נדל"ן, בורסה והשקעות הם כמעט ענף ספורט לאומי בישראל. עם שלושה עיתונים ואתרים ייעודיים שמסקרים את השווקים, רבים עוקבים בדריכות אחר "מה עשה הכסף שלנו היום" וכמה התעשרנו "על הנייר" מהדירה או מתיק ניירות הערך שבבעלותנו. אך בפועל, הנתונים מראים כי רק מעטים מצליחים לייצר הכנסה משמעותית, קבועה ומשלימה מעבודה באמצעות הנכסים שברשותם.

רק 11% ממשקי הבית – כ־300 אלף משפחות – רשמו הכנסות הוניות של 89 מיליארד שקל בממוצע לשנה בין 2013 ל־2021. כך עולה ממחקר שערך ד"ר עופר רז־דרור, סמנכ"ל ברשות המסים, שהתבסס על ניתוח מאגרי מידע דיגיטליים, במקום להסתמך על דיווחים התנדבותיים לסוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שהיה נהוג בעבר.

ההכנסות הללו נובעות ממכירת נדל"ן או נכסים אחרים, כמו גם מכספים שוטפים מדיבידנדים, דמי שכירות, תשואה מניירות ערך ופיקדונות. שנת 2017 בלטה במיוחד, כשבעלי הון רבים ניצלו מבצע לחלוקת דיבידנדים במס מופחת, שנועד לעודד משיכת רווחים כלואים. מהלך זה התבצע הן בחברות פעילות והן בחברות ארנק ששימשו לאחסון רווחים.

בשורה התחתונה, המיעוט שנהנה מהנכסים הגדיל את ההכנסות השנתיות מ־53 מיליארד שקל בשנה הראשונה שנבדקה ל־124 מיליארד שקל בזו האחרונה – צמיחה ריאלית של 8.5% למשק בית. לעומת זאת שאר הפרולטריון, שעיקר הכנסתו מעבודה, הגדיל אותה באותה תקופה רק ב־1.1%.

רווחי הנדל"ן קפצו פי חמישה

במילים אחרות, השנים האלה השתלמו יותר לבעלי ההכנסות ההוניות שצמחו בקצב גבוה יותר ביחס לאלה שחיים רק ממשכורת. עם זאת, גם בקרב בעלי ההון קיימים פערים משמעותיים: בקצה האחד נמצאים מי שמחזיקים דירה בפריפריה או נכסים שמניבים כמה אלפי שקלים בשנה, ובקצה השני – אלו שמכניסים מאות אלפים או מיליונים בשנה ומהווים את עיקר הקבוצה.

מגדלי זכוכית בשדרות רוטשילד בתל אביב (צילום: משה שי/פלאש90)

באופן מפתיע, בקרב כ־1,300 משקי בית בעלי הכנסות גבוהות של עד 100 מיליון שקל בשנה, מקור ההכנסה העיקרי אינו מכירה או השכרה של נדל"ן, אלא רווחי הון ממימוש נכסים אחרים וחלוקת רווחים.

נדל"ן מהווה מרכיב מרכזי בנכסי רוב הישראלים, ואלה שמכרו נהנו מהזינוק המהיר במחירים, שהוביל לעלייה של פי חמישה ברווחי ההון בתקופה שנבדקה. בשנת 2021 בלבד, כ־27 אלף משקי בית הרוויחו 25 מיליארד שקל ממכירת נדל"ן, לפני מס.

רווחי ההון ממכירות של נכסי נדל"ן קפצו בשנים האלה פי חמישה. בשנת 2021 היו כ־27 אלף משקי בית שהרוויחו 25 מיליארד שקל ממכירת נדל"ן, לפני מס

מועדון ה־1%

במחקר קודם של רז־דרור תחת הכותרת "ה־1%", הוא בדק את כלל ההכנסות של "המאיון העליון" ומצא שהן עומדות על כ־100 מיליארד שקלים בכל שנה.

למועדון האקסקלוסיבי משתייכים כ־25 אלף משקי בית שהכנסתם עמדה על 1.4 מיליון שקלים בשנה. 1% ממשקי הבית מקבל 15% מההכנסות של כלל המשפחות. בהשוואה בינלאומית זה חלק גבוה מאוד, ומערכת המיסוי הרגרסיבית מאפשרת את המצב הזה.

הגידול המהיר בהכנסות מהון מקבל זריקת עידוד מהמדינה שממסה את בעלי ההכנסות ההוניות באופן רגרסיבי. במובן הזה אנחנו דומים יותר לארה"ב מאשר לאירופה, אלא שכאן אין אפילו מס עיזבון.

מס זה אומנם גורם לבעלי הון לנסות להבריח אותו, ויש מי שמקשרים את התנועות הללו לטינה כלפי הגלובליזציה שהובילה בין היתר לברקזיט ולעליית דונלד טראמפ בכהונתו הראשונה. עם זאת, ברור כי מס עיזבון בשיעור מתון יכול היה לצמצם חלק מהפערים הכלכליים בישראל.

הנתונים החדשים על הכנסות בעלי ההון מגדילים באופן דרמטי את הערכת אי השוויון בישראל, מ־0.36 ל־0.4 במדד ג'יני, שבו אפס מייצג שוויון מוחלט ואחד מייצג אי שוויון מרבי

הנתונים החדשים על הכנסות בעלי ההון מגדילים באופן דרמטי את הערכת אי השוויון בישראל, מ־0.36 ל־0.4 במדד ג'יני, שבו אפס מייצג שוויון מוחלט ואחד מייצג אי שוויון מרבי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מבקרים בסניף קרפור בבית שמש לפני פתיחתו, 9 במאי 2023 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

אי השוויון האמיתי גדול יותר

המחקר הזה אמונם הגדיל את סך הנתונים של ההכנסות ההוניות אבל גם הוא מציג תמונה חסרה. "יש עשרות אחוזים מסך ההכנסה הלאומית שלא נראה אותם בנתוני רשות המיסים", אומר ד"ר יונתן ברמן.

לדבריו, יש לקחת בחשבון גם הכנסות מדירות שלא מדווחות בהיותן מתחת לסף המס. נוסף על כך, הוא מחשיב הכנסה הונית גם את מי שגרים בדירה בבעלותם וכביכול משלמים את שכר הדירה לעצמם. כמו כן, יש הרבה מאוד רווחים כלואים שבתקציב הנוכחי יש כוונה לעודד חלוקה שלהם.

"חסרות כאן הכנסות שלא רואים אותן ברשות המיסים. אם עושים תיקונים ולוקחים את זה בחשבון בדרך כלל הנטייה היא להפוך את ההתפלגות לעוד יותר לא שוויונית"

להערכתו, הוספת ההכנסות האלה לחישוב רק תגדיל את אי השוויון: "אפקטיבית, חסרה הכנסה שלא רואים אותה כאן. מן הסתם ההכנסה ההונית של הדיבידנדים מרוכזת במאיונים העליונים, ואם עושים את התיקונים ולוקחים את זה בחשבון בדרך כלל הנטייה היא להפוך את ההתפלגות לעוד יותר לא שוויונית".

השימוש בנתונים מנהליים על ידי רשות המיסים, שהפך לכלי מרכזי גם בדוח העוני ואי השוויון של הביטוח הלאומי, חושף תמונה קשה יותר מזו שהצטיירה עד כה. "כאשר בודקים את מדדי אי השוויון על סמך הנתונים בפועל, מתבררת תמונה קשה יותר ממה שידענו", אומר פרופסור מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית.

מקבץ נדבות, אילוסטרציה (צילום: Pierre Terdjman/Flash90)

לדבריו, בהשוואה בינלאומית, בעלי ההכנסות הגבוהות בישראל נמצאים בפער גדול יחסית, ללא תיקון משמעותי במערכת המיסוי. "חלקו של המאיון והאלפיון העליון בישראל הוא בין הגבוהים בעולם – מדובר בנתונים, לא בסקרים. אך ישראל היא בין המדינות שמבצעות את התיקון המינימלי ביותר.

"זה צירוף יוצא דופן: מצד אחד, המדינה בצמרת העולמית בחלקו של המאיון העליון בהכנסות, ומצד שני, שיעורי המס נמוכים יחסית למדינות אחרות, מה שמוביל לתיקון זניח".

"זה צירוף די מדהים שמצד אחד המדינה נמצאת בצמרת מבחינת החלק של המאיון העליון בהכנסה ומצד שני שיעורי המס יחסית נמוכים בהשוואה למדינות אחרות"

בתשובה לשאלה על תחזיותיו בנוגע לאי השוויון, אומר דהן: "אנחנו מושפעים מהמלחמה ומהקיטוב החברתי־פוליטי. העולם שבו אנו חיים נזיל, וקשה להעריך מה צפוי, בעיקר כי לא ברור איך המלחמה תסתיים. גם הקיטוב קשור בזה. אם ישראל תחליט, במישרין או בעקיפין, להישאר בממשל צבאי בעזה, נראה את הקיטוב והמלחמה מתמזגים – ולא יצמחו מזה דברים טובים".

נתניהו בנה את אליטת ההון

"תקופת המחקר זו תקופת [בנימין] נתניהו: הוא בורא את ישראל הראשונה", אומר ההיסטוריון הכלכלי דני גוטוויין. הוא לא מופתע מהנתונים וטוען שהם חלק מובנה מהמדיניות הכלכלית בשני העשורים האחרונים, שבהם גדלו ההכנסות מההון בצד אחד וקוצצו שירותים חברתיים בצד השני, כך שהפערים הלכו וגדלו.

התשואה המובטחת לחלק מקצבאות קרנות הפנסיה הוכפלה, אך תחזית התשואה בהן נשארה נמוכה מדי (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"הנתונים האלה מראים שאנחנו חיים בחברה פחות שוויונית מכפי שחשבנו, בניגוד לנטייה הקיימת בשנים האחרונות להגיד שאי השוויון התייצב או הצטמצם. כל הדבר הזה קורה תחת ראש הממשלה המכהן – וללא מס ירושה שהיה נותן משהו.

"יש תת־תקצוב של כ־150 מיליארד שקלים בהוצאה האזרחית ביחס למדינות המפותחות והאחוזון העליון מגדיל הכנסות. השירותים החברתיים נשחקים וההוצאה של כל משפחה גדלה בהתאם. התמונה שעולה משני הדוחות היא שהפער המעמדי הולך ומחריף".

הוא טוען שלמרות המחאות נגד נתניהו, שמונעות בכספים שהגיעו בחלקם הגדול מבעלי ההכנסות ההוניות, הרי שמבחינה כלכלית אין להם בעיה עם מדיניותו. לכן לא מפתיע שהמחאות נגד המהפכה המשפטית לא לוו בעיסוק בכלכלה וחברה.

"אני תומך במחאה אבל היא לא תנצח בלי תמיכה משכבות שתומכות בנתניהו. הוא מציע להם מנגנוני פיצוי מגזריים שמסייעים להתגבר על הפער בהוצאה האזרחית.

"תחת שלטון נתניהו מתעצם האחוזון העליון. האליטה מתקשה לתקוף את הסדר הכלכלי ומעקרת את עצמה בזמן שקבוצות אחרות מפוצות. זה הדד לוק שבתוכו אנחנו נעים"

"תחת שלטונו מתעצם האחוזון העליון שבנוי על הכנסות הוניות. האליטה נבנתה בשנים האלה ומתקשה לתקוף את הסדר הכלכלי־חברתי ולכן מעקרת את עצמן לדעת וקבוצות אחרות מקבלות פיצוי. זה הדד לוק שבתוכו אנחנו נעים".