הכותרת הראשית של העיתון היומי "טהרן טיימס" אתמול (רביעי) הייתה: "גוברים הקולות להשיג נשק גרעיני".

הכותרת הזו היא הרבה מעבר להלך רוח ציבורי. "טהרן טיימס" נחשב לשופרו של המשטר האיראני באנגלית, ולא פעם הוא משמש להעברת מסרים למערב. כך גם בכותרת אתמול. בגוף הכתבה הופיעו ראיונות עם אזרחים איראניים שתהו מדוע איראן לא פורצת לגרעין בעקבות "התוקפנות הישראלית האזורית".

הרמזים הללו ששותל המשטר האיראני לגבי מחשבה לפרוץ לגרעין לא חדשים. בשנה האחרונה פרסם העיתון היומי "קייהאן", המקורב ביותר למנהיג העליון – האייתוללה עלי חמינאי אף מינה את עורכו הראשי – כי על איראן לשקול שוב את מחויבותה לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני.

בכל פעם ש"מאמר דעה" ברוח הזו התפרסם, זה היה קשור לעוד סבב סנקציות אמריקאי או לקראת עוד דיון במועצת הנגידים בסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם בקשר להפרות איראניות של הסכם הגרעין

בכל פעם ש"מאמר דעה" ברוח הזו התפרסם, זה היה קשור לעוד סבב סנקציות אמריקאי או לקראת עוד דיון במועצת הנגידים בסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם בקשר להפרות איראניות של הסכם הגרעין.

במאמר ב"טהרן טיימס" אתמול הוזכרה כבדרך אגב רעידת אדמה שאירעה השבוע במחוז סמנאן, 100 ק"מ דרום-מערב מהבירה טהרן. "קיוויתי שזו לא רעידת אדמה אלא ניסוי גרעיני", סיפרה אחת מהמרואיינות בכתבה.

הכותרת הראשית בעיתון "טהרן טיימס", 9 באוקטובר 2024

הרעידה הזו, בעוצמה של 4.4 על סולם ריכטר, מתאימה מבחינת העוצמה לניסוי גרעיני קטן. מיד אחרי שגלי ההדף הופיעו במתקני הניטור האזוריים החל גל שמועות ברשתות החברתיות כי למעשה מדובר למעשה בניסוי גרעיני. בישראל עקבו בדריכות, ושללו די מהר את האפשרות.

אבל כאן בדיוק המקום לסימני שאלה: מדוע היומון הרשמי של איראן באנגלית בחר לפרסם את זה, למרות שאין דברים בגו? התשובה היא, שוב, זריעת רמזים לעולם למה איראן מסוגלת, אם וכאשר היא תותקף על ידי ישראל.

כאן בדיוק המקום לסימני שאלה: מדוע היומון הרשמי של איראן באנגלית בחר לפרסם את זה, למרות שאין דברים בגו? התשובה היא, שוב, זריעת רמזים לעולם למה איראן מסוגלת, אם וכאשר היא תותקף על ידי ישראל

רמז נוסף שאיראן שיגרה אתמול היה קריאה של 39 חברי פרלמנט איראנים למנהיג העליון "לבחון מחדש את דוקטרינת ההגנה של איראן", למקרה של תקיפה ישראלית. המונח בחינה מחדש ברור מאוד: רמז לפריצה לפצצה.

אחד מחותמי המכתב, חבר פרלמנט מהעיר משהד חסן עלי אמירי, אמר בריאיון לסוכנות הידיעות ISNA, כי למרות פסק ההלכה שהוציא כביכול המנהיג העליון חמינאי, האוסר על ייצור פצצה, "קביעה עדכנית שמותאמת למצב הבטחוני של איראן, יכולה להחליף קביעה ארכאית".

עד היום, חמינאי הקפיד לשדר כי הוא נצמד לפסק ההלכה הזה, אבל זה לא מנע מאיראן להמשיך לדהור בפיתוח מרכיבי הפצצה.

המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, נואם בטקס תפילת שישי בטהרן, 4 באוקטובר 2024 (צילום: KHAMENEI.IR / AFP)

לא מן הנמנע שיש כאן תחילת תהליך שבו המנהיג העליון מזמין לחץ מהפרלמנט שיכול לשמש אותו בשני אופנים: לומר לעולם כי בעבור ריסון ישראל ומתן הקלות כלכליות, הוא יבלום את הפריצה לפצצה, למרות הלחץ הפוליטי מבית.

אפשרות שנייה היא כי הוא יורה על התקדמות נוספת בתחום הגרעין, גם היא "בהתאם לדרישה הפוליטית". התקדמות כזו לא חייבת להיות פריצה לפצצה אלא, למשל, הגדלה משמעותית של כמות האורניום המועשר לרמות גבוהות של 60%.

בישראל קיימת תמימות דעים לגבי חמינאי: הוא משחק על הסף ולא קיבל החלטה לפרוץ קדימה. מארג הכוחות החדש באזור מאלץ אותו לחשב מסלול מחדש, כל שכן אחרי קריסת חזבאללה

בינתיים בישראל קיימת תמימות דעים לגבי חמינאי: הוא משחק על הסף ולא קיבל החלטה לפרוץ קדימה. מארג הכוחות החדש באזור מאלץ אותו לחשב מסלול מחדש, כל שכן אחרי קריסת חזבאללה, טבעת ההגנה החשובה והעוצמתית ביותר שבנתה איראן ליום שבו יותקפו מתקני גרעין, או למצב שבו המשטר יהיה בסכנה. שני התרחישים הללו עדכניים מאוד בימים אלה.

עד כמה גדול החשש של המשטר מהמצב החדש, ניתן ללמוד מפריסת כוחות הבסיג' בערים הגדולות באיראן. מדובר בכוח הדיכוי האזרחי של המשטר שבמידה רבה היה זה שהצליח לבלום את מחאות החיג'אב באלימות רבה. תקיפה ישראלית משמעותית שתפגע ביכולות הצבאיות של איראן יכולה להתפרש על ידי הציבור האיראני כשעת כושר להפיכה, ומזה המשטר חושש מאוד.

מחאת החיג'אב באיראן, 1 באוקטובור 2022 (צילום: AP Photo/Middle East Images)

מאמץ איראני נוסף לשדר הרתעה הוא ביקורו של שר החוץ עבאס עראקצ'י בערב הסעודית. איראן הרשמית מעודדת את חימום היחסים עם בית המלוכה בריאד, אך בה בעת דואגת להבהיר לכל האזור כי תקיפה ישראלית שתפגע במתקני הנפט שלה, תענה בהרס תשתיות הנפט של המפרץ כולו.

איראן הרשמית מעודדת את חימום היחסים עם בית המלוכה בריאד, אך בה בעת דואגת להבהיר לכל האזור כי תקיפה ישראלית שתפגע במתקני הנפט שלה, תענה בהרס תשתיות הנפט של המפרץ כולו

באופן גרוטסקי, איראן מיישמת כאן את מדיניות החוץ של הנשיא האמריקאי תאודור רוזוולט: מצד אחד היא מדברת ברכות, מצד שני היא נושאת מקל גדול.