ב-1972 בוצעה הפריצה למשרדי המפלגה הדמוקרטית במלון ווטרגייט. זה היה במהלך מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית. הנשיא הרפובליקאי ריצ'רד ניקסון זכה בבחירות לנשיאות והחל קדנציה שנייה ברצף.

חקירת המשטרה הפדרלית וחשיפות צמד העיתונאים האמיצים מהוושינגטון פוסט, בוב וודוורד וקרל ברנסטין, לימדו שמדובר בפריצה פלילית למטרת הטמנת מיקרופונים, שבוצעה בהנחיית אנשי הסגל של הנשיא הרפובליקאי.

חקירת המשטרה הפדרלית וחשיפות צמד העיתונאים האמיצים מהוושינגטון פוסט, וודוורד וברנסטין, לימדו שמדובר בפריצה פלילית למטרת הטמנת מיקרופונים, שבוצעה בהנחיית אנשי סגל הנשיא הרפובליקאי

הדברים אפוא הגיעו עד לפתחו של נשיא ארצות הברית. בשלב מסוים, היה ברור שהוא נתן את ההנחיה. מדובר באדם קשוח מאוד, מוכשר ונכלולי מאוד, שאף כונה טריקי דיק.

בשנת 1974 הוא נאלץ להתפטר. הוא הוחלף בידי סגנו, שהפך להיות הנשיא למשך שנתיים. הנשיא ג'רלד פורד העניק חנינה לריצ'רד ניקסון בטרם בשלו נגדו ההליכים. פורד כיהן רק שנתיים ואז הפסיד בבחירות של 1976 למועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ימי קרטר.

בשנת 1976 עלה למסכים סרטו המצוין של אלן ג'יי פאקולה "כל אנשי הנשיא". הוא תיאר כיצד התעקשות שני העיתונאים הצעירים של הוושינגטון פוסט, בגיבוי העורך בן בראדלי, חשפה את הזוהמה והובילה להתפטרות הנשיא המושחת (וודוורד וברנסטין גולמו בידי דסטין הופמן ורוברט רדפורד המצוינים).

בניגוד למדינת ישראל, נערכות בארצות הברית בחירות ישירות ופרסונליות לתפקיד המנהיג. בחירות אישיות לנשיאות. שם לא מדובר בבחירות פרלמנטריות שמובילות לבניית רוב פרלמנטרי שממליץ על מועמד להרכבת ממשלה. שם האזרחים בוחרים ישירות. אבל גם טריקי דיק הנכלולי ידע שמוטב לו, ובעיקר מוטב למדינתו, שיפרוש מתפקידו.

לא, לא נרקמה שום קנוניה נגד נשיא חזק מהימין במטרה להפיל נשיא חזק מהימין ולא נטען שמדובר במסע ציד נגד נשיא חזק מהימין ואפילו לא נטען שגורמים בפרקליטות ובמשטרה חברו לגורמים בתקשורת כדי להפיל נשיא חזק מהימין ותתפלאו לשמוע אבל איש גם לא בא בטענות לשירות הביטחון הכללי בארצות הברית שהוא מנהל מסע ציד נגד נשיא חזק מהימין.

הדברים הגיעו עד לפתחו של נשיא ארה"ב. בשלב מסוים היה ברור שהוא נתן את ההנחיה. מדובר באדם קשוח, מוכשר ונכלולי מאוד, שאף כונה טריקי דיק. אבל גם טריקי דיק הנכלולי ידע שמוטב לו, ובעיקר למדינתו, שיפרוש

הנשיא התפטר בשל חשד פלילי חמור שהגיע לפתחו והוחלף בידי סגנו. זה הכל.

מדובר בפריצה אחת. לא מדובר במכלול עצום של עבירות פליליות. ניקסון לא עמד לדין בעקבות החנינה שהעניק לו פורד ולא הורשע מעולם. מדובר בחשד אחד לפריצה אחת. הוא לא ניסה לחולל הפיכה משטרית. הוא לא ניסה לכונן דיקטטורה מובהקת. הוא לא היה נאשם במשפט פלילי. הוא לא התעלם מכל אזהרות האופוזיציה, המפגינים נגדו והמודיעין הצבאי שלו בדבר סכנה ממשית למלחמה בעטיה של הפיכה משטרית מחלישה. הוא לא אחראי להפקרת אזרחיו לטבח חסר תקדים ולחטיפת מאות מהם בידי ארגון טרור. הוא אפילו לא אישר העברת עשרות מיליוני דולרים בחודש במזומן לאורך שנים לידי ראשי ארגון הטרור הזה.

כל הדברים הללו אינם נזקפים לזכותו של ניקסון. הוא היה נשיא כוחני ומושחת שאחראי לצד אחרים לשנים של שקיעה מוסרית בארצות הברית.

אבל כל הדברים הללו כן מראים שמצבנו דהיום במדינת ישראל מצוי בשפל של השפל.

חשוב לזכור: אלו היו שנים קשות ומורכבות בארצות הברית.

חקירת פרשת ווטרגייט והמשבר החוקתי העצום של 1972-1974 שהגיע בעקבותיה, התחוללו במקביל לשלבי סיום מלחמת וייטנאם, למלחמת יום הכיפורים במזרח התיכון, למשבר מחירי אנרגיה וליחסי דטאנט של הפשרה יחסית במלחמה הקרה מול ברית המועצות.

חקירה פלילית זו בפרשת ווטרגייט והמשבר החוקתי בעקבותיה, הגיעו גם לאחר שנות ה-60 האלימות שבהן נרצחו מנהיגים חשובים: הנשיא ג'ון פ. קנדי, ד"ר מרטין לותר קינג, מלקולם אקס והסנאטור רוברט קנדי, התחוללו מאבקים מרים למען הפסקת אפלייתם המזוויעה של האזרחים השחורים והתחוללה מלחמת בלהות בווייטנאם, נגדה הפגינו רבים.

(אז גם נוצרו סרטי הפרנויה המדהימים בקולנוע האמריקאי המהפכני והאדיר של שנות ה-70 בארצות הברית).

מדובר בחשד לפריצה אחת, לא במכלול עצום של עבירות פליליות. ניקסון היה נשיא כוחני ומושחת שאחראי לשנים של שקיעה מוסרית בארה"ב. אבל מצבנו דהיום במדינת ישראל מצוי בשפל של השפל

ובכל זאת: ניקסון בחר לחתוך ולהתפטר לאחר שנתיים של חקירה שהגיעה עד אליו. ובנימין נתניהו? אל תצחיקו. ארצות הברית הייתה במשבר עצום אבל במובנים רבים היא הייתה דמוקרטיה חוקתית. נתניהו, לעומת זאת, מכונן דיקטטורה.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.