1

צריך להודות: הגרסה האביבית של דצמבר נעימה למדי. 20 מעלות צלזיוס, שמש מלטפת ולגמרי לא שקרנית, החולצות הקצרות מסרבות להתאפסן בארון לשנת חורף.

עמוק בפנים הלב מבקש שרק יימשך, מי צריך עכשיו קור כלבים ושמים קודרים. מספיק קודר לנו גם ככה. אבל הראש יודע שכשדצמבר מתחפש לאפריל, זה לא מבשר טובות.

מתחילת ה"חורף" הזה ירדו בירושלים 20 מ"מ של גשם, שהם חמישית (21%) מממוצע הגשמים בתקופה זו; תל אביב – 30% (43 מ"מ); חיפה – 54%, וכן הלאה.

מתחילת ה"חורף" הזה ירדו בירושלים 20 מ"מ של גשם, שהם חמישית (21%) מממוצע הגשמים בתקופה זו; תל אביב – 30% (43 מ"מ); חיפה – 54%, וכן הלאה

האזור היחיד שמתקרב לממוצע השנתי לתקופה הוא המרחב שבין מעגן מיכאל לזיכרון יעקב, שספג ב-19 בנובמבר במשך 4 שעות מכת גשם חסרת תקדים. אבל גם שם, מאז המבול – יובש. זו, אגב, התנהגות קלאסית של האקלים המשתנה: כשהגשם כבר יורד, הוא עושה זאת באלימות, בבת אחת.

נכון לעכשיו, ועם כל ההסתייגות מתחזיות שמעבר לימים הקרובים, עד סוף דצמבר לא צפוי גשם משמעותי בישראל. בימים הקרובים צפויים לרדת מעט גשמים אבל לא בקנה מידה של "אירוע".

גשם בתל אביב, נובמבר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"אם המצב לא ישתנה, קיים סיכוי גבוה שנשבור שיאי יובש היסטוריים", אומר ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי, "אם לא תפקוד סערת גשמים את ירושלים עד סוף דצמבר, זו תהיה הכמות הנמוכה ביותר שנמדדה בעיר מתחילת המדידות".

על פי הצפי המעודכן של מרכז החיזוי האירופי, כמויות המשקעים הצפויות באזורנו בחודשי החורף העיקריים יסתכמו בכ-70%-75% מהממוצע בצפון הארץ וכ-80% במרכז ובדרום.

על פי הצפי המעודכן של מרכז החיזוי האירופי, כמויות המשקעים הצפויות באזורנו בחודשי החורף העיקריים יסתכמו בכ-70%-75% מהממוצע בצפון וכ-80% במרכז ובדרום

זה אומר שבינואר-פברואר בהחלט יהיו יותר גשמים ממה שחווינו עד כה, אבל גם אחריהם השנה הזו תפלרטט כנראה עם ההגדרה "שנת בצורת" (ההגדרה משתנה בין מדינות – בחלקן בצורת היא מתחת ל-80% מממוצע הגשמים ובחלקן מתחת ל-70%).

למרבה המזל, ישראל הגיעה אל השנה הזו אחרי שני חורפים רטובים (בעיקר מהמרכז וצפונה), עם מאגרי מים מלאים וכנרת במפלס גבוה. המשק יכול לעמוד בשנת בצורת, מה עוד שממילא למדנו להסתמך על אספקה מאסיבית של מים מותפלים.

במהלך 2025 אמור להיכנס לפעולה מתקן ההתפלה בשורק שיהיה הגדול בארץ ואחד הגדולים בעולם. וכמובן קיימת אפשרות שהחורף עוד יפתיע והעונה הגשומה – כמו שכבר קרה בחלק מהשנים האחרונות – תתחיל מאוחר אבל גם תסתיים מאוחר ותגלוש עמוק לתוך מרץ.

ד"ר עמיר גבעתי (צילום: פייסבוק)

לדברי גבעתי, הסיכוי שזה יקרה לא גבוה: "השנה תהיה שונה מהשנתיים האחרונות כי המצב האטמוספרי שונה. בשנה שעברה היה אל ניניו. השנה מתפתחת ניניה חזקה וכמעט תמיד המשמעות היא יובש אצלנו".

המשק הישראלי ישרוד שנת בצורת חמימה ולא יחסרו לנו מים בברזים, אבל עם לא מעט נזקים שיתווספו לנזקי המלחמה: החקלאות תסבול, הטבע יהיה צמא.

במדינות השכנות, אלה שנכתשו במלחמה וגם אלה שלא, הפגיעה עלולה להיות הרבה יותר קשה. כפי שדו"חות האו"ם הזהירו פעם אחר פעם, במציאות אקלימית הפכפכה ושברירית, החלשים משלמים ראשונים את המחיר.

2

"בתוך שישה חודשים מיום כינון הממשלה, הממשלה וסיעות הקואליציה יתמכו בחוק אקלים כדי שיעבור בקריאה שנייה ושלישית", נכתב בסעיף 69 של קווי היסוד של הממשלה שנחתמו בדצמבר 2022.

"בתוך שישה חודשים מיום כינון הממשלה, הממשלה וסיעות הקואליציה יתמכו בחוק אקלים כדי שיעבור בקריאה שנייה ושלישית", נכתב בסעיף 69 של קווי היסוד של הממשלה שנחתמו בדצמבר 2022

"החוק יעלה את יעד הפחתת פליטות גזי החממה שמקורן בישראל ל-50% עד 2030… יחייב את משרדי הממשלה להכין תוכניות הפחתת פליטות במקום המנגנון הוולונטרי הקיים".

את הדברים האלה הקריא, כשחיוך דק ומריר מרוח על שפתיו, תומר גרטל, מנהל קשרי ממשל ב"מגמה ירוקה". זה היה במסגרת מפגש זום שאירחו ראשי השדולה הסביבתית בכנסת – חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ומטי צרפתי הרכבי, שניהם מיש עתיד. נושא המפגש: חוק האקלים.

גרטל הקריא את הדברים שנכתבו בקווי היסוד כדי להדגיש שאף לא מילה אחת מתוכם קוימה: לא לוח הזמנים (חלפו שנתיים מאז הקמת הממשלה ועדיין אין חוק), לא העלאת היעד לצמצום פליטות, לא החלפת המנגנון הוולונטרי בחובה.

ח"כ יוראי להב-הרצנו על דוכן הכנסת, 17 במאי 2023

להיפך: הממשלה מקדמת חוק מרוט ומרודד, חוק שכפי שציין להב הרצנו צירוף המילים "אנרגיות מתחדשות" לא מופיע אפילו פעם אחת בכל עשרות העמודים שלו.

אחרי שאושר לקריאה שנייה ושלישית, החוק מתוכנן לעלות שוב בעוד כעשרה ימים לוועדת שרים לחקיקה, בגרסה שתחייב לצמצם 27% מהפליטות עד 2030 (לעומת 50% בקווי היסוד), וגם זה עם אפשרות דחייה ל-2033 בלי צורך באישור הכנסת.

זה בעצם אומר שהכול התנדבותי וניתן לביטול בכל רגע. או במילים אחרות: חוק שבא לאוויר העולם מלכתחילה כדי לא לקיים אותו. בדיוק כמו קווי היסוד. לפחות אי אפשר להאשים את הממשלה בחוסר עקביות

זה בעצם אומר שהכול התנדבותי וניתן לביטול בכל רגע. או במילים אחרות: חוק שבא לאוויר העולם מלכתחילה כדי לא לקיים אותו. בדיוק כמו קווי היסוד. לפחות אי אפשר להאשים את הממשלה בחוסר עקביות.

3

זר לא יבין זאת. צריך להיות בעל ותק בתל אביב כדי להבין את עוצמת המהפך שעבר האזור הזה. מה שהיה מתחם ענק של מוסכים ובתי מלאכה של פעם, ערב רב ומבולגן של מבנים נמוכים, חלקם מאולתרים ופיראטיים, ממש בלב העיר – בין רחובות בגין והמסגר – נמחק ופינה את מקומו למגדלי משרדים מהודרים ופארק. התחדשות עירונית על סטרואידים.

המתחם מוכר בשם "חסן ערפה", שבאופן אירוני הוא שמו של בעל הפרדס, מעשירי יפו, שטרום המדינה מכר את הקרקע ליהודים שהקימו את בתי המלאכה. מאה שנה אחרי, הפרדס התגלגל להיות פארק. בסוף מעגל, שוב מתברר שבני האדם זקוקים לסביבה ירוקה.

פארק חסן ערפה בלב תל אביב (צילום: באדיבות ליאור לווינגר. צלמים: סטודיו אורבנוף, PROJECT TLV, אבי לוי, מיכל נהרי)

התחדשות עירונית היא הזדמנות שאסור להחמיץ. אי אפשר יהיה לתקן פעם נוספת. בבוקר שמשי של דצמבר, נראה שגם לא יהיה צורך. האדריכל ליאור לווינגר מסתובב בפארק החדש כחתן בחופתו, מלטף כל עץ ומכיר אישית כמעט כל ציפור.

הפארק לא פותח מכספי הציבור: השטח שייך ליזם, רובינשטיין, שכתנאי לקבלת היתר לבניית מגדלים על הדופן של רחוב יצחק שדה נדרש להקים על 10 דונם פארק לתועלת הציבור.

הפארק לא פותח מכספי הציבור: השטח שייך ליזם, רובינשטיין, שכתנאי לקבלת היתר לבניית מגדלים על הדופן של רחוב יצחק שדה נדרש להקים על 10 דונם פארק לתועלת הציבור

העבר התל אביבי והישראלי רצוף כישלונות בתחום הזה, כשיזמים היתלו בעירייה ויצרו מרחבים ציבוריים לכאורה שבפועל הדירו את הציבור. זה לא הסיפור הפעם. הפארק פתוח לכל העברים, והציבור כבר מגיע, גם בבוקר של יום חול שגרתי. עם כלבים ובלי, עם ילדים ובלעדיהם, או סתם בדרך לעבודה ברחובות הסמוכים.

אפשר להכביר מילים על הבריכה עתירת צמחי המים, על אנפת הלילה שכבר מקננת כאן, על הפרגולה שעצי תות מטפסים עליה. כל אלה אכן נוכחים, חשובים ומקסימים.

אבל יותר מהאקולוגיה (במסגרת תכנון הפארק נערך סקר טבע עירוני על ידי החברה להגנת הטבע), מה שחשוב כאן זו האקולוגיה האנושית. אם ישראל חפצת חיים, היא חייבת להתכנס לערים ולצופף אותן. וכדי שהחיים בעיר צפופה יהיו נסבלים, ואפילו מהנים, היא צריכה להיות מתוכננת היטב. לנצל בתבונה כל מטר רבוע וכל דונם.

פארק חסן ערפה בלב תל אביב (צילום: באדיבות ליאור לווינגר. צלמים: סטודיו אורבנוף, PROJECT TLV, אבי לוי, מיכל נהרי)

מנהטן היא אחת מפיסות האדמה הצפופות על פני הכדור. היא צפופה פי 15 מחדרה. למישהו יש ספק איזו עיר מציעה איכות חיים עירונית טובה יותר?

עד היום ישראל לא הוכיחה שהיא יודעת לתכנן את עצמה היטב. סיור בפארק חסן ערפה מעניק תקווה שאולי זה משתנה. השילוב בין הפארק והמגדלים שמתנשאים מעליו יוצר תחושה, ובכן, של מנהטן.

עד היום ישראל לא הוכיחה שהיא יודעת לתכנן את עצמה היטב. סיור בפארק חסן ערפה מעניק תקווה שאולי זה משתנה. השילוב בין הפארק והמגדלים שמתנשאים מעליו יוצר תחושה, ובכן, של מנהטן

לקראת צהריים יורדים מאות – בהמשך עם הקמת עוד כמה מגדלים זה כבר יהיה אלפים – עורכי דין, הייטקיסטים ושאר עובדי המגדלים היוקרתיים לאכול, לנוח, להמיר לשעה קלה את נורות הלד באור הטבעי ואת הצמחייה המשרדית בירוק אמיתי.

ליאור לווינגר חתום גם על פארק החוף העירוני החדש שנמתח לאורך הים בצפון תל אביב, שמציע את אחד המסלולים היפים שמשקיפים על הים בישראל. והמשרד שלו חתום גם על הגן הציבורי החדש שלצד מוזאון ארץ ישראל ברמת אביב שעליו כתבתי כאן לפני חודש.

פארק חסן ערפה הוא מרחב אורבני לגמרי – עם מתקני משחקים לילדים, מתקני כושר, מדשאה – ובכל זאת הוא מעניק תחושה של טבע ורוגע. בהמשך כדאי להוסיף עגלת קפה, עוד צל, עוד חניות אופניים, אבל אלה הערות שוליים. הפארק סמוך לתחנת הקו האדום של הרכבת הקלה ועטוף מכל הכיוונים בשבילי אופניים.

פארק חסן ערפה בלב תל אביב (צילום: באדיבות ליאור לווינגר. צלמים: סטודיו אורבנוף, PROJECT TLV, אבי לוי, מיכל נהרי)

השאלה היא איך דואגים שהתכנון הנכון הזה לא יישאר נחלתם של התל אביבים בלבד. רבות מערי ישראל זקוקות לפרויקטים של התחדשות עירונית, ואם הם לא ייעשו בשום שכל ובטוב טעם, ניתקע עם ערים כושלות לעוד דורות רבים.

ישראל לא יכולה להסתפק בבועה אורבנית אחת, במדינת תל אביב. ישראל צריכה עוד הרבה חסן ערפה.

4

"השליח של 'וולט' הלך, סיימנו את הארוחה ונשארנו עם הר של חד"פים. ובכל פעם מחדש אני תוהה – לאיזה פח אני אמורה לזרוק אותם? חשבתי על הכתום, אבל זה לא בדיוק אריזות. אני גם לא בטוחה מאיזה חומר עשוי כל כלי. אשמח לעזרה".

הפנייה של א' היא אחת מרבות שהגיעו אליי תחת הכותרת "החד"פ לאן". ובכן, א' יכולה לזרום עם האינטואיציה שלה: כלים חד פעמיים מיועדים להשלכה לפח הכתום של האריזות. הם מוגדרים "אריזת שירות", וימוינו למפעל מחזור מתאים בהתאם לחומר הספציפי.

כלים חד פעמיים מיועדים להשלכה לפח הכתום של האריזות. הם מוגדרים "אריזת שירות", וימוינו למפעל מחזור מתאים בהתאם לחומר הספציפי

אז יש פתרון מחזורי לתועפות הפסולת שיוצרת ההתמכרות למשלוחים, אבל לא מומלץ להשלות את עצמנו – זה לא פתרון סביבתי. לצרוך קלוריות ממשלוחים זה מאוד נוח, אבל גם מאוד מזהם.

ערימות כלים חד-פעמיים ללא שימוש שהגיעו יחד עם משלוחי אוכל במשרד ממשלתי