בימים אלו אנו מציינים שנה למתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל". ישראלים רבים דיווחו על רמות חרדה גבוהות בחודשי המלחמה הראשונים ועל חשש שמדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית. סיפורים עברו מפה לאוזן על רצון של ישראלים רבים לעזוב את ישראל.

כיצד השתנתה דעת הקהל בהיבטים אלו ואחרים לאורך השנה האחרונה? האם הציבור עדיין חש בסכנה קיומית? והאם, חרף הדעיכה היחסית של הלחימה ברצועת עזה בחודשים האחרונים, הציבור הישראלי עדיין מדווח על רמות חרדה גבוהות?

כיצד השתנתה דעת הקהל לאורך השנה? האם הציבור עדיין חש בסכנה קיומית? האם, חרף הדעיכה היחסית של הלחימה ברצועה בחודשים האחרונים, הציבור הישראלי עדיין מדווח על רמות חרדה גבוהות?

המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בחן שאלות אלה בשני סקרים מקוונים עם מדגמים מייצגים שנערכו בשנה האחרונה. הסקר הראשון התקיים בראשית אפריל 2024, כחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה, וכלל 804 משיבים. הסקר השני נערך במהלך ספטמבר 2024, שבועות בודדים לפני מלאת שנה למלחמה, וכלל 1,001 משיבים. בשני הסקרים נשאלו שאלות דומות, כאשר הסקר שנערך בספטמבר נועד לבחון שינוי בתפישות ועמדות המשיבים.

בשני הסקרים שאלנו את המשיבים האם להרגשתם אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה בעזה השפיעו על רמת החרדה שלהם. בשני הסקרים רוב בולט בציבור – 63% באפריל ו-62% בספטמבר – דיווחו שהם חרדים יותר כיום מאשר לפני ה-7 באוקטובר;  מדובר בשינויים מזעריים בתשובות המשיבים בחצי השנה שחלפה מאפריל לספטמבר.

הגם שדיווח עצמי יכול להיות מטעה מסיבות שונות, כגון זיכרון לא מדויק או רצייה חברתית, הרי שהממצאים הללו משני הסקרים שלנו מעידים על כך שעבור מרבית הישראלים מצב החירום בו נמצאת המדינה עודנו משפיע על תחושותיהם ועל הרגשתם, בדגש על חרדה מהמצב הקיים.

בנוסף, אנחנו רואים שיותר ממחצית מהישראלים מדווחים שהם ישנים פחות טוב מאז ה-7 באוקטובר, הגם שישנו שיפור קל לאורך זמן. אם באפריל 2024 60% דיווחו שהם ישנים פחות טוב מאז ה-7 באוקטובר, שיעור זה ירד קלות לאחר חצי שנה והגיע ל-54% בספטמבר.

בשני הסקרים שאלנו אם אירועי ה-7/10 ופרוץ המלחמה בעזה השפיעו על רמת החרדה שלהם. בשני הסקרים רוב בולט בציבור – 63% באפריל ו-62% בספטמבר – דיווחו שהם חרדים יותר כיום מאשר לפני ה-7/10

הסקרים מראים גם שיותר ממחצית מהישראלים סבורים כי מדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית, אך ישנו שיפור קל בחצי השנה האחרונה: אם באפריל 59% מהמשיבים סברו שישראל נמצאת בסכנה קיומית, שיעור זה ירד לאחר כחצי שנה ל-52%. זהו עדיין שיעור לא מבוטל, אך מעט טוב יותר.

בחלוקה למצביעי קואליציה ואופוזיציה, הרי שמרבית השינוי התרחש אצל מצביעי הקואליציה: באפריל 61% מהם סברו שמדינת ישראל בסכנה קיומית ובספטמבר שיעור זה ירד ל-48%. בקרב מצביעי האופוזיציה מדובר בירידה מתונה יותר מ-63% באפריל ל-58% בספטמבר.

נראה אם כן, כי גם שנה לאחר ה-7 באוקטובר ופריצת המלחמה בעזה הישראלים עדיין מדווחים על רמות גבוהות של חרדה, לצד תחושה של חלק ניכר בציבור כי ישראל נמצאת בסכנה קיומית.

המשיבים נשאלו גם האם מאז אירועי ה-7 באוקטובר הם ובני משפחתם הקרובה שקלו לעזוב את ישראל ולהגר למדינה אחרת. בשני הסקרים כ-20 אחוזים דיווחו תשובה חיובית, עם עלייה קלה בין אפריל לספטמבר 2024: מ-18% באפריל ל-22% בספטמבר.

מרבית השינוי התרחש בקרב משיבים ערבים: אם בחודש אפריל 18% מהמשיבים הערבים דיווחו על מחשבות לעזוב את ישראל, הרי שבספטמבר שיעור זה עלה ל-31%. בקרב המשיבים היהודים מדובר בשינוי קטן בהרבה: מ-19% באפריל ל-21% בספטמבר.

נראה כי גם שנה לאחר השבעה באוקטובר ופריצת המלחמה בעזה הישראלים עדיין מדווחים על רמות גבוהות של חרדה, לצד תחושה של חלק ניכר בציבור כי ישראל נמצאת בסכנה קיומית

כלל הממצאים הללו, המעידים על הרגשה כללית לא טובה בקרב רבים בציבור הישראלי, תואמים ממצאי סקרים אחרים שערכנו במכון לחירות ואחריות במהלך השנתיים האחרונות, ובהם שאלנו את המשיבים האם לדעתם מצב המדינה הוא טוב או לא טוב.

כפי שניתן לראות מהתרשים להלן, בחצי השנה האחרונה למעלה מ-50 אחוזים מהציבור סבורים שמצב המדינה לא טוב, ופחות מ-20% סבורים שמצבה של ישראל טוב (שאר המשיבים ענו את קטגוריית האמצע או שענו "לא יודע/ת").

תרשים: שיעור המשיבים הסבורים שמצב המדינה הינו טוב או לא טוב

מקרא: עיגולים מציינים את שיעור המשיבים שענו שמצבה של ישראל "טוב", וריבועים מציינים את שיעור המשיבים שענו שמצבה של ישראל "לא טוב". משיבים שהשיבו שמצבה של ישראל הוא "ככה ככה" (קטגוריית האמצע בשאלה) או שענו "לא יודע/ת" אינם מוצגים בתרשים.

בסיכומו של דבר, ממצאינו משרטטים תמונה עגומה של מצב הרוח הישראלי במלאת שנה למלחמה. שנה אחרי ה-7 באוקטובר, חלקים נרחבים בציבור עדיין חווים חרדה מוגברת ואיכות שינה ירודה, וסבורים כי ישראל נמצאת בסכנה קיומית. במקביל לתחושות אלה, או אולי אף בגללן, כחמישית מהישראלים שקלו מאז ה-7 באוקטובר לעזוב את הארץ.

ממצאינו משרטטים תמונה עגומה של מצב הרוח הישראלי במלאת שנה למלחמה. שנה אחרי ה-7 באוקטובר, חלקים נרחבים בציבור עדיין חווים חרדה מוגברת ואיכות שינה ירודה, וסבורים כי ישראל נמצאת בסכנה קיומית

נותר לקוות שסיום המלחמה בעזה והחזרת החטופים, לצד פגיעה קשה בכוחות חזבאללה והרחקת כוחותיו מגבול הצפון, ישפרו את תחושותיהם של הישראלים.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.