ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אמרו לזמן ישראל כי הרשות העבירה לפני כשבועיים למשרד האוצר המלצה להגבלת מחירי הטיסות בזמן המלחמה.
ברשות מציינים כי ההמלצה לפיקוח נמצאת ברשימת מוצרים ושירותים שהועברה למשרד האוצר. הרשימה כוללת גם מוצרים נוספים כמו מים מינרלים, גנרטורים ניידים, סוללות ועוד, ומטרתה להגביל את מחירי המוצרים והשירותים הללו במהלך תקופת המלחמה, במסגרת תיקון חדש לחוק הגנת הצרכן.
אולם, עד כה משרד האוצר התעלם מהמלצת הרשות. מהאוצר נמסר בתגובה: "נושא הגבלת מחירי הטיסות לא מוכר לנו".
דיונים, הצהרות, חקיקה, מחקרים, אך המחירים בשמיים
חברת התעופה "אל על" דיווחה השבוע לבורסה לניירות ערך בתל אביב על רווח נקי של כ־187 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. מדובר בשיא ברווחי החברה ובזינוק של כ־258% לעומת רווחיה ברבעון המקביל אשתקד.
החברה רשמה רווח שיא של כ־147 מיליון דולר גם ברבעון השני של השנה. הסיבה לרווחי העתק היא העובדה שמרבית חברות התעופה בעולם הפסיקו לטוס לישראל בשל המלחמה.
נכון ליום שבת, אין לישראל וממנה טיסות של אייר אירופה, אזרבייג'ן איירליינס, טראנסאוויה, לוט, לופטהנזה וחברות הבת שלה (כמו סוויסאייר), באלטיק, בולגריה אייר, אייר פראנס, ITA, ויז אייר, אג'יאן, איבריה, בריטיש איירווייז, ריינאייר, איזיג'ט, יונייטד, דלתא, וולינג, אייר אינדיה, וירג'ין אטלנטיק, אייר קנדה, קתאי, אמירטס, אמריקן איירלינס, KLM ועוד.
"אל על" דיווחה על רווח נקי של כ־187 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. מדובר בשיא ברווחי החברה ובזינוק של כ־258% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ברבעון נרשמה בטיסות "אל על" תפוסה חריגה של כ־93%
החברות המעטות שכן פועלות בארץ הן הישראליות – אל על, ארקיע וישראייר, ומעט זרות, ביניהן בלו בירד, אתיופיאן איירליינס, TUS, סייפרוס, איתיחאד, פליי דובאי, אייר סיישל, האינאן איירליינס, סמארטווינגס וטארום.
מרבית החברות הזרות מחדשות ומבטלות טיסות בהתאם למצב, והנוסעים יודעים שהם יכולים לסמוך רק על המקומיות – ורוכשים כרטיסים בהתאם. התוצאה היא שברבעון השלישי נרשמה בטיסות "אל על" תפוסה גבוהה באופן חריג של כ־93%.
בשל הביקוש, "אל על" העלתה את מחירי טיסותיה, שלא היו זולים גם לפני המלחמה. כרטיס לטיסת "אל על" לניו יורק במחלקת תיירים בינואר, למשל, עולה כרגע יותר מאלף דולר. כרטיס לברלין בחנוכה עולה 570 דולר לפחות, ולפריז – כ־650 לפחות. כרטיסים לאירופה בינואר עולים לכל הפחות 200 דולר לכל כיוון.
המחירים המופקעים עוררו זעם ברשתות החברתיות וכתבות נזעמות בתקשורת. שרת התחבורה מירי רגב ושר הכלכלה ניר ברקת פיזרו הצהרות לוחמניות וזימנו את ראשי חברות התעופה המקומיות לפגישות מתוקשרות שבהן ביקשו מהם לבלום את ההתייקרות. ואילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התעלם.
"אל על" העלתה את מחירי טיסותיה, שלא היו זולים גם לפני המלחמה. המחירים עוררו זעם ברשתות החברתיות ובתקשורת. כדי לרכך אותו, "אל על" חילקה כרטיסים בחינם לחיילים והנהיגה מחיר קבוע לארבעה יעדים
כדי לרכך את הזעם, "אל על" חילקה במסגרת מבצעים שונים כרטיסים בחינם ובהנחות גדולות לחיילים במילואים ארוכים, והנהיגה באוגוסט מחיר קבוע לארבעה יעדים נפוצים: ליוון וקפריסין ב־300 דולר לכרטיס, ולאוסטריה ואיחוד האמירויות ב־350 דולר.
