ההליך המתקיים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), שבמסגרתו התבקש בית הדין לדון בהוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הולך ומסתבך.

שורת התפתחויות – משפטיות ופוליטיות – מטילות צל על התקדמות ההליך ומציבות את בית הדין הפלילי בנקודת מבחן באשר ליכולתו להמשיך ולקיים את הנורמות המשפטיות שהביאו להקמתו מלכתחילה, לפני כרבע מאה.

ההתפתחות האחרונה, כתוצאה מתוצאות הבחירות בארה"ב והשליטה המוחלטת של המפלגה הרפובליקאית על שני בתי הקונגרס ובבית הלבן, עניינה בדבריו של מנהיג הרוב החדש בסנאט ג'ון ת'ון, שהודיע אתמול (שלישי) על כוונתו לקדם חקיקת סנקציות נגד בית הדין, אם זה לא ייסוג מכוונתו לדון בהוצאת צווי המעצר. "נסייע לממשל טראמפ לסייע לישראל ולקדם את השלום", הודיע ת'ון.

מנהיג הרוב החדש בסנאט ג'ון ת'ון הודיע אתמול על כוונתו לקדם חקיקת סנקציות נגד בית הדין, אם זה לא ייסוג מכוונתו לדון בהוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט

בשבוע שעבר פנתה ישראל לבית הדין הפלילי בבקשה רשמית שהשופטת החדשה שמונתה להרכב הקדם משפט הדן בתיק הישראלי–פלסטיני, בטי הולר מסלובניה, תמסור פרטים באשר לעבודתה במשרדו של התובע הראשי בבית הדין, שם עבדה כתובעת בכירה עד למינויה כשופטת בדצמבר האחרון. זאת, לטענת ישראל, בשביל להסיר חשש שהשופטת נגועה במשוא פנים נגד ישראל.

הולר עבדה במשרד התובע הראשי, תחת תובעים קודמים ותחת התובע הנוכחי כרים קאן, במשך שמונה שנים. היא שימשה ראש צוות תביעה בחקירה שנוהלה ביחס לפיליפינים, אך במחלקה למשפט בינלאומי במשרד המשפטים בישראל חוששים שהסוגיות שבהן עסקה עשויות להשפיע על שיקול דעתה ביחס לבקשה הישראלית, שמונחת כעת בפני מותב הקדם משפט הדן בבקשת התובע להוצאת צווי מעצר, בדבר היקף סמכותו של בית הדין.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, אפריל 2024 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

מותב הקדם משפט כבר ספג זעזועים עוד לפני השלב הנוכחי: בחודש מאי השנה הגיש התובע קאן את בקשתו לצווי מעצר. אך כחודש ימים לפני כן, פסלה עצמה השופטת מריה פלורס ליירה מהשתתפות בהרכב, בשל חשש לניגוד עניינים. זאת מאחר שבן הזוג של השופטת נושא בתפקיד בכיר בממשלת מקסיקו, ומקסיקו הייתה בין המדינות שפנו אל קאן בינואר 2024 כדי שישקול להוציא את צווי המעצר נגד הבכירים הישראלים.

בחודש שעבר ידע הרכב השופטים זעזוע נוסף, כאשר השופטת יוליה מוטוק מרומניה פסלה עצמה מהשתתפות בהרכב בנימוק של בעיות רפואיות. בישראל הביעו תמיהה כיצד בעיות אלו הובילו לבקשתה להחלפתה בהרכב הדן בתיק הישראלי, בעוד היא ממשיכה לדון בתיקים אחרים בבית הדין. את מקומה של מוטוק תפסה השופטת בטי הולר, שישראל מעלה כעת ספקות בניטרליות שלה.

העובדה שמאז שהגיש קאן את בקשתו לצווי מעצר, שלושת ראשי חמאס שנגדם התבקשו צווים – יחיא סנוואר, מוחמד דף ואסמאעיל הנייה – נהרגו בידי ישראל, הפכה את ההליך לממוקד נגד הבכירים הישראלים

בינתיים גם התובע קאן עצמו הסתבך בפרשה שבה הוא נחקר על הטרדות מיניות כלפי עובדת זוטרה במשרד התביעה, וחקירתה של פרשה זו הופקדה בידי גוף חיצוני לבית הדין הבינלאומי, כדי להבטיח חקירה עצמאית.

העובדה שמאז שהגיש קאן את בקשתו לצווי מעצר, שלושת ראשי חמאס שנגדם התבקשו צווים – יחיא סנוואר, מוחמד דף ואסמאעיל הנייה – נהרגו בידי ישראל, הפכה את ההליך לממוקד נגד הבכירים הישראלים, וחידדה עוד יותר את הביקורת הבינלאומית כלפי המהלך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בבור בקריה במהלך התקיפה באיראן, 26 באוקטובר 2024 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

הקשיים האישיים והמקצועיים של התובע קאן, החילופים התכופים בהרכב השופטים, העובדה שבשלב הנוכחי נותרה רק בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ישראלים, השאלות המשפטיות סביב סמכות בית הדין לדון בתיק ובשאלה אם ניתנה לישראל הזדמנות נאותה להפעיל את מערכת המשפט שלה, לצד האיום המוחשי מצד ארה"ב – שהחריף עם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ – מעוררים ספקות כבדים באשר ליכולת בית הדין להמשיך ולקדם את התיק.

כל זה לא אומר כמובן שישראל יכולה לראות עצמה משוחררת מהכללים המחייבים של המשפט הבינלאומי, גם אם יכולתו האפקטיבית של בית הדין הפלילי לקדם בשלב הנוכחי את התיק מוטלת בספק.

כמובן שמתעורר חשש שממשלת ישראל תפרש את הנסיבות הנוכחיות, המקשות על ביה"ד להתקדם, כמעין כרטיס פתוח לקדם מהלכים שאינם תואמים את דיני הכיבוש והלחימה

עם זאת, כמובן שמתעורר חשש שממשלת ישראל תפרש את הנסיבות הנוכחיות, המקשות על בית הדין הפלילי להתקדם, כמעין כרטיס פתוח לקדם מהלכים שאינם תואמים את דיני הכיבוש והלחימה.

בבג"ץ מתנהל כידוע זה חודשים אחדים דיון בעתירת ארגוני זכויות אדם ישראלים הדורשים לוודא כי האוכלוסייה הפלסטינית בעזה מקבלת את מלוא הסיוע ההומניטרי המתחייב בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי.

משאיות סיוע בצד הפלסטיני של מעבר רפיח. 2 בנובמבר 2023 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

השופטים החליטו בימים האחרונים להשאיר את העתירה הזו תלויה ועומדת, על אף בקשתם של העותרים לקבל פסק דין, זאת מתוך כוונה להמשיך ולפקח על האופן שבו הממשלה והצבא מממשים את חובתם לספק סיוע הומניטרי ותנאי מחיה בסיסיים לאוכלוסייה העזתית.

הארגונים העותרים טוענים כי משעה שכוחות צה"ל השלימו את כיבוש הרצועה, הרי שישראל היא כוח כובש בעזה – והדבר משפיע כמובן על היקפן של החובות המוטלות עליה. אולם בהודעה שהגישה הפרקליטות לבית המשפט בשבוע שעבר נטען כי ישראל אינה מקיימת "שליטה אפקטיבית" ברצועה, ולכן חלים דיני העימות המזוין (דיני המלחמה) ולא דיני התפיסה הלוחמתית (דיני הכיבוש).

ישראל מודה למעשה כי ביום שבו יושג הניצחון המוחלט – חמאס ימוגר וצה"ל ישלוט ברצועה – תוטל על ישראל מלוא האחריות לאוכלוסייה הפלסטינית ברצועה, וישראל תהיה כוח כובש של ממש

"צה"ל עדיין נלחם במחבלים רבים ואין ביכולתה של המדינה למלא פונקציות שלטוניות בשטח, חלף הרשויות המקומיות", נכתב בהודעה הממשלה לבג"ץ. "על אף הפגיעה המשמעותית בחמאס, הארגון טרם איבד את יכולותיו הצבאיות והשלטוניות במלואן, וממשיך לתפקד ולהפעיל סמכויות שלטוניות בשטח".

מכלל לאו אתה שומע גם הן. ישראל מודה למעשה כי ביום שבו יושג הניצחון המוחלט – חמאס ימוגר וצה"ל ישלוט ברצועה – תוטל על ישראל מלוא האחריות לאוכלוסייה הפלסטינית ברצועה, וישראל תהיה כוח כובש של ממש, בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי.