לפני חצי שנה חשפנו בזמן ישראל כי בטטות שנמכרו בארץ חוטאו ונצבעו בעבר באמצעות חומצה זרחתית – רעל שפוגע במערכת העצבים, העיכול והפריון. כעת, מחקר חדש מגלה כי ילדים ישראלים חשופים יותר לזרחנים אורגניים המצויים בחומרי הדברה של ירקות ופירות, בהשוואה לילדים בארה"ב, קנדה, דנמרק ויוון.
המחקר של משרד הבריאות, שעיקריו פורסמו בכאן 11, בדק הימצאות שאריות זרחנים אורגניים בשתן של כ-100 ילדים בגילאי 4-11. במחקר נמצא כי ילדים בארץ חשופים לזרחנים אורגניים עקב צריכת פירות וירקות באופן נרחב, וכי חלקם חשופים לזרחנים ברמה לא בטוחה ומעל לסף הבטוח שקבוע בחוק.
במחקר נמצא מתאם בין אכילת פירות וירקות לבין הימצאות שאריות של חומרי הדברה. המתאם הגבוה ביותר נמצא בעקבות צריכת מלפפונים ותפוחים.
בקרב ילדים שאכלו תפוחים נמצא ריכוז של זרחנים אורגניים ברמה הגבוהה פי 3 לעומת ילדים שלא אכלו תפוחים, ובקרב ילדים שצרכו מלפפונים נמצא ריכוז של זרחנים אורגניים בשיעור הגבוה פי 2 לעומת ילדים שלא צרכו מלפפונים.
לנוכח העובדה שהמחקר נערך בחורף, תיתכן הערכת חסר להיקף החשיפה לזרחנים אורגניים עקב צריכה של פירות קיץ, כמו ענבים.
"תוצאות מזעזעות"
"התוצאות מזעזעות. חשיפה של ילדים לחומרים אלה עלולה לגרום לבעיות בריאותיות קשות, בין היתר לפגיעה נוירולוגית ולבעיות בבלוטת התריס", אומרת לזמן ישראל ד"ר מרינה צדקין-תמיר, טוקסיקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים.
אחד החומרים שהשאריות שלו נמצאו בגופם של חלק מהילדים ברמה שאינה בטוחה לצריכה הוא הזרחן האורגני כלורופיריפוס.
"זה חומר המותר לשימוש בארץ, למרות שארגון הבריאות האירופי קבע כי חשיפה אליו עלולה להוביל להשפעות נוירולוגיות שליליות בילדים, וכי אין רמה בטוחה לחשיפה זו, אומרת עו"ד טלי גרנות, ראש תחום בריאות וסביבה באדם טבע ודין.
"ארגון הבריאות האירופי ממליץ לאסור על השימוש בכלורפיריפוס באופן מיידי, החל מינואר 2020. הנושא עלה לדיון בארץ בוועדה הבין משרדית לרישום חומרי הדברה בחודש האחרון, אך עדיין לא התקבלה החלטה בנושא".
ממשרד הבריאות נמסר כי ביצע הערכת בטיחות בתחילת 2019, שבה בחן את היקף החשיפה לכלורופיריפוס ממזון. לאור הממצאים והמידע על רעילותו של כלורופיריפוס, המליץ המשרד כי אישור השימוש בכלורופיריפוס בישראל יבוטל.
גרנות: "אותה שיטת רגולציה, שבה האחריות על תוצרת חקלאית מפוזרת בין משרדים, שגרמה למחדל הבטטות, היא זו שגרמה למחדלים שנחשפו במחקר הנוכחי של משרד הבריאות, שהוא עצמו שותף בהם"
אבל "משרד הבריאות יכול רק להמליץ וההחלטה הסופית בנושא היא של משרד החקלאות", מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה וממייסדי הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא.
"אני יודעת שמשרד החקלאות בוחן חלופות אבל הוא לא יכול להוציא חומר מהשימוש כל עוד לא תימצא חלופה מתאימה. מדובר בחומר מאוד יעיל שאם השימוש בו ייפסק, ייגרם נזק אדיר ובלתי הפיך לחקלאות הישראלית".
חלק מהחומרים הנוספים שנמצאו במחקר, נאסרו לשימוש בארץ כמה שנים לפני שהמחקר נערך. המחקר הציע שני הסברים אפשריים לכך: החקלאים המשיכו להשתמש בחומרים האסורים, או שהכימיקלים האסורים הגיעו מתוצרת מיובאת.
האחריות מתפזרת
"אותה שיטת רגולציה, שבה האחריות על תוצרת חקלאית מפוזרת בין משרדים, שגרמה למחדל הבטטות, היא זו שגרמה למחדלים שנחשפו במחקר הנוכחי של משרד הבריאות, שהוא עצמו שותף בהם", אומרת גרנות.
"ברגע שכל משרד מסתכל על התחום הצר שלו, ואין הסדרה כוללת, הציבור חשוף למחדלים. אותנו כציבור לא מעניין מי אחראי על המחדל. אנחנו רוצים לדעת שהתוצרת בטוחה, בין אם היא מיובאת ובין אם היא מקומית".
ארגון אדם טבע ודין פנה לוועדה הבין משרדית שמקבלת החלטות בתחום התוצרת החקלאית ודרש הסדרה רחבה וכוללת בנושא.
"זה בהחלט לא מספיק לערוך מחקר ולגלות ממצאים מדאיגים. חשוב גם לפרסם אותו לציבור, לגלות אחריות, לגבש מדיניות וליישם אותה על מנת לשמור על בריאות הציבור, וזו פנייה לכל משרדי הממשלה שקשורים לדבר", מסכמת גרנות.
בהתייחס לאפשרות שחקלאים השתמשו בחומרים אסורים, מסבירה גרנות כי "החקלאים בישראל לא נדרשים להחזיר ליצרן את חומר ההדברה שנאסר לשימור, ולדעתי ייתכן כי חלק מהם אף ממשיכים להשתמש בו עד גמר המלאי.
"לעומת זאת, ברגע שחומרים להדברת מזיקים נאסרים לשימוש, למשל, חלה על המדבירים חובה להפסיק את השימוש בהם ולהחזיר אותם ליצרן".
לדבריה, ההבדלים האלה קשורים גם לגוף המפקח: חומרי הדברה על תוצרת חקלאית מוסדרים בתקנות להגנת הצומח ונמצאים באחריות משרד החקלאות. תקנות החומרים המסוכנים (להדברה) נמצאים בפיקוח המשרד להגנת הסביבה.
לטענת אולנובסקי, פיקוח הדוק ואמצעי ענישה חמורים יותר כלפי חקלאים יפתרו את הבעיה. "חקלאי שבתוצרת שלו נמצאו חריגות לא מקבל כיום שום קנס ולא נענש. אין שום הרתעה ולכן אין לו שום אינטרס כלכלי לעמוד בכללים".
החומרים האסורים לשימוש עלולים להגיע לצלחת שלנו גם מתוצרת מיובאת, כפי שמוסבר במחקר. ממשרד הבריאות נמסר כי משלוחי פירות וירקות המיובאים ייבדקו באופן יזום כדי לוודא שאין בהם שאריות חומרי הדברה ומזהמים.
ד"ר אולנובסקי: "חקלאי שבתוצרת שלו נמצאו חריגות לא מקבל כיום שום קנס ולא נענש על ידי המשרדים. אין שום הרתעה ולכן אין לו שום אינטרס כלכלי לעמוד בחוקי הרגולציה"
ואולם לטענת ד"ר אולנובסקי, הבדיקות המדגמיות של משרד הבריאות אינן מספיקות. "מדובר בבדיקות יקרות, ובהעדר תקציב משרד הבריאות מסתפק בבדיקה אקראית. רוב התוצרת שנכנסת לארץ כלל לא נבדקת. זאת בניגוד לתוצרת שיוצאת מהארץ, למשל, ונבדקת על ידי מדינות אירופה ביסודיות.
"חקלאים ישראלים שלא עומדים בתקנים האירופאים פשוט מפסיקים לייצא לאותן מדינות. אצלנו גם כשמוצאים חריגה, אין ענישה ותמריץ לעמוד בתקן".
צרכנית כבדה של חומרי הדברה
בעיה נוספת שעליה מצביעה גרנות היא היקף השימוש בחומרי הדברה בחקלאות בארץ. "ב-2016, השנה שבה נערך המחקר, נמכרו למעלה מ-100 טונות של זרחנים אורגניים לחקלאות. במידה רבה תוצאות המחקרים אינן מפתיעות כי ישראל היא צרכנית כבדה של חומרי הדברה בחקלאות.
"כל ניטורי שאריות חומרי ההדברה בפירות וירקות, שנעשים ע"י משרד הבריאות, מאששים את הטענה כי חומרים אלו נמצאים בחריגות ובשכיחות גבוהה בפירות וירקות הנמכרים בשווקים בישראל, בעיקר בענבים תפוחים ופירות הדר".
לטענת אולנובסקי, אחת הסיבות לצריכה מוגברת של חומרי הדברה בישראל היא תנאי החקלאות הקשים שיש כאן. "לצערי השימוש מוצדק . מזג האוויר לא פשוט והמחסור במים מצריכים אותנו להשתמש בכמות גדולה של חומרי הדברה.
"לדעתי, הפתרון לא טמון בהפחתת כמויות של חומרי הדברה, אלא בהקפדה יתרה על פרק הזמן שעובר בין הקטיף של הירק/פרי ועד השיווק שלו לצרכן. חומרי ההדברה מתפרקים והופכים פחות רעילים עם הזמן. אם החקלאים יקפידו על ההוראות הבעיה תיפתר, וגם כאן דרושה רגולציה ופיקוח הדוקים".
המחקר מעלה את הצורך בהתאמת מינוני ההדברה המותרים לצרכים המיוחדים של הילדים, מדיניות שלא קיימת כיום בארץ. "ילדים רגישים הרבה יותר לחומרים כימיים וגם צורכים פירות וירקות בצורה שונה ממבוגרים", אומרת גרנות.
"אם מבוגר אוכל שלל פירות וירקות בסלטים, למשל, ילד יכול לצרוך את אותו הפרי או את אותו הירק במינונים גבוהים, וכן יש פירות וירקות שהם אהובים יותר על ילדי ישראל – כמו מלפפון ותפוח.
"המחקר טוען כי התקנות צריכות לקבוע את הרמות המותרות של שאריות חומרי הדברה במזון באופן ייחודי לילדים. למשל, להוריד את הרמות המותרות של חומרי הדברה בפירות וירקות שילדים אוהבים, ונדרשת לכך רגולציה ייחודית".
אז מה ההמלצה להורים?
ד"ר אולנובסקי: "אין צורך להיכנס לפניקה. החשיפה של ילדים ישראלים לשאריות חומרי הדברה גבוהה כי הם אוכלים הרבה פירות וירקות, וחד משמעית התועלת מהאכילה עולה על הנזק שעלול להיגרם משאריות החומר.
"לילדים שאוכלים מגוון פירות וירקות לא הייתי דואגת. אבל לילדים שנצמדים לפרי או ירק אחד וצורכים אותו בכמויות, אני ממליצה לקלף את הקליפה.
"ככלל, אני ממליצה לשטוף את כל הפירות והירקות היטב, בשפשוף עם סקוטץ' רך ללא סבון. הקטע המכני של להוריד את השכבה הכי עליונה בקליפה בלי לפצוע את הירק הוא חשוב, כי שם נמצאים רוב חומרי ההדברה שלא נכנסו לפרי. אז כדאי לרכוש סקוטץ' רך ולהשתמש בו רק לצורך שטיפת פירות וירקות".
תגובות
ממשרד הבריאות נמסר: "כבר ב-2012 המליץ משרד הבריאות על צמצום למינימום האפשרי של שימוש בזרחנים אורגניים כולל כלורפיריפוס להדברה בישראל, וזאת במסגרת תהליך הערכה מחדש של חומרי הדברה.
"הערכות בטיחות של חומרי הדברה שמבצע משרד הבריאות מביאות בחשבון חשיפת ילדים לחומרי הדברה דרך המזון. בנוסף, משרד הבריאות ממשיך בניטור ביולוגי כדי למדוד חשיפה של ילדים לחומרי הדברה. אישור השימוש בתכשירי הדברה לחקלאות וכן הפיקוח על השימוש בהם הינם בסמכות משרד החקלאות".
ממשרד החקלאות נמסר: "המשרד ממשיך לפעול לקידום חקיקה ורפורמות בנושא אשר יסייעו בשימוש זהיר וצריכה בריאה לצרכן ולחקלאי כאחד, לרבות בחינת נושא הרה-קול לאחר הפסקת השימוש בחומר כזה או אחר.
"משרדי החקלאות והבריאות מבצעים פיקוח הדוק ואכיפה בכל הנוגע להימצאות שאריות חומרי הדברה בירקות ובפירות. ולראייה, ממצאי סקרי השנים האחרונות עולה כי כ-90% מהדגימות בישראל עומדות בתקן".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם