כמעט מדי שבוע מאז החלה המלחמה מודיעה ממשלה אירופאית אחרת על "חרם נשק" נגד ישראל. לפי פרסומים בתקשורת הישראלית בשבוע שעבר, צרפת החליטה שחברות ביטחוניות מישראל לא תוכלנה להשתתף בתערוכה בינלאומית למערכות ימיות.

בעת האחרונה קרא נשיא צרפת עמנואל מקרון להטיל אמברגו נשק על ישראל, ואף אמר לבנימין נתניהו בשיחת טלפון: "משלוחי נשק אינם יכולים לייצר ביטחון לישראלים או לאזור".

בעת האחרונה קרא נשיא צרפת עמנואל מקרון להטיל אמברגו נשק על ישראל, ואף אמר לבנימין נתניהו בשיחת טלפון: "משלוחי נשק אינם יכולים לייצר ביטחון לישראלים או לאזור"

לפני מספר חודשים נאסר על חברות ישראליות להשתתף בתערוכה ביטחונית אחרת בצרפת. זאת לאחר שהן השקיעו סכומי כסף גדולים בתצוגות שלהן בתערוכה.

עד כה הוכרז על איסור מכירת ציוד צבאי לישראל על ידי צרפת, הולנד, אנגליה וספרד.

חברות במדינות המחרימות נוהגות למכור לתעשיית הנשק הישראליות רכיבים, המותקנים לאחר מכן במערכות ישראליות. חלק ממערכות אלה, אגב, מצוי בשימושן של אותן מדינות.

ישראל תדע להסתדר מול החרמות האלה, אבל יש כאן עניין הרבה יותר רציני. הסיבה האמיתית  לחרמות היא לא הדאגה לתושבי עזה או ביירות.

המדינות האירופאיות מבינות שהאסלאם משתלט עליהן והן יודעות שאין להן מה לעשות בעניין.

הפגנות אלימות של מהגרים אסלאמיים במדינות אלה הבהירו לממשלות במדינות האירופאיות שמאוחר מדי לסגור את השערים, וכי מוטב להן לשתף פעולה עם מיליוני המהגרים שנקלטו במדינות. ולא, המצב יהיה חמור בהרבה מבחינתן.

עד כה הוכרז על איסור מכירת ציוד צבאי לישראל בצרפת, הולנד, אנגליה וספרד. חברות במדינות המחרימות מוכרות לתעשיית הנשק הישראליות רכיבים, המותקנים במערכות ישראליות – חלקן בשימוש גם במדינות אלה

בשנים האחרונות נוצרה בכמה מדינות באירופה מציאות מוזרה. אזורים, שבעבר היו מרכזי תיירות, הפכו לאזורים מסוכנים, שגם המשטרה המקומית נכנסת אליהם רק בכוחות מוגברים.

אז כאמור, לחרמות אין כמעט השפעה על תעשיות הביטחון הישראליות – אבל הן הוכחה לכך שאירופה, בעיקר המערבית, הרימה ידיים מול הפלישה האסלאמית.

אגב נסעתי לפני  מספר שנים עם חבר באזור יוקרתי בלונדון והוא הצביע על שורה של מסגדים חדשים שנבנו שם.

שאלתי איך יתכן שמסגדים נבנו באזורים שבהם מחירי המגרשים הם מהגבוהים בעולם. התשובה הייתה פשוטה "אם מחיר דונם באזור הזה, לדוגמה, הוא עשרת אלפים לירות שטרלינג – מגיע מתווך ואומר שיש לו קונה שמוכן לשלם פי חמישים".

זו לא תופעה מקרית. מישהו פועל על פי תכנית-על עם כספים שמגיעים מכמה מדינות מוסלמיות עשירות.

וחזרה למדינות המחרימות.

לפי התקשורת באותן מדינות, במקביל לחרם המוצהר, נלחש לנציגים הישראליים של התעשיות הביטחוניות כי הם יוכלו להמשיך ולרכוש את מה שהם זקוקים לו באמצעות "מדינה שלישית".

"אירופה בלוף" ביג טיים.

אז כאמור, ההשפעה של החרמות על ביטחון ישראל שואפת לאפס, אבל הן מעידות על בעיה גדולה, בעיקר של המדינות המחרימות.

לפי התקשורת במדינות המחרימות, במקביל לחרם המוצהר, נלחש לנציגים הישראליים של התעשיות הביטחוניות כי הם יוכלו להמשיך ולרכוש את מה שהם זקוקים לו באמצעות "מדינה שלישית"

כאמור, כמה ממדינות אלה רכשו מערכות נשק ישראליות ואחרות במשא ומתן עם התעשיות הביטחוניות הישראליות. המלחמה באוקראינה הוכיחה לאותן מדינות שמלחמה היא אפשרות מוחשית מאוד והן מתכוננות לכך. חלקן, במקביל, מטילות חרם על ישראל. הזוי? הרבה יותר, אבל הסיבה ברורה.

גרמניה רכשה את טיל החץ מתוצרת ישראל. מדינות אירופאיות אחרות שולחות את נציגיהן לישראל והם בוחנים מערכות ישראליות להגנה והתקפה. אז החרמות הן ביטוי לחשש לאיום מבית, ורכישות הנשק מבוצעות במקביל לחשש ממדינות עם שאיפות מוזרות כמו זו שפלשה לאוקראינה.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.