הישראלים מאוהבים בבטטות: אם ב-1998 נצרכו בארץ כ-5,000 טון בטטות, הרי שב-2018 כבר הגיעה הצריכה שלהן ל-30 אלף טון, שהן 3 קילו לנפש – כך על פי מועצת הצמחים.
רוב הבטטות שמגודלות ונמכרות בארץ הן מסוג ג'ורג'יה, אולם עד לאחרונה, כשליש מהן נהנו ממראה בוהק ונקי, עם צבע ורוד-סגלגל, בעוד אחרות החווירו על המדפים במראה מלוכלך יותר ובצבע דהוי.
"זמן ישראל" חושף כי לא מדובר בזן חדש ופוטוגני של בטטות שהפציע בארץ ונעלם כלעומת שבא, וכי המהפך שעברו הבטטות הבוהקות בוצע בסיוע חומרים רעילים: הבטטות ה"יפות" טופלו בחומצה זרחתית – חומר רעיל שפוגע במערכת העצבים, העיכול והפריון.
מכירתן נאסרה רק בעקבות פנייה לבקשת תגובה ממשרד הבריאות בנושא.
1. איך זה קרה?
בדומה לרוב הירקות והפירות בארץ, גם הבטטות עוברות תהליך של שטיפה וחיטוי בבתי האריזה. החומרים המותרים לחיטוי בארץ הם כלור (בריכוז נמוך ובמגע לזמן מוגבל), מי חמצן, תמיסות נתרן, ותרכובות אמוניום רביעוני.
חברת "פימי אגרו קלינטק", חברה ישראלית שמפתחת טכנולוגיה לשימור פירות וירקות לאחר הקטיף, פיתחה חומר חיטוי בשם ™SweetGuard, שמכיל חומצה זרחתית, המכונה גם חומצה פוספורית, שמיועד לשימוש בבטטות. אחת מהתוצאות של השטיפה בחומצה זרחתית, שנועדה לחטא ולשטוף את התוצרת, היא שינוי הגוון של קליפת הבטטה לורוד-סגול בוהק.
"מדובר בחומצה מאוד רעילה שפוגעת בגוף האדם", אומרת ד"ר מרינה צדקין-תמיר, טוקסיקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים. "תחשבי על אמא שקנתה בטטה טרייה ויפה בשביל להכין לתינוק שלה מרק.
"היא חשבה שהיא מעניקה לתינוק את כל הבריאות בתוך הקערה, מבלי לדעת שיש בבטטה שאריות של חומצה זרחתית, שהכבד של תינוק לא מסוגל לפרק ולהוציא מהגוף.
"החומצה הזו התיישבה על מערכת העצבים, הכליות, הכבד, מערכת העיכול ועל רקמות נוספות בגוף הקטן שלו".
לדברי ד"ר צדקין-תמיר, החומצה עלולה לפגוע גם במערכות גוף של מבוגרים, כשאלה צורכים אותה במינונים גבוהים, ואף מעודדת חמצון וייצור של רדיקלים חופשיים בגוף, שגורמים לתהליכים דלקתיים.
"החומצה הזרחתית מתיישבת על מערכת העצבים, הכליות, הכבד, מערכת העיכול ועל רקמות נוספות בגוף האדם"
"החומצה הזרחתית נמצאת בשימוש גם בתעשיית הבשר הקפוא והמשקאות המוגזים, אבל מדובר במינונים מזעריים", אומרת צדקין-רז. "מי יודע באילו מינונים של החומר נשטפו הבטטות שאכלנו? הרי בטטה היא ירק שסופג לתוכו חומרים, מה גם שנהוג לאכול בטטה עם הקליפה.
"עצם העובדה שנעשה שימוש בחומצה הזו בתהליך החיטוי, מקוממת".
2. מתי זה התחיל?
הבטטות הצבועות עלו על המדפים לפני כשבע שנים, ולנוכח צבען הבוהק בלטו מיד, ותפסו את המקומות היוקרתיים בשווקים וברשתות המזון, לעומת הבטטות הרגילות שנדחקו לשוליים.
"הישראלים קונים בעיניים, וככל שעברו השנים, הלקוחות התחילו להעדיף את הבטטות הסגולות, והמחיר שקיבלתי תמורת הבטטות שלי – החומות דהויות – היה נמוך יותר", אמר לנו השבוע אחד המגדלים בענף. "בהתחלה הייתי בטוח שהמציאו בארץ זן חדש של בטטות – לא תיארתי לעצמי שפשוט צבעו אותן".
"הישראלים קונים בעיניים, וככל שעברו השנים, הלקוחות התחילו להעדיף את הבטטות הסגולות, והמחיר שקיבלתי תמורת הבטטות שלי – הדהויות – היה נמוך יותר"
מגדל אחר סיפר לנו כי לפני חצי שנה נפוצה שמועה בענף שיש קשר בין חומרי החיטוי של "פימי אגרו קלינטק" לבין יופיין של הבטטות. לדבריו, הוא פנה בעצמו לחברה כדי לרכוש את חומר החיטוי הייחודי ולשפר את מראה הסחורה שלו.
