ישראל חוותה מפלה משפטית ודיפלומטית קשה כאשר בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין הפשעים המיוחסים להם במלחמה בעזה: פשעי מלחמה, בדגש על הרעבת האוכלוסייה האזרחית בעזה ותקיפה מכוונת של אזרחים; וכן פשעים נגד האנושות של רצח ורדיפה.

בשבועות הקרובים יתנהל דיון ציבורי על משמעותם של צווי המעצר עבור נתניהו וגלנט עצמם, עבור צה"ל ועבור כלל אזרחי ישראל. בדיון זה יש עובדה קריטית שעלינו לזכור: בית הדין מאשים שני מנהיגים בביצוע פשעים חמורים – אך פשעים אלה בוצעו בתמיכה מלאה של הציבור היהודי בישראל.

מראשית המלחמה, הציבור לא רק מגלה אדישות למתחולל בעזה, אלא תופס את פעולות צה"ל כלגיטימיות ומעניק להן גיבוי רחב. עבור הציבור, הלחימה הישראלית בעזה עולה בקנה אחד עם ערכי המוסר – ההפך הגמור מהפשעים החמורים שמזהה בית הדין ועימו רבים בעולם.

מראשית המלחמה, הציבור לא רק מגלה אדישות למתחולל בעזה, אלא תופס את פעולות צה"ל כלגיטימיות ומעניק להן גיבוי רחב. עבור הציבור, הלחימה הישראלית בעזה עולה בקנה אחד עם ערכי המוסר

תפיסות אלה של הציבור משתקפות בסקרים שאותם ערך המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן לאורך המלחמה. כבר בראשית המלחמה, אוקטובר-נובמבר 2023, מצאנו זלזול של הציבור היהודי בדיני המלחמה של המשפט הבינלאומי: מערכת הכללים שתכליתה לצמצמם את הסבל והנזק שגורמות מלחמות. רק 23% מהאזרחים היהודים סברו אז כי ישראל צריכה לכבד את דיני המלחמה בעת הלחימה בחמאס (לעומת 89% בקרב הערבים).

בנוסף, ביקשנו ממשתתפי הסקרים להעריך את מידת הלגיטימציה של הצעדים הבאים: חסימת אספקה של מים ומזון לרצועת עזה, מניעת אספקה של תרופות, ניתוק אספקה של חשמל ודלק לרצועה, וכן הפצצת שכונות מגורים ובתי חולים בהם מסתתרים כוחות חמאס. כל אלה, לפי בית הדין הבינלאומי, הם פשעי מלחמה. אולם, על פי ממצאינו, כל האמצעים הללו נתפסים כלגיטימיים בעיני הציבור היהודי בישראל.   

אך התמיכה הציבורית במעשים המוגדרים כפשעים לא הוגבלה רק לראשית המלחמה, בעת שהישראלים נמצאו תחת הרושם המזעזע של ה-7 באוקטובר. עמדות דומות מצאנו גם בסקר בחודש ספטמבר, בהתקרב יום השנה לפרוץ המלחמה.

סקר זה העלה כי הציבור היהודי בישראל דוחה את הדרישה הבסיסית ביותר של דיני המלחמה: צמצום הפגיעה באזרחים, גם אם הדבר יקשה על הלחימה. רק 12% מהציבור היהודי סבורים כי יש לדרוש זאת מצה"ל. למעשה, רוב מכריע של הציבור היהודי – 88% – סבור שצה"ל ממילא פועל כך ועושה מאמצים לצמצם את הפגיעה באזרחים שאינם מעורבים בלחימה.

באופן רחב יותר, 86% מהציבור היהודי סבורים כי ישראל פועלת באופן מוסרי במלחמה בעזה: ניגוד מוחלט לתמונה הקשה שמצייר בית הדין הבינלאומי.

הציבור היהודי בישראל דוחה את הדרישה הבסיסית ביותר של דיני המלחמה: צמצום הפגיעה באזרחים, גם אם הדבר יקשה על הלחימה. רק 12% מהציבור היהודי סבורים כי יש לדרוש זאת מצה"ל

את תמיכת הציבור הישראלי במעשים הנתפסים בעולם כפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ניתן להבין כתוצאה של מספר גורמים:

• המחשבה שהפעלת אמצעים כה קשים היא הכרחית להבסת חמאס, חרף מחיריה הכבדים;
• רגשות נקם לאחר ה-7 באוקטובר;
• תפיסת הפלסטינים כולם כאויב חסר זכויות;
• וכן הזלזול המתמשך – לאורך עשורים – בכללי המשפט הבינלאומי, הנתפסים כמנותקים מצורכי הביטחון של ישראל וכמופעלים באופן לא הוגן נגדה.

ומהן המשמעויות של התמיכה הציבורית הרחבה למעשים הקשים בהם נאשמים נתניהו וגלנט? המשמעות המיידית היא שישראל תתקשה מאוד לפעול נגד צווי המעצר.

עקרונית, ישראל יכולה לטעון כי היא עצמה חוקרת את החשדות באופן המייתר את ההליך הפלילי של נתניהו וגלנט בפני בית הדין הבינלאומי. לשם כך נדרשת חקירה עצמאית ורצינית, כגון זו שתנהל ועדת חקירה ממלכתית.

רוב גדול בציבור, כך מראים נתונינו, אכן מעוניין בהקמת ועדת חקירה – אך הכוונה היא לוועדה שתחקור את שורשי כישלון ה-7 באוקטובר. לאור הלגיטימציה הציבורית להפרת דיני המלחמה בעזה, קשה לראות כיצד תוקם ועדת חקירה לבירור ההפרות שביצעה ישראל אחרי ה-7 באוקטובר ולהטלת אשם על האחראים.

במובן הרחב יותר, הנתונים מראים עד כמה עמוק הפער בין האופן בו העולם רואה את הפעולות של מדינת ישראל במהלך המלחמה והאופן שבו הציבור היהודי בישראל רואה את אותן פעולות.

במובן הרחב יותר, הנתונים מראים עד כמה עמוק הפער בין האופן בו העולם רואה את הפעולות של מדינת ישראל במהלך המלחמה והאופן שבו הציבור היהודי בישראל רואה את אותן פעולות

הרוב המכריע של הציבור היהודי מאמין שצה"ל פועל בעזה באופן מוסרי והולם וסבור שיש חשיבות מועטה למגבלות שמטיל המשפט הבינלאומי.

תפיסה זו מאפשרת להתנתק מהדילמות הכבדות שמעוררת המלחמה ולהימנע מקבלת אחריות על תוצאותיה הקשות; היא גם מעידה עד כמה ישראל התרחקה מן האידיאלים של שלטון החוק, זכויות אדם וקדושת החיים.

בית הדין בהאג מבקש להעמיד לדין את נתניהו וגלנט באופן אישי בשל הפשעים המיוחסים להם, אך ההאשמות הן גם נגד הציבור הרחב שהפשעים בוצעו בשמו ובתמיכתו. אזרחי ישראל צריכים לדרוש, לפיכך – ולא להרפות מדרישתם – שתתקיים ביקורת משמעותית על פעולות צה"ל.

עליהם להראות כי גם אם ישראל נלחמת מלחמה צודקת, אין בכך משום מתן יד חופשית לפעולה חסרת רסן. רק כך יוכלו להסיר את אות הקלון שצווי המעצר הבינלאומיים מטביעים על המדינה.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.