ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 30 בספטמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

טובת נתניהו או טובת המדינה

בזמן שהציבור מתמודד עם מציאות מסויטת, מהחטופים בעזה ועד ההסלמה האזורית, גוברת התחושה שההנהגה אינה שוקלת את ורק את שיקולי טובת המדינה ● אך ביהמ"ש מוגבל בסמכותו – והאחריות והמשימה למנוע מהממשלה להמשיך ולנהל את מהלכי המדינה בהתבסס על שיקולים זרים מוטלים על כתפיו של הציבור ● פרשנות

לא משנה אם אתם בני משפחה של חטופים בעזה, מפגינים בעד או נגד העסקה להחזרתם, תומכי הממשלה או מתנגדיה, חיילי מילואים, תושבים מפונים מהדרום או מהצפון, או פשוט אזרחים המנסים לשרוד ולהתקיים במציאות המסויטת שאליה המדינה נקלעה לפני שנה – יש דבר אחד המוסכם על כולם: הנהגת המדינה אינה שוקלת את ורק את שיקולי טובת המדינה בניהול העניינים.

שיקולים זרים – חמקמקים ונסתרים מהעין – הביאו לכך שמאז דצמבר האחרון לא התגבשה עסקה להחזרת החטופים. סיבות ענייניות תמיד יש: יחיא סנוואר לא מעוניין; המחיר של שחרור רוצחים גבוה מדי; חשיבותו הקריטית של ציר פילדלפי.

העניין הוא שלכולם ברור שאלה אינן הסיבות האמיתיות. ישנן סיבות אחרות, המניעות את הגלגלים הנסתרים של השלטון והפוליטיקה, והמובילים לתוצאה – אין עסקה.

שיקולים זרים הם המביאים לכך שהעימות האזורי הולך ומתלקח דווקא בעיתוי הנוכחי, שהטמפרטורה הביטחונית הולכת ועולה ככל שהולך ומתקרב 2 בדצמבר, המועד שקבע בית המשפט לתחילת עדותו של הנאשם נתניהו

שיקולים זרים הם המביאים לכך שהעימות האזורי הולך ומתלקח דווקא בעיתוי הנוכחי, שהטמפרטורה הביטחונית הולכת ועולה ככל שהולך ומתקרב 2 בדצמבר, המועד שקבע בית המשפט המחוזי בירושלים לתחילת עדותו של נאשם מספר אחד במשפט האלפים – בנימין נתניהו.

סיבות ענייניות בוודאי שיש: חשוב לבער את קיני המחבלים בדרום לבנון. אין ספק שחשוב לחסל את ראשי חזבאללה, וברור שחייבים להגיב על מתקפת הטילים הבליסטיים של איראן. אבל בד בבד לכולם ברור גם שממשלת ישראל שולטת על גובה הלהבות, ברצותה מנמיכה וברצותה מגביהה.

חברים ובני משפחה של קורבנות טבח הנובה בטקס בחניון רעים. 7 באוקטובר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
חברים ובני משפחה של קורבנות טבח הנובה בטקס בחניון רעים. 7 באוקטובר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שיקולים זרים אחראים לכך שבעת שאלפי אזרחים מקבלים צו 8 ומתייצבים לשירות מילואים – לרבים מהם זהו כבר הסבב השני או השלישי בשנה האחרונה –  הממשלה מקדמת, לפי דרישת הסיעות החרדיות, חוק שיפטור תלמידי ישיבה משירות ביטחוני. זאת על אף שבשני העשורים האחרונים בג"ץ כבר ביטל שני חוקים קודמים בנושא בשל פגיעתם הבלתי מידתית בזכות לשוויון.

שיקולים זרים הביאו לכך שהמחדל החמור ביותר בתולדות המדינה לא הביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית. וזו תקום, אם בכלל, במתכונת כזו או אחרת, רק לאחר תום המלחמה. ומתי זה יקרה? רק בעוד שנים, כי יד נעלמה גרמה לכך שהמלחמה הזו היא הארוכה בתולדות המדינה.

