אמרה ישנה גורסת כי "קשה לנבא – בעיקר את העתיד". על הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-5 בנובמבר מותר להסתכן בניבוי כי העתיד כבר כאן. מדובר באירוע חסר תקדים בהיסטוריה האמריקאית.

אם תנצח, קמלה האריס תהיה הנשיאה האמריקאית הראשונה, בעוד דונלד טראמפ יהיה הנשיא הראשון שהתמודד שלוש פעמים (למעט פרנקלין דלנו רוזוולט) והפסיד פעמיים. ואולם, כמי שמעולם לא הודה בהפסדו הראשון ב-2020 למרות ההפרש הברור, אין להניח כי הוא יקבל הפסד נוסף שמשמעותו סוף הקריירה הפוליטית שלו ופגיעה אנושה באגו האישי הנפוח לעילא. אמריקה עלולה למצוא עצמה אז בפני מציאות הרת גורל שממדיה והשלכותיה מי ישורנו.

כמי שמעולם לא הודה בהפסדו הראשון, אין להניח כי טראמפ יקבל הפסד נוסף אם יקרה, שמשמעותו סוף הקריירה הפוליטית שלו ופגיעה באגו הנפוח. אמריקה עלולה למצוא עצמה אז בפני מציאות הרת גורל

מאידך, אם טראמפ יזכה, הוא מבטיח לשנות את פניה של אמריקה כפי שהיא מוכרת לנו ולעולם כולו. הוא לא הסתיר את כוונותיו לאחר שגמר אומר להתמודד שוב מייד לאחר הפסדו לפני ארבע שנים, ולבוא חשבון עם כל מי שלדעתו גרמו לכך.

כי בעיני עצמו הוא מעולם לא ידע הפסד מהו וכל מה שעשה בחייו היה הצלחה צרופה. "טראמפ תמיד צודק", אמר בגוף שלישי. במקרה אחר היו אלה יועצי הסקרים, שלדבריו אמרו לו לפני פרוץ מגפת הקורונה כי אם ג'ורג' וושינגטון יחד עם אברהם לינקולן כסגנו היו חוזרים מן המתים, הם לא היו מסוגלים לנצח אותו. "אני עשיתי עבור האמריקאים השחורים יותר מכל אחד אחר מלבד החריג האפשרי אברהם לינקולן. אף אחד לא היה אפילו קרוב", טען. ולאזנינו זכורה הצהרתו כי לו היה נשיא – מלחמת 7 באוקטובר הייתה נמנעת ו"אם אני לא אנצח ישראל תושמד ואתם צריכים להצביע לי כדי שזה לא יקרה".

זו כנראה לא הסיבה שבסקרים חוזרים בישראל – כשני שליש היו בוחרים בטראמפ למרות שקמלה האריס היא סגנית נשיא שממשלו עמד לצדה של מדינת ישראל בשעותיה הגורליות ביותר במלחמה הנוכחית, בסיוע חסר תקדים שערכו לא יסולא בפז, כולל בימים אלה בעימות הישיר מול איראן.

כנראה שהזיכרון המיידי בישראל לא שקול לזיכרון הרחוק לגבי טראמפ שהסתלק מהסכם הגרעין עם איראן, העביר את השגרירות לירושלים וכונן את הסכמי אברהם עם מדינות המפרץ. כל אחד יכול להעריך היום את שווי הקופונים המדיניים שגזרנו מכל אלה.

אם טראמפ יזכה, הוא מבטיח לשנות את פני אמריקה כפי שהיא מוכרת לנו ולעולם. הוא לא הסתיר את כוונותיו לאחר שהחליט להתמודד שוב מייד לאחר הפסדו לפני 4 שנים, ולבוא חשבון עם כל מי שלדעתו גרמו לכך

לאחר הסתלקותו של ג'ו ביידן הפך טראמפ למועמד המבוגר ביותר לנשיאות ארה"ב, נתון שבסקרים איננו בעל משקל שאמור להכריע. כך לא אמורה להכריע גם העובדה כי הוא הנשיא הראשון שהורשע פעמיים על ידי בית הנבחרים (impeachment): בפעם הראשונה זה קרה לאחר שהפר החלטת קונגרס ועיכב סיוע כספי לאוקראינה בשל רצונו לאלץ את הנשיא ולודימיר זלנסקי לספק מידע מפליל על עסקיו של בנו של ביידן וכך לפגוע בו בבחירות. בפעם השנייה זה היה בעקבות יוזמת ההסתערות על הקונגרס ב-6 בינואר 2021 במהלך ניסיון לביצוע הפיכה שלטונית.

שתי ההרשעות הובאו כמתחייב להכרעת הסנאט, שם הרוב הרפובליקאי זיכה אותו. כנראה שחלקם חשבו או קיוו כי עם הפסדו בבחירות הוא ייעלם מהזירה הציבורית, כפי שקרה עם כל הנשיאים שקדמו לו. אבל הם טעו בגדול. טראמפ מינף את השקר הגדול של גניבת הבחירות כדי להשתלט על הממסד הרפובליקאי והפך את המפלגה לתנועה לאומנית שמצעה מבטיח לאמריקה עתיד שלא הכירה.

"פרויקט 2025" הוא בין המסמכים המרכזיים המציגים, בין היתר, ארגון מחדש של משרדי ממשלה, סגירת מוסדות ממשלתיים, ביטול חוקים, מאבק ב"אויבים מבפנים" הכוללים פקידי ממשל, עיתונאים הנחשבים עוינים לטראמפ, עדי תביעה במשפטי האימפיצ'מנט שלו. לעומתם, ולדימיר פוטין וקים ג'ונג-און נחשבים ידידים.

על רקע זה הושמעו חששות כבדים בציבור המזהירים מפני בחירתו החוזרת. בעיקר בולטים קולותיהם של מי שפעלו לצדו בכהונתו הראשונה. "מעולם לא היה מישהו מסוכן לארץ זו יותר מדונלד טראמפ", צוטט הגנרל מרק מיליי, רמטכ"ל המטות המשולבים שטראמפ מינה. מיליי הגדיר אותו כפשיסט גמור. הביקורת הקשה הביאה לאיומים על חיי מיליי ואילצה אותו למגן היטב את ביתו הפרטי. מיליי הביע חשש כי הוא עלול להיקרא ללבוש מדים כדי לעמוד למשפט צבאי בגלל חוסר נאמנות, או במלים אחרות, בגידה. כן, מדובר ברמטכ"ל ששירת את אמריקה עד לפני למעלה משנה.

בין המזהירים מבחירתו החוזרת של טראמפ בולטים קולותיהם של מי שפעלו לצדו בכהונתו הראשונה. "מעולם לא היה מישהו מסוכן לארץ זו יותר מטראמפ", צוטט הגנרל מרק מיליי, רמטכ"ל המטות המשולבים שטראמפ מינה

גנרל אחר, ג'ון קלי, שהיה ראש הסגל של טראמפ, סיפר כי שמע ממנו ש"היטלר עשה גם כמה דברים טובים", ועל הערצתו לגנרלים של אדולף היטלר שהפגינו נאמנות כלפיו, ברמזו מה הייתה ציפייתו מהגנרלים בצבאו. זו מערכת הבחירות הראשונה בה הפשיזם בכלל והצורר הנאצי בפרט עלו לסדר היום – לא כאזכור היסטורי אלא בהקשר ישיר למי שהיה ושואף שוב להיבחר כנשיא.

עקיפת המשוכות המשפטיות

מאז הפסדו בבחירות הואשם טראמפ בשורה של משפטים, בהם הניסיון לא להכיר בתוצאות הבחירות, גניבת מסמכים מהבית הלבן, התחמקות לאורך שנים מתשלומי מסים ועבירות מיניות. למעט בנושא המסמכים בו הורשע על ידי חבר מושבעים אבל לא נגזר דינו – כל היתר הושהו בתקופת הבחירות. גם נושא המשפטים לא מצא ביטוי הולם בסקרים האינסופיים.

יש להניח כי המשוכה המשפטית לא השפיעה על מערכת הבחירות, בשל רוח גבית חזקה של בית המשפט העליון בוושינגטון, אשר בשתי הכרעות אפשר לטראמפ להתמודד, תוך קביעת הלכות חדשות התואמות את מידותיו. זהו הדיווידנד הגדול שמקבל נשיא אמריקאי כאשר הוא מצליח למנות את השופטים לפי בחירתו. בין תשעה השופטים, ששה הם שמרנים, כולל שלושה שנבחרו על ידי טראמפ.

לפי תיקון בחוקה האמריקאית, מי שהיה מעורב בניסיון מרידה או התקוממות לא יכול להחזיק במשרה ציבורית. לא רק שבית המשפט קבע כי אכיפת הסעיף הזה נתונה בידי הקונגרס, אלא שהשופטים נמנעו להכריע כי ההתקפה על הקונגרס ב-6 בינואר הייתה התקוממות, ולכן לא ניתן לקבוע כי טראמפ מרד נגד הקונגרס.

בהחלטה השנייה והיותר משמעותית, קבעו ששת השופטים השמרניים כי נשיא לשעבר נהנה מחסינות מוחלטת בפני תביעות פליליות במלאו את "חובותיו הרשמיים". מאחר שמעולם לא נדרשה ההבחנה מה הם מעשיו הרשמיים של הנשיא, ניתן לו שיקול הדעת הבלעדי, ובכך נקבעה הלכה מהפכנית המערערת את הבסיס החוקתי כי בארה"ב איש איננו מעל החוק. בעקבות כך נדרש התובע המיוחד בתיק ההסתערות על הקונגרס להכניס תיקונים בתביעה.

יש להניח כי המשוכה המשפטית לא השפיעה על מערכת הבחירות, בשל רוח גבית חזקה של ביהמ"ש העליון בוושינגטון, אשר בשתי הכרעות אפשר לטראמפ להתמודד. וזאת תוך קביעת הלכות התואמות את מידותיו

למעשה, בית המשפט העליון העניק לטראמפ במקרה של ניצחון יד חופשית ליישם את סמכויותיו הרשמיות ללא כל עכבה, או כפי שהוא עצמו הגדיר זאת, להיות "דיקטטור ביום הראשון לכהונתו". מן הסתם חנינה עצמית תככב בראש העמוד, כי לא קשה להעריך שטראמפ לא רואה מציאות בה הוא מפסיד. הפסד שמשמעותו אבדן החסינות, המשך המשפטים, ההרשעות ואפשרות למאסר. לכן, 5 בנובמבר 2024 הוא מאבק חייו.

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.