יומן הפגישות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחצי השנה הראשונה למלחמה נחשף, וכולל ממצאים מטרידים על תפקודו כשר האמון על כלכלת ישראל. מהנתונים שנמסרו בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה למשרד האוצר עולה כי בזמן שסמוטריץ' הילל בתקשורת את פעולותיו בתחום הכלכלי, הוא למעשה לא נקט צעדים ממשיים בטיפול בנושאים החשובים ביותר לאזרחי ישראל.
מנתוני היומן מתברר כי בתקופה האמורה השר נפגש עם עיתונאים או התראיין בתקשורת 113 פעמים – ולעיתים אף הקדיש לכך חלק ניכר מיום העבודה. כך, לדוגמה, ב־17 במרץ הוא ערך לא פחות משבעה ראיונות – הראשון ב־08:30 בבוקר והאחרון ב־19:00 בערב.
מנגד, נושא יוקר המחיה – נושא המטריד במיוחד את הציבור – זכה אצלו לדיון אחד בלבד בן שעה במשרדו במהלך התקופה כולה. להכנה לקראת הדיון הזה הקצה סמוטריץ' חצי שעה בלבד, שגם היא התקיימה כישיבה טלפונית.
אף שהתאגידים הגדולים ביצעו כמה סבבי העלאות מחירים חדים בתחילת המלחמה, לקח לשר האוצר יותר מארבעה חודשים מפרוץ הקרבות עד שקיים דיון בנושא
אף שהתאגידים הגדולים ביצעו כמה סבבי העלאות מחירים חדים בתחילת המלחמה, תוך ניצול של הקשב הציבורי למצב החטופים, לקבירת המתים ולדאגה לשלום החיילים, לקח לשר האוצר יותר מארבעה חודשים מפרוץ הקרבות עד שקיים דיון בנושא. זאת, על אף התחייבויותיו כי יוקר המחיה יהיה נושא מרכזי בפעילות משרד האוצר תחת ניהולו.
סמוטריץ' גם השתתף בדיון של ועדת השרים בנושא יוקר המחיה שהתקיים בסוף פברואר ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך לא יצא ממנו דבר.
במהלך המלחמה, דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד מספר פעמים, אך ביומן הפגישות של סמוטריץ' לא מופיעה כל הקצאה לדיון בנושא זה במשרדו – אף שמדובר בהחלטות בעלות השפעה מכרעת על הכלכלה. סמוטריץ' נפגש אומנם בסוף ינואר למשך שעה אחת עם נציגי חברת "מודי'ס", אך כמה שבועות לאחר מכן הודיעה החברה על הורדת הדירוג הראשונה בהיסטוריה של ישראל.
במהלך חודש מרץ שיגר היועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד אסי מסינג מכתב חריף לייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה, בו התריע מפני השלכות כלכליות מרחיקות לכת של חוק הגיוס המוצע. לפי המכתב, "יש [לחוק הגיוס] השלכות כלכליות משמעותיות על מצב המשק והתקציב". הוא העריך הפסד אפשרי של עד 42 מיליארד שקל עבור מחזור גיוס בן שלוש שנים.
סמוטריץ' גם לא קיים אף דיון בנושא הגירעון אליו נקלעה הממשלה, אם כי יש להניח כי חלק מהגירעון נדון בכ־40 פגישות התקציב שהתקיימו במהלך התקופה
יומן הפגישות מראה כי סמוטריץ' יזם רק דיון אחד בנושא חוק הגיוס, והקדיש לו שעה וחצי בלבד, אף על פי שמסינג הדגיש את גודל הסיכון הכלכלי.
נושא נוסף שהיה קריטי באותה תקופה היה השקל, שצנח לרמות שלא נראו שנים רבות. בנק ישראל נאלץ למכור 8.5 מיליארד דולר מיתרות המט"ח כדי לייצב את המטבע. סמוטריץ' קיים רק שלוש פגישות עם נגיד הבנק, מהן שתיים נערכו בדצמבר וינואר – חודשים לאחר תחילת המלחמה.
באותה תקופה הוא הקדיש זמן רב יותר לפגישות עם רבנים, שנערכו עשר פעמים, וגם נכח ב־10 אירועי חתונה ובר מצווה. אומנם אחד מהם היה חתונת בנו, אבל הוא הקצה זמן גם לאירועים משפחתיים של פוליטיקאים ועיתונאי ערוץ 14.
סמוטריץ' גם לא קיים אף דיון בנושא הגירעון אליו נקלעה הממשלה, אם כי יש להניח כי חלק מהגירעון נדון בכ־40 פגישות התקציב שהתקיימו במהלך התקופה.
לזכותו יאמר כי על אף דעותיו הלא פופולריות בקרב מרבית משפחות החטופים, סמוטריץ' היה נגיש אליהן, עם 12 פגישות שנערכו בתקופה זו. הוא נכח גם במספר הלוויות של חללי צה"ל ונפגש עם ראשי יישובים, בעיקר בנושא ההיערכות למלחמה.
מלשכת השר סמוטריץ' לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוגמד פיסי ,נפשי ןערכי.
מנוהל מרוח הקודש והגרנדמייזר.
האחראי למנויו,כמו של ההזיות האחרות בממשלה,החלאה מבית פאליק,שם מסתתר לעת מצוא.
הוא הראש,הוא האחראי והוא שיתן הדין על מחדליו ושלהם!!!