מהומת החקיקה סביב חוקי ההפיכה והשינויים המשטריים בכנסת ה־25 מסיטה את תשומת הלב מדיונים חשובים הצפויים להתקיים בימים אלה בכנסת: העברת תקציב המדינה וחקיקת חוק הגיוס, הלוא הוא "חוק ההשתמטות".

אולם, במקום להתמקד במשימה המרכזית והחשובה – תקציב המדינה לשנת 2025 – מקדישים חברי הכנסת והשרים את זמנם לדיונים סוערים בוועדות השונות, תוך התמודדות עם שיטפון של הצעות חוק שוליות, שרובן, ככל הנראה, לא יעברו אפילו את שלב הקריאה הראשונה.

הצעות חוק פרטיות כמו הפרטת תאגיד השידור הציבורי, התערבות בהסדרת הרייטינג, חסינות מוגברת לחברי כנסת, ושינויים בתקציב לשכת עורכי הדין, מעסיקות את חברי הכנסת ומעמיסות על לוח הזמנים שלהם.

משאבי הזמן והידע של הכנסת מתבזבזים על חקיקת שטויות, בעוד החקיקה הממשלתית הרצינית, המבוססת על תכנון רפורמות מהותיות, נזנחת

ח"כ אפרת רייטן מהעבודה התייחסה למצוקה הזו באחד הראיונות, כשהצביעה על האתגר שבפניו עומדים חברי הכנסת: ללמוד, להתווכח ולנסות לעכב חקיקה מגוונת שאינה נוגעת למצוקות היום־יום של הישראלים, במיוחד בתקופה המתוחה של מלחמה.

השבוע, באיחור של יותר מחודש, נערך דיון בוועדת הכספים על פרק "התייעלות כלכלית" בתקציב 2025, שעסק בשינוי מדיניות המס. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצטרף לחלקו הראשון של הדיון אך נאלץ לעזוב מוקדם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת ועדת הכספים, 16 בספטמבר 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בשבוע שעבר, במהלך דיון הקבינט וחתימת הסכם הפסקת האש מול לבנון, נולד לסמוטריץ' נכד מבנו הבכור, בניה. סמוטריץ' ואשתו הפכו לגרנדמייזר'ס לראשונה. ביום שלישי האחרון, בזמן דיון בוועדת הכספים, עזב השר את הדיון כדי להשתתף בברית המילה של נכדו.

עיוותי חקיקת התקציב נמשכים

במהלך אותו דיון בוועדת הכספים התברר שהחגיגות אינן נחלת הקואליציה בלבד: ח"כ אלעזר שטרן שיתף את הנוכחים כי באותו יום שלישי נולדה לו נכדה חדשה, והמשפחה התרחבה. בעוד הריבוי הטבעי בישראל הוא ברכה המסייעת לבסס את עתיד המדינה, המצוקות העכשוויות של הציבור נותרות ללא מענה.

כאמור, משאבי הזמן והידע של הכנסת מתבזבזים על חקיקת שטויות, בעוד החקיקה הממשלתית הרצינית, המבוססת על תכנון רפורמות מהותיות, נזנחת.

היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק, התריעה בפני משרד האוצר וראשי הקואליציה על אי־עמידתם במועד הקבוע בחוק להנחת הצעת חוק התקציב לשנת 2025

היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק התריעה בפני משרד האוצר וראשי הקואליציה על אי־עמידתם במועד הקבוע בחוק להנחת הצעת חוק התקציב לשנת 2025 (1 בנובמבר 2024). אפיק הדגישה כי בשל האיחור לא ניתן ללוות את חוק התקציב בחוק ההסדרים, שכן הדבר מחייב זמן מספק לדיוני ועדות הכנסת.

אפיק הבהירה כי כאשר מצרפים לחוק התקציב הסדרים משמעותיים במשק, יש להבטיח שהוועדות יוכלו לדון בהם לעומק, לשמוע מומחים ולעבוד עליהם כראוי. עם זאת, בסופו של דבר, במסגרת סיכום בין שר האוצר סמוטריץ' ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה, הוחלט לפצל את חוק ההסדרים: הסעיפים הקשורים ישירות לתקציב יחוקקו במסגרתו, בעוד ששאר הנושאים יועברו לחקיקה נפרדת.

יועמ"שית הכנסת שגית אפיק בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 26 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אך המצב חמור עוד יותר: סמוטריץ' מתעקש לקדם חקיקת מיסים לשנת 2025, כמו חוק הרווחים הכלואים, עוד לפני הנחת חוק תקציב המדינה לשנה זו – עיוות ארגוני וחקיקתי שלא זכור כמותו. חברי הכנסת מרב בן־ארי, נאור שירי וולדימיר בליאק – שלושתם מיש עתיד, כאשר האחרון משמש כמרכז האופוזיציה בוועדת הכספים – התריעו בפני סמוטריץ' על חומרת המצב.

"אני הרבה שנים בכנסת", אמרה בן־ארי, "מעולם לא היה מצב שבחודש דצמבר לא הונח חוק התקציב לקריאה ראשונה", אמרה בוויכוח מול סמוטריץ'.

יש להוסיף על כך כי לפני מספר ימים אישרה מליאת הכנסת חקיקה הפורצת את תקציב 2024 – בפעם השלישית השנה. גם חקיקה זו צפויה להגיע לדיון בוועדת הכספים בשבועות הקרובים.

לפני מספר ימים אישרה מליאת הכנסת חקיקה הפורצת את תקציב 2024 – בפעם השלישית השנה. גם חקיקה זו צפויה להגיע לדיון בוועדת הכספים בשבועות הקרובים

מתי ימצאו חברי הכנסת זמן לדון בתקציב המדינה? על פי סעיף 3 לחוק־יסוד: משק המדינה, הקואליציה הייתה אמורה להניח את חוק התקציב על שולחן הכנסת עד 1 בנובמבר 2024 – דבר שלא קרה. משרד האוצר בראשות סמוטריץ' עובר על החוק ביודעין, אך היעדר סנקציות על אי־עמידה במועד מאפשר למשרד פשוט לצפצף על החוק.

ביום שלישי, לראשונה, התנצל סמוטריץ' על העיכוב והציג את הסיבות לכך. "אתם צודקים שחל עיכוב", אמר, "אני מאוד מקווה שהתקציב יונח מחר על שולחן הכנסת. יו"ר הכנסת ואני ישבנו אתמול בלילה וסיכמנו את הדברים. התקציב יונח מחר ויובא לקריאה ראשונה ביום ראשון (7 בדצמבר)".

בכירי משרד האוצר במסיבת עיתונאים. 3 בספטמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

סמוטריץ' הסביר שהעיכוב נגרם בשל המלחמה והצורך להמתין לוודאות גדולה יותר לגבי מצבה של ישראל בצפון. לדבריו. "היום אנחנו יודעים הרבה יותר, והתקציב יהיה אמיתי יותר".

הוא הוסיף כי העיכוב לא יגרום נזק משמעותי למשק: "זה לא נורא שהמשק יתנהל בתקציב 1 חלקי 12 בינואר. יהיו דיונים אינטנסיביים בכנסת שיאפשרו דיוני עומק אמיתיים. תהיה פני חברי הכנסת התמונה הכוללת. בנסיבות שנוצרו, היה לא נכון להביא את התקציב מוקדם מדי".

סמוטריץ' הסביר שהעיכוב נגרם בשל המלחמה והצורך להמתין לוודאות גדולה יותר לגבי מצבה של ישראל בצפון. "היום אנחנו יודעים הרבה יותר, והתקציב יהיה אמיתי יותר"

כלומר, סמוטריץ' הודיע כי ההצבעה בקריאה ראשונה על תקציב המדינה צפויה להתקיים ביום שני הקרוב (8 בדצמבר). דיוני ועדת הכספים יימשכו לאורך חודש דצמבר וינואר, והצעת התקציב תובא לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת עד סוף ינואר 2025.

הדדליין של הקואליציה להעברת התקציב הוא 31 במרץ 2025 – תאריך שלאחריו, אם התקציב לא יאושר, הכנסת תתפזר והמדינה תלך לבחירות. על פי התוכנית, במהלך ינואר 2025 תתנהל המדינה על בסיס תקציב 2024, שכבר נפרץ, כאמור, שלוש פעמים במהלך השנה.

משרד האוצר בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למרות ההסכמים, אין רוטציה במשרד האוצר

לפני שנתיים, עם הקמת הממשלה ה־37, סוכם בין הליכוד, ש"ס והציונות הדתית כי משרד האוצר יעבור מידיו של סמוטריץ' לידיה של ש"ס בתום שנתיים. על פי ההסכם, המיועד לתפקיד שר האוצר הוא יו"ר ש"ס אריה דרעי.

עם זאת, מאחר שדרעי אינו יכול לכהן כשר, ההנחה הייתה שמפלגת ש"ס עדיין תשאף להחזיק במשרד האוצר, בין אם באמצעות מינוי ח"כ אחר מטעמה, ובין אם על ידי העברת שר הפנים הנוכחי, משה ארבל, לתפקיד.

הכלכלה הישראלית מתמודדת עם אחת מתקופותיה הקשות ביותר, חרף ניסיונותיו של שר האוצר לשדר אופטימיות. במצב הנוכחי, אין קופץ על השלל או על הגירעון של המדינה

אולם במלאת שנתיים לממשלה (ב־29 בדצמבר 2024), ואף שמפלגת ש"ס לא החזיקה מעולם במשרד היוקרתי, נראה כי אין דורש לתפקיד. בלשכת השר סמוטריץ' נמסר לזמן ישראל כי הוא מכבד את ההסכמים הקואליציוניים וכי אם יידרש, יסכים לעבור לתפקיד שר הפנים.

אבל נראה כי בש"ס לא מעוניינים בהחלפות בעת הזו. המפלגה לא מסרה לזמן ישראל את הסיבות לכך. שרי הבריאות, הרווחה והפנים של המפלגה נעוצים בכיסאותיהם ואינם מחפשים לעבור מתפקידם.

יו"ר ש"ס אריה דרעי ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת ראשי סיעות הקואליציה, 23 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במקביל, הכלכלה הישראלית מתמודדת עם אחת מתקופותיה הקשות ביותר, חרף ניסיונותיו של שר האוצר לשדר אופטימיות. במצב הנוכחי, אין קופץ על השלל או על הגירעון ההולך ותופח של המדינה.