המצב החוקי ששרר עד השנה לא אפשר להגביל מחירי טיסות. החוק לא אפשר להטיל פיקוח גם על מחירי מוצרים נוספים, חלקם חיוניים, שזינקו במלחמה, כמו סוללות ומים מינרלים. יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת דוד ביטן, וח"כים נוספים ממפלגות שונות בקואליציה ובאופוזיציה, יזמו תיקון לחוק הגנת הצרכן המאפשר הטלת פיקוח זמני בהליך מהיר בזמן מלחמה. החוק אושר בכנסת באוגוסט.
התיקון לחוק (תיקון 70) קובע:
"בזמן הכרזת מצב חירום – במגפות, מלחמות ואירועים שמוגדרים כ'מצב מיוחד', אם שר הכלכלה שוכנע כי יש חשש ממשי שעסקים מנצלים את המצב להעלות מחירי טובין ושירותים חיוניים, הוא רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז על מצב של 'השפעה בלתי הוגנת'.
"בזמן ההכרזה, הממונה על הגנת הצרכן והממונה על התקציבים במשרד האוצר, יהיו מוסמכים לקבוע רשימת טובין ושירותים חיוניים, שתפורסם ברשומות, ולעדכן אותה. עוסק יציע, יציג וימכור לצרכן שירות או טובין שנמצאים ברשימה, במחיר שאינו עולה באופן ניכר על מחירו הממוצע בשלושת החודשים שקדמו להכרזת מצב החירום".
אלא שעד כה, אישור החוק לא הביא לפיקוח על המחירים. עד נובמבר גם לא נעשו צעדים מעשיים כלשהם בעניין. רק בתחילת חודש זה הודיעה הרשות להגנת הצרכן כי הגישה לאוצר את רשימת המוצרים והשירותים המוצעים לפיקוח, שברשות אומרים כי היא כוללת טיסות.
בדיון שנערך בוועדת הכלכלה לפני כשבועיים, הודיעה מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה ברשות להגנת הצרכן אילנה מזרחי, על העברת הרשימה לאוצר (מבלי לפרט מה היא כוללת), וציינה: "טרם הושגה הסכמה עם האוצר על הרשימה. המנגנון בחוק (להטלת פיקוח מחירים במלחמה, ת"ג) מורכב, וצריך התייעצות בין שרי הכלכלה והאוצר. בשבוע הבא תהיה ישיבה עם האוצר על הרשימה".
הכלכלנית הראשית של הרשות דליה שיליאן ציינה בדיון: "לרשות אין משאבים לנתח נתונים. למשל, לבדוק מה קרה למחירי הטיסות". רפרנט כלכלה באגף התקציבים באוצר עמית גולדמן, אמר: "הצעת החוק אושרה לא מזמן ויש עבודה שמתבצעת. אנחנו לא מושכים זמן, אנחנו דנים אם יש פגיעה בתחרות".
ביטן וח"כים נוספים הגיבו בחוסר סבלנות לדברי הפקידים. ביטן שאל: "אז מה סגרנו, יש או אין מלחמה? העברנו חוק, אבל לא משתמשים בו. מתי יהיו תוצאות? בעוד ארבע שנים? החברות עושות מה שהן רוצות כי הן יודעות שאין בעל בית שיעצור אותן.
"שר הכלכלה חבר שלי, אבל עד כאן, שיכריז 'שימוש לרעה' וחסל – ושיממן לכם את המחקרים שצריך. אם זה לא מעניין אותו, שלא ידבר בכל מקום על יוקר המחיה".
ביטן: "העברנו חוק, אבל לא משתמשים בו. מתי יהיו תוצאות? בעוד ארבע שנים? החברות עושות מה שהן רוצות כי הן יודעות שאין בעל בית שיעצור אותן. אם לא יהיו צעדים לפי החוק, הצעד הבא שלנו יהיה הקפאת מחירים"
ביטן הזכיר כי הוא דרש הקפאה כוללת של מחירי מוצרים שזינקו במלחמה, אבל הממשלה התנגדה, והזהיר: "אם לא יהיו צעדים לפי החוק שהעברנו, אני אפרסם הודעה שבה אאשים את שרי האוצר והכלכלה בעליית המחירים, והצעד הבא שלנו (בכנסת, ת"ג) יהיה הקפאת מחירים. אני מצפה מהשרים והפקידות שידאגו לציבור ולא לחברות, ומזכיר לאוצר שיהיו השלכות להתנהלות שלהם".
כרגע ביטן נשמע מפויס יותר. ביטן אמר לזמן ישראל: "אני מעריך כי בשבוע הבא תהיה הכרזה על רשימת מוצרים ושירותים שנעשה בהם 'שימוש לרעה' וניתן יהיה לפקח עליהם".
כולל טיסות?
"אני לא יודע. אם נצליח להעביר את החוק שהולך לקראת החברות הזרות, והחוק יצליח להחזיר אותן לכאן, לא נכניס טיסות לפיקוח. באוצר מתנגדים לפיקוח על טיסות, ורוצים שנפעל לפי חוקי השוק".
"אם נצליח להעביר את החוק שהולך לקראת החברות הזרות, והחוק יצליח להחזיר אותן, לא נכניס טיסות לפיקוח. באוצר מתנגדים לכך, הם טוענים שפיקוח עלול להביא לביטול טיסות"
חוקי השוק הופכים בזמן מלחמה את "אל על" למונופול שמפקיע מחירים.
"בדיוק! על איזה שוק הם מדברים? אבל הם טוענים שפיקוח עלול להביא לביטול טיסות ולהחמיר את המצב. גם במשרד הכלכלה וברשות התחרות והגנת הצרכן אומרים אזהרות כאלה. זה מקומם, אבל לא מופרך".
מצד שני, ההצעה להקלה על החברות הזרות, אם תעבור ואם בכלל תחזיר אותן לישראל, תאפשר להן להתנער מחלק מהפיצוי שהן חייבות ללקוחות.
"גם נכון".
אז אין פתרון?
"אני מקווה שיש, ומנסה להיות חכם ולא צודק. אבל אם כולם ימשיכו לגרור רגליים, נקפיא את המחירים וזהו".
הצעת החוק שביטן מתייחס אליה היא הצעה ממשלתית שנועדה לתת הקלות לחברות תעופה זרות כדי לעודד אותן לחזור לפעול בישראל. לפי ההצעה, החברות יקבלו פטור מפיצוי ללקוחות שטיסתם בוטלה בתחילת המלחמה, או בנסיבות שהחברות ניסו למנוע, והקלות בגובה הפיצוי במקרים שאין ביטול. בין היתר, החברות לא יצטרכו לממן את רוב שהייתם של הנוסעים התקועים בחו"ל.
במקביל לחקיקה וליוזמות להגבלת המחירים, רשות התחרות פתחה באפריל בבדיקה של מחירי הטיסות. אם הרשות תגלה ש"אל על" מנצלת את המצב להפקעת מחירים, היא עשויה להכריז על "מחיר מופרז" ולקנוס אותה, כפי שקנסה בעבר את חברת התרופות "לידיאנט". אך מדובר בבדיקה ארוכה שאורכת זמן, וממילא הכרזה על המחיר כ"מופרז" לא תביא להטלת פיקוח.
במקביל לחקיקה וליוזמות להגבלת המחירים, רשות התחרות פתחה באפריל בבדיקת מחירי הטיסות. אם הרשות תגלה ש"אל על" מנצלת את המצב היא עשויה לקנוס אותה. אבל ההכרזה לא תביא להטלת פיקוח
ברשות התחרות מסבירים: "אנו מבצעים בדיקה אינטנסיבית למחירי הטיסות במלחמה. נדרשת בדיקה רצינית; לא בכדי. עד לאחרונה בישראל לא נעשתה אכיפה בשל 'מחיר מופרז' והיא נדירה מאוד גם בעולם. הממונה על התחרות אכפה לראשונה את הסעיף רק ביחס לתרופה מצילת חיים. ההליך אינו נותן פתרון מיידי, אלא מהווה כלי הרתעתי עתידי – ואינו מייצר פיקוח על המחיר".
המדינה הצילה, "אל על" ניצלה
"אל על" הופרטה ב־2003 במסגרת הרפורמות שהוביל שר האוצר דאז בנימין נתניהו. החברה הונפקה בשלמותה בבורסה, בניגוד לחברות ממשלתיות אחרות שנמכרו ישירות לבעלי הון. אחרי ההנפקה, מניות השליטה בחברה נרכשו בידי האחים בורוביץ', שהיו בעלי "ארקיע". רשות התחרות חייבה אותם להיפטר מארקיע, והיא נמכרה לאחים נקש. מאז נמכרה "אל על" לטייקון אלי רוזנברג.
בממשלה בראשות אריאל שרון היו מודעים לצורך לשמור על "אל על" כחברה לאומית בשליטה ישראלית שתסייע למדינה במצבי חירום. המדינה שמרה לעצמה "מניית זהב" בחברה. חוזה ההפרטה חייב את החברה להמשיך להעסיק מנהלים וטייסים ישראלים, אסר עליה למכור מניות לגורמים עוינים ולמכור את השליטה בחברה לידי זרים.
החוזה גם חייב את החברה לאפשר למדינה להשתמש בצי מטוסי "אל על" בשעת חירום "או לצרכי ביטחון המדינה, כפי שיקבעו על ידי שר הביטחון, ולהבטיח אינטרס זה בדרך של קיום קיבולת הטסה מינימלית"
החוזה גם חייב את החברה לאפשר למדינה להשתמש בצי מטוסי "אל על" בשעת חירום "או לצרכי ביטחון המדינה, כפי שיקבעו על ידי שר הביטחון, ולהבטיח אינטרס זה בדרך של קיום קיבולת הטסה מינימלית של נוסעים ומטען בחברה".
המדינה אכן דאגה לשמור על קיומה של "אל על". במהלך מגפת הקורונה, ששיתקה את התיירות והתעופה: "אל על" קיבלה סיוע ממשלתי של 314 מיליון דולר, חלקו ברכישת מניות שהמדינה מכרה אחר כך, וחלקו בהלוואות בתנאים נוחים שהוחזרו במלואן.
באוקטובר שעבר, עם פרוץ המלחמה והשבתת הטיסות הזרות, כשרבבות ישראלים ניסו לחזור לישראל כדי להתגייס למילואים, "אל על" הפעילה רכבת אווירית של טיסות לארץ, אבל לא בשבתות. בחברה הסבירו: "המדינה לא הפעילה את מניית הזהב", אבל במקביל עתרה לבג"ץ נגד הפעלתה.
באווירת הזעם הציבורי על החברה, יש מי שדורשים מהממשלה להשתמש ב"מניית הזהב" כדי להגביל מחירים. אחרים דורשים מרשות התחרות להכריז על "אל על" כמונופול. אבל מבדיקת העובדות עולה כי שני המהלכים הללו לא יאפשרו להגביל את מחירי הטיסות ולמעשה, אין בהם כרגע צורך קונקרטי.
בין אנשי מקצוע במשרדי ממשלה שונים שוררת הסכמה כי הדרך המהירה לעצור את העושק היא להטיל פיקוח מחירים; אבל גם כי הפיקוח עלול לדחוף חברות להשבית קווי טיסה ולהביא למצב שבו יהיה קשה לטוס בכלל
גורמים ברשות התחרות מסבירים כי הכרזה על חברה כמונופול היא אקט פורמלי מורכב. לדבריהם, הכרזה כזאת כלל אינה נדרשת כדי לטפל בניצול לרעה של המצב הביטחוני מצד חברה כמו "אל על", שהמלחמה הפכה אותה למונופול זמני בפועל בשוק הטיסות – וניתן לטפל בה בכלים החוקיים הקיימים.
בין אנשי מקצוע במשרדי ממשלה שונים שאיתם שוחחנו על הנושא שוררת הסכמה כי הדרך המהירה ביותר לעצור את עושק מחירי הטיסות היא פשוט להטיל עליהם פיקוח, וכי התיקון לחוק שעבר מאפשר זאת. אבל אנשי המקצוע מסכימים גם כי הפיקוח עלול לדחוף את החברות הישראליות להשבית בהדרגה קווי טיסה ולהביא למצב שבו יהיה קשה לטוס לישראל וממנה בכלל.
כחלופה לכך, הם מציעים להטיל על "אל על" מס מיוחד. כלומר, לכפות עליה לשתף את המדינה ברווחי העתק שלה, או להורות לה להשתמש בכסף לסייע למפונים, חיילים ונפגעי הטבח והמלחמה, בדומה להסדר שנכפה על הבנקים. לפי פרסומים שונים, הרעיון נידון בדרג המקצועי, אך לא הפך ליוזמה קונקרטית.
לדברי בכיר לשעבר ברשות התחרות: "זה לגיטימי להטיל פיקוח כזה או אחר במצב חירום. הבעיה שאם 'אל על' תלך עם הבריונות עד הסוף, היא עלולה להגיב לפיקוח בביטול טיסות. פתאום הטייס הזה במילואים, הטייס ההוא חולה, והמטוס הזה חסר. בתרחיש כזה, הפיקוח יגרום יותר נזק מתועלת, כי עדיף שהטיסה תהיה יקרה מאשר שלא תהיה. זאת הבעיה העקרונית והקבועה בפיקוח מחירים.
"פתאום הטייס הזה יהיה במילואים וההוא חולה, והפיקוח יגרום יותר נזק מתועלת, כי עדיף שהטיסה תהיה יקרה מאשר שלא תהיה. זאת הבעיה בפיקוח מחירים. אפשרות אחרת היא להטיל על 'אל על' מיסים מיוחדים"
"אפשר להגביל מחירים באופן סלקטיבי: ליצור קטגוריות של טיסות שיוגדרו 'חיוניות' ומחיריהן יוגבלו, באופן שיסייע למי שחייב לטוס, ויאפשר ל'אל על' להמשיך לעשוק את מי שטסים להנאתם. זה מאוד לא אידיאלי, יהיו מאבקים בלי סוף על מקום ברשימה וכאלה שייפלו בין הכיסאות, אבל אולי זה הרע במיעוטו.
"אפשרות אחרת, שיש עליה דיבורים, היא להטיל על 'על אל' מיסים מיוחדים. כש'אל על' הייתה בצרה, בקורונה, המדינה נחלצה להגנתה, אולי הגיעה תורה לעזור למדינה בצרתה? בדיוק כמו שמחייבים את הבנקים להיכנס מתחת לאלונקה ולחלק קצת מרווחי העתק שלהם".
המדינה שמרה על "אל על" מתוך הבנה שחברות זרות עלולות להיעלם בעת מלחמה. האם נושא הפקעת המחירים לא נלקח בחשבון?
"מיד אחרי ש'אל על' הופרטה, נעשה מהלך דרמטי של מעבר ל'שמים פתוחים', ונכנסו המון חברות זרות לשוק התעופה הישראלי.
"רשות התחרות הכריזה על 'אל על' כמונופול בלא מעט קווים ספציפיים, בעיקר למזרח אסיה. המדינה התקשרה בהסכם עם האיחוד האירופי שהכניס חברות אירופיות לארץ. השמים נפתחו ביג טיים, 'אל על' נחלשה ומחירי הטיסות ירדו.
"לא ידוע לי שמישהו הכין תוכנית למנוע עושק מחירי טיסות. בתוכניות חירום אתה חושב על הצרכים החיוניים ביותר: מים, אוכל, חשמל, נשק. אנשים מתייחסים לטיסות כמותרות, אבל בטווח ארוך יותר מכמה ימים, הן שירות חיוני"
"אבל לא ידוע לי שמישהו הכין תוכנית למנוע עושק במחירי טיסות בזמן חירום. כשאתה מכין תוכניות חירום, אתה חושב על הצרכים החיוניים ביותר – מים, אוכל, חשמל, נשק, לא על טיסות. אנשים מתייחסים לטיסות כאילו זה מותרות, וברור שאפשר להסתדר כמה ימים בלעדיהן, אבל בטווח הארוך הן שירות חיוני.
"ההייטק הישראלי שמקיים את כל הכלכלה הישראלית תלוי לגמרי בפגישות בחו"ל – ויש נסיעות חיוניות נוספות לעסקים, לימודים, ביקור קרובים, טיפולים רפואיים, עלייה לארץ ועוד".
ייתכן שאיש לא העלה על דעתו שישראל, שתמיד פעלה כדי שמצבי חירום יהיו קצרים, תקלע את עצמה למצב חירום של יותר משנה שיהפוך לשגרה?
"נראה לי שאתה צודק, לא חשבו על תרחיש כזה – ובדיעבד היה צריך. אבל כיום, שרי האוצר, הכלכלה, התחבורה והדרג המקצועי, צריכים לנהל עם 'אל על' דיון רציני ולהבהיר לה שחלאס עם זה.
"'אל על' תלויה בממשלה, היא צריכה להפסיק להשתין על הציבור מהמקפצה, ויש לממשלה מספיק כלים להביא לכך".
מ"אל על" וממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה. ממשרד הכלכלה נמסר כי הנושא נמצא באחריות האוצר והרשות להגנת הצרכן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם