השבוע היה יום זיכרון סודי ליצחק רבין, למה לעשות מזה עניין? קורה שרוצחים ראש ממשלה. הסתכלתי על אחת התמונות שלו שצילם משה שי, ובה הוא יושב באיזה מכולת בכפר שלם ושותה סודה. הצילום הזה מספר על הדרך שעברנו מהאיש השפוי הזה שעוצר במכולת בכפר שלם, קונה שתיה ומשלם בעצמו.

תחשבו על בנימין נתניהו, הבובה המאופרת הקמצנית, סכסכנית ומרופדת מאבטחים, ששולט במדינה מאז הרצח כמין עונש תנ"כי. רה"מ יצחק שמיר כינה אותו פעם "מלאך חבלה" ולא הקשבנו. גם רבין הזהיר מפניו, אבל חשבנו שהמדינה חזקה מראש ממשלה כזה או אחר. וטעינו. יש לו כוח להשחית והוא משתמש בו באין מפריע, כי אין מפריע, ואם יש – הוא נזרק לים מהסיפון כמו חבית ריקה.

נתניהו שולט במדינה מאז הרצח כמין עונש תנ"כי. שמיר כינה אותו פעם "מלאך חבלה" ולא הקשבנו. גם רבין הזהיר מפניו, אבל חשבנו שהמדינה חזקה מרה"מ כזה או אחר. וטעינו יש לו כוח להשחית והוא משתמש בו

איך נפלנו איתו. איך זה קרה לנו?

יחד עם יצחק רבין נרצחה הנורמליות וזה לא רק הפוליטיקה וזה לא ימין ושמאל, כי לפני הכל הוא היה בנאדם. כמוני כמוך. קונה, משלם, שותה סודה במכולת בדרך לאנשהו. כזה. אחד שיכולת להאמין לו, אחד שלוקח אחריות, המילה הנשכחת הזאת, בעיקר על טעויות, מנהיג שלא מאשים את אנשיו במחדליו ולא זורק רפש על אחרים.

ובכל זאת, הפתעה הפתעה, העולם אוהב רודנים מושחתים ולא פעם ממליך אותם עליו, ככה הפטריה של אמריקה חזרה עם דונלד טראמפ כמו בשורה רעה לעולם, והנה גם אצלנו העם הנבחר בחר בחארטה. אין חדש תחת השמש, בין אם זה טראמפ שחזר כמו סיוט או בנימין נתניהו השליט המושחת שניסה לנסר מדינה בלי לחבר מחדש ונרקב לנו על הראש. לשניהם אישיות בעייתית של מאפיונר מושחת וערל לב, רק שטראמפ עצמאי ואילו נתניהו מופעל ע"י מנגנון משפחתי רעוע נפשית כמוהו. הלך עלינו.

וזה מדהים על רקע האירועים במדינה, כל יום רע מקודמו וכל מהדורת חדשות יומית היא עוד אבן על הלב. תחזית מזג האוויר מסיימת כל מהדורה ושמות הנופלים פותחים אותה. ושוב מגישי חדשות עוטים הבעה נוגה שמתחלפת לענייניות רובוטית לנוכח ענייני היום הדחופים: הישרדות נתניהו.

כמו אצל כל כלב זקן (מתנצלת בפני כל כלב וכלב באשר הוא) אלה אותם טריקים ישנים שמשרתים אותה מטרה שאין לה קשר לענייניה הבוערים באש של המדינה: פיטורים של שר הביטחון גלנט בעיצומה של מלחמה רב חזיתית, פטור משירות לחרדים, מינויים מופרכים, שרה נתניהו דורשת, הילד לוחץ, שיפוץ כלשהו של הארמון שהם בונים על חורבות המדינה שבעלה עומד בראשה. ועוד כסף. יותר.

העולם אוהב רודנים מושחתים ולא פעם ממליך אותם עליו, ככה הפטריה של אמריקה חזרה עם טראמפ כמו בשורה רעה לעולם, וכך נבחר נתניהו, השליט המושחת שניסר מדינה בלי לחבר מחדש

בשולי החדשות, כמו תחזית מזג אוויר שמקשיבים לה בחצי אוזן, הפגנות משפחות החטופים בשער בגין בקריה. לידם התנועה זורמת, כמו שאומרים בגלגלצ, למה מי מת. ההפגנות לא מזיזות לנתניהו שערה, זה לא מנחם בגין, איש עם מצפון שרשימת הנופלים היומיומית רדפה אותו עד הקבר.

אחד אחד ספרו אותם, הוא קיבל תזכורת בכל יום ויום אחרי מלחמת שלום הגליל. האשמה הביאה עליו את קיצו. עוד חלל מלחמה שפתח בה במו שלטונו, סיימה את הקריירה שלו. בגין היה מנהיג עם לב אדם, נתניהו קורץ מחומר אחר. יש מנהיגים עם לב של אבן. לבו גס בקורבנות התנהלותו הפושעת.

רשימות בגין סגרו עליו, רשימות נתניהו מדרבנות אותו להמשיך. ככה גם פיטר את שר הביטחון יואב גלנט. ההפגנות לא יזיזו אותו מדעתו. המדינה בכיס שלו, גם חברי קואליציה שהם חרפה. כיסא לפני מדינה. אריק איינשטיין כתב "פרנצ'סקה פוליטיקה, את זונה לא קטנה", וצדק.

זה לא שפעם היה מושלם, אבל כרגע אנחנו מגרדים את התחתית. תכלס, מה כבר ביקשנו? שמפניה ורודה? סיגרים? צמידי זהב רומניים ב-45,000 דולר? רצינו דברים פשוטים כמו לחם, דמוקרטיה, מדינת כל אזרחיה, שירות שווה לכולם, זכויות אדם, פלורליזם, חילוניות ללא כפייה דתית, חינוך לדמוקרטיה, מאבק ביוקר המחיה ולמען הפריפריה.

וראש ממשלה שעובד לפעמים גם בשבילנו, עם קטן ומושתן אבל עם. ולסיים את המלחמה לעזאזל, להחזיר חטופים, מה כבר ביקשנו? איך זה לא בראש מעייניו? מי זה האיש הנורא הזה? שמיר צדק. מלאך חבלה. השבוע קיבלנו עוד הוכחה חיה ונוראה לאבחנה המדויקת הזו. פרשת המסמכים המסווגים מגלה שוב, אין תחתית לאיש והבור השחור

"את צריכה לעבור צד", אמר לי בבוקר הבן שלי כשהתאכזבנו בצוותא מצמד קבלני החורבן, טראמפ ונתניהו. "חלאס, תהיי ימנית, תכתבי כמה טוב עם נתניהו", ואמר גם "אני לא מבין מי בוחר באנשים האלה".

רשימות הנופלים בתקופת בגין סגרו עליו, רשימות נתניהו מדרבנות אותו להמשיך. ככה גם פיטר את שר הביטחון גלנט. ההפגנות לא יזיזו אותו מדעתו. המדינה בכיס שלו, גם חברי קואליציה שהם חרפה

בצר לי אני מנסה להתנחם במילותיו של המשורר נתן אלתרמן: "אם כתר הוא נושא, או דלי, אין שום הבדל, בסוף יישן הוא". נחמת עניים.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת