מאות אלפי לבנונים נסים על נפשם צפונה. אלפים מהם חצו את הגבול לסוריה. סורים שהיו פליטים בלבנון בורחים חזרה לארצם אחרי כעשור. גלי פליטים הינם התסמינים של המחלה הכרונית של אזורנו – מלחמות בלתי פוסקות. להלן התמונה המזעזעת של גלי הפליטים באזורנו בשנים האחרונות.

*  *  *

אלפי לבנונים חוצים בימים אלה את הגבול לסוריה. איך שגלגל מסתובב. לפני עשור ברחו מאות אלפים בכיוון ההפוך, מסוריה ללבנון, בעקבות מלחמת האזרחים. עכשיו הנשיא בשאר אל-אסד מנסה לנצל את המצב על מנת לזכות בכמה נקודות זכות.

אלפי לבנונים חוצים כעת את הגבול לסוריה. איך שגלגל מסתובב. לפני עשור ברחו מאות אלפים בכיוון ההפוך, מסוריה ללבנון, בעקבות מלחמת האזרחים. עכשיו הנשיא אסד מנסה לנצל את המצב לטובתו

אלפי לבנונים עומדים בתור ארוך, רובם במעבר יאבוס-ג'דיידה הקרוב למחוז דמשק. פוסטר ענק של אסד מקדם את הבאים, וחיילים עם מדי הצבא הסורי משגיחים על המעברים.

בלוגר סורי מדווח על כניסה חוקית ולא חוקית של פליטים לסוריה, ספטמבר 2024

בתקשורת הערבית נמסר, כי הנשיא אסד דרש מממשלתו החדשה להקל ככל הניתן את כניסתם של הפליטים – סורים שחוזרים לארצם ולבנונים כאחד. אך במציאות גובים מכל פליט דמי מעבר של מאה דולר לנפש ומאיימים על הצעירים הסורים השבים כי יידרשו להתגייס לצבא בעוד כמה חודשים, כנדרש בחוק הסורי.

כעת, בשעת המשבר, מתגלה הלבנוני היפה והמכוער. אזרחים בצפון המדינה הגישו מזון ובקבוקי שתייה לפליטים. כנסיות ומסגדים פתחו את שעריהם וחילקו שתייה, וכמה בתי ספר צירפו לשיעורים את ילדי פליטים. בתי מרקחת בהר הלבנון וביירות חילקו תרופות חינם וארגוני צדקה נתנו מזרונים וסמיכות לפליטים המיואשים.

מצד שני, רבים סירבו לקלוט פליטים כאשר גילו שהם שיעים (ומכאן גם תומכי חזבאללה), בעיקר ברובעים הנוצריים מרוניים ובאזורים סוניים של טריפולי, אלה שתמכו לפני עשור באופוזיציה הסורית.

ההערכות כעת הן כי מדובר בכמה עשרות אלפי פליטים שברחו מלבנון לסוריה, מתוך מאות אלפים שברחו מהאזורים המופצצים.

בתקשורת הערבית נמסר, כי אסד דרש מממשלתו להקל על כניסת הפליטים – סורים חוזרים ולבנונים. אך במציאות גובים מכל פליט מאה דולר לנפש דמי מעבר, ומאיימים על הצעירים הסורים כי יידרשו להתגייס לצבא

מסלול הבריחה – צפונה

רוב הפליטים שברחו מההפצצות של צה"ל נטשו את אזור דרום לבנון, המעוז השיעי של חזבאללה. הם ברחו בשני מסלולים, האחד בדרך צור-צידון-ביירות במערב, והשני לקהילה השיעית השנייה בבקעת הלבנון (אל-בִּקַאע) במזרח.

אלא שההפצצות בימים האחרונים התרחבו גם לאזור זה, בו ישנם מחסני טילים של חזבאללה, והפליטים נאלצו לברוח גם משם. אליהם הצטרפו פליטים מהבקאע. חלק מהם ברחו לצפון לבנון או מערבה לביירות ואחרים חצו כאמור את הגבול מזרחה לסוריה.

השיעים מתלבטים אם להצטרף לאחיהם בדאחיה, מחשש שגם היא תופצץ בימים הקרובים, כי שם הפיקוד והשליטה של חזבאללה. פליטים אמידים סיפרו בראיונות כי הם ניצלו את המשבר הכלכלי בסוריה כדי לשכור שם דירה, כי השכירות נמוכה מאשר בארצם. חלק מהפליטים סיפרו כי משפחתם חוותה בעבר בריחה במסלול דומה.

פליטים ומלחמות

חלק גדול מהפליטים עשו את אותו מסלול בריחה במלחמת לבנון השנייה ב-2006. גל הפליטים הגדול ביותר באזור היה בין השנים 2012-2017 בתקופת מלחמת האזרחים בסוריה, כאשר מיליון וחצי סורים ברחו ללבנון. זאת בנוסף לשלושה מיליון פליטים סורים שברחו באותה התקופה לטורקיה ולירדן. כל מלחמה באזור גררה גלי פליטים, שחלק מהם שינו את המציאות במדינות ערב.

השיעים מתלבטים אם להצטרף לאחיהם בדאחיה, מחשש שגם היא תופצץ, כי שם הפיקוד והשליטה של חזבאללה. פליטים אמידים סיפרו בראיונות כי ניצלו את המשבר הכלכלי בסוריה כדי לשכור שם דירה

אם נתחיל בקום המדינה, מלחמת העצמאות ב-1948 הביאה לגל של כ-700 אלף פליטים פלסטינים, שרובם ברחו לירדן. אחרי טבח "ספטמבר השחור" שביצע מלך ירדן במלחמתו בארגון פת"ח במחנות הפליטים בממלכה, היגרו אלפי פלסטינים לדרום לבנון, שם הקימו את "פתח-לנד", מה שהפר את המאזן העדתי בלבנון, הביא למלחמת אזרחים (1975) ולמלחמת לבנון הראשונה (1982).

אלפי פליטים ברחו מעיראק בעקבות מלחמתה עם איראן (1980-1988) וגל פליטים גדול בהרבה אירע בעקבות מלחמת המפרץ, אחרי שעיראק פלשה לכוויית (1991) וביתר שאת עם כיבוש עיראק ע"י ארה"ב במלחמת המפרץ השנייה (2004). בגלים אלה הציפו מאות אלפי פליטים עיראקים את סוריה וירדן.

אין להסתמך על המספרים המופצים בתקשורת. הפער בין הנתונים הרשמיים לגבי מספר הפליטים למציאות כנראה גבוה. מה שבטוח הוא שפליטים אלה שינו המצב הדמוגרפי ברוב מדינות האזור. קשה גם להעריך את מספר הפליטים, כי רבים מהם חוזרים לארצם או ממשיכים למדינות המערב, כפי שחשים היטב במערב אירופה.

ברוב המקרים הפליטים מעיקים על הכלכלה ומביאים למשברים חברתיים קשים. אך מצד שני פליטים אמידים מביאים עמם לא מעט ממון ויכולים לתרום לכלכלת המדינה, כמו במקרה של ירדן, שמשכה אליה פליטים עשירים בזכות יציבותה הפוליטית בממלכה. לפי נתוני סוכנות הפליטים של האו"ם, רוב הפליטים ממדינות האזור חיים בעוני ובמצוקה רבה.

הפליטים הם פצצת זמן חברתית ומדינית. מחנות הפליטים בלבנון הם מוקדים של עוני ועליבות, ולמרבה הצער הם גם מהווים מוקדי גיוס לארגוני הטרור, חזבאללה, חמאס ואחרים (ובעבר גם אל-קאעדה ודאע"ש), שיכולים בקלות להציע אלטרנטיבה כלכלית ואידיאולוגית לפשע.

לא מעט פליטים נקלעים למלחמות מקומיות. אחת הדוגמאות הנוראיות ביותר היא המקרה של מחנה הפליטים ירמוּכּ בפרברי דמשק, שהיה המחנה הפלסטיני הגדול ביותר ואף כונה "בירת הפזורה הפלסטינית". המחנה נקלע במלחמת האזרחים ללחימה בין צבא אסד לאופוזיציה, ואלפים מתושביו סבלו ממצור, מרעב וממחלות. רוב תושביו נהרגו או ברחו למחנות פליטים בלבנון.

הפליטים הם פצצת זמן חברתית ומדינית. מחנות הפליטים בלבנון הם מוקדים של עוני ועליבות, ולמרבה הצער הם גם מהווים מוקדי גיוס לארגוני הטרור, חזבאללה, חמאס ואחרים (ובעבר גם אל-קאעדה ודאע"ש)

הסבלנות של האוכלוסייה המקומית כלפי הפליטים העניים תמיד מוגבלת. הפתגם הערבי הידוע אומר א-דִיַאפַה תַלַאת איַאם ("האירוח מוגבל לשלושה ימים"). שומעים יותר ויותר בשנים האחרונות בתקשורת בטורקיה ובלבנון אודות מעשי אלימות הדדיים – מצד אחד פשיעה של פליטים סורים ומצד שני התנכלויות של האזרחים כלפיהם.

גלי הפליטים לא ייפסקו כל עוד המזרח התיכון יישאר זירה של מלחמות וסכסוכים בלתי פוסקים: סוני-שיעי, ישראלי-ערבי, סכסוכי גבולות, סכסוכים עדתיים, והרשימה עוד ארוכה.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q