"תן לי קרדיט!" זעק לוי אשכול מול דוד בן גוריון בועידת מפא"י של 1965. הזקן הזעיף פניו. נזכרתי בזה בימים אלו, עת בנימין נתניהו סופסוף עשה משהו טוב עם חיסול מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה.

היקבל קרדיט – ועוד לאחר נאום חמוץ במיוחד באו"ם? הנסלח לו הפעם, למרות ניסיונותיו הבזויים (שהפעם כשלו) לקמבן עוד סופ"ש מושחת א-לה ניקולאי צ'אושסקו עם הרעיה האוחזת תדיר בידו?

כי הרי הדבר חייב להיאמר: עולם בלי נסראללה הוא עולם טוב הרבה יותר. החיסול, עם כל הבעייתיות שבשיטה, אינו רק הישג אסטרטגי קריטי עבור ישראל: הוא מסמן מהלך גדול קדימה בשחרור לבנון משלטון הטרור של חזבאללה.

עולם בלי נסראללה הוא עולם טוב הרבה יותר. החיסול, עם כל הבעייתיות שבשיטה, אינו רק הישג אסטרטגי קריטי עבור ישראל: הוא מסמן מהלך גדול קדימה בשחרור לבנון משלטון הטרור של חזבאללה

שלא יהיה ספק: יש חגיגות כרגע בכל רחבי לבנון. יש לי חברים רבים שם, לאחר שניהלתי משך שנים את הסיקור של סוכנות החדשות AP מהמדינה. אני יודע בוודאות שבלי קשר למה שהלבנונים חושבים על ישראל, או מעזים לומר פומבית, זו התפתחות שכנראה רובם מברכים בשמחה (התמיכה בחזבאללה חזקה – וקנויה – בקרב השליש השיעי של המדינה, וכמעט לא קיימת בְּמָקוֹם אַחֵר).

חזבאללה קם בשנות ה-80 ככלי של איראן כדי ליצור כדי ליצור כאוס בנוף השביר ממילא של לבנון, חברה רב-אתנית שנקרעה באכזריות על ידי מלחמת אזרחים שפרצה ב-1975. מאז, הארגון נהיה הצבא הלא-מדינתי הגדול בעולם.

תחת הנהגתו של נסראללה במשך יותר משלושה עשורים, חזבאללה התגרה שוב ושוב בישראל והביא חורבן למדינתו. חזבאללה גם התערב במלחמת האזרחים בסוריה – סכסוך שהוביל למותם של יותר מ-580,000 בני אדם – כדי להשאיר את פושע המלחמה בשאר אל-אסד בשלטון. המלחמה הזו גם ערערה עוד יותר את היציבות בלבנון, הנחיתה יותר ממיליון פליטים בשטחה ותרמה רבות למשבר הכלכלי הנוכחי שלה.

תחת הנהגת נסראללה במשך יותר מ-3 עשורים, חזבאללה התגרה שוב ושוב בישראל והביא חורבן למדינתו. חזבאללה גם התערב במלחמת האזרחים בסוריה – סכסוך שהוביל למותם של יותר מ-580,000 בני אדם

ישראל נוהגת לשקוע בסכסוכים, שבהם היא מואשמת בשימוש בכוח לא פרופורציונלי – והדבר נכון במיוחד במלחמתה הנוכחית בעזה, שהרגה יותר מ-40,000 פלסטינים (לפי ההערכות שליש מהם חמושים). אבל בזירה הלבנונית, האיזון בין טוב ורע ברור – ונוטה לטובת ישראל.

למרות שחלק מתקשורת הערבית והבינלאומית מתעקשים להעמיד פנים שהם לא יודעים זאת (ראו ראיון שלי באל-ג'זירה), ישראל נמצאת בשנה האחרונה תחת מתקפה של חזבאללה, שגם תכנן פלישה בסגנון 7 באוקטובר. אין לזה כל הצדקה.

ברור שהתנקשויות הם לא הכלי הכי לגיטימי בשום ארגז כלים. הרג מכוון של מנהיגים, במיוחד אלה המחזיקים בכוח פוליטי או צבאי, מאתגר את המסגרות המשפטיות, בודק גבולות מוסריים ומוביל לשאלות של הליך הוגן. ובכל זאת, במיוחד בעשורים האחרונים, עם התפשטות הטרור העולמי, העולם התרגל להניח בצד את החששות הללו לטובת הצורך הדחוף לנטרל איומים מיידיים.

מעטים יטענו שרצח אדולף היטלר במהלך מלחמת העולם השנייה, אם היה מתאפשר, לא היה מוצדק – חיסול אדם אחד יכול היה לחסוך חיי מיליונים רבים. מקרה נסראללה אמנם פחות מובהק: החזבאללה אולי ישרוד אותו, לפחות לזמן מה. אבל נסראללה היה אחראי גם למותם של אזרחים ברחבי תבל, הוא דמות מפתח ברשת הפרוקסים של איראן, והוא מנהיג של ארגון טרור. העולם קיבל בשוויון נפש התנקשויות באוסאמה בן לאדן מאל-קאעדה ובאבו בכר אל-בגדאדי מדאעש – ונסראללה באותו אזור חיוג.

ישראל נוהגת לשקוע בסכסוכים, בהם היא מואשמת בשימוש בכוח לא פרופורציונלי – במיוחד במלחמתה הנוכחית בעזה. אבל בזירה הלבנונית, האיזון בין טוב ורע ברור – ונוטה לטובת ישראל

כמובן שהתנקשויות הן הימור מסוכן במיוחד כשמדובר בקבוצות טרור אידיאולוגיות בעלות נטייה להתאבדות, סטייל אסלאם מטורף לחלוטין. ויתרה מזאת: לרוב יש את הבא בתור.

אכן, נסראללה בעצמו ירש את קודמו עבאס מוסאווי לאחר חיסולו בידי ישראל ב-1992. אבל שלא כמו אז, היום הרובד השני של הפיקוד בארגון נמחק בחודשים האחרונים על ידי ישראל, ונסראללה לא משאיר יורש ברור.

מותו עשוי לספק קרן של תקווה, כיוון שהוא היה מקור ההבטחה שחזבאללה ימשיך לתקוף את ישראל כל עוד מלחמתה נגד חמאס תימשך. כשהוא נעלם באופן אישי, יהיה קל יותר לארגון אולי לסגת מהזיקה הזו, שסייעה לדחוף את האזור לסף מלחמה רבתי.

נסראללה בן ה-64 – שהיה למעשה איש דת ש"למד" באיראן – לא היה רק ​​מנהיג צבאי. הוא היה הפנים של תנועת חזבאללה והסמל החזק ביותר של הארגון, המסוגל באופן מיוחד לגייס את הבסיס שלו ולאחד פלגים שונים.

נאומי הרהב שלו, שנישאו בערבית קלאסית מתובלת בסלנג לבנוני עם חיוך ממזרי, הפכו אותו לאייקון תקשורתי ברחבי העולם הערבי. ללבנון עשוי להיות קל יותר למצוא דרך להחזיר לעצמה את הריבונות על הדרום שלה – כמו גם על אזורים אחרים שחזבאללה שלט בהם למעשה במשך עשרות שנים – כעת, כאשר היא לא תצטרך עוד להילחם בפולחן האישיות שלו.

אבל לבנון תצטרך לעזרה. רצוי מאוד שהעולם ישלח כוח רב לאומי לדרום לבנון, כדי להימנע מעוד שנים של כיבוש ישראלי. פוסט נסראללה, יש סיכוי טוב שזה יעבוד. ואולי בהמשך, יש לטפל גם באיראן. אין שום סיבה להמשיך להכיל את הטירוף הזה. מוטב שהמערב יזכור: לא הכל ניתן לפתור בכוח – אבל יש דברים שכן.

מות נסראללה עשוי לספק קרן תקווה, כי היה מקור ההבטחה שחזבאללה ימשיך לתקוף את ישראל כל עוד מלחמתה נגד חמאס תימשך. בהיעלמו, אולי יהיה קל יותר לארגון לסגת מהזיקה שסיכנה את האזור במלחמה רבתי

ואשר לבנימין נתניהו הנכלולי – כן, מגיע לו רגע של קרדיט. עוד יגיע יום פירעון החוב, והוא כביר.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com