הוא חייל מילואים ששירת בעזה ובלבנון, והוכר כנכה צה"ל עם פוסט־טראומה. כשחזר הביתה, נאלץ להתמודד גם עם חזית כלכלית במסגרת הליך של חדלות פירעון, מה שנקרא פעם כפשיטת רגל.

בדיון שנערך בבית משפט השלום בספטמבר, עורכת הדין שמונתה לנאמנת על גביית חובותיו צלבה אותו בחקירה בנוגע למה שתפסה כחוסר התאמה בין חשבון הבנק שלו לדוחות שהגיש על הכנסותיו.

"עם כל הרצון לעזור לו, כי יש לו תנאים לא פשוטים, אני צריכה מספר הבהרות. יש דיווח לא מדויק על נושא ההכנסות, בלשון המעטה. כך למשל, במהלך הדוחות שהוגשו פעם אחר פעם לא דווחו סכומים שהופקדו לחשבון הבנק ממענקי המילואים, ואם זה צוין זה לא חושב בשורה התחתונה", אמרה עורכת הדין.

"עם כל הרצון לעזור כי יש לו תנאים לא פשוטים, אני צריכה הבהרות. יש דיווח לא מדויק על ההכנסות, בלשון המעטה. פעם אחר פעם לא דווחו סכומים שהופקדו לחשבון"

היא הוסיפה כי לא קיבלה עדכון לגבי קצבת הנכות ששולמה לו, העלתה תהיות אם החל לעבוד במקום אחר לאחר שהצהיר על הפסקת עבודה, ציינה חוסר התאמה בין המשכורות ששולמו לבין אלה שדווחו, וכן הצביעה על כמה אלפי שקלים ממקור לא ידוע שנכנסו לחשבונו.

הנאמנת רוצה תשובות

עורך דינו של החייב השיב כי הוא הצהיר על הכספים, והבהיר שעבר לעבודה חדשה בשכר של 6,000 שקלים. לדבריו, הצבא אמור היה להעמיד לרשותו רכב טיפולי, אך בשל מחסור ברכבים "הוא רכש רכב בעלות של 61 אלף שקל, והיתרה שימשה למחייתו. הוא זקוק לניוד לצורך הגעה לטיפולים בנהריה, עכו וחיפה. מדובר בכספים שהוכרו לו רטרואקטיבית מספטמבר 2023".

בית המשפט בחיפה (צילום: עומר שרביט)

כמו כן, עורך הדין ציין כי לחייב יש כספים מעבודתו הקודמת ש"יש לזקוף לקופת הנשייה", והסביר כי התקשה להגיש את הדוחות במועד בשל שירות מילואים ממושך: "יש לתת את הדעת לשיקומו של היחיד. אף שאושרה זכאותו כנכה צה"ל הוא נקרא לשרות והדוחות לא הוגשו והיה עיכוב בבירור כי הוא היה במילואים. אנחנו בני אדם והמצב בארץ לא משהו. אני מוכן לשמוע כל הצעה מחברתי".

הנאמנת השיבה שעד עכשיו עמדתה הייתה מקלה מאוד "מתוך הבנה שמדובר בחייל בשירות מילואים פעיל ורצוף מאז 7 באוקטובר", שלא הופעלו סנקציות על אי הגשת מסמכים ודוחות "מתוך הבנה למצב" אבל באותה נשימה היא אמרה שעבר מספיק זמן כדי להגיש את הדוחות ולדווח כמו שצריך, וביקשה תשובות מהחייב עצמו.

הנאמנת אמרה שניסתה להקל "מתוך הבנה שמדובר בחייל בשירות מילואים פעיל ורצוף מ־7 באוקטובר" ושלא הפעילה סנקציות אבל כבר עבר מספיק זמן כדי להגיש את הדוחות

"אני מנסה להשתקם"

בתשובה לשאלות הנאמנת, החייב העיד כי הוא לא עובד אצל אחיו אבל כן קיבל טלפון מהעסק שלו וש"אף אחד לא יתקשר תוך כדי פעילות כי הטלפון לא עליי. אני תחת סיכון חיים. הצלתי חיי אנשים וחיסלתי מחבלים. אני לא נותן מענה לעסק. זה שהטלפון שלי רשום שם, בחיים לא הייתי מעורב בעסק".

הוא הוסיף שהתחיל בעבודה חדשה לאחרונה: "אני עובד ימים מלאים כדי לא להיות בבית ולחזור למצב שהייתי בו. לשאלתך לגבי השכר, מדובר ב־7,000 שקלים. לא חתמתי על הסכם תעסקה בגלל חוסר יציבות עקב המצב שלי, אני מנסה לשקם את עצמי. לא תיארתי לעצמי שאגיע למצב כזה. חוויתי דברים שאף אחד לא חווה.

חיילי מילואים בקריית שמונה. 19 בספטמבר 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

"אם יש לך ספק באמינות שלי ומה שאני מצהיר, אני לא מאחל לאף אחד לחוות דברים כאלה. אני יכול להשתמש בסמים ולהיות אלכוהוליסט, אבל עושה הכול כדי לחזור ולהיות מהמניין. לא תיארתי לעצמי שבגלל חובות כלכליים אעמוד בסיטואציה הזו.

"אני לוחם בצה"ל בפוסט־טראומה והחברים הכי טובים שלי נהרגו לי מול העיניים. נקלעתי לסיטואציה הזו ואני לא מוכן שיפנו אליי בצורה כזו. כל מה שעורך הדין ביקש ממני הוא קיבל כדי לעזור לי עם הדוחות. היא (הנאמנת) עושה לי עוול".

בשלב הזה הבחור היה נסער ויצא מהאולם בבכי.

"אני בפוסט־טראומה. החברים הכי טובים שלי נהרגו לי מול העיניים. נקלעתי לחובות ואני לא מוכן שיפנו אליי בצורה כזו. כל מה שעורך הדין ביקש הוא קיבל. הנאמנת עושה לי עוול"

"יש מקלים ויש שנכנסים בך ב־200 קמ"ש"

בעקבות כך, עורך דינו אמר: "צריך לחקור אדם בהגינות, מה שעבר עליו קשה מאוד, היא חפרה עד שהוציאה אותו משיווי משקל, הוא איבד חברים וצריך לחקור אותו בצורה הגונה".

בסופו של דבר נציג הממונה על חדלות הפירעון שהשתתף בדיון המליץ לא לקבוע תוכנית פירעון ולעקוב אחרי השגרה החדשה של החייב עם קצבת הנכות והעבודה החדשה, ולהעביר לו מסר של תודה על השירות הצבאי: "לחלקנו יש בני משפחה בעזה ואף אחד לא מתעלם מהנסיבות שלו". הנאמנת קיבלה את ההמלצה וסוכם שבתוך חצי שנה ייקבע דיון נוסף.

פעילות כוחות צה"ל בדרום לבנון, נובמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

המקרה הזה משקף את המורכבות של הליכי חדלות הפירעון: מצד אחד הנאמנת מופקדת על איתור הכספים שאפשר להעמיד לנושים, ומצד שני החייב חש שהיא מחמירה שלא לצורך ומעמידה אותו במצב מביך שלא התחשב בנסיבות.

"יש היגיון בכך שמי שמופקד על הגבייה יעשה את עבודתו – וזה אינטרס ציבורי והוגן לנושים, שיכולים להיות לא רק הבנקים אלא גם גרושה של החייב, עובדים לשעבר ועוד", אומר עו"ד אסף דרעי, מנהל הקליניקה להוצאה לפועל במכללה למינהל, שגם ייצגו את אותו חייב בהליך שהוזכר כאן.

"הבעיה היא שאין פיקוח על הנאמנים, כזה שיכול היה לגרום להאחדה. יש כאלה שמקלים יותר ויש שנכנסים בך ב־200 קמ"ש. משרד המשפטים אמור לפקח ואם יש נאמן שמקשה יתר על המידה אפשר להגיד לו להוריד טיפה את הרגל מהגז, ואם הוא יותר מדי רך אפשר להגיד לו להיות יותר אסרטיבי", הוסיף.

רק שבעה מפקחים

החששות של המומחה לחדלות פירעון ובעל הניסיון בייצוג חייבים מגובים בממצאי מבקר המדינה שהתריע בשבוע שעבר על הידרדרות בפיקוח על התחום הזה.

לפי הדוח, יש כ־450 עורכי דין פרטיים שמשמשים כנאמנים המנהלים היקף עצום של כ־60 אלף תיקים. אלא שבמשרד המשפטים יש רק שבעה עובדים המפקחים עליהם, ובשנים האחרונות יש עלייה תלולה בכמות התלונות על הנאמנים. לפי הערכת הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים, בכל שנה מתבצעות כ־2,000 עבירות על חוק חדלות פירעון אך מתנהלות רק כ־20 חקירות.

"אין פיקוח. יש נאמנים שמקלים ויש שנכנסים בך ב־200 קמ"ש. אם יש נאמן שמקשה אפשר להגיד לו להוריד את הרגל מהגז, ואם יותר מדי רך אפשר להגיד לו להיות יותר אסרטיבי"

ההאטה והמשבר הכלכלי שבעקבות המלחמה מכניסים יותר ויותר אנשים לסיכון של מצוקה תזרימית ולבסוף גם לחדלות פירעון. משכך, העומס על הנאמנים ובתי המשפט יגדל ובמצב הנוכחי יהיה קשה יותר להבטיח הליך הוגן לכל הצדדים. בניגוד להסדרי החוב המקלים לטייקונים, חייבים מהשורה נתונים לסיכון של התעמרות מצד הנאמנים.

עו"ד דרעי חושש שללא פיקוח והסדרה, חלק מהנאמנים יתאנו לחייבים, ימררו את חייהם באופן ש"עלול להוביל לטרגדיות קשות".

לפני חמש שנים נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון חדש במטרה לקצר את משך ההליך תוך עדיפות גבוהה לשיקום החייב והגדלת סכומי החובות שהנושים יקבלו. אחרי בירור של עד שנה וחצי לגבי היקף הנכסים והחובות, ניתן צו השיקום ובמהלך שלוש שנים אפשר לקבוע סכום חודשי שאותו יצטרך החייב לשלם. הבדיקה מתבצעת על ידי הנאמן שמקבל אחוזים מקופת הנשייה.

לפצל את הנאמן

הבעיה שאותה לא פתר החוק, היא שלנאמן יש תמריץ להגדיל את הקופה "וזה יוצר בעיות כמו במקרה של המילואימניק שתואר כאן, שנפצע וחזר לשירות ואין לו הכנסות אבל הנאמנת רצה עליו בכל הכוח, חקרה והזמינה את משפחתו לחקירות והוא התמוטט מהסיפור הזה – ואתה שואל את עצמך, למה?.

עו"ד אסף דרעי (צילום: אייל גרניט)

"אי אפשר להשתחרר מהתחושה שיש פה ניגוד עניינים כי הקופה משלמת את שכר הטרחה שלו וככל שיצליח לשאוב מהאדם הזה הוא יקבל יותר כנאמן ויש לו אינטרס 'להיכנס בו ברבאק'".

דרעי סבור שהביקורת הייתה צריכה להתייחס גם לבעיה המבנית בחוק עצמו. לצד הגברת הפיקוח על הנאמנים מצד משרד המשפטים, הוא מציע תיקון של החוק באופן של פיצול תפקיד הנאמן לשניים: "הבעיה האמיתית היא בחוק עצמו שיוצר את העיוות. במצב היום יש שונות גבוהה בתפקוד הנאמנים ועורכי הדין של החייבים, זה קזינו.

"עורכי הדין של החייבים כוססים ציפורניים בציפייה לדעת מי יהיה הנאמן שמונה לתיק. אם הנאמן הוגן, נושמים לרווחה, ואם לא, אתה יודע שחייך יהפכו לגיהינום בשנים הקרובות"

"עורכי הדין של החייבים כוססים ציפורניים בציפייה לדעת מי יהיה הנאמן שמונה לתיק. אם מונה אחד הוגן, אתה נושם לרווחה, ואם לא, אתה יודע שחייך יהפכו לגיהינום בשנים הקרובות. אפשר לקחת נאמן שינהל את התיק ואחד אחר שיקבע את גובה החובות ואז אתה מפריד בין הניהול השוטף לבין הנאמן האחר שיקבל סכום קבוע ויאשר את תביעות החוב.

"לפצל את התפקידים לא יעלה יותר כסף כי משלמים להם סכום קבוע מהקופה ולנושים יישאר יותר כסף, במקום שהנאמן ייקח אחוזים מהקופה – זה רווח לכל הצדדים. אנחנו מגבשים טיוטת חוק ונראה איזה ח"כ ירצה להרים את הכפפה".