שופטים לפעמים מתעצבנים על התנהגות ילדותית של עורכי דין או של בעלי דין. "הצדדים סבורים כנראה כי התיק מתנהל בבית המשפט העליון בשבתו כגננת", נזף השופט אליקים רובינשטיין לפני 12 שנה בעורכי דין שהתקוטטו ביניהם על זוטות במסגרת עתירה לבג"ץ.
אל מול התנהלותו הפרועה וחסרת המעצורים של שר המשפטים יריב לוין בסאגת מינוי נשיא חדש לבית המשפט העליון, לאחר פרישתו של ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן בשבוע הבא, נראה ששופטי הדור הנוכחי לקחו את דבריו של השופט רובינשטיין באופן מילולי.
פחות מ-48 שעות לאחר שלוין פרסם ברשומות, באופן חד-צדדי, את שמותיהם של כל 12 שופטי העליון כמועמדים הן לתפקיד נשיא העליון והן לתפקיד המשנה לנשיא – סיימו 11 מביניהם ללמד את השר הסורר לקח מר והפכו על ראשו את כוונתו להשתמש בהם לצורך קידום ההפיכה המשטרית.
כל אחד מ-11 השופטים כתב מכתב, בנוסח כמעט זהה, למנהל בתי המשפט צחי עוזיאל, ובו הודיע כי הוא מסיר את מועמדותו מהתמודדות על שני התפקידים.
יוצאי הדופן היו השופט יצחק עמית, המיועד להתמנות כנשיא לפי שיטת הסניוריטי, שהודיע כי הוא מושך את מועמדותו לתפקיד המשנה לנשיא, אך מותיר את מועמדותו לנשיא; והשופט נעם סולברג, המיועד להיות השני ברשימת הוותק החל מהשבוע הבא, שהסיר את מועמדותו מתפקיד הנשיא והותיר את המועמדות לתפקיד המשנה לנשיא.
השופט יוסף אלרון נותר בבדידותו, משנמנע מלהסיר את מועמדותו לתפקיד הנשיא או לתפקיד המשנה לנשיא. אפשר רק לדמיין את התחושות באוויר בימים אלה, בשעה שאלרון עושה את דרכו אל לשכתו, לאורך קומת השופטים בבית המשפט.
האלגנטי מכולם היה השופט אלכס שטיין, שהצליח לשדר אווירה משועשעת גם במכתב של שתי שורות. "ברצוני להודיע כי הנני שבע רצון עד מאוד מתפקידי הנוכחי", כתב שטיין, "ואינני חפץ בתפקיד של נשיא או של משנה לנשיא בית המשפט העליון".
"ברצוני להודיע כי הנני שבע רצון עד מאוד מתפקידי הנוכחי", כתב השופט אלכס שטיין, "ואינני חפץ בתפקיד של נשיא או של משנה לנשיא בית המשפט העליון"
מהלכם של השופטים משדר לשר המשפטים, למערכת המשפט ולציבור כולו כי כלל השופטים – למעט אלרון – מאוחדים מאחורי התפיסה שלפיה יש לשמר את שיטת הסניוריטי. בהתאם לשיטה זו, אמור השופט עמית להתמנות לנשיא, סולברג למשנה לנשיא. מהלכם הקולקטיבי היה מסוג האירועים שמצד אחד הם הכי צפויים שיש, ומצד שני כאשר הם מתרחשים, הנשימה נעתקת לרגע.
בבת אחת התרוקן האוויר מהספין של לוין, שביקש לייצר תחרות ומתיחות בין השופטים. אין פלא שתגובתו, שבאה בשם "סביבת השר לוין", הייתה נזעמת.
לשיטתו של שר המשפטים, מרגע שהוא עצמו נקב בשמו של שופט כמועמד לכהונת נשיא העליון או משנה לנשיא, אותו שופט איננו רשאי לפרוש מההתמודדות. "החוק ברור מאוד, ולא מאפשר לשופטם להסיר את מועמדותם", נמסר מטעמו של לוין.
זו גישה מופרכת, המלמדת לאילו מחוזות של אי-רציונליות קיצונית נדחק לוין. העמדה הזו מבוססת על הטענה, שלפיה חוק בתי המשפט מאפשר לשופט להתפטר ממשרה, אך בשום מקום לא כתוב במפורש שמועמד למשרה שיפוטית רשאי לפרוש ממועמדותו.
עמדתו של לוין מבלבלת בין שתי שאלות – האחת, האם הוא היה רשאי לנקוב בשמותיהם של כלל שופטי העליון כמועמדים; והשנייה, האם השופטים שאינם מעוניינים בתפקיד רשאים לפרוש מההתמודדות.
התשובה לשאלה הראשונה, היא שלוין לא עבר שום עבירה בכך ששלח לרשומות את שמות כלל השופטים המכהנים בעליון. זה לא מעשה בלתי חוקי, אלא פשוט טיפשי. אנשים בוגרים, ונושאי משרות שלטוניות בפרט, אינם משחיתים את זמנם בדרך כלל בפעולות שניתנות לסיכול בקלות.
לוין לא עבר שום עבירה בכך ששלח לרשומות את שמות כלל השופטים המכהנים בעליון. זה לא מעשה בלתי חוקי, אלא פשוט טיפשי. אנשים בוגרים, ונושאי משרות שלטוניות בפרט, אינם משחיתים את זמנם בדרך כלל
לשר המשפטים הייתה סמכות להציע את כלל שופטי העליון כמועמדים. אך התשובה לשאלה השנייה היא שלכל אחד מהם עומדת זכות – לא סמכות שלטונית, אלא זכות אדם, הנטועה בין היתר בתחום דיני העבודה – להימנע מליטול על עצמם תפקיד.
אם לוקחים ברצינות את התזה של לוין, משמעה שניתן למנות אדם לתפקיד שופט, לחייבו להתייצב לטקס ההשבעה בבית הנשיא, לחייבו להקריא את השבועה, ורק אז עומדת לו הזכות להתפטר.
על אותו משקל, לוין בוודאי מאמין גם שאדם אינו רשאי לסרב להתמנות לתפקיד שר – שהרי חוק יסוד הממשלה כולל סעיף המאפשר לשר להתפטר לאחר מינויו, אך איננו כולל הוראה מפורשת המאפשרת לאדם לסרב להצעה להתמנות.
זה לא הפריע לטנטרום של לוין:
"שליחת המכתבים הקולקטיבית, שנעשתה אחרי לחץ שהופעל במאורגן על השופטים להסיר את מועמדותם, מפיצה לכל עבר ריח רע של שיבוש חמור של הליכי הבחירה. שוב ראשי המערכת אינם בוחלים בכל אמצעי פסול כדי לפנות דרך למועמד שהמערכת סימנה".
דוברת הרשות השופטת מיהרה להודיע בתגובה כי "לא הופעל לחץ כלשהו לרבות לחץ מאורגן על מי מהשופטים להסרת מועמדות. מכתבי השופטים נשלחו על ידם באופן עצמאי".
לוין כבר ידע לדווח כי הוגשו "התנגדויות רבות" ביחס ל"כל המועמדים", והודיע נחרצות שמבחינתו כלל השופטים עדיין מועמדים, ובכוונתו "לדון" בכל ההתנגדויות
לוין כבר ידע לדווח כי הוגשו "התנגדויות רבות" ביחס ל"כל המועמדים", והודיע נחרצות שמבחינתו כלל השופטים עדיין מועמדים, ובכוונתו "לדון" בכל ההתנגדויות. "השר לא יאפשר את הניסיון לשלול מהציבור את מעט הזכות שעוד נותרה לו, להביא לדיון את כלל המועמדים ולשמוע את ההסתייגויות וההתנגדויות ביחס אליהם".
בצירוף מקרים מופלא, הזמין ארגון הימין "אם תרצו" את הציבור לשלוח לוועדה לבחירת שופטים "כל פרט שיכול לעשות את ההבדל" ביחס לשופטים שהארגון סימן כעוינים.
"דברי שר המשפטים הן בורות משפטית ממדרגה ראשונה", צלף בו ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר, "ברור שלא ניתן לכפות מועמדות לשום תפקיד".
ראש הלשכה הזכיר שמ"סביבתו" של לוין כבר נשמע איום כי הוא שוקל לא להתייצב לישיבת הוועדה לבחירת שופטים שתצביע על מינוי נשיא ומשנה לנשיא, והוסיף: "הוועדה תתכנס ותבחר נשיא לעליון עם שר המשפטים או בלעדיו".
מ"סביבתו" של לוין כבר נשמע איום כי הוא שוקל לא להתייצב לישיבת הוועדה לבחירת שופטים שתצביע על מינוי נשיא ומשנה לנשיא. בכר הבהיר: "הוועדה תתכנס ותבחר נשיא לעליון עם שר המשפטים או בלעדיו"
המאבק על עצם כינוסה של הוועדה, בסמוך לאחר תום 45 ימי ההמתנה הנדרשים בהתאם לכללים, מאיים להיות המאבק הבא. בסבב הנוכחי לוין מצמץ ומילא אחר הוראת פסק הדין. אם יתמהמה בשלב הבא, הדבר עשוי להגיע שוב אל שולחנו של בג"ץ, אם באמצעות עתירה חדשה או באמצעות בקשה לביזיון בית משפט, שתופנה למרבה המבוכה נגד השר הממונה על מערכת המשפט.
ב-2020, כשיו"ר הכנסת היוצא יולי אדלשטיין סירב למלא את חובתו לכנס את מליאת הכנסת על מנת שזו תבחר יו"ר חדש לכנסת, דן בית המשפט בבקשה דומה, לפי פקודת ביזיון בית משפט. אדלשטיין העדיף אז להתפטר מכהונתו כיו"ר הכנסת, כדרך לחמוק ממילוי החובה שהטיל עליו בית המשפט. האופציה להתפטר עומדת כעת גם בפני לוין. איש, בממשלה או מחוצה לה, לא יצטער אם כך יבחר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו