בישראל אין חוקה כתובה. יש חוקי יסוד, שאמורים לשמש שלד למדינה. בתי המשפט מייחסים לחוקי היסוד עדיפות על פני חוקים רגילים ומחשיבים את התוכן שלהם ל"חוקתי".

אבל בניגוד לכל חוקה בעולם הדמוקרטי, כדי לתקן חוק יסוד, לבטלו או לחוקק חוק יסוד חדש, מספיק רוב רגיל בכנסת – אותו רוב שכל קואליציה עשויה להשיג. לעומת זאת, כדי לבטל חלק מחוקי היסוד, יש צורך ברוב מיוחס של 80 חברי כנסת. 

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

שרים בממשלה, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודפים את הטענות על פגיעה בדמוקרטיה כאשר הם מייחסים את הביקורת לאופוזיציה ולארגוני המחאה – כלומר, צובעים את הביקורת כ"פוליטית". הם אף טוענים שה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית) שהובילו הפכה את ישראל ל"דמוקרטית יותר".

אבל במציאות, בית המשפט הגבוה לצדק, בהרכבים מורחבים, קבע פעמיים בתוך שנתיים כי מהלכי הממשלה פוגעים במאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה. בהרכבים הללו השתתפו גם שופטים שמרנים, וחלקם פסלו גם הם את החלטות הממשלה והחוקים שיזמה.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

שרים בממשלה – בעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין ודובריהם – מתארים את ישראל כ"דמוקרטיה תוססת", מזלזלים בטענות על פגיעה של הממשלה הנוכחית בדמוקרטיה ואף טוענים שה"רפורמה המשפטית" שהובילה הקואליציה (ההפיכה המשטרית) הפכה את ישראל ל"דמוקרטית יותר".

הטענות הללו מתעלמות מהמציאות, בה ישראל חווה ירידה ברמת הדמוקרטיה. אחת הראיות הבולטות לכך היא שגופי מחקר בינלאומיים, שאין להם עניין במפה הפוליטית המקומית, מפרסמים מדי שנה מדדים של רמת הדמוקרטיה במדינות שונות, ובשלושה מהמדדים המרכזיים הדירוג של ישראל ירד. 

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

הסכנה לדמוקרטיה בת זמננו כבר אינה טנק בכיכר. היא כרסום שקט בשלושה מנגנונים: תפקוד השלטון והאמון בו, מערכת האיזונים והבלמים, וחירויות האזרח. בשלושת אלה בדיוק נמדדת ישראל, ובשלושתם היא בנסיגה.

מכון V-Dem הוריד אותה מ"דמוקרטיה ליברלית" ל"דמוקרטיה בחירתית"; ארגון עיתונאים ללא גבולות מיקם אותה במקום 116 מתוך 180 בחופש העיתונות, שפל היסטורי; ומדד הדמוקרטיה הישראלית מראה שרק כרבע מהיהודים מדרגים את הדמוקרטיה כטובה. שלושת המנגנונים אינם ציון מול השכנים – הם קנה מידה לשיפוט הנהגה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

מקדמי המהפכה המשפטית, ובראשם שר המשפטים יריב לוין, מציגים בפני הציבור תמונה של "שלטון שופטים", כביכול. לפי לוין ותומכיו, "קבוצת משפטנים לא-נבחרת שחוסמת את רצון הרוב ומבטלת חוקים של נציגי הציבור".

מכאן, לטענתם, נבע הצורך ב"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), בפסקת התגברות שתאפשר לכנסת לגבור על פסילות בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת, בשינוי שיטת בחירת השופטים, בביטול עילת הסבירות ובמהלכים נוספים, שחלקם הצליחו וחלקם לא, להחליש את מערכת המשפט.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

שרים בממשלה, אנשי ציבור ומשפיענים שתומכים ברפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית) אומרים כי בעבר התבצעה "מהפכה חוקתית", כביכול (לרוב, נטען כי אותה "מהפכה חוקתית" התרחשה בשנות ה-90), ש"העבירה כוח עצום מנבחרי הציבור למערכת לא-נבחרת".

תומכי הממשלה והמהלכים שהיא מבצעת להחלשת מערכת המשפט מכתירים את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, כ"אבי המהפכה החוקתית", כביכול, ומאשימים אותו כי הוא "ניכס באופן חד-צדדי את הסמכות של בית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת".

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הטענה שמניעה חלק מרכזי ברפורמה פשוטה לכאורה: העם ריבון, הכנסת היא הגוף הנבחר, ולכן לבית משפט שלא נבחר אין סמכות לבטל את רצון הרוב. הכשל טמון בהגדרה.

"דמוקרטיה" אינה רק פרוצדורה של ספירת קולות, אלא גם מערכת ערכים המגבילה את כוח הרוב ומגינה על המיעוט. במבנה הישראלי הייחודי – בית מחוקקים אחד, בלי חוקה נוקשה, וממשלה השולטת בכנסת – הביקורת השיפוטית היא כמעט הבלם היחיד על כוח השלטון. שלילתה אינה "החזרת הכוח לעם"; היא הסרת המעצור.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

חוק יסוד: לימוד התורה מוצג כהכרה חוקתית בחשיבותו של לימוד התורה במסורת היהודית, אולם בפועל הוא מעורר שורה של שאלות חוקתיות, חברתיות וכלכליות רחבות בהרבה.

החוק צפוי לפגוע בעקרון השוויון, המעוגן במגילת העצמאות, בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובכל החוקות של מדינות דמוקרטיות בעולם. זאת, באמצעות הענקת מעמד חוקתי מועדף לקבוצה מסוימת על פני אחרות.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.