ואז, יחד עם מיכל החיטוי הראשון שקיבל מהחברה, קיבל המגדל גם מכתב שנשלח ככל הנראה לכל המגדלים הישראלים שרכשו את החומר, וכלל אזהרה לפיה לא ניתן לייצא את התוצרת החקלאית המטופלת בחומר למדינות הולנד וגרמניה.
"מדינות אלה פוסלות תוצרת שחורגת מהתחום המותר של פוסטיל (שארית של חומצה זרחתית), בכל מקרה של זיהוי חומצה פוספונית (חומצה זרחתית)", צוין במכתב.
לדברי אותו מגדל, הוא הופתע מהמכתב והחליט לבדוק בעצמו אם הבטטות הצבעוניות על המדפים אכן מכילות שאריות חומצה זרחתית. הוא רכש בטטות צבועות בשתי רשתות שיווק גדולות בארץ, ושלח אותן למעבדה.
ממצאי הבדיקות – שהגיעו לידי מערכת "זמן ישראל" – היו חד משמעיים והצביעו על הימצאותה של חומצה המסוכנת בבטטות.
3. מה אמרו במשרד החקלאות והבריאות?
לאחר שתוצאות הבדיקות הגיעו לידינו, פנינו למשרד החקלאות. שם נמסר לנו בתגובה כי החומרים שנמצאו בבדיקות המעבדה מותרים לשימוש כחומרי הדברה בירקות שונים, אך אסורים בבטטות.
לגבי חומרי חיטוי, אמרו לנו שם, יש לפנות למשרד הבריאות.
במשרד הבריאות הודו שמדובר בשימוש חריג בחומרים בבטטות, ובתוך זמן קצר פנו ליצרני החומר, רק כדי לגלות שהיצרנים מעולם לא הסתירו את הימצאות החומצה הזרחתית בחומר החיטוי, וכי הוא צוין ברשימה כאחד המרכיבים. הבעיה היא שאיש במשרד הבריאות לא שאל, וממילא לא בדק, והבטטות עם החומצה הזרחתית שווקו באין מפריע.
השלב הבא כבר היה מהיר: משרד הבריאות הורה על איסור להשתמש בבטטות בחומר מסוג ™SweetGuard, והבטטות המשווקות כיום בישראל אינן מכילות חומצה זרחתית.
אז הבטטות כעת בטוחות לשימוש, אך גם לכך יש מחיר. את התוצאה של החלטת משרד הבריאות מרגישים גם הצרכנים: מחירי הבטטות עלו, בין השאר משום שהיקפי הפחת שלהן גדלו, מאז שהופסק השימוש בחומר המדובר בבתי האריזה.
מחיר סיטונאי של קילוגרם בטטות מגיע היום ל-14 שקל, לעומת 10 שקלים בתקופה המקבילה בשנה שעברה. הבשורות הטובות הן שהמגדלים מעריכים כי המחיר הזה יירד במהלך הקיץ.
4. מה מבטיח שזה לא יקרה שוב?
בזאת, לכאורה, הסתיים הסיפור. אנחנו עשינו את שלנו, משרד הבריאות עשה את שלו, היצרן הפסיק את ייצור החומר בארץ, החקלאים "הצובעים" נותרו בלי יתרון שיווקי, והחקלאים "הלא צובעים" חזרו להיות רלוונטיים עבור הקמעונאים.
אבל אף אחד לא נענש ולא נשא באחריות על המחדל.
בדיקת שיטת הפעולה של מערכת הפיקוח על התוצרת החקלאית, מבהירה עד כמה הבקרה על התוצרת החקלאית בארץ פרוצה, ועד כמה הצרכנים חשופים, גם היום, למחדלים דומים.
ניסיון להבין מי הגוף האחראי על טיב התוצרת החקלאית בארץ מעורר לא מעט שאלות. משרד החקלאות אחראי על שרשרת הייצור של הירקות עד לשלב שבו התוצרת מגיעה לבתי אריזה, כולל פיקוח על טיב חומרי ההדברה שמשמשים את החקלאים, אבל שם כבר מתחלפת האחריות.
אין גוף אחד שבידיו מופקדת האחריות לפקח על כל שרשרת הייצור של התוצרת החקלאית, עד הגעתה לרשתות השיווק ומשם אל הצרכן
מרגע שהתוצרת נכנסת לבתי האריזה נכנס לתמונה משרד הבריאות, והוא זה שאחראי על חומרי החיטוי שמשמשים את בתי האריזה.
אחת ההשלכות של החלוקה הזו היא שאין גוף אחד שבידיו מופקדת האחריות לפקח על כל שרשרת הייצור של התוצרת החקלאית, עד הגעתה לרשתות השיווק – ומשם אל הצרכנים.
"על פי החוק בארץ, מי שמייצר את חומרי החיטוי לפירות ולירקות אמור לעמוד בהנחיות, ובעצם לפקח על עצמו", אמר לנו גורם במשרד הבריאות. "המשרד עושה ביקורות במפעלי הייצור נקודתית ואקראית, וכנראה שלמפעל הזה לא הגענו".
אבל מבדיקה שערכנו עולה כי חומר החיטוי ™SweetGuard, שיצא לשוק בתחילת העשור, כלל לא נבדק על ידי משרד הבריאות, וכי החוק כלל אינו מחייב את המשרד לעשות זאת.
חומרי הדברה, לעומת חומרי חיטוי, עוברים הליך רישוי על ידי שלושה משרדים שונים: החקלאות, הבריאות ואיכות הסביבה. רק לאחר שהחומרים מקבלים את החותמת והאישורים מכל הגופים המוסמכים, חומרי הדברה יוצאים לשוק.
"מאז שנת 2006, שבה פורסמו ההנחיות ל'חיטוי פירות וירקות המיועדים לעיבוד תעשייתי ולטיפול בבתי אריזה', באתר שירות המזון הארצי, משרד הבריאות אינו מאשר פרטנית מוצרים לחיטוי לפירות וירקות", נמסר ממשרד הבריאות. "על היצרן ובעל בית האריזה (או המשתמש) לעמוד בהנחיות אלו כחלק מדרישות והתקנות לרישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון) תשל"ב 1972".
חומצה זרחתית אינה נמנית עם החומרים שהימצאותם נבדקת במעבדות ורק למעבדה אחת בארץ יש מכשור שיכול לאתר אותה
הבעיה היא שגם אם משרד הבריאות אינו מאשר פרטנית כל אחד מסוגי חומר החיטוי שיוצאים לשוק. הציפייה היא שהתוצרת החקלאית שמגיעה לשווקים תעבור – לכל הפחות – בדיקות מעבדה לפני שהיא מגיעה לצרכנים.
5. מה עושים כשמכשיר הבדיקה היחיד בארץ מושבת?
ואולם, שורה של כשלים שמצאנו בבדיקה, מציבה סימני שאלה סביב פעולות הפיקוח והבקרה של המשרדים השונים אחר טיב מוצרים שמגיעים לצלחת שלנו.
לכאורה, ביצוע בדיקות מעבדה היו מצביעות על שימוש בחומצה זרחתית שנעשה בתהליך החיטוי של הבטטות. בפועל, איש לא חיפש בבטטות דווקא חומצה זרחתית, והחומר הזה כלל לא נמנה עם הרשימה הסגורה של החומרים שנבדקת הימצאותם בתוצרת לפני השיווק.
ויש עוד: נוסף על העובדה שחומצה זרחתית אינה נמנית עם החומרים שהימצאותם נבדקת במעבדות, רק למעבדה אחת בארץ יש מכשור שיכול לאתר שאריות של חומצה זרחתית. הבעיה היא שגם כשהחשד על הימצאות החומר בבטטות עלה, המכשיר היחידי בארץ שיכול לזהות זאת, היה מושבת.
לשאלה אם משרדי הבריאות והחקלאות לא מפקחים על הכמויות האלה, משיבה ד"ר מרינה צדקין-תמיר: "נגעת בנקודה מאוד כואבת וחשובה. משרד הבריאות לא מפקח על חיטוי התוצרת החקלאית, אלא נותן הנחיות לחקלאים ומצפה מהם ומהיצרנים לעמוד בהנחיות האלה. במקרה הזה 'לסמוך' על החקלאים, זה ממש להזניח ולהפקיר את בריאות הציבור".
בחברת "פימי אגרו קלינטק" לא הגיבו לידיעה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולמה זה מפתיע? מדינה שמפקירה את התנוקות בגנים ללא פיקוח, מדינה שהדבר הכל חשוב הוא מטוס פרטי מפואר לראש הממשלה…. למי אכפת מהבריאות שלנו? מערכת הבריאות מתמוטטת, כמו גם מערך הרווחה, החינוך, הבטחון. העיקר רוצו ותצביעו נתניהו. דווקא נתניהו!
אין ספק שמדובר בחומר רעיל, אבל האם ידוע על אנשים שנפגעו מהחומר הרעיל, בו נעשה שימוש במשך 7 שנים?
אני צרכתי את הבטטות המבהיקות מאז הופיעו בשוק ולא נגרם לי נזק ניאורולוגי.
אולי שוב מדובר בהפחדות ובכסת"ח של משרד הבריאות?
כל הכבוד על הכתבה הזאת. עצם זה שגוף שמשווק מזון צריך לפקח על עצמו זה המחדל. כבר שמעתי שמשרד הבריאות מקבל אישורים על מזון שמגיע מסין מהחברה הסינית בעצמה שמנפיקה לעצמה את האישור. כלומר, מסתמכים בעיניים עצומות על מזון שמגיע מסין. מחדל.
מי שר החקלאות בדיוק?
מי שר הבריאות בדיוק?
מי מנהל את המדינה המחורבנת הזו? אה, זה החשוד נתניהו.
במקום ששלושת החארות שאחראים על המחדל הזה יתפטרו בבושת פנים, הם ממשיכים לנהל פה מערכת בחירות אחת אחרי השנייה.