אסון בעוטף? מחדל בניהול המלחמה ברצועת עזה? מה הם לעומת מלחמה אזורית עם רמיזות גרעיניות, למי בכלל יש רצון וכוח להתחיל לנתח מחדלים שכבר מזמן טבעו בים של מחדלים אחרים

בינתיים, האסון והמחדל והזעזוע והשבר והשאיפה לתקן – הולכים ומתרחקים, הולכים ומתעמעמים, הולכים וטובעים בים של אירועים חדשים. אסון בעוטף? מחדל בניהול המלחמה ברצועת עזה? מה הם לעומת מלחמה אזורית עם רמיזות גרעיניות, למי בכלל יש רצון וכוח להתחיל לנתח מחדלים שכבר מזמן טבעו בים של מחדלים אחרים.

למונח שיקולים זרים יש קיום, כמובן, בעולם המשפטי. "הרשות המינהלית חייבת להפעיל את סמכותה על יסוד שיקולים ענייניים, כפי שהם נובעים מן החוק שהקנה לה את הסמכות, ואסור לה להתחשב בשיקולים זרים", כתב השופט בדימוס פרופסור יצחק זמיר בספרו "הסמכות המינהלית". "כלל זה נקלט בארץ ישראל מן המשפט האנגלי לפני קרוב למאה שנה, והוא מופעל מאז כמעט ללא שינוי מהותי".

בנימין נתניהו מחזיק את מפות ה"ברכה" וה"קללה" בנאומו באו"ם, 27 בספטמבר 2024 (צילום: AP Photo/Pamela Smith)
בנימין נתניהו מחזיק את מפות ה"ברכה" וה"קללה" בנאומו באו"ם, 27 בספטמבר 2024 (צילום: AP Photo/Pamela Smith)

הדעה המקובלת היא שראש הממשלה נתניהו נמנע מלנקוט את הצעדים המתבקשים בשביל להשיג עסקה להחזרת האזרחים שנחטפו ב־7 באוקטובר והמצויים בידי חמאס, בשל חששו מכך ששותפיו לקואליציה, השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, יפרשו בשל כך מהממשלה ויביאו להפלתה.

ניתן כמובן לטעון כי שיקולים פוליטיים, כולל שיקול של שימור הרוב הקואליציוני, הוא שיקול לגיטימי שלממשלה ולעומד בראשה ראוי ומותר לשקול. אילו היה זה דיון משפטי, מי שהיה טוען כך היה עשוי להביא לעזרתו את פסק דינו של בג"ץ משנת 2004, בעתירה שהוגשה נגד החלטתו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, לפטר מממשלתו את השרים בני אלון ואביגדור ליברמן.

במבט מעמיק יותר, ההיתר לראש הממשלה לשקול שיקולים פוליטיים ניתן באותה הזדמנות מתוך הנחת יסוד כי המשך תפקודה של הממשלה הוא האינטרס הציבורי

הפיטורים נעשו ערב ההצבעה הגורלית בממשלה בדבר אישור תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון, ובמטרה להבטיח רוב בהצבעה בממשלה לאישור התוכנית.

שבעה שופטים דנו בעתירה, ובסופו של יום דחו אותה פה אחד. "ראש הממשלה מוסמך להעביר שר מכהונתו רק אם ראש הממשלה משוכנע כי יש בכך כדי לקדם את יכולת הממשלה לתפקד כראוי כרשות המבצעת של המדינה ולהגשים את יעדי המדיניות הניצבים בפניה", כתב אז נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק. ובמילים אחרות, מותר לראש הממשלה לשקול שיקולים פוליטיים במסגרת החלטותיו.

מפגינים מוחים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הממשלה הנוכחית ובעד שחרור הישראלים המוחזקים כבני ערובה ברצועת עזה, תל אביב, 28 בספטמבר 2024 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)
מפגינים מוחים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הממשלה הנוכחית ובעד שחרור הישראלים המוחזקים כבני ערובה ברצועת עזה, תל אביב, 28 בספטמבר 2024 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

עמדה דומה השמיע השופט דב לוין בשנת 1993, במסגרת "הלכת דרעי–פנחסי", שבה נדונה חוקיות החלטתו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין, שלא לפטר מכהונתם את השר אריה דרעי ואת סגן השר רפאל פנחסי אף שהוגשו נגדם כתבי אישום בעבירות חמורות. "שעה שהוא נדרש להפעיל את שיקול דעתו", כתב השופט דב לוין, "יכול ראש הממשלה ליתן דעתו גם להיבטים פרלמנטריים פוליטיים".

אך במבט מעמיק יותר, ההיתר לראש הממשלה לשקול שיקולים פוליטיים ניתן באותה הזדמנות מתוך הנחת יסוד כי המשך תפקודה של הממשלה הוא האינטרס הציבורי. והרי המטרה כולה היא לשרת את האינטרס הציבורי. דברים ברוח זו כתב ברק בפסק דין כבר בשנת 1990: "השיקול העיקרי בהפעלת הסמכויות של הממשלה וראש הממשלה הוא האינטרס הציבורי".

על אף ניסיונות חוזרים ונשנים לשנות באמצעות בג"ץ את מסלול הממשלה הנוכחית, דינן של עתירות כאלה להיכשל. ענייני החוץ והביטחון, ענייני מלחמה ושלום, הם נושאים שאינם שפיטים

בחזרה לשנת 2024, ובמבט אל הממשלה המכהנת כעת, אפשר לומר שני דברים. האחד, שהנחת היסוד שלפיה המשך תפקודה של הממשלה משרת את האינטרס הציבורי עומד למבחן ממשי. לחלוטין לא ברור שהכלל המשפטי הזה היה מחזיק מעמד כעת, לו היה נבחן בשנית בבג"ץ.

אם אין אינטרס ציבורי טבוע בהמשך כהונתה של הממשלה, ואולי אף להיפך – נוכח פעולותיה ומחדליה, המשך כהונתה של הממשלה מנוגד לאינטרס הציבורי – מתחדדת מחדש השאלה האם רשאי ראש הממשלה לשקול שיקולים פוליטיים על פני שיקולים של טובת הציבור, המדינה וזכויות האדם.

מפגינים מוחים בתל אביב נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובקריאה לשחרור החטופים שברצועת עזה, 3 בספטמבר 2024 (צילום: Jack GUEZ / AFP)
מפגינים מוחים בתל אביב נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובקריאה לשחרור החטופים שברצועת עזה, 3 בספטמבר 2024 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

השני לא נטוע בעולם המשפט, בוודאי לא בעולם הפרקטי המשפטי. על אף ניסיונות חוזרים ונשנים לשנות באמצעות בג"ץ את מסלול הממשלה הנוכחית במהלך השנה המסויטת החולפת, דינן של עתירות כאלה להיכשל. ענייני החוץ והביטחון, ענייני מלחמה ושלום, הם נושאים שאינם שפיטים. קצרה ידו של בית המשפט מלהושיע.

האחריות והמשימה למנוע מהממשלה להמשיך ולנהל את מהלכי המדינה בהתבסס על שיקולים זרים, מוטלים כל כולם על כתפיו של הציבור.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
הכל החל ב-״בג״צ השפנים״ בו 11 שופטי עליון קבעו כי לנאשם מותר להיות ראש ממשלה בעוד משפטו מתנהל, רק כדי לא להכנס לקרב נגד הביביסטים. לאחר מכן, הדחיות השערורייתיות החוזרות ונשנות במשפטו של... המשך קריאה

הכל החל ב-"בג"צ השפנים" בו 11 שופטי עליון קבעו כי לנאשם מותר להיות ראש ממשלה בעוד משפטו מתנהל, רק כדי לא להכנס לקרב נגד הביביסטים. לאחר מכן, הדחיות השערורייתיות החוזרות ונשנות במשפטו של נתניהו, הגוררות את ההחלטה האומללה ההיא במשך שנים, ועוד שנים להבא.

מנהג השופטים הינו לא להכריע בנושאים רגישים או כאלו שיביאו אותם לעימות עם הממשלה. הם תמיד יעדיפו לגלגל את תפוח האדמה הלאה ולא לגעת בו בעצמם. מצד אחד "הכל שפיט" ומצד שני שפיט אבל לא חייבים להכריע – אפשר לתת עוד דחיה והזדמנות להסדרה בחקיקה למשהו בפעם ה-20, בידיעה מלאה שנתראה שוב בבית המשפט לדחיה ה-21. ראו חוקי הגיוס כדוגמה קיצונית, ויש עוד דוגמאות רבות.

מערכת המשפט אכן דורשת רפורמה – הכוללת השתלת ביצים לשופטים.

עוד 938 מילים ו-4 תגובות
סגירה