עובדי ועדת הבחירות סופרים את קולות המצביעים בכנסת, 3 בנובמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

הקואליציה מקדמת חוק שיאפשר פסילת מפלגות ללא אישור העליון

ועדת השרים לחקיקה תדון היום בהצעת חוק המאיימת לשבש לגמרי את מנגנון הבחירות החופשיות בישראל ● הצעת החוק מבקשת מצד אחד להגדיל את יכולתה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול רשימות ומועמדים שאינם לרוחה של הקואליציה, ומצד שני להקטין את יכולתו של בית המשפט העליון לפסול החלטות בלתי ענייניות, ולשמר את מנגנון הבחירות החופשיות בישראל על כנו ● פרשנות

בשיאה של ההפיכה המשטרית בשנת 2023, כאשר חלק ניכר מהציבור ראה בעיניים כלות כיצד הקואליציה מקדמת בדורסנות, בהנאה של ממש, שורת חוקים שמטרתם ניוון ונטרול מערכת המשפט, הודה שר המשפטים ואדריכל ההפיכה יריב לוין כי הנוסח המקורי שקידם לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והשתלטות הקואליציה עליה, באמת מבשר על סופה של הדמוקרטיה.

החשש אז היה שקיצוץ כנפיה של מערכת המשפט הוא רק השלב הראשון, מכת ריכוך שתמנע מבית המשפט העליון לסכל את השלב השני. והשלב השני, כך בהתאם לחששות, היה אמור לכלול התקפה ישירה על יסוד היסודות של משטר דמוקרטי – קיומה של מערכת בחירות חופשית, שוויונית והוגנת.

המתקפה על בית המשפט העליון אמנם נבלמה ברובה, אך השלב השני מתקרב כעת בכל זאת לנקודה מכריעה.

הבוקר (שני) תדון ועדת השרים לחקיקה, בראשות השר לוין, בהצעת חוק המאיימת לשבש לגמרי את מנגנון הבחירות החופשיות בישראל.

אם ההצעה תתקבל, תגבר מאוד יכולתה של הקואליציה הנוכחית לפסול מפלגות מלהתמודד בבחירות, ומאידך תצטמצם יכולתו של בית המשפט העליון לעצור מהלכים בלתי דמוקרטיים שכאלה

אם ההצעה תתקבל ותחוקק, תגבר מאוד יכולתה של הקואליציה הנוכחית לפסול מפלגות מן העבר השני של המתרס הפוליטי מלהתמודד בבחירות, ומאידך תצטמצם יכולתו של בית המשפט העליון לעצור מהלכים בלתי דמוקרטיים שכאלה.

שר המשפטים יריב לוין מתראיין לתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, 20 במרץ 2023 (צילום: צילום מסך, ערוץ 14)
שר המשפטים יריב לוין מתראיין לתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, 20 במרץ 2023 (צילום: צילום מסך, ערוץ 14)

אפילו אם רק מפלגה אחת תיפסל בדרך הזו, הדבר יכול להכריע את גורל הבחירות ואת השאלה מי יקבל מנדט להרכיב את הממשלה הבאה.

הצעת החוק הזו, שהגיש ח"כ אופיר כץ (הליכוד) בינואר 2023, שכבה כאבן שאין לה הופכין לאורך כל תקופת ההפיכה המשטרית ושנת המלחמה. כעת, עם חזרתה של הכנסת לפעילות עם תחילת מושב החורף, התעורר מישהו והחליט להכניס, ברגע האחרון, את הצעת החוק הזו לסדר יומה של ועדת השרים לחקיקה.

כעת, עם חזרתה של הכנסת לפעילות עם תחילת מושב החורף, התעורר מישהו והחליט להכניס, ברגע האחרון, את הצעת החוק הזו לסדר יומה של ועדת השרים לחקיקה

הוועדה אמנם התכנסה אמש באמצעות זום אך דחתה להיום את המשך הדיון בהצעת החוק הזו והצעות חוק נפיצות נוספות שהקואליציה חפצה לקדם כעת, כאילו אין מצב חירום ביטחוני, משבר כלכלי, פיגועים וקטל חיילים בחזית.

על פי המצב כיום, רשאית ועדת הבחירות המרכזית – המורכבת רובה ככולה מנציגים פוליטיים של המפלגות המכהנות בכנסת (ובראשם שופט בית המשפט העליון המשמש כיו"ר הוועדה) – לפסול מפלגות מהתמודדות בבחירות, בהתאם לקריטריונים הקבועים בסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל.

הפוליטיקאים אמנם עושים בשנים האחרונות שימוש הולך וגובר בסעיפים הללו ומביאים את ועדת הבחירות המרכזית לפסול פעם אחר פעם מפלגות ערביות מהתמודדות, אך חוק היסוד קובע כי כל פסילה, של מועמד או של רשימה, טעונה אישור של בית המשפט העליון; לא ערעור ולא עתירה לבג"ץ, אלא אישור. כלומר, החלטת הוועדה אינה סופית ורק לבית המשפט יש סמכות להפוך אותה לכזאת.

נשיאות ועדת הבחירות בדיון בעניין פסילת רשימות מועמדים מהתמודדות לכנסת, 29 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
נשיאות ועדת הבחירות בדיון בעניין פסילת רשימות מועמדים מהתמודדות לכנסת, 29 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ואכן, ברוב רובם של המקרים בית המשפט עמד בפרץ, וביטל החלטות של ועדת הבחירות המרכזית לפסול מועמדים או רשימות שאינם לרוחה של הקואליציה.

