אל תלכו שולל אחר תמונות "הניצחון" שמגיעות מלבנון מרגע שנחתם הסכם הפסקת האש עם חזבאללה. אל תתנו לדגלים הצהובים של חזבאללה, הנישאים אל על בגאווה, להטעות אתכם.

סיסמאות "הניצחון המוחלט" שמדקלמים בשמחה תומכי חזבאללה ו"ציר ההתנגדות" – המוכתבות להם מפי בכירים בחזבאללה – הם לא יותר ממרמור ותסכול עמוק שחשה היום מרבית האוכלוסייה בלבנון לאור המחיר הכבד ששילמה בעקבות הלחימה.

המחלוקת בתוך החברה הלבנונית אינה חדשה, אך האירועים האחרונים הדגישו מחדש את הפערים האידאולוגיים, החברתיים והפוליטיים במדינה.

חזבאללה, הארגון השיעי לבנוני שהפך לכוח מרכזי במזרח התיכון, מתמודד כיום עם שינוי משמעותי במעמדו בעקבות המלחמה הקשה מול ישראל. המלחמה, שסימנה הסלמה חסרת תקדים מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006, הדגישה את הפער בין תדמית הארגון כ"כוח ההתנגדות" לבין המחיר הכבד שגובה מעורבותו הצבאית והפוליטית מהחברה הלבנונית.

חזבאללה מתמודד כיום עם שינוי משמעותי במעמדו בעקבות המלחמה, שהדגישה את הפער בין תדמיתו כ"כוח ההתנגדות" לבין המחיר הכבד שגובה מעורבותו הצבאית והפוליטית מהחברה הלבנונית

התפיסה הרווחת בקרב תומכי חזבאללה היא שהארגון הצליח לעמוד איתן מול אחד הצבאות החזקים בעולם, והצליח להרתיע את ישראל ממימוש תוכניותיה להרחבת המערכה בצפון.

מחמד מהדי נסראללה, בנו של מזכ"ל חזבאללה לשעבר, חסן נסראללה, היה בין הראשונים לפנות לעם בלבנון כשהוא עומד לצד הריסות ביתו ולברך אותו על הניצחון היקר.

מחמוד קמאטי, סגן ראש המועצה המדינית של חזבאללה הצהיר בגאון: "אנחנו יוצאים כשידנו על העליונה. הכנסנו 4 מיליון תושבים בישראל למקלטים והרחקנו מאות אלפים מבתיהם שבאזור הגבול. אנחנו בספק אם נתניהו ישמור על כללי ההסכם, ועל כן לא ניתן לו לטרפד אותו".

היומון "אל-אח'באר" הלבנוני, המקורב לחזבאללה, הבטיח כי הפסקת האש תהיה רק סיום סבב של לחימה, וכי חזבאללה ישקם את יכולותיו וימשיך לפעול להשמדת ישראל.

ווהאם ווהאב, שר לשעבר בממשלת לבנון, גיחך לשמע דברים אלו, ואמר כי הסלוגן "חיסול ישראל" איננו ריאלי בשיח של היום, וכי לא באמת ניתן לנצח ולהשמיד את ישראל. הוא אף הכביר והוסיף, כי "אם הבן שלי יבקש ממני לצאת ולהילחם נגד ישראל – לא אתן לו".

מעמדו של חזבאללה מבוסס על שני עמודי תווך: המיתוס של "ההתנגדות" נגד ישראל וההשפעה האזורית במסגרת ציר איראן-סוריה. שני עמודים אלה נסדקו משמעותית במלחמה האחרונה

מעמדו של חזבאללה מבוסס על שני עמודי תווך: המיתוס של "ההתנגדות" נגד ישראל וההשפעה האזורית במסגרת ציר איראן-סוריה. שני עמודים אלה נסדקו משמעותית במלחמה האחרונה.

מצד אחד, חזבאללה הצליח להציג יכולות צבאיות מתקדמות, כולל שימוש במערכות נשק מדויקות וטקטיקות לוחמה מתוחכמות. מצד שני, הארגון נכשל ביצירת הישגים משמעותיים מול ישראל וחשף את חולשתו בניהול המערכה מול הלחץ הגובר מצד הציבור הלבנוני והקהילה הבינלאומית.

המכה התדמיתית הקשה ביותר לחזבאללה נובעת מהאובדן הגובר של לגיטימציה בקרב החברה הלבנונית. הארגון, שבעבר הוצג כמגן המדינה מול ישראל, הפך בעיני רבים לגורם שסוחף את לבנון למעגלי דמים ומרחיק פתרונות מדיניים.

תושבת דרום לבנון, אם לשלושה ילדים, אמרה בעצב אל מול מצלמות "אל-ג'זירה": "הבית שלי נחרב לחלוטין. איבדנו הכל, ואני לא יודעת איך נתחיל מחדש. האם זה שווה את המחיר? האם זו ההגנה שחזבאללה מבטיח לנו?"

ישנם גם מי שמפנים אצבע מאשימה ישירות כלפי חזבאללה. לטענתם, הארגון לקח את המדינה כבת ערובה למען שאיפותיו האזוריות, תוך שהוא מתעלם מההשלכות ההרסניות של פעולותיו על האוכלוסייה האזרחית, החוששת עמוקות ממלחמת אזרחים שלישית.

זעקות אלו נשמעות בעיקר בקרב קהילות נוצריות, דרוזיות ואף שיעיות, הקוראות לחזבאללה להתפרק מנשקו, שכן לטענתן הוא פועל בעיקר כדי לקדם את האינטרסים של איראן, מבלי לשקול את טובת לבנון עצמה.

בציבור הלבנוני הולכים ומתרבים הקולות הקוראים ללבנון להחזיר לעצמה את השליטה על המדינה, לבסס את ריבונותה ולמנוע מעורבות איראנית, וכן דורשים מחזבאללה לחזור להיות מפלגה פוליטית בלבד ולא זרוע צבאית.

בציבור הלבנוני הולכים ומתרבים הקולות הקוראים ללבנון להחזיר לעצמה את השליטה על המדינה, לבסס את ריבונותה ולמנוע מעורבות איראנית, ודורשים מחזבאללה לחזור להיות מפלגה פוליטית בלבד ולא זרוע צבאית

אחד הקולות הללו הוא שארל שרתוני, אקדמאי לבנוני, אשר סיפק משב רוח מרענן, כשאמר בראיון עימו, כי על לבנון לחתור להסכם שלום עם ישראל, וכי על חזבאללה לא רק להיכנע ולהפסיק את תוקפנותו כלפי ישראל והעם בלבנון, אלא אף להפסיק להתקיים.

מי שקיבל ברגשות מעורבים את החתימה על הסכם הפסקת האש עם חזבאללה היה חמאס, שאמנם הצהיר בגלוי כי הוא מברך עליו ומייחל להסכם הפסקת אש גם ברצועה, אולם מאחורי הקלעים נרשמה אכזבה על כך שאחדות השורות עם הסוגייה הפלסטינית ומלחמתה בעזה ננטשה לטובת שקט בצפון, ויש מי שאף תיאר את המעשה כבגידה בחמאס ובעם הפלסטיני.

עורך העיתון "אלראי", עבד אלבארי עטואן, הפציר בחזבאללה בדמעות שלא יסכימו להפסקת אש. "למה? למה למהר? אנחנו בשוונג, אנחנו מנצחים, הוציאו צווי מעצר נגד פושעי מלחמה, מיליונים במקלטים, יש הרס ברחובו, אז למה עכשיו?". הוא זעם על הבגידה בצוואתו של נסראללה אשר הבטיח שלא לנטוש את הפלסטינים בעזה, בעד שום תנאי, ולא ליצור הפרדה בין המלחמה בעזה לזו בלבנון. את דבריו חתם באמירה לפיה "סיד נסראללה לבטח מתהפך בקברו עכשיו".

הארגון, שנבנה על מיתוס של עמידה איתנה מול ישראל, עומד כעת בפני איום משמעותי: אובדן האמון של העם הלבנוני ושל תומכיו האזוריים.

השאלה הגדולה היא כיצד יתמודד חזבאללה עם המציאות החדשה: האם יבחר להסלים את פעילותו הצבאית, או שמא יפנה לדרך של פשרה פוליטית והפחתת החיכוך האזורי? התשובה לכך תעצב לא רק את עתידו של חזבאללה, אלא גם את עתידה של לבנון כולה.

מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).