1
בערב האלווין עלה לרשת סרטון של המדען האמריקאי ביל ניי על הקשר בין הבחירות ומשבר האקלים. "אתם צריכים לפחד", אמר ניי לצופים בסרטון שנראה כמו פרודיה על סרטי אימה, "הבחירות מגיעות ואיתן מגיע אוסף של מכחישי אקלים קריפיים שמסוגלים להשליך את האקלים הגלובלי מראש הצוק".
כל עוד הייתה תקווה שדונלד טראמפ יישאר מחוץ לבית הלבן, הסרטון היה מפחיד ומשעשע בו זמנית. מאז שהתברר שטראמפ חוזר, ובגדול, נותר רק הפחד.
בשבוע שבו 2024 הוכרזה כשנה החמה בהיסטוריה של המדידות, המפתח לעתיד האקלים הופקד בידיו של אדם שבקדנציה הקודמת שלו מינה לתפקיד שר החוץ את נשיא "אקסון מובייל" ולתפקיד מנהל הסוכנות להגנת הסביבה לוביסט של חברות פחם.
בשבוע שבו 2024 הוכרזה כשנה החמה בהיסטוריה של המדידות, המפתח לעתיד האקלים הופקד בידיו של אדם שבקדנציה הקודמת שלו מינה לממשל שלו את נשיא "אקסון מובייל" ולוביסט של חברות פחם
מאז רמת הדיון הסביבתי של טראמפ רק צללה: במהלך הקמפיין האחרון הוא האשים את הדמוקרטים בכך שזרם המים בברז אינו חזק מספיק כדי שיוכל לחפוף את בלוריתו המרשימה ושהם מנסים לחסל את האמריקאים באמצעות מכוניות חשמליות.
???? Boo! @BillNye is back to warn us: Climate-denying creeps are lurking, and they're ready to drive our climate progress off a cliff. Let's make a voting plan to scare Trump's Project 2025 away → https://t.co/Gbcx0P9koN pic.twitter.com/CdcMsHepMA
— Climate Power (@ClimatePower) October 29, 2024
ערב הבחירות פרסמו 80 מדענים זוכי וזוכות פרס נובל מכתב פתוח בו הצהירו כי חזרתו של טראמפ תמיט אסון. אין סיבה רציונלית להטיל ספק בהערכה הזו.
הקאמבק של טראמפ הוא כמובן אירוע גלובלי. מהזווית הישראלית הסביבתית, הוא מציב שאלה מעניינת: האם ישראל – כיאה למדינת חסות שההנהגה שלה מעריצה את טראמפ וייחלה לשובו – תהפוך בשנים הקרובות לגרורה של הכחשת אקלים וטראמפיזם מטורלל?
ישראל, כידוע, רחוקה מלהיות מעצמה סביבתית וביצועיה של הממשלה הנוכחית בתחום עלובים במיוחד, אבל עד כה הכחשת אקלים ותפיסות טראמפיסטיות נותרו כאן יחסית בשוליים. זה נכון גם לגבי העמדות הרווחות בציבור – כפי שבאו לידי ביטוי גם בסקר של המכון לחקר האקלים באוניברסיטת בן גוריון שפורסם כאן השבוע – וגם לגבי המשרד להגנת הסביבה והמדיניות הרשמית של הממשלה.
ישראל, כידוע, רחוקה מלהיות מעצמה סביבתית וביצועיה של הממשלה הנוכחית בתחום עלובים במיוחד, אבל עד כה הכחשת אקלים ותפיסות טראמפיסטיות נותרו כאן יחסית בשוליים
השרה עידית סילמן היא דמות עתירת ניגודים ולא פעם עמדותיה הפוליטיות הנטועות בימין הרחוק חודרות לסדר היום הסביבתי שלה, אבל מיומה הראשון במשרד יישרה קו עם המדע ואימצה את עמדות הדרג המקצועי בכל הנוגע למשבר האקלים ולהשלכותיו על ישראל.
לארגוני הסביבה יש ביקורת קשה על חוק האקלים שסילמן מנסה לקדם בימים אלה ערב היציאה לפסגת האקלים באזרבייג'ן. לטענתם, החוק מרודד, נטול שיניים ורחוק מהיעדים שישראל צריכה לקחת על עצמה.
אבל עצם העובדה שהממשלה מקדמת חוק כזה נגזרת מהכרה מבוססת מדע במשבר האקלים ובאחריות שלנו עליו, הכרה שנוגדת את תיאוריות הקונספירציה המקושקשות שהנשיא החדש-ישן של ארצות הברית מחזיק בהן.
סילמן ממשיכה בכך את דרכם של קודמיה ושל ממשלות ישראל בכלל: כשטראמפ ביטל בקדנציה הקודמת את מחויבותה של ארצות הברית להסכם פריז, השר להגנת הסביבה דאז זאב אלקין מיהר להצהיר שישראל אינה גרורה של ארצות הברית ושהיא נשארת מחויבת להסכם.
כשטראמפ ביטל בקדנציה הקודמת את מחויבותה של ארצות הברית להסכם פריז, השר להגנת הסביבה דאז זאב אלקין מיהר להצהיר שישראל אינה גרורה של ארצות הברית ושהיא נשארת מחויבת להסכם.
כשהח"כ לשעבר דב חנין הקים יחד עם הנשיא יצחק הרצוג את פורום האקלים בבית הנשיא, את הנאומים באירוע ההשקה נשאו בשם הממשלה השרה להגנת הסביבה דאז תמר זנדברג ובשם האופוזיציה יו"ר סיעת הליכוד יריב לוין שהרשים את הנוכחים במחויבותו לנושא. הקונצנזוס ששרר באולם חיזק את התחושה שבישראל, להבדיל מארצות הברית, המאבק במשבר האקלים הוא לא עניין מפלגתי.
ייתכן שהמבצר האקלימי של המשרד להגנת הסביבה עדיין לא נפל בזכות העובדה שסביבה פשוט לא מעסיקה את נתניהו ולא מהווה עליו איום. את המשרד להגנת הסביבה נתניהו השליך כתשורה (יש שיכנו את זה בשם אחר) לסילמן שהפילה את ממשלת לפיד-בנט, ומצידו שתעשה שם מה שהיא רוצה, כל עוד זה לא עולה יותר מדי כסף.
מכיוון שזה עניין פרסונלי, השאלה היא מה יקרה אם בשלב הבא ינחת במשרד להגנת הסביבה שר שבז למדע ואוכל לתיאבון את הפייקים של מכחישי האקלים. האם ישראל תהפוך גם בתחום הזה לשלוחה נמוכת מצח של משטר טראמפ?
המשרד להגנת הסביבה מוחלש ועני, אבל עדיין משרת בו דרג מקצועי שלרובו יש די-אן-איי של יושרה והשקפת עולם מוצקה. מה יקרה כשעל האנשים האלה ינחת שר (או שרה) שיודיע להם שכל מה שהם עבדו עליו נזרק לפח ומעכשיו לעזאזל האקלים?
"זה בהחלט יכול לקרות", אומר גורם ממשלתי בכיר לשעבר, "טראמפיזם היום זה לא רק בארצות הברית, הוא קונה אחיזה גם באירופה, וגם אצלנו אפשר לראות כבר עכשיו בחוק ההסדרים שבאוצר לא באמת מאמינים באנרגיות מתחדשות ודוחפים לעוד ועוד תחנות כוח. העלייה של טראמפ נותנת לזה רוח גבית".
"טראמפיזם היום זה לא רק בארצות הברית, הוא קונה אחיזה גם באירופה, וגם אצלנו אפשר לראות כבר עכשיו בחוק ההסדרים שבאוצר לא באמת מאמינים באנרגיות מתחדשות ודוחפים לעוד ועוד תחנות כוח"
איך גורמים לאנשי מקצוע לעבוד נגד כל מה שהם מאמינים בו?
"מחליפים אותם. כששר מגיע, הוא מחליף את המנכ"ל והמנכ"ל מעביר מסר שמי שלא יישר קו לא יישאר. ראינו את זה קורה במשטרת ישראל, כשכולם פתאום התחילו להאמין שצריך להיכנס במפגינים בכל הכוח, וגם במשרד להגנת הסביבה בטוח מתחבא מישהו שפתאום יתגלה כמכחיש אקלים ויהיה הפנים המקצועיים של השר.
"למרבה האירוניה, ארגוני הסביבה עוד ימצאו את עצמם מפגינים בדרישה שסילמן תישאר בתפקיד".
2
במלחמות קוראים לזה נזק אגבי. בים: דייגים מחסלים את הדגים ובעלי החיים שהם בכלל לא מתכוונים לדוג. שני מקרים שאירעו בימים האחרונים ממחישים את גודל הנזק שנגרם כשבעלי החיים הימיים בולעים בטעות אביזרי דיג שזרוקים במים.
סיגלה שוהם, מדריכת צלילה באילת, הובילה צוללים באזור חוף הווילג' ומתחת לסלע הבחינה במורנה – סוג של צלופח עם פה אימתני ולסתות חזקות, מין מוגן – שנראתה לה במצוקה. לא פלא, בהתחשב בכך שבפה שלו היו תקועים חוט דייג וקרס.
שוהם דיווחה מיד לעומרי עומסי, פקח היחידה הימית של רשות הטבע והגנים, שצלל למקום עם אביב לוי, המנהל המדעי של המצפה תת ימי. הם לכדו את המורנה והכניסו אותו למכל במטרה להעלות אותו אל המצפה ולנסות לשלוף את הקרס והחוט באמצעות פרוצדורה רפואית.
להפתעתם, בעודם מתחת למים והמורנה במכל, הוא הצליח לפלוט את הארוחה האחרונה שלו – שכללה גם קרס ברזל מחוברת לחוט דייג. אחרי הפליטה הוא נראה במצב טוב והם שחררו אותו בחזרה למים
להפתעתם, בעודם מתחת למים והמורנה במכל, הוא הצליח לפלוט את הארוחה האחרונה שלו – שכללה גם קרס ברזל מחוברת לחוט דייג. אחרי הפליטה הוא נראה במצב טוב והם שחררו אותו בחזרה למים. "זה היה מחזה מלחיץ ומשמח כאחד", סיכם עומסי.
שבוע לפני כן הסוף היה פחות טוב. מתרחצים בחוף נוה ים שליד עתלית הבחינו בצב ים שנראה במצוקה עם קרס דיג משתרבבת מפיו. וטרינר שנכח במקום לקח אותו למרכז להצלת צבי ים במכמורת.
אורנית רז, תושבת האזור שנכחה בחוף, התעניינה אצל אנשי המרכז במצבו של הצב, וקיבלה כעבור יומיים את ההודעה הבאה: "הצב הומת המתת חסד, חוט הדייג גרם לנמק חמור במעיים ולא היה ניתן להצילו. ניסינו…".
3
צריך כנראה להיתקל בפיסת שטח מתוכננת היטב כדי להבין את גודל ההחמצה שנעוצה בכך שרובו של המרחב הישראלי מתוכנן כל כך גרוע.
השטח הצמוד למוזאון ארץ ישראל ברמת אביב היה במשך שנים נטול ייחוד וסיבה מיוחדת לסור אליו. ואז החליטו במוזאון לעשות מעשה ולהפוך אותו לגינה פתוחה לציבור, מקום בעל ערך ועניין במנותק מרכישת כרטיס לפלנטריום המיתולוגי (כן, הכיפה שלו עדיין שם) או לכניסה למוזאון.
התכנון המחודש הופקד בידי סטודיו אורבנוף, והעיצוב בידי סטודיו דה לנגה וקימל אשכולות אדריכלים. התוצאה היא גן ציבורי נהדר שפתוח חינם כל הזמן (השערים נסגרים רק בלילות) ומזמין לשהייה נעימה, בוודאי בעונה הזו של השנה שבה מזג האוויר הנינוח בעדנו.
התוצאה היא גן ציבורי נהדר שפתוח חינם כל הזמן (השערים נסגרים רק בלילות) ומזמין לשהייה נעימה, בוודאי בעונה הזו של השנה שבה מזג האוויר הנינוח בעדנו
במשך שעתיים שוטטתי ולפרקים ישבתי על ספסל ובהיתי בגן שמשתרע על 90 דונם (חלקם עדיין בתהליכי עבודה) ומצליח להיות בועה מנותקת מהדרכים הסואנות שלצידן הוא יושב – נמיר ורוקח.
את המקום הזה עושות שתי הבריכות (שמתוכננות לקלוט את מי הגשמים), הטראסות ומשחקי הגבהים, הצמחייה המגוונת – רובה ים תיכונית ומותאמת אקלים (למשל עצי זית, גפן ותאנה) – הצל שמטילים שלל העצים, השטחים שמזמינים לפיקניק, העתיקות שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות במקום ופזורות בגן. אין כאן אטרקציות, יש כאן פשוט מקום להיות.
נראה שרוב הציבור עדיין לא מכיר את הפנינה שממתינה לו. בשעת אחר הצוהריים של יום שישי שבה ביקרתי במקום, ציפיתי שהגן יהיה מלא המולת ילדים ומשפחות, אבל הוא היה ריק ברובו ושקט מאוד.
נראה שרוב הציבור עדיין לא מכיר את הפנינה שממתינה לו. בשעת אחר הצוהריים של יום שישי שבה ביקרתי במקום, ציפיתי שהגן יהיה מלא המולת ילדים ומשפחות, אבל הוא היה ריק ברובו ושקט מאוד
אולי בגלל הריחוק היחסי משכונות מגורים, נראה שהגן עדיין לא מהווה חלק מרצף התנועה העירוני. צריך לקוות שזה יקרה. הציפורים כבר זיהו את הפוטנציאל וממלאות את הגן חיים. עכשיו תורם של האנשים.
4
יש כאלה שהמלחמה לא משבשת את הג'י-פי-אס שלהם: כ-25 אלף עגורים נצפים מדי בוקר באגמון החולה בדרכם לאפריקה. האגמון סגור למבקרים, ונראה שאנחנו מתגעגעים אל העופות הנודדים הרבה יותר משהם אלינו.
![העגורים הנודדים בשמי אגמון החולה, נובמבר 2024 (צילום: ענבר שלומית רובין, קק"ל)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/11/IMG-20241031-WA0016-1024x640.jpg "העגורים הנודדים בשמי אגמון החולה, נובמבר 2024 (צילום: ענבר שלומית רובין, קק"ל)")
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוטראמפ עלול לגרום למותם של מיליארדים של אנשים. יותר מסטאלין והצורר ביחד. לא מיתוך רוע אל מיתוך טימטום או מופרעות.
הנזק עלול לכלול את הפיכת ישראל למקום שאינו מאפשר מגורים לבני אדם עם עומס חום קטלני גם במנוחה בצל ועם שפע של מים.
למגיב בועז.
בעולם המדעי היה תמיד רוב לדעה שצפויה התחממות. בכל מקרה כאשר דיברו על אפשרות של התקררות מחשב העל שהיה למדענים היה עם עוצמה של איפון 4 מאז חל שיפור משמעותי ליכולת החישוב של המודלים של מדעניי האקלים.
האם עידן הקרח שחזו בשנות ה-70 כבר חלף?
האם האחוזה שקנה בארי סואטורו (ברק חוסיין אובמה) ב-Martha's Vineyard כבר כוסתה במים – על-פי תחזיותיו של המיליארדר בעל המטוס הפרטי אל גור?
ומה הקשר בין אביזרי דיג שזרוקים במים לבין האקלים?