הצעת החוק של ח"כ כץ מבקשת לעשות ארבעה שינויים:

  1. להוסיף לתנאים שבסעיף 7א, לצד "מדינת אויב" ו"ארגון טרור", גם מפגע בודד, ולצד הביטוי "נגד מדינת ישראל" להוסיף גם את האפשרות שהתמיכה היא במאבק מזוין "נגד אזרחים ישראלים";
  2. לקבוע כי גילוי התמיכה יכול להיות גם חד-פעמי, ולא רק גילויי תמיכה מתמשכים כפי שנדרש בהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון עד כה;
  3. לקבוע כי גם מפלגה שהיא חלק מרשימת מפלגות משותפת, הרצה ביחד בבחירות, יכולה להיפסל בהתאם לסעיף זה בחוק היסוד;
  4. ואולי החשוב ביותר – להמיר את הליך ה"אישור" בבית המשפט העליון, בהליך ערעור.

במילים אחרות, הצעת החוק הזו מבקשת מצד אחד להגדיל את יכולתה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול רשימות ומועמדים שאינם לרוחה של הקואליציה, הנהנית כמובן מרוב גם בוועדה; ומצד שני להקטין את יכולתו של בית המשפט העליון לפסול החלטות בלתי ענייניות, ולשמר את מנגנון הבחירות החופשיות בישראל על כנו.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושופטי העליון בדיון בערעור על פסילת המפלגה בוועדת הבחירות. 6 באוקטובר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושופטי העליון בדיון בערעור על פסילת המפלגה בוועדת הבחירות. 6 באוקטובר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"הכוח שניתן לבית המשפט העליון מעקר את כוחה של הוועדה והופך את החלטותיה לחסרות משקל וערך ממשי", כתב כץ בדברי ההסבר להצעת החוק שלו. "כאשר תהליך הפסילה תלוי באישורו של בית המשפט העליון, נוטה בית המשפט להיות מעורב יותר בהליך הפסילה.

"הצעת החוק נועדה להשיב לוועדת הבחירות את כוחה וסמכותה, כך שגם כשמדובר בפסילת מועמדים, ההליך בפני בית המשפט העליון יהיה של ערעור ולא של אישור".

"הצעת החוק נועדה להשיב לוועדת הבחירות את כוחה וסמכותה, כך שגם כשמדובר בפסילת מועמדים, ההליך בפני בית המשפט העליון יהיה של ערעור ולא של אישור"

ואכן, בית המשפט העליון פירש את סמכותו בהליך אישור פסילת מועמד או רשימה, כסמכות נרחבת ואקטיבית יותר מאשר זו הנתונה לו בהליך ערעור או בבג"ץ. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כתבה ביולי 2019:

"על בית המשפט להימנע מביטול החלטה הנתונה לערעור גם אם הוא עצמו לא היה מקבל החלטה דומה, ככל שזו חוקית ואינה חורגת ממתחם הסבירות. לעומת זאת, בהליך אישור נתונה לבית המשפט הסמכות לבחון אם הוא עצמו מאשר את פסילת המועמד מהשתתפות בבחירות אם לאו".

אם המחוקק ימיר את הביקורת השיפוטית על החלטות של ועדת הבחירות המרכזית לפסול מועמד או רשימה להליך של ערעור, ובית המשפט יישאר נאמן לעמדתו זו – תצטמצם בהכרח יכולתו לתקן עיוותים, שפוליטיקאים חסרי רסן יוצרים תוך שהם כופים פסילה של יריביהם הפוליטיים.

ראשי בל"ד אחרי הגשת הרשימה לכנסת ה-25 לוועדת הבחירות המרכזית, 15 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ראשי בל"ד אחרי הגשת הרשימה לכנסת ה-25 לוועדת הבחירות המרכזית, 15 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם המזימה הפוליטית זו תצלח, זה יהיה סופה של הדמוקרטיה הישראלית במתכונתה המוכרת, והפיכתה למשטר שהוא דמוקרטי למראית עין בלבד.

היה והצעת החוק הזו תתקבל, יעמוד בג"ץ בפני מבחן כביר, שווה ערך בגודלו לעתירות בעניין עילת הסבירות.

על הפרק יעמוד שוב תיקון לחוק יסוד, מה שיקרע את השופטים המכהנים בעליון בשאלה האם ראוי ללחוץ, בפעם השנייה בתוך כשנה, על הכפתור הבלתי קונבנציונלי של פסילה שיפוטית של תיקון לחוק יסוד.

על הפרק יעמוד שוב תיקון לחוק יסוד, מה שיקרע את השופטים המכהנים בעליון בשאלה האם ראוי ללחוץ, בפעם השנייה בתוך כשנה, על הכפתור הבלתי קונבנציונלי של פסילה שיפוטית של תיקון לחוק יסוד

החץ המורעל המכוון לליבה של השיטה הדמוקרטית, מכוון גם לקרוע את השופטים אלה מאלה, ולהקשות במידת האפשר על השופטים השמרנים מפני פסילה שיפוטית של תיקון חקיקה, שניתן יהיה להיתמם ולהציגו רק כהקשחת הקו כלפי פוליטיקאים תומכי טרור, ותו לא.

עוד 931 מילים
סגירה