת והסטאטוס קוו עם החרדים – קו שמוביל למדינה יותר ויותר קלריקלית עם אוכלוסייה ענקית שלא למדה חשבון, מדע ואנגלית.

יש לשלחו לגמלאות בדחיפות. אין שום בושה ב"להחרים" אותו ואת הליכוד, אלא אם כן הם מוכנים להצטרף לממשלה מודרנית שעושה את ההפך ממה שהם עשו עד כה.

אז בהנחה (די סבירה) שהם מבינים את כל זה, בהצלחה לפרץ וללוי-אבוקסיס. עכשיו השאלה היא איך למנוע אובדן קולות אצל השאר.
אין ספק שאסור שמרצ וברק ירוצו בנפרד.
הם לא צריכים להתאחד. אפשר להתמזג לרשימה אחת בריצ'רץ' כשכל אחד שומר על זהותו. זה אפילו עדיף, וזה יבטיח שכולם עוברים את אחוז החסימה.

מרצ תסתכן באובדן רבבות קולות של ערבים שחלקם עדיין נוטרים לברק על אירועי אוקטובר 2000 ולרובם אין כל עניין בגנרלים ישראלים. אבל זה בסדר: הקולות האלה יעברו לרשימה המשותפת שאמורה לקום מחדש בתקווה להביא בין 13 ל-15 מנדטים.

ברק יוותר על קולות מהימין. אבל אין כל סימן שהתקווה שלו לפנות לקהל זה הייתה ריאלית (זה בוודאי לא ניכר בסקרים כלשהם). מה שהוא כן יכול לעשות זה להמריץ את הבסיס. ברק לא יאהב לשמוע את זה, אבל יש לו מקום טבעי לצד מרצ. ברק הוא פוליטיקאי חילוני ואדם מודרני שמתאים לאג'נדה אזרחית, כולל תחבורה ציבורית בשבת, תוכנית ליבה לכלל התלמידים ושוויון לאזרחים.

בזכות סגולותיו הוא מסוגל להרחיב את התמיכה במרצ מעבר למעגל הטהרנים, במיוחד אצל כאלה ששוקלים לא להצביע. ואם ירוץ עם מרצ, פוחת הסיכון שהוא ייקח קולות מכחול ולבן, וזה טוב; חשוב שמפלגה זו תהיה הגדולה ביותר בכנסת.

לא משנה מי עומד פורמלית בראש הרשימה הממוזגת, הורוביץ או ברק. אף אחד מהם לא יהיה ראש ממשלה בסיבוב הזה. אם שני הצדדים לא יוכלו להגיע להסכם, האפשרות האחרונה היא שברק יצטרף לכחול לבן. זה לא נראה ריאלי כרגע. הם לא צריכים עוד גנרל, ויש את הקטטה המוזרה עם גבי אשכנזי.

האפשרות האחרונה היא להפעיל לחץ משמעותי על אחד הצדדים לפרוש מהמרוץ – לחץ כה עצום שתהיה לו השפעה ציבורית רחבה ומשכנעת.

קשה לראות את מרצ לא רצה בכלל. זו מפלגה מקרטעת אך חשובה וגאה, שלא הוקמה אתמול. בתרחיש מעציב זה, לא יהיה מנוס מהקביעה שהשירות הטוב ביותר שברק יוכל להעניק לארצו, אחרי הנסיגה מלבנון, היא נסיגה מהריצה בבחירות האלה.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 596 מילים

תציל אותי, אני אומרת לו, בבקשה אהובי, תציל אותי

 (צילום: Natalie Pik)
Natalie Pik

הכל באשמתי, הוא אומר לי בבוקר במבט מיוסר, לא הייתי צריך לקחת אותך להופעה של החבר שלך לשעבר, הייתי צריך לזכור שסיפרת לי עליו

מה זה משנה, אני עונה

הוא מסתכל עלי במבט בוחן ושואל, בטוח שסיפרת לי עליו?

סיפרתי סיפרתי, אני אומרת, כואב לי הראש נורא, חוץ מזה, מה זאת אומרת 'לא הייתי צריך לקחת אותך לשם', מה אני, חבילה?

אני כועסת על משהו אחר לגמרי

אולי כועסת זו לא המילה המדוייקת.

זה היה אולי שבועיים אחרי הלידה, אולי חודש, תמיד אני מופתעת מגמישות הזמן בזכרונות שלי, מהצורה שבה הוא מצליח לתעתע בי. זה היה זמן קצר אחרי הלידה, ימים או שבועות מעטים.

אני רוצה לצאת, התגנבה מחשבה לליבי כמו נחש כתום, לצאת, לצאת, כמו פעם, לשתות ולרקוד ולשכוח שאני אמא, אני רוצה להיזכר שגם אני בעצמי קיימת, כאדם נפרד, כישות. ישות שיכורה, זה מה שאני רוצה להיות, אמרתי לעצמי וביקשתי ממנו למצוא לנו הופעה ממש שווה, לא מאוחר מדי, ולצאת

אני רוצה לצאת.

בארון אני מוצאת שמלה ממש יפה, בכחול וירוק. השמלה כמעט צמודה והרגליים חשופות ומסביב לקרסול אני עונדת שרשרת זהב דקה, להרגיש יפה. להרגיש יפה. ואנחנו יוצאים, ואנחנו עומדים בתור, ואנחנו עומדים ברחבה גדולה לפני ההופעה ואני משתדלת להיות זוהרת, וצעירה, ויפה ואני מרגישה את חוסר השינה, ואת ההתאמצות שלי. כן כן, אני מודעת אלייך, התאמצות, אבל אני לא נכנעת. את יפה, אני אומרת לעצמי, את ממש ממש יפה, אם לא תספרי אף אחד לא יידע שילדת לפני רגע ושבבית מחכה לך תינוק רך עם עיניים ענקיות. אני לא רוצה לחשוב עליו היום, יסלחו לי אלוהי האימהות, אני רוצה לחשוב עלי. רק עלי.

לפני שאנחנו נכנסים להופעה אני מספרת לו, בהבעה אגבית, שמי שעומד להופיע על הבמה היה פעם, ממש מזמן חבר שלי

מתי? הוא שואל

אני לא זוכרת, סיפרתי לך על זה

מה? הוא מסתכל עלי, מתי סיפרת לי?

אני מושכת בכתפיי ומסתכלת לעבר הדלפק שבו מוכרים משקאות, אתה מוכן להביא לי בירה, לא לא, בירה, תביא לי עראק, אני אוהבת עראק, תשים לי קצת קרח בפנים, והוא הולך לשם, ואני עומדת בין המון אנשים ומחכה לו.

אחר כך יש רעש, סליחה מוזיקה (לא ישנתי מאז הלידה, סלחו לי) ואחר כך הוא מכיר אנשים שבמקרה עומדים לידנו, ואחר כך אני, ואחר כך אני מסתכלת על הזמר בהופעה, שפעם היה חבר שלי ואני לא רוצה שהזכרונות יגיעו, אני רוצה לחיות בהווה, אני מבקשת ממנו עוד עראק, והוא מביא, כמה פעמים אני מבקשת והוא תמיד הולך להביא, אחר כך אני נשענת עליו, אחר כך רוקדת, אני שמה לב כמה הוא גאה שהחברה שלו כל כך יפה היום ואני שמחה בזה, אחר כך אני רוקדת עוד קצת, ושותה עוד קצת, ואני לא רוצה להיזכר בזמר שעומד על הבמה, אני לא רוצה להיזכר באהבות קודמות. אני אוהבת אותך, אני אומרת לו, והוא מתכופף אלי כי הוא גבוה ושואל מה אמרתי, אני אוהבת אותך, אני צועקת לו באוזן, ואני מנשקת אותו, ואני מבקשת לצאת החוצה כי אין לי אוויר.

כמה שתית?

מלא

אני לא מרגישה כל כך טוב, ואני מבקשת שנלך לכר דשא ונשכב קצת ונסתכל על השמיים

כר דשא? הוא צוחק, איפה יש כאן כר דשא?

גם סתם דשא זה בסדר, אני אומרת לו, אני מכירה את האיזור, יש דשא לא רחוק מכאן, בא.

אנחנו שוכבים על הדשא, הוא עם הגוף הארוך והכבד שלו לא מרגיש נוח, אני מרגישה נוח בהתחלה ולא אכפת לי שהדשא יבלע אותי תיכף ומיד, אדרבא, אני שוקעת לתוכו. תסתכל על השמיים אני אומרת לו.

הם שחורים, אני אומרת לו, ואני מתחילה לבכות

פתאום אני מתחילה לבכות.

הדשא הירוק נעשה טובעני יותר ויותר, אולי זו האדמה שמתחתיו? אני לא יכולה להרשות לעצמי לטבוע, יש לי תינוק קטן בבית, אני מחבקת אותו חזק, הוא מחבק אותי ואז אני אומרת את הנורא מכל

תציל אותי, אני אומרת לו, בבקשה אהובי, תציל אותי, תציל אותי.

בבת אחת הגוף הארוך שלו מתקשה, בבת אחת הוא מתרומם לישיבה, גם אני נעשית צלולה פתאום כאילו מים ממש קפואים הותזו על פניי, גם אני מתיישבת

מה קרה?

הוא שותק

מה קרה? אני שואלת שוב, נחש החרדה הערמומי זוחל בדשא לעברי, מה עשיתי, עשיתי משהו רע, אולי תגיד לי מה עשיתי?

הוא רוצה לחזור הביתה.

אחר כך בבית אני נופלת לשינה עמוקה כמו לבור, עד שבכי התינוק החדש שלי מעיר אותי.

ימים ארוכים אחר כך הוא יספר לי.

הוא יספר לי כמה נבהל מהמילים שלי, מזה שביקשתי שיציל אותי. את מבינה, הוא יאמר לי, שנים חייתי עם אישה שהיתה תלויה בי כל כך (עם האצבעות הארוכות שלו הוא מסמן לולאה סביב צווארו), זה חנק אותי, אני לא רוצה את זה, אני לא רוצה להציל אף אחד, אף אחת ואף אחד, אני רוצה אישה עצמאית.

אני לא אומרת לו שאני מבינה

אני מסתכלת עליו ושותקת.

ממילא ניפרד עוד זמן קצר, ואני לא מוצאת טעם להגיד הכל, אני מסתכלת עליו עוד קצת, אנחנו שותקים יותר ויותר בזמן האחרון.

