אין כל ספק שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה צודקת בטענתה כי חוק סבסוד מעונות היום בא לעקוף את פסק הדין הניתן בחודש יוני בעניין החובה לגייס תלמידי ישיבות, והחובה להימנע מתשלום תמיכות לחייבי גיוס שאינם מתייצבים לשירות צבאי.
המערכת הפוליטית בכללה, והסיעות החרדיות בפרט, אף אינן טורחות להסתיר זאת: המאמץ הממשלתי כעת מכוון לאפשר למשפחות חרדיות להמשיך ולקבל סבסוד של אלפי שקלים לחודש במעונות יום, אף שהאבא ממשיך ללמוד בישיבה ואינו מתגייס לצה"ל. עם זאת, היועצת טועה כאשר היא משמיעה את הטענה הזו כהצדקה להתנגדותה לחקיקת החוק.
הטרוניה על כך שהמערכת הפוליטית מבקשת לחוקק "חוק עוקף בג"ץ" מובנת. התרגילים שעושים שר העבודה יואב בן צור ומזכיר הממשלה יוסי פוקס בהקשר הזה אכן מקוממים. אבל לכנסת יש סמכות לחוקק חוקים שישנו את המצב המשפטי שבעטיו ניתנה פסיקת בג"ץ, שאסרה על מתן תמיכות ישירות או עקיפות לחרדים משתמטים – ולממשלה יש סמכות ליזום חקיקה כזו.
לכנסת יש סמכות לחוקק חוקים שישנו את המצב המשפטי שבעטיו ניתנה פסיקת בג"ץ, שאסרה על מתן תמיכות ישירות או עקיפות לחרדים משתמטים – ולממשלה יש סמכות ליזום חקיקה כזו
גם בית המשפט העליון מכיר בלגיטימיות של המהלך הזה. נשיא בית המשפט העליון בעבר אהרן ברק כינה זאת "דיאלוג חוקתי בין רשויות השלטון". בית המשפט העליון פוסק בהתאם למצב המשפטי הקיים. לכנסת יש סמכות לחוקק חוקים שישנו את המצב המשפטי.
הטענה האפשרית היחידה נגד חוק סבסוד מעונות היום לחרדים היא טענה חוקתית. דהיינו, לא טענה שהחוק המיועד סותר פסק דין קודם, ובוודאי לא טענה שהחוק המיועד סותר הנחיה של היועצת המשפטית לממשלה, אלא רק טענה שהחוק המיועד סותר חוק יסוד. זה המבחן היחיד שבו נבחנת חקיקה ראשית של הכנסת.
מסלול עוקף בג"ץ
פסק דינו של בג"ץ מלפני ארבעה חודשים בעניין גיוס תלמידי ישיבות הוא נקודת ציון דרמטית בנוגע לחופש הפעולה של הממשלה לאפשר הן את המשך השתמטותם של תלמידי הישיבות חייבי הגיוס, והן את המשך תשלום התמיכות לישיבות שבהן הם רשומים.
זה איננו פסק דין חוקתי, אלא ממוקד כולו במשפט המינהלי. בהינתן המצב המשפטי השורר, שבו אין חוק שמעגן את המשך אי גיוסם של תלמידי הישיבות, קבע הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ פה אחד כי יש לכך שתי תוצאות מתחייבות כלפי הרשות המבצעת.
"הובא לידיעתנו כי פנית לחשב הכללי בעניין החלטת הממשלה, בבקשה שיורה לחשב משרד העבודה לפעול באופן שמנוגד להנחיות היועצת המשפטית לממשלה", כתב לימון לפוקס, "אינך מוסמך להורות לחשב המשרד כיצד לפעול"
האחת – חובה לפעול לגיוסם, גם אם באופן מדורג, בהתאם ליכולתו הלוגיסטית של צה"ל; והשנייה – אין הסמכה חוקית לתשלום תמיכות לתלמידי ישיבות (באמצעות המוסדות שבהם הם רשומים) שאינם ממלאים את חובתם להתגייס.
מאז שניתן פסק הדין היועצת המשפטית עושה מאמצים הרואיים לממש את התוצאות המתחייבות שלו, בשני ההיבטים האלה. היא דורשת מצה"ל ומשר הביטחון לממש את חובתם לשלוח צווי גיוס לתלמידי ישיבות, לפחות במספר שאליו התחייבה המדינה בבג"ץ (4,800 צווים עוד השנה); ונוסף על כך היא נאבקת בתרגילים שעושים משרדי הממשלה במטרה להמשיך להזרים תמיכות כספיות לתלמידי הישיבות, בניגוד לקביעת בג"ץ.
דוגמה אחרונה למאמצים הללו הגיעה אמש (ראשון), במכתב בהול ששלח ד"ר גיל לימון, המשנה ליועצת לענייני משפט ציבורי־מינהלי, למזכיר הממשלה יוסי פוקס. המכתב עסק בהתערבותו של פוקס בעבודת חשב משרד העבודה, בנוגע לשינוי הקריטריונים (מבחני התמיכה) לתשלום הסבסוד עבור מעונות יום.
