מערכת המשפט מצופפת שורות לקראת הישורת האחרונה בקרב על מינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. על הפרק: סיכול כוונותיו של שר המשפטים יריב לוין לשבש את מהלך עבודתה של הוועדה לבחירת שופטים, להציף אותה בדיוני סרק ואף לנסות ולייצר מעין "זובור" לשופט עמית, במסגרת שימוע פומבי בטרם בחירתו.

לפני שבוע פרסם לוין את שמותיהם של כל 12 שופטי העליון – פרט לממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן, שצפוי לפרוש מחר – כמועמדים הן לתפקיד הנשיא והן לתפקיד המשנה לנשיא. כל השופטים הודיעו כי אינם מעוניינים בתפקידים למעט השופט יוסף אלרון ושני המועמדים המיועדים לתפקיד הנשיא והמשנה לפי שיטת הסניוריטי, עמית ונעם סולברג.

תוכניתו של לוין, כך פורסם, היא לשבש את הליך הבחירה באמצעות הצפת הוועדה לבחירת שופטים באין־ספור תלונות מקרב הציבור על כלל השופטים, שכולם מועמדים לתפקיד, דיוני סרק אינסופיים, ואולי אף שימוע פומבי למועמדים בטרם תקיים הוועדה דיון והצבעה.

לוין טען כי הודעות השופטים המוותרים על מועמדותם לא תופסות מאחר שאין להם זכות לפרוש מההתמודדות. יועמ"ש בתיהמ"ש מבהיר את מה שהיה מובן מאליו – שעמדתו של שר המשפטים היא חסרת שחר

אך מכתב ששיגר אתמול (ראשון) היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר, בתשובה לפנייה של עו"ד שחר בן־מאיר, מסמנת את הדרך המשפטית שבה תסוכל מזימת שר המשפטים.

לוין טען כי הודעות השופטים המוותרים על מועמדותם לא תופסות מאחר שאין להם זכות לפרוש מההתמודדות. לייזר מבהיר את מה שהיה מובן מאליו – שעמדתו של שר המשפטים היא חסרת שחר. "אין בסיס משפטי או אחר לדון בהסתייגויות שהוגשו נגד מי שמועמדותם אינה עומדת בפני הוועדה", כתב לייזר. "זה המצב המשפטי וזו גם הפרקטיקה הנוהגת מימים ימימה".

עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט (שני משמאל), בישיבת ועדת החוקה של הכנסת, 18 באפריל 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ובמילים פשוטות: לוין לא יוכל לכפות על הוועדה לבחירת שופטים לדון בהסתייגויות שיוגשו נגד, למשל, חאלד חבוב, דוד מינץ, דפנה ברק־ארז או אלכס שטיין. אם הוא מתעקש ליצור פיליבסטר בוועדה, עדיף שיורה לתומכיו להגיש תלונות נגד עמית, סולברג ואלרון.

לבן־מאיר הייתה תזה מרחיקת לכת ביחס לעצם האפשרות של הוועדה לדון בהסתייגויות מקרב הציבור על מועמדים לתפקיד הנשיא או המשנה הנשיא. לדבריו, כללי עבודת הוועדה כוללים הליך של הגשת הסתייגויות ודיון בהן רק ביחס למועמדים לקידום בין הערכאות, או לעורכי דין המועמדים להתמנות לכהונה שיפוטית, וכי לוועדה כלל אין סמכות לדון בהסתייגויות ביחס לשופטי העליון העומדים להתמנות לתפקיד הנשיא או המשנה.

היה מי שדאג לפרסם כי הדיון שלוין מתכנן בוועדה בתלונות נגד המועמדים ייערך במתכונת של שימוע פומבי, שיועבר בשידור חי. גם את הרעיון הזה היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט דואג לגדוע באיבו

לייזר שלל את הטענה הזו של בן־מאיר והבהיר: "לא בדרך זו פעלה הוועדה לבחירת שופטים לאורך השנים". כלומר שלאורך השנים כאשר היה צורך במינוי נשיא או משנה לנשיא העליון, הוועדה דנה בהסתייגויות או בתלונות שהוגשו לה, ככל שהיו כאלה.

שאלה אחרת שהתעוררה נוגעת לסוגיית השימוע הפומבי למועמדים. היה מי שדאג לפרסם כי הדיון שלוין מתכנן בוועדה בתלונות נגד המועמדים ייערך במתכונת של שימוע פומבי, שיועבר בשידור חי. גם את הרעיון הזה היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט דואג לגדוע באיבו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מחבק את שר המשפטים יריב לוין אחרי שהשלב הראשון במהפכה המשפטית עבר בקריאה ראשונה, 20 בפברואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"דיוניה של ועדת הבחירה מתנהלים תחת סוגיות המעוגנת בכללים", הוא כתב, "זאת ועוד, החלטת הוועדה לקיים שימוע פומבי למועמדים לכהונה בבית המשפט בפני ועדת המשנה, אינה חלה במקרה זה".

המזימה הזו של לוין מבוססת על החלטה שקיבלה הוועדה לבחירת שופטים באפריל 2022, בתקופת כהונתו של שר המשפטים גדעון סער. בפתח אותו דיון נבחר השופט עוזי פוגלמן לתפקיד המשנה לנשיא העליון. לאחר מכן נפנתה הוועדה לדון בשאלת השימוע הפומבי למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.

"ככל שמאן דהוא יבקש לדון בהסתייגויות במתכונת של שימוע פומבי, או בדרך אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם הוראת הסודיות, יהיה עליו להביא את העניין בפני הוועדה, שכן הדבר נתון להחלטתה"

ההצעה אושרה, אף שבדיון נשמעו כל מיני הסתייגויות. השופט יצחק עמית, למשל, אמר: "יש חשש שאנחנו צריכים להיות ערים לו, של כוכב נולד או שופט נולד. מאחר שאומנותו של השופט היא על פי רוב בכתיבתו – ולא בהופעתו או ביפי תוארו או בצחות לשונו – אנחנו צריכים לזכור. אנחנו צריכים להתקדם בזהירות וברגישות, ואת הערות האזהרה האלה של החששות לשים לנגד עינינו".

ההחלטה שאושרה לבסוף היא זו: "הופעת מועמד לכהונה בבית המשפט העליון לפני ועדות המשנה, תצולם ותשודר לציבור בשידור ישיר". לוין חשב שיוכל להשתמש בהחלטה הזו כעת כדי לקיים שימוע פומבי גם למועמד לכהונת הנשיא או המשנה לנשיא.

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מבחינה לשונית זה עשוי להתיישב, שהרי כהונת נשיא העליון יכולה להיחשב כ"כהונה בבית המשפט העליון". אך ברור שלא זו הייתה כוונת הוועדה, אלא שהשימוע כוון למועמדים להתמנות לשופטים בעליון.

הסמכות לשנות את ההחלטה הזו ולהרחיבה כך שחובת השימוע הפומבי תחול גם על מי שמבקש להתמנות לנשיא העליון היא בידי הוועדה עצמה. לייזר הבהיר: "ככל שמאן דהוא יבקש לדון בהסתייגויות במתכונת של שימוע פומבי, או בדרך אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם הוראת הסודיות, יהיה עליו להביא את העניין בפני הוועדה, שכן הדבר נתון להחלטתה". גם לייזר יודע שבהרכבה הנוכחי של הוועדה ללוין אין סיכוי להעביר החלטה כזו.

במקרה קיצון, רוב חברי הוועדה יקיימו הצבעה על סדר היום וייטלו מלוין את הסמכות לנהל את הישיבה. אולי לשם הוא מכוון כדי שיוכל להמשיך ולטעון שהשופטים מינו בעצמם נשיא על ראשם

בקנה של לוין נותר כנראה רק כדור אחד – האפשרות להשתלט על אופן ניהולה של ישיבת הוועדה ולהכתיב פעולה הגם שהיא אינה חוקית. למשל, להביא מאות הסתייגויות על שופטים שפרשו מההתמודדות על תפקיד הנשיא ולכפות דיון בהן בכל זאת.

במצב כזה יצטרכו יתר חברי הוועדה לשלוף את נשק יום הדין שלהם – הסמכות לקבוע את סדר היום של הוועדה נתונה לוועדה כולה, ולא לשר, המכהן כיו"ר. במקרה קיצון, רוב חברי הוועדה יקיימו הצבעה על סדר היום וייטלו מלוין את הסמכות לנהל את הישיבה. אולי לשם הוא מכוון כדי שיוכל להמשיך ולטעון שהשופטים מינו בעצמם נשיא על ראשם.