עם חיסול חסן נסראללה ומרבית ההנהגה הבכירה של חזבאללה, בנוסף לפגיעה הקשה ביכולות הצבאיות של הארגון ובאלפי לוחמיו ולזריעת הכאוס בשורות הארגון, הצליחה ישראל לייצר נקודת מפנה אסטרטגית מול חזבאללה.

את ההצלחה הצבאית המרשימה הזו חייבים למנף, באופן מיידי ומתוך המומנטום, לטובת מהלך אסטרטגי דרמטי: פירוק מלוא יכולותיו של חזבאללה לצד התכנסות להסכם שלום ונורמליזציה עם לבנון.

את ההצלחה הצבאית המרשימה מול חזבאללה חייבים למנף, באופן מיידי ומתוך המומנטום, לטובת מהלך אסטרטגי דרמטי: פירוק מלוא יכולות חזבאללה, לצד התכנסות להסכם שלום ונורמליזציה עם לבנון

כפי שאמר רה"מ בנימין נתניהו באו"ם ביום שישי האחרון – ישראל לא במלחמה עם לבנון, רק עם חזבאללה. חיסול נסראללה מאפשר להפוך את ההצהרה הזו למעשים. על נתניהו לקרוא עכשיו ללבנון לכינון יחסי שלום מלאים עם ישראל ולפעולה נחושה לפירוק מוחלט של חזבאללה.

משנגדע הראש של חזבאללה, עם חיסול נסראללה ומטהו, פירוק חזבאללה הפך אפשרי. הדרך לכך לא תהיה בחיסולו של כל פעיל וכל טיל. ההיסטוריה מלמדת, שניצחון על אידאולוגיות רצחניות כגון זו של חזבאללה, מושג כשלצד הכרעה צבאית של ההנהגה יש גם מהלך של דה-רדיקליזציה של פעילי הארגונים שהסכימו לוותר על האידאולוגיה הרצחנית, וקליטתם בחברה.

כך היה למשל בסרי לנקה, אשר הצליחה להכריע את ארגון הטרור הרצחני "הנמרים הטמיליים", ולשלב בחברה את פעילי הטרור (לשעבר). כך נעשה גם בגרמניה וביפן בתום מלחמת העולם השנייה. אנשי המנגנונים האזרחיים ואנשי הצבא שהסכימו לזנוח את האידאולוגיה הרצחנית המשיכו להחזיק בתפקידיהם או השתלבו בחברה האזרחית כאזרחים מהשורה.

דוגמה הפוכה היא עיראק, בה אחרי הניצחון המוחץ של ארה"ב על סדאם חוסיין, סולקו אנשיו גם מהצבא וגם ממנגנוני השלטון, מה שהוביל להופעת ארגון הטרור הרצחני דאע"ש.

כדי שעשרות אלפי לוחמי חזבאללה הלבנוניים לא יוסיפו לאיים על ישראל, יש לפעול, לצד המשך הפגיעה במאגרי הנשק והתחמושת של חזבאללה, גם בצעדים שיאפשרו לאנשים אלו להיכנע, להניח את נשקם ולהשתלב כאזרחים שוחרי שלום במדינת לבנון.

משנגדע הראש, פירוק הארגון הפך אפשרי. לא בחיסול כל פעיל וכל טיל, ניצחון על אידאולוגיות רצחניות כאלה מושג, כשלצד הכרעה צבאית של ההנהגה יש מהלך דה-רדיקליזציה של פעילי הארגונים וקליטתם בחברה

ישראל לא יכולה לגרום לכך באופן ישיר. להיפך, ניסיון לעשות זאת, למשל על ידי כניסה קרקעית של צה"ל ללבנון, יגרום לתוצאה הפוכה, המנוגדת לאינטרס הישראלי – התגבשות והתחזקות ההתנגדות לישראל והמשך ההחלשה של מדינת לבנון.

ככל שלבנון נתפסת כמדינה חלשה, כך ההשפעה האיראנית-ג'יהאדיסטית מתעצמת בה. כמו בסרי לנקה ובגרמניה, גם רבים מתושבי לבנון רוצים להיפטר מלפיתת החנק של חזבאללה – ארגון טרור שהקים מפלגה ומחזיק במנופי שליטה בלבנון.

כדי שהלבנונים יצליחו בכך, על ישראל לדאוג שהפגיעה האנושה בחזבאללה תהיה מלווה בחיזוק תפקודה המדינתי של לבנון והחלשת הקשרים שלה עם הציר האיראני-ג'יהאדיסטי. נירמול יחסי ישראל-לבנון הוא אמצעי מדיני שיוכל לתרום לכך, לצד התגייסותן של מדינות נוספות לחיזוק מדינת לבנון.

12 מדינות חתמו על הקריאה להפסקת אש בלבנון – ארה"ב, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, קטאר, אוסטרליה, קנדה, האיחוד האירופי, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן ובריטניה. עליהן לפעול עכשיו, בתיאום ישראל ולבנון, לנקיטה בצעדים לחיזוק ממשלת לבנון ולהמשך פרוק חזבאללה מנשקו.

כדי שהלבנונים יצליחו להפטר מלפיתת חזבאללה, על ישראל לדאוג שהפגיעה האנושה בחזבאללה תהיה מלווה בחיזוק תפקודה המדינתי של לבנון והחלשת קשריה עם הציר האיראני-ג'יהאדיסטי

ההצלחות של צה"ל מרשימות וראויות לכל שבח. הן מאפשרות לנו הזדמנות אסטרטגית שעלינו לנצלה. רדיפה אחרי כל טיל וכל פעיל לא תועיל. ללא כוחות מדינתיים חזקים שיוכלו לארגוני הטרור, נקבל עוד טרור

ד״ר רונית לוין שנור היא חברת סגל באוניברסיטת תל אביב, ממקימות ״פורום היום שאחרי המלחמה״ וממובילות תנועת ״האינטרס הישראלי – ברית ביטחון אזורית״. היא משפטנית, מתכננת עירונית, ומומחית בתחום הקניין והתכנון והבניה. ד״ר לוין-שנור מתעניינת במיוחד בחקירת ואמידת ההשפעות של רגולציה ומכשירים משפטיים אחרים על החלוקה החברתית-מרחבית של טובין ויתרונות חברתיים וכלכליים, ועל ההשפעה של מרכיבים כלכליים וחברתיים על תהליכי קבלת החלטות. בעבר שימשה כעוזרת היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון בתחום המקרקעין.

פרופ' דפנה יואל היא חברת סגל באוניברסיטת תל אביב, ממקימות ״פורום היום שאחרי המלחמה״ וממובילות תנועת ״האינטרס הישראלי – ברית ביטחון אזורית״.