זהו קרב חפירות שהיועצת מנהלת מול החלטות ממשלה ספק חוקיות ומול הנחיות המגיעות בצינורות הפוליטיים, במטרה לעקוף את פסק הדין של בג"ץ.
הטענה הזו, בדבר עקיפת התוצאות המתחייבות מהמצב המשפטי הנוכחי, היא כאמור החלק החלש בחוות הדעת. הטענות החזקות יותר עוסקות בפגיעה בזכות החוקתית לשוויון
"הובא לידיעתנו כי פנית לחשב הכללי בעניין החלטת הממשלה, בבקשה שיורה לחשב משרד העבודה לפעול באופן שמנוגד להנחיות היועצת המשפטית לממשלה", כתב לימון לפוקס, "אינך מוסמך להורות לחשב המשרד כיצד לפעול. בוודאי שאינך מוסמך להורות לו, או לכל עובד מדינה אחר, לפעול בניגוד לדין.
"ומעל לכל – אינך רשאי להלך אימים על עובד מדינה המבקש לקיים את חובת הנאמנות הציבורית שלו ולפעול על פי הדין".
בד בבד, שיגרה אתמול בבוקר היועצת, באמצעות שני משנים שלה – לימון ועו"ד אביטל סומפולינסקי – חוות דעת דחופה לשר המשפטים יריב לוין, המשמש כיו"ר ועדת השרים לחקיקה.
בחוות הדעת נכתב כי יש מניעה משפטית לקדם את הצעת החוק, "המבקשת להתגבר על ההשלכות הנובעות מביטול פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון [שהסדיר את הפטור לתלמידי הישיבות], ומהימנעות המדינה מגיוסם של תלמידי המוסדות התורניים כפי שנדרש במצב זה לפי פסיקת בית המשפט העליון".
הטענה הזו, בדבר עקיפת התוצאות המתחייבות מהמצב המשפטי הנוכחי, היא כאמור החלק החלש בחוות הדעת. הטענות החזקות יותר עוסקות בפגיעה בזכות החוקתית לשוויון – הפריזמה החוקתית שבאמצעותה תיבחן החקיקה בבוא העת.
"ההסדר המוצע", כתבו סומפולינסקי ולימון, "פוגע בשוויון בין הורים הנזקקים לסבסוד למעונות יום, ובאופן המעצים את הפגיעה בשוויון בנטל אל מול ציבור המשרתים"
"ההסדר המוצע", כתבו סומפולינסקי ולימון, "פוגע בשוויון בין הורים הנזקקים לסבסוד למעונות יום, ובאופן המעצים את הפגיעה בשוויון בנטל אל מול ציבור המשרתים".
העיקרון של הצעת החוק הוא מיקסום התועלת למגזר החרדי בקבלת תמיכות (וגם קדימות בקבלה למעונות יום) לעומת כל המגזרים האחרים. ביחס לדרישות סף לקבלת סבסוד, נקבע בהצעת החוק כי רק סטטוס התעסוקה של האם הוא רלוונטי. האב אינו נדרש לעבוד כדי שהמשפחה תיחשב זכאית לסבסוד.
הח"כים החרדים החתומים על הצעת החוק כללו בדברי ההסבר להצעה טענות של קוזאק נגזל, כאילו ההצעה באה לקדם את זכותן של נשים לצאת לעבודה, ולהגן עליהן מפני המצב הנוכחי שבו כוחות הרשע המבקשים לגייס תלמידי ישיבות פועלים למעשה נגד זכותה של האישה להשתתף בשוק העבודה. "לא ייתכן", נכתב בדברי ההסבר, "שבמדינת היהודים נמנע מאימהות לצאת לעבוד ולהביא פת לחם לפי הטף".
הממשלה אינה מצליחה לעקוף את החלטת בג"ץ באמצעים מינהליים הנתונים לחוות דעתה המחייבות של היועצת – קרי, פרסום מבחני תמיכה מעודכנים שיתאימו לצרכים הפוליטיים של הקואליציה – ולכן מנסה לעשות את זה באמצעות חקיקה.
היועצת צודקת בהתנגדותה להצעת החוק, ועל אף שהיא נוקטת לשון מרחיקת לכת שלפיה "מבחינה משפטית לא ניתן לקדם את ההסדר", אין בכוחה לעצור אותה
היועצת צודקת בהתנגדותה להצעת החוק, ועל אף שהיא נוקטת לשון מרחיקת לכת שלפיה "מבחינה משפטית לא ניתן לקדם את ההסדר", אין בכוחה לעצור אותה: ועדת השרים לחקיקה בראשות השר לוין אישרה אתמול את תמיכת הקואליציה בהצעה, לעת עתה בקריאה טרומית.
גילוי נאות: עו"ד יועז הוא יו"ר "משמר הדמוקרטיה הישראלית", שפנתה בעניין הצעת החוק האמורה לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם