לפני שנים למדתי על מלאי דלקים ל-3 חדשים לעת חרום שקיים בכל המדינות באיחוד האירופי יש דירקטיבה בנושא. גם למדינות החברות ב-IEA יש הוראה כזו (לא יודע כמה היא מחייבת. ) ארה"ב בכל מקרה מחזיקה מאגרי דלק לשעת חרום ולאחרונה טראמפ הורה למכור קצת דלק מהמאגרים כדי להוריד את המחיר. יש גם לגז שיצרו אותם ע"י המסה של חללים בעזרת מים בגופי מלח (דיאפירים בגאולוגית). אפשרות נוספת היא שימוש בשדה גז ישן כמאגר. היתה הצעה לשמור גז במסגרת חלק הממשלה בגז במרי B הדבר לא נעשה וכנראה שכיום מצב השדה לא מאפשר זאת. היה פעם שדה זוהר בנגב אולי אפשר להשתמש בו? בממשלה היתה אמונה שימצא עוד המון גז. לפי אבא של תמר (ולוויתן?) יוסי לנגוצקי לא ימצאו עוד לוויתן או כמויות גדולות של גז בים.
בישראל לפני כ-10 שנים לא היה מאגר חרום לדלקים בכלל. לפי מיטב ידיעתי גם כיום אין שום מאגר דלקים לשעת חירום . היה לפני שנים רעיון ליצור מאגר כזה ונשארו מנהרה או 2 בנגב למזכרת. כיום יש במדינה את מה שיש במיכלים של בתי הזיקוק ובמיכלים של קצא"א. אשר בהם מחזיקים דלקים עבור לקוחות שונים כך שבדרך כלל הם לא ריקים אבל אין מלאי קבוע. לגז טבעי יש רק את המלאי בצנרת לטורבינות הגיבוי הוא סולר.
כדאי גם לזכור שאפשר ליצר מגז דלקים נוזליים כך שגז יכול גם להיות במקום מאגר של דלקים נוזליים או להחליף יבוא של דלקים נוזליים. היתה טענה בזמנו מצד ארגונים ירוקים שבכלל לא צריך לתת ליצא את הגז. הסכם היצוא האחרון הוא בבחינת חטא על הפשע הקודם של יצוא הגז.

בקשר למאבק להקמת גן קיריית ספר אני מזכיר את תושבת השכונה מיכל ברזל כהן. העובדה שיש שם היום גן נזקפת במידה רבה לזכותה.
המטפלת המסורה העלתה אצלי את האסוציאציה של בלדה לחובש.

מבחינה סביבתית המלחמה הזאת היא הדבר הטוב ביותר (ואולי היחיד שטראמפ עשה לטובת האקלים) העלייה במחירי הנפט והגז בצרוף התיזכורת שהמחירים תלויים בגחמות של מדינה בעייתית יגרמו להרבה צרכנים לעבור לחשמל ואנרגיות מתחדשות אם הם יכולים.
איל מורג

לא יהיו יותר מנהרות בגוש דן בהמשכה של דיקטטורת ראש ארגון המחבלים, הצורר, הבוגד ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו. לא יהיו מנהרות מטרו. במצב ניהול ממשלתי בכזו תת רמה פלא שפרויקטיי הרכבת הקלה בתל אביב וגם בירושלים פועלים באופן חלקי ומוצלח ואפילו הולכים ומתקדמים לקראת השלמת קווים נוספים במהלך השנתיים-שלוש שנים הקרובות. נראה שרכבת קלה היא הגבול העליון של כישורי הביצוע בממשלת ארגוני המחבלים בראשות ביבים שקרניהו.

תיקון קטן: חניה בכחול לבן בנתניה עולה כסף מלא גם לתושבים, אלא אם הם מוציאים בתשלום תו חניית תושב; וגם אז זה לא חינם אלא יש 50% הנחה. כך שמי שמעכשיו ישתמש ברכבת ליום עבודה מלא מחוץ לעיר ישלם 750 ש'ח לחודש (בהנחה של יום עבודה 9 שעות ברוטו עם ההפסקות, ו10 שעות כולל זמן הנסיעה ברכבת) אם הוא לא תושב העיר, וחצי מזה אם כן. המון כסף. תוכניות העיריה כבר 20 שנה מדברות על שבילי אופניים לכל התחנות (כולל בית יהושע) אבל בשטח יש רק שבילים לפנאי; לא ליוממות.
לגבי דודי שמש: יקח עוד 20-30 שנה עד שאפשר יהיה להיפטר מהם. ההחזר הכספי לפאנלים סולריים למי שיש לו גג שלם של בית פרטי הוא 6-8 שנים. בבניין דירות זה פי 8 יותר גרוע לפחות. ואחד היתרונות הענקיים של דוד שמש הוא שאין כמעט מה שיתקלקל. כל מעקכת מרכזית לבניין נידונה להיות פגע רע, כמו מערכות החימום המרכזי בירושלים עד שנות ה-90. אין מי שמוכן לממן את התחזוקה.

1. תל אביב עוד רחוקה מאוד מלהיות הליכתית באמת, להלן אוטוסטרדות טעונות שיפור בשליפה :
לה גווארדיה, אבן גבירול, שדרות רוקח ועוד כבישים רחבים ורבים בהם הקדימות להולכי רגל ברמזורים לא קיימת. ברוקח דרושים עוד מעברי חצייה וגם בינוי בצידו הצפוני של הפארק יכול וצריך לעזור.
4. רחובות באר שבע בשכונות החדשות בהחלט ראויים מבחינת כמות הנטיעות. הליכתיות קשור כבר לתכנון הפיזי.
לעומתם, בתי הספר בעיר סובלים מתת תקצוב ממשלתי והעירייה מקצצת לרוב מתקציב הפיתוח, כך מקבלים בתי ספר שמהווים אי חום עירוני ולא מוסד ציבורי ראוי שאמור להוות נקודת מפגש וכינוס.
כולי תקווה שאיוש תפקיד אילנאי טומן בחובו גם סמכויות ותקציבים לשיפור הנושא באופן יסודי.