אחר כך יבואו ימים עוד יותר ארוכים, וממש כמה ימים לפני שניפרד הוא יספר לי מה אמרה המטפלת שלו, או מה שהבין בעצמו, בעקבות המקרה הזה, בדשא.

מה הבנת?

הוא הבין שהוא לא יכול היה לקבל את הבקשה שלי כי אין לו אומץ

אין לך אומץ להציל אותי?

לא, אין לי אומץ להיות מוצל, הוא יאמר, את מבינה, קינאתי בך כל כך על שאמרת את זה, גם אני רוצה שיצילו אותי לפעמים… קולו דועך בסוף המשפט עד שנעלם

כל אחד רוצה שיצילו אותו, אני עונה לו בתשובה כללית ובלי רחמים

אחר כך נפרדנו.

לפעמים, בלילות, אני חוזרת למקום ההוא, אני חוזרת אליו כשאני במצב דמדומים לפנות בוקר, בין ערות לשינה.

ואני מציירת את הדשא בירוק בהיר בהיר והוא לא טובעני הדשא, בקצותיו טיפות טל זוהרות והשמים לא שחורים, הם בכחול כהה כהה והכוכבים צהובים, כמו בספרי הילדים.

אני מציירת לי אהוב חדש

לא אותו

חדש

קשה לי לדמיין את הפנים אבל אני מדמיינת דמות ארוכה ורזה.

האהוב החדש שלי לא מפחד כשאני אומרת לו, תציל אותי, הוא לא מפחד, הוא לוחש לי בקול חם בטח שאציל אותך מותק, תמיד תמיד אציל אותך, רק תבקשי

אז אני מבקשת.

ואחר כך שנינו קמים ועומדים על הדשא הזוהר, ואנחנו צוחקים

כל הרגשות והתחושות באים ועומדים לידנו, השנאה ליד האהבה, החולשה ליד החוזק, זוגות זוגות, הפחד גדול ושמן והוא עומד ליד האומץ שהוא גרום אבל חזק, אנחנו מסתכלים אחד על השני וצוחקים

זה כמו תיבת נוח

אנחנו לא מפחדים מהם, לא לא, ואנחנו יכולים להגיד הכל אחד לשני, הנשימות שלנו עמוקות

ואולי דווקא בגלל זה, בגלל שאנחנו יכולים להגיד הכל, המילים שלנו לרוב עדינות ורכות

כמו הדשא

תעשה גלגול, אני אומרת לאהובי החדש

תעשי את

ואני עושה, כמו אז, שהייתי ילדה

ואני צוחקת עוד.

נטלי פיק היא בוגרת לימודי משחק בסמינר הקיבוצים, בוגרת תיאטרון תנועה בפריז, ולימודי פילוסופיה והיסטוריה של ימי הבינים. את הרומן הראשון שלה "מלכת הממטרות" פירסמה בהוצאת "הקיבוץ המאוחד". עבדה כמספרת סיפורים ומטפלת בתנועה בילדים אוטיסטים. למדה באקדמיה להיפנוזה קלינית באוסטרליה, ובארץ עוסקת בתרפיה בדמיון מודרך. ב2018 הוסמכה כמורה להאתה יוגה קלאסית

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,042 מילים

לקום אתמול בבוקר

Carmela Cohen Shlomi

בן גוריון מתהפך בקברו, ראש ממשלה חשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים חלף על פניו בערמומיות טראמפית ומסתער על עוד קדנציה כאילו אין דין ואין יוע"מש. ואין יוע"מש. יש פוליטיקת ביבים.

גם מפלגת העבודה ההיסטורית שהקימה פה מדינה רכשה לעצמה קבר אחים, אללה ירחמה. מפתיע שפרץ לא נתן לאורלי לוי את ראשות המפלגה יחד עם שאריות כבודו של בן גוריון, והכי מוזר שלא העניק את המפלגה אז איז לנתניהו. באמת מפלגה טובה, יד שניה ממתאבד.

זה רגע היסטורי.

בן גוריון הכריז ונתניהו החריב, כל כך מרגש.

השדה הפוליטי בוער, מפלגות מתכווצות ונעלמות ואופורטוניסטים נודדים בלהקות ממפלגה למפלגה. קחו את בנט, שקד ואורלי לוי שבבחירות האחרונות הראו להם את הדלת והם חוזרים מהחלון.

אורלי לוי נדבקת עם מפלגת מדף שהציעה לכל עובר ושב עד שנחתה על הנדיב המפתיע, בנט ושקד מנסים לפרוץ למעגל שהקיא אותם. כחלון נספג בליכוד ולא הוסיף אפילו מנדט בודד לחללית האב המתעלל, להפך, הוריד שניים.

מפלגות זעירות מקבלות כוח-על מטורף בגלל מנהיג חשוד בפלילים שבורח ממשפט ומשעבד מדינה לצורך זה. לראות את בנט, שקד ואורלי לוי מתראיינים לחדשות בחשיבות של רוק סטאר כאילו לא נבעטו אל מחוץ לפוליטיקה כי לא עברו את אחוז החסימה.
לקום אתמול בבוקר.

רק החרדים שמחים בחלקם.

ייקחו מזה וייקחו מזה ולמי לא ישאירו?

נכון.

מהצד השני של פוליטיקת הלא-ייאמן, מפלגת כחול לבן שעמדה בדרכו של נתניהו לניצחון ובכל זאת הפכה לרוח רפאים פוליטית בסיוע פושע של תקשורת רדודה ובזכות ראשיה הרופסים שמאמינים בקרב הוגן של רוגטקה מול תותח שקרים וספינים של חשוד בפלילים שאין לו מה להפסיד.

ועל גנץ עוד העלילו שחשף, אתם יודעים מה, מול ילדה בפנימיה. לא רק שלא היה עולה בדעתו מעשה נבלה כזה, תחשבו רגע בתוך הקופסה: הרי עד שהיה מוריד את המכנסיים, מנער מהם חול, מחפש בכיסים אולי נשאר אסימון, מקפל יפה ותולה בארון, הילדה כבר היתה עוברת לדיור מוגן.

אז גנץ ומלחמת בחירות? המשפט הכי מרושע שתוציאו מגנץ זה שנתניהו בחור טוב, אולי מעד קצת, ארבע צוללות, מסכן, קומבינת 'בזק', רכבת המתנות, הון שלטון עיתון ארנון. תנו לישון בשקט!

מה עם מצביעי שמאל אתם שואלים. ובכן, השמאלן טרוד כרגע בסוגיה מוסרית: למה ברק עשה עסקים עם היהודי הסוטה התורן. הכל כאן כל כך מוסרי, קחו דוגמה מבנימין שוחד, מרמה והפרת אמונים (בכפוף לשימוע), שבטח עושה את כל זה רק בגלל צדקת הכסף, כמאמר הגשש.

למה, למה אהוד ברק לא לומד ממנו להיות מושחת בלי להסריח?

העם מתרועע עם חשוד בפלילים לאורך קדנציות שערורייתיות, התקשורת מתרועעת איתו, יש לו עיתון חינמי שהוא עורך לכאורה מהבית. הוא פוליטיקאי שמרכז בידיו כוח להשחית.

אבל אהוד ברק.

וכל פסטיבל ההתחסדות הזה קורה כשצוללת כזזזאת גדולה עוברת לעם מוסרי ותקשורת מזויפת בין הרגליים בדרך לעוד קדנציה מושחתת.

מרוץ עכברי הכנסת במדינת נתניהו בעיצומו, פוליטיקאים מפרפרים בחכה שהחשוד לופת, רשת ביטחון נפרשת תחת ישבנו של ראש הממשלה ובעלה והילד. יש להם מטרה קדושה ופוליטיקאים צינים מושחתים שיודעים עד האחרון בהם, סליחה שאני מצטטת שוב מערכון של הגשש, ש'אם לא ניבחר זה יהיה הסוף שלנו, נצטרך להתחיל לעבוד'.

רק עכשיו קנינו לבן גוריון החדש, בנימין בן-קוריוז, מטוס מנהלים: אייר פורץ 1. בפ'א רפויה. מאוד רפויה.
כמו המדינה.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 472 מילים
בנימין נתניהו (צילום: Kobi Gideon / GPO)
Kobi Gideon / GPO
מנאום בר-אילן ועד סיפוח:

ההישג המדיני של נתניהו הוא גלגול הבעיה למי שיבוא אחריו

בניגוד לטענות תומכיו, נתניהו לא הסיר את פתרון שתי המדינות מסדר היום ולא גרם לו לקרוס ● הוא רק הצליח למשוך זמן, בעוד שזרמי העומק של דעת הקהל בארה"ב הופכים יותר ויותר ביקורתיים ביחס לכיבוש הישראלי ● ובניגוד להתבטאויות הלא-אחראיות מימין, סיפוח השטחים טומן בחובו את האיום הגדול ביותר על ישראל ● פרשנות

עוד 1,785 מילים

דור ההמשך של ההנהגה

איור: יונתן שתיל
איור: יונתן שתיל

נתניהו הודיע שהוא מתכוון להכשיר את דור ההמשך של ההנהגה. ואנחנו חשבנו שיותר גרוע לא יכול להיות.

יונתן שתיל, בן 67, הוא פנסיונר טרי, רווק, חילוני חרד (למה שקורה כאן, פוליטית וחברתית), חבר קיבוץ גל-און (מהדור הישן, שהולך ונכחד), מאייר וקריקטוריסט (פרסם בעבר במקומונים שונים ואייר את הספר "אנשים על ארבע" שכתב הווטרינר הדוקטור רפי קישון). מקווה לטוב.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 57 מילים

זה לא התחיל במלון

 (צילום: צילום מסך - חדשות כאן)
צילום מסך - חדשות כאן

זה לא התחיל במלון.

זה מתחיל עוד בהריון.
וזה עובר לגן הילדים. שלא מלמדים ילדים באמת לאהוב כבר בגן. שכופים עליהם ידע ולא מלמדים אותם לאהוב. ואנחנו לא מלמדים ילדים לאהוב כי אנחנו לא יודעים איך בדיוק לאהוב.

זה לא התחיל במלון
זה מתחיל בתרבות שלנו. תרבות שאין בה כבוד ליסוד הניקבי. לא לאישה ולא לאדמה. תרבות של שימוש ולקיחה בלי רשות והסכמה ורצון.

זה לא מתחיל במלון
זה מתחיל "בחיים כמו בפרסומות". אנחנו משתמשים בנשים לקידום מכירות במקום לאהוב נשים. וכשמשתמשים במישהו הופכים אותו לחפץ. קונים אותו. מוכרים אותו. ועכשיו תהפכו את המילים: קונים אותה (בכסף מלא מאה זקוקין) מוכרים אותה (בפורנו ובזנות). מוכרים דרכה (בפרסומות בטלויזיה ובשלטי חוצות). משתמשים בה ובכוח שלה (כדי לעשות כסף).

משם הדרך לפורנו פתוחה.
משם הדרך לזנות פתוחה.
משם הדרך לאונס פתוחה

זה לא מתחיל במלון.
זה מתחיל בזה שאנחנו חומדים במקום להיות חמודים. כן, כן. וההבדל הוא סוד גדול ופשוט. גבר חומד משתמש באישה. וגבר חמוד אוהב את האישה.
ומהחמדנות הדרך למלון בקפריסין לא ממש ארוכה.

זה ממש לא מתחיל במלון.
זה מתחיל במיליון ומאה מליון ואולי מליארדי גברים שעסוקים בלכבוש אישה במקום לאהוב! גברים שעסוקים בלהראות לאישה כמה הם חזקים כמה הם שווים כמה הם עשירים כמה הם רוחניים כמה הם גשמיים. ואז זה בא מהאגו. ואז זה בא מתוך כוחנות. ואז זה בא מתוך חמדנות ורכושנות. ואז זה לא לא לא אהבה.

זה לא מתחיל במלון.
זה מתחיל בזה ששכחנו פשוט לאהוב אדם. שכחנו פשוט לאהוב אישה! משם הדרך ל"לא תחמוד את אשת רעך" קצרה. וגם הדרך ל"לא תחמוד את אשתך". כי הרי (תחשבו על זה) גם את אישתי אסור לי לחמוד! גם לאישתי אני אמור להיות חמוד!

זה לא מתחיל במלון.
זה מתחיל אצלנו בסלון.
זה מתחיל בכך שמיניות ואהבה לא לומדים-מלמדים. שמיניות ואהבה קשורים אצלנו למשהו אסור, לחטא, לבושה, לאשמה, למשהו אפל ורע.

זה מתחיל מזה שעמוק בתוכנו (למרות מצוות פרו ורבו וכו') מיניות קשורה אצל רבים וטובים ליצר הרע במקום ליצר החיים ולדבר שפל ונמוך במקום למעיין החיים. ומי מלמד ילדים בבית הספר על הקשר בין היוצר ליצורים לייצרם? מי רואה את הקשר? מי מחבר את הדברים?

זה לא מתחיל במלון.
זה מתחיל ב80% מהנוער (כולל הדתי והחרדי ובואו לא נעשה הנחות פה לעצמנו, אפשר הנחה קטנה לא יותר) שצורכים פורנו  ואין מרפא אמיתי למחנכים ולא בשורה חדשה לרבנים (תודו בזה, רבנים יקרים ואמיצים) ולא יהיה מרפא אמיתי עד שנלמד פשוט לכבד ולאהוב.

כי כשאתה באמת אוהב אתה לא רוצה לראות פורנו.
כי כשאתה אוהב, אתה מכבד את אשתך ומכבד את הנשים ואת היסוד הניקבי ולא רוצה להתייחס לאישה שלך כאל חפץ ולא חלילה לאנוס במלון!

כי כשאתה אוהב אתה יודע את הסוד של ההקשבה לאישה שלך. אתה יודע איך מכבדים את האחר דרך ההקשבה לרצונו. ואז הרצון שלך ניפגש בכבוד ותשוקה עם הרצון שלה.

כי כשאתה מכבד ואוהב אתה יודע את הסוד של ההסכמה באינטימיות ומיניות. זה הסוד שמי שמבין אותו (לא מסובך) הבין משהו בעולם הזה. וזה משהו שלא מלמדים באף בית ספר או ישיבה גבוהה.

זה לא התחיל במלון אבל זה ייגמר בחופש.
זה ייגמר כשנחיה באומץ את החיבור בין אהבה ומיניות לבין חופש. כן כן, חופש. לא להיבהל מחופש. לא בלגן. לא בלבול. לא פריצות לא כאוס – חופש. כי אין רצון אמיתי בלי חופש פנימי שמתוכו אנחנו באמת רוצים. וכמה פחד מחופש פנימי יש בעולמנו אבל מה לעשות חייבים לעבור דרך החופש כי זהו השער לאהבה. זהו השער לה'.

החופש להיות ביחד
החופש לאהוב
החופש לכבד את האישה שלי
החופש לכבד ולתמוך ולאהוב את הרצון שלה ואת הבחירות שלה, כולל לשמוע ממנה "לא", ולכבד ולאהוב אותה עם ה"לא" שלה. ותדעו לכם שדווקא כשיש מקום ל"לא" דווקא אז בא החופש לומר "כן" באופן שלם ובחירי. ואז ה"כן" הוא כֵּן, תרתי משמע.

זה לא מתחיל במלון.
זה מתחיל בלהבין שיש קדושה ברצון.
יש קדושה ברצון של האישה.
ואת זה שכחנו בדרך למלון
ובזה אנחנו מתחילים להיזכר אינשאללה אצלנו בבית בסלון.
יושבים אל החלון, פותחים את הוילון, מסתכלים החוצה לאופק ורואים כוכבים מליון.

ובמזרח: שחר חדש. רואים עידן של כבוד ואהבה בין המינים, רואים עידן של פיוס כללי בין גברים לנשים ופיוס פרטי בין איש לאישה. רואים עידן של סליחה לפוגעים. רואים עידן של שחרור מהעבר, רואים עתיד של כבוד והסכמה ורצון ותשוקה ואהבה עזה.

והמקום המרכזי לחפש ולמצוא את זה זה בבית שלנו, בZooגיות שלנו:)

נחום פצ'ניק הוא תושב "שדה בועז", מאחז קטן בגוש עציון (שלא נבנה על אדמות פרטיות), נשוי באהבה לאוֹרי, אב לארבעה ילדים חמודים. פסיכותראפיסט בהתמחות ומנחה סדנאות בתחום הגבריות והמיניות. בין לבין כותב שירה והגות דתית עצמאית (הספר השני שלו כמעט מוכן), ורץ למרחקים ארוכים (תרתי משמע)

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 696 מילים

התקפלות לשכת עורכי הדין – הישג למאבק בתביעות השתקה

אפי נוה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
אפי נוה

המאבק בתביעות ההשתקה של גורמים בעלי-עוצמה נגד עיתונאים או פעילים במרחב הציבורי, רשם לעצמו ניצחון משמעותי בשבוע שעבר, כשלשכת עורכי הדין הודיעה כי היא מושכת את התביעה המתמשכת נגד העיתונאית שרון שפורר.

זאת הייתה תביעת דגל של יו"ר לשכת עורכי הדין הקודם, אפי נווה, שבינתיים הסתבך בחשדות לפלילים ונאלץ לפרוש בבושת פנים מראשות הלשכה. יו"ר הלשכה החדש, אבי חימי, הודיע כי בכינוס מועצת הלשכה הוחלט על ביטול התביעה. הוא ציין כי שוחח עם נווה ושכנע אותו לוותר גם על תביעתו האישית נגד שפורר וזאת בנימוק ש"אין מקום לתביעות אישיות נגד עיתונאים".

ההודעה הזו מקפלת בתוכה הודאה בכך שהנזק התדמיתי שגורמת תביעת השתקה והפחדה עלול להיות גדול לאין ערוך מהתועלת שהיא מביאה לתובעים.

שפורר, כתבת "המקום הכי חם בגיהינום", נמנעה מלצהול, ובהודעתה ביקשה לשפוך מים צוננים על ההתלהבות של עמיתיה העיתונאים והפעילים למען חופש הביטוי.

"אחרי שנתיים וחצי של בריונות מצד הלשכה ומצד אפי נוה – אין שום בשורה בביטול התביעה נגדי", כתבה שפורר בפוסט שהעלתה בפייסבוק.

"לפי שעה אתם יכולים לברך בעיקר את אבי חימי ואפי נוה, שהצליחו למצוא פתח של כבוד ולברוח, ועוד מתרצים את זה בשלל תרוצים", כתבה בפוסט.

שפורר הסבירה שהלשכה "ממשיכה לשקר", ובשיחות עם סביבתה הדגישה שתהיה מרוצה כשהשחיתות סביב פעולותיה של הלשכה תיפסק.

תביעות השתקה הן תחום חדש יחסית בעולם המשפט, ובעשור האחרון, עם התגברות הפעילות ברשתות החברתיות, הן תפסו תאוצה משמעותית.

פעמים רבות המטרה העומדת מאחוריהן אינה קבלת החלטה משפטית על התנצלות או פיצוי כספי, אלא יותר הכתבת מסע ייסורים לנתבע, כזה שילמד אותו – ואת סביבתו – ש"אסור להתעסק" עם התובע.

בהרצאות שאני מעביר על תביעות השתקה מעת לעת אני נוהג לציין ארבע דרכים לחזק הפחדה זו: רדיפת הנתבע "עד קצה העולם" (מה שקרוי גם "תיירות דיבה", כלומר תביעות במדינות אחרות), הפעלת טרור משפטי עוד לפני הפרסום, הליכה מעל ראשו של המפרסם באמצעות תלונה אצל מעסיקו, והפחדה או שיימינג, בסביבת העבודה או החיים של המפרסם.

במילים אחרות, תביעות השתקה הן קרב ממושך שחלקים רבים בתוכו מזכירים "משחק איציק": הראשון שממצמץ, הוא המפסיד.

אבי חימי, יו״ר לשכת עורכי הדין (צילום: Flash90)
אבי חימי, יו״ר לשכת עורכי הדין (צילום: Flash90)

מסיבה זו אני חולק על שפורר ורואה בהחלטת הלשכה למשוך את התביעה ניצחון גדול בנקודות, גם אם לא נוק-אאוט מוחלט. לשכת עורכי הדין לא רק מצמצה כאן, היא נאלצה לסגת לאחור בבושת פנים. הגם שלא התנצלה על פעולותיה הנפסדות בשנים האחרונות, על רדיפת העיתונאים וההתנהלות הבריונית בתוך ומחוץ לכתלי בית המשפט, מבחן התוצאה מראה שבכוונת היו"ר החדש לשנות טקטיקה.

שפורר אולי מחפשת מהות, למשל שינוי גישה, הודאה באשמה, הפסקת השחיתות הממסדית, אבל ניצחונות בתחום תביעות ההשתקה באות לרוב בשלבים. השלב הראשון בתיקון אמיתי הוא ביטול הפעולה המשפטית הבריונית. רק לאחריה יכול לבוא תיקון ממשי כלשהו של התנהלות והתנהגות.

גם אם תיקון כזה לא יגיע, אפשר לשמוח בלב שלם מההחלטה הנוכחית. היא לא רק מסירה מעל גבה של עיתונאית את העול (המיותר) להתרוצץ בין בתי משפט, להמציא תצהירים וראיות כדי להוכיח אמת שהייתה לצידה מלכתחילה, ולהסתכן בהוצאות משפט יקרות ומתמשכות, אלא גם (ואולי בעיקר) משדרת מסר: מי שמתעסק עם העיתונאים לוקח סיכון.

נכון, משפטית אנחנו בדרך כלל חלשים יותר מהטייקונים ובניגוד לבכירי המשק והממסד לא עומד לרשותנו משרד עורכי דין נוצץ בחיוג מהיר. אבל ציבורית אנחנו טעונים בלא מעט יוקרה ויכולת השפעה.

הטלת ספק ביושרתנו, רדיפה אחרינו בהליכים משפטיים מופרכים, ודרישה לפיצויים חסרי פרופורציה – לא רק שלא תביא "התנצלות" מיוחלת (ושקרית), היא תשחרר אצלנו חלק מהעכבות, ותהפוך את הקייס לציבורי, מתמשך ואגרסיבי.

לא מעט גורמים בישראל כיום עדיין לא קלטו את המסר. "קבלה לעם" ממשיכה לנהל תביעות השתקה נגד כמה עיתונאים במקביל (בעבר גם נגד הח"מ), וולטר סוריאנו ממשיך לרדוף אחרי עיתונאים בתביעות השתקה, משפט השתקה אחר של שפורר מצידו של העבריין המורשע דודו דיגמי ממשיך להתנהל בבית המשפט, וזה לפני שהגענו לאיומי העבר של שלדון אדלסון, האחים עופר ועוד.

ויש כמובן גם תביעות השתקה "קטנות" יותר, פחות מפורסמות, נגד אזרחים שבסך הכל ביקשו להשתלב בשיח הציבורי באזור מגוריהם, ומיד חטפו תביעה על ראשם, מבלי לדעת איך להתמודד עם הצרה הזאת.

עבור כל אלה, ההתקפלות של לשכת עורכי הדין היא דרמטית. ועבור העיתונאים והפעילים שלעתים חושבים לוותר, להתקפל, להתנצל או להתפשר – ההתקפלות של עו"ד חימי וחבריו נושאת מסר ברור: חכו בסבלנות, בסוף הצדק יבצבץ החוצה מתוך המדמנה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 639 מילים

בטח מצאו אותם רדומים לגמרי

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

עם קצת יצירתיות ניתן להפוך את שנאת החמאס ליתרון

Mohammed Al-Emadi (צילום: AP Photo-Khalil Hamra)
AP Photo-Khalil Hamra
In this Monday, Feb. 19, 2018 photo, The Qatari envoy, Mohammed Al-Emadi, attends a press conference at the Shifa hospital in Gaza City, Gaza. Al-Emadi told The Associated Press in an interview Thursday, Feb. 22, 2018 that Gaza is "on the verge of collapsing" and that if things do not improve, another war could break out between its Hamas rulers and Israel. Al-Emadi, Qatar's point man for the Gaza Strip, is calling on the world to send humanitarian aid urgently to the war-torn territory. (AP Photo/Khalil Hamra)

החמאס יורה על ישראל מסיבה אחת בלבד: הוא שונא אותה ורוצה בחיסולה. אבל אם נתנער מהקיבעון המחשבתי, נוכל להיות חכמים ויצירתיים ולהפוך את השנאה שלו ליתרון. הגיע הזמן ליצירת משוואה חדשה שתפסיק לפגוע או להיטיב עם תושבי עזה (דברים שאינם מעניינים את החמאס) ותגרום לכך (עד כמה שזה נשמע מוזר) שירי על ישראל  ייטיב עם ישראל ועם אזרחיה. רק כך, דווקא שנאת החמאס לישראל תגרום לו לעשות הכל כדי שלא יירו לכיווננו.

האסטרטגיה הישראלית מול רצועת עזה מנסה למנוע ירי ופגיעות בישראל באמצעות השפעה על האינטרס של תושבי הרצועה בפרנסה, ברווחה ובשקט. כשהם יורים עלינו אנחנו פוגעים בהם באמצעות סגירת מעברים, החמרת הגבלות ובמקרים קשים יותר באמצעות הפעלת כוח האש העצום של צה"ל ("הסבבים"). כשאינם פוגעים ויורים אנחנו מאשרים הקלות, מבטלים הגבלות ודואגים להזכיר מה יקרה להם אם יירו ("הרתעה").

לנוכח המצוקה הגוברת בעזה, האסטרטגיה הזו הופכת ליותר ויותר בעייתית ופחות ופחות יעילה. זה נכון לגבי השגרה הנוכחית וגם לגבי הסדרה כזו או אחרת. שהרי גם אם תהיה הסדרה, יהיה צורך במנופים שימנעו ירי לכיווננו ולו מצד ארגונים "סוררים".

הגיעה העת להתנתק מהקיבעון האסטרטגי מול עזה ולגבש באופן יצירתי חלופות שישיגו את התוצאה הרצויה בדרך אחרת, שאיננה מתמקדת בעזתים ולא כרוכה בפגיעה ובהרס.

מדיניות התגובה הישראלית ביחס לרצועת עזה מעוררת שאלות מוסריות לא פשוטות. וכי במה אשם הדייג העזתי שפרנסתו נפגעת בעקבות צמצום אזור הדייג? במה אשמה המשפחה העזתית הסובלת מקור או מחום כתוצאה מהעדר אספקה סדירה של חשמל? אילו הפגיעות הללו היו מובילות למניעת ירי על ישראל ניתן היה לקבל אותן בלית ברירה, אבל האם זה באמת המצב?

מדיניות "המקל והגזר" תואמת את הלך המחשבה הדמוקרטי המערבי. ההנחה היא שאם ידעו העזתים, כי פגיעה בישראל תוביל לפגיעה משמעותית בחייהם וכי שקט מצידם יאפשר שיפור ניכר באיכות חייהם, הם יגרמו לממשלתם למנוע כל ירי על ישראל.

ואולם עזה איננה דמוקרטיה, אלא דיקטטורה רצחנית הנשלטת על ידי החמאס, ארגון טרור אידאולוגי וקיצוני. האינטרס העליון של החמאס הוא המשך הפגיעה במדינה היהודית, והוא מוכן לקדם את האינטרס הזה גם במחיר פגיעה באוכלוסיית עזה. לכן יעילות מדיניות הענישה וההקלות, במתכונתה הנוכחית, מוגבלת ביותר.

החמאס לא יהפוך לארגון שוחר שלום ולא יוותר על שנאתו לישראל, אבל את החיסרון מבחינתנו שבגישת החמאס ניתן להפוך ליתרון. אם החמאס כל כך שונא אותנו, אנחנו צריכים לשנות את המשוואה, כך שדווקא השנאה לישראל תגרום לחמאס לעשות הכל כדי שלא נפגע.

שינוי המשוואה צריך להתבסס על העיקרון לפיו כל פגיעה בישראל תשרת את ישראל. החמאס לא יסכים לכך, כמובן, ולכן את הדרישה לשינוי המשוואה, צריך יהיה להפנות לקהילה הבינלאומית. ישראל צריכה לדרוש, כי הסיוע הבינלאומי לעזה (החיוני לקיומה) יותנה בכך שהארגונים המסייעים יעניקו הטבות מפליגות לישראל, במקרה בו תותקף מכיוון עזה.

כך למשל, ישראל צריכה להתנות את הסיוע הקטארי החודשי לרצועת עזה בכך שהקטארים יפקידו סכום גדול פי עשרים בבנק אמריקאי. אם הקטארים רוצים להעניק לעזה 15 מיליון דולר, הם יצטרכו להפקיד בחשבון נאמנות 300 מיליון דולר (סכום פעוט במונחים קטארים).

אם בחלוף חודש לא יהיה שום ירי מהרצועה, יוחזרו הכספים לקטאר, אבל אם יהיה ירי, יעביר הבנק הנאמן באופן מיידי, ללא כל שיקול דעת ובהתאם להנחיות שקיבל מראש, את מלוא הסכום לגורמים הנפגעים בישראל (למשל, הרשויות המקומיות באזורים שייפגעו, או אפילו ישירות לתושבים שאליהם כוון הירי).

אם במהלך החודש יועברו הכספים בשל ירי על ישראל, תצטרך קטאר להפקיד 300 מיליון דולר נוספים כתנאי להעברת התמיכה החודשית הבאה לתושבי הרצועה. מדיניות דומה צריך יהיה להחיל לגבי כל ארגון, מדינה או גוף בינלאומי שירצה לסייע לתושבי עזה.

בעקבות הפקדת הכספים ובניית מנגנון הפיצוי המיידי לתושבי ישראל, יידע החמאס (ושאר הארגונים בעזה), כי ירי על ישראל ישרת אותה ויסייע לתושביה ובייחוד לאלו שעליהם הם מתכוונים לירות.

דווקא שנאת החמאס לישראל תיצור אצל החמאס אינטרס אמיתי ואידאולוגי לעשות הכל כדי למנוע ירי לכיווננו. לחמאס יהיה גם קל יותר לפעול כנגד ארגונים אחרים המעוניינים בהמשך הירי, שכן ברור יהיה שאותם ארגונים מסייעים בפועל לישראל.

השגת הסכמה בינלאומית לכללי המשחק החדשים לא תהיה קלה, אבל אם נהיה נחושים מספיק, הכללים הללו יאומצו. שינוי המשוואה ואימוץ כללי המשחק החדשים לא יהווה פתרון קסם והטיפול בנושא הרצועה יצריך רעיונות יצירתיים נוספים.

אבל מנגנון של פיצוי משמעותי לישראל בעקבות ירי עליה, יוכל להפוך לכלי מרכזי בהשכנת שקט משני צידי הגבול, דבר שבסופו של דבר ישרת את האינטרסים האמיתיים של שני העמים. אם נגרום לקהילה הבינלאומית להבין זאת, היא גם תקבל ברצון את המשוואה החדשה.

אורי שנהר הוא שותף במשרד עורכי-דין ומזה עשרים שנה מרצה באוניברסיטה העברית בקורסים בנושאי חופש הביטוי

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 687 מילים

גם פה נשמה. גם פה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה