ב־17 באוקטובר השנה רשם צה"ל הישג צבאי מהגדולים ביותר בעזה – וכישלון תקשורתי מהבולטים מאז תחילת המלחמה – לאחר חיפושים שנמשכו שנה, חיסל צה"ל את יחיא סנוואר, מנהיג חמאס והמוח שמאחורי טבח 7 באוקטובר.

צה"ל פרסם בגאווה סרטון רחפן המתעד את הרגעים האחרונים של סנוואר. בסרטון הוא נראה יושב על כיסא בקומה השנייה של בית הרוס בעזה, מכוסה אבק. זרועו הימנית פצועה ומדממת. הרחפן מתקרב – וסנוואר משליך מקל לעברו.

"נעשה צדק", התרברב משרד החוץ. בתקשורת הישראלית הסרטון הוצג כתמונת ניצחון – ראש הטרור של חמאס, שאחראי לטבח הנורא באוקטובר שעבר, מנותק, לבד ומתגונן באופן פתטי בעוד צה"ל מתכונן להנחית את מכת המוות. עם זאת, תומכי חמאס ראו בסרטון תמונה אחרת: מנהיג שנלחם עד הרגע האחרון.

"אם היו מתייעצים עם אדם שמכיר את העולם הערבי, היה ברור שהפצת הסרטון היא טעות. זה מחזק את הדימוי של לוחמי התנגדות פלסטינים אמיצים מול ישראל הרעה"

"אם היו מתייעצים עם אדם שמכיר את העולם הערבי, היה ברור שהפצת הסרטון היא טעות", אומר אילון לוי, מומחה ליחסי ציבור ולשעבר דובר במשרד החוץ. "זה מחזק את הדימוי של לוחמי התנגדות פלסטינים אמיצים מול ישראל הרעה. אני מאמין שזה פגע בנו באופן חמור בזירה הבינלאומית.

"מקבלי החלטות רבים לא מבינים כי המדיה היא שדה קרב אמיתי", המשיך לוי. "ישראלים מתים כרגע משום שיש להם מעט מדי תחמושת". במילים אחרות, משום שישראל לא מצליחה לשמר תמיכה בינלאומית, צה"ל מתקשה לספק את צרכי כוחותיו בשטח.

This is footage from an IDF drone moments before arch terrorist Yahya Sinwar was eliminated.

Justice has been served. pic.twitter.com/k5vSJfxdxp

— Israel Foreign Ministry (@IsraelMFA) October 17, 2024

מאז תחילת המלחמה של ישראל בחמאס, השעו מספר מדינות את ייצוא הנשק לישראל, בהן איטליה וקנדה. אפילו ארה"ב, בעלת הברית הגדולה ביותר של ישראל, עיכבה משלוח.

התמיכה הבינלאומית בישראל ירדה באופן דרמטי. בגרמניה, בעלת הברית הקרובה ביותר של ישראל באירופה מבחינת תמיכה חומרית, יותר מ־60% מהאזרחים מתנגדים לפעולותיה של ישראל בעזה, כך לפי סקר מיוני, בעוד שמייד לאחר 7 באוקטובר יותר מ־60% תמכו בפעולות ישראל.

בארה"ב, סקר YouGov הראה שמספר התומכים בישראל – שהגיע לשיא של 48% שבוע לאחר 7 באוקטובר –  ירד ל־33% ביולי.

בגרמניה, בעלת הברית הקרובה ביותר של ישראל באירופה מבחינת תמיכה חומרית, יותר מ־60% מהאזרחים מתנגדים לפעולותיה של ישראל בעזה, כך לפי סקר מיוני

כמו כן, מדינות רבות ניתקו או הורידו את רמת היחסים הדיפלומטיים עם ישראל; מדינות אירופיות הכירו במדינה פלסטינית; ובית הדין הפלילי בהאג הוציא צווי מעצר בנובמבר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.

בקיצור, מאז פלישת חמאס – מתקפת פתע הרסנית מצד ארגון טרור מוכר, שפגעה בעיקר באזרחים בתוך שטח ריבוני של ישראל – מעמדה הדיפלומטי של ישראל והתמיכה הגלובלית בה צנחו משמעותית.

מפגינים פרו־פלסטינים בניו יורק, 28 בנובמבר 2024 (צילום: AP/Julia Demaree Nikhinson)

הכישלון הזה מעיד על בעיה חמורה במאמצי התקשורת האסטרטגית של ישראל. אף שיש ברשותה שפע של מידע ותמונות, היא מתקשה להעביר מסר אחיד ואפקטיבי לעולם. כאשר המסר כן מצליח לעבור, הוא לרוב מגיע באיחור למחזור החדשות, הנשען לעיתים קרובות על חומר לא מאומת מעזה.

זמן ישראל שוחח עם מומחים מתחום התקשורת, הפוליטיקה, הדיפלומטיה והצבא – וכן עם הדוברים עצמם – בניסיון להבין מה השתבש בשנה החולפת.

מהשיחות הללו עולה כי יש כמה סיבות שעשויות להסביר מדוע ההסברה הישראלית אינה משיגה את התוצאות הרצויות. לצד הביקורת, המומחים גם הציעו צעדים שניתן לנקוט כדי לתקן את הכשלים.

הכישלון הזה מעיד על בעיה חמורה במאמצי התקשורת האסטרטגית של ישראל. אף שיש ברשותה שפע של מידע ותמונות, היא מתקשה להעביר מסר אחיד ואפקטיבי לעולם

זה לא עניין של תקציב

בנובמבר הודיע שר החוץ גדעון סער כי משרדו יקבל תוספת תקציבית של 545 מיליון שקל לשיפור ההסברה הישראלית בחו"ל.

בשיחה במשרדה בכנסת הדגישה סגנית שר החוץ שרן השכל בפני זמן ישראל כי לא תוכל להיכנס לעומק תוכניות התקציב במשך מספר שבועות נוספים. "אני לא יכולה להציג פתרונות עדיין כי אנחנו עדיין עובדים עליהם", אמרה.

סער אמר בעבר, באופן כללי למדי, כי הכסף ישמש, בין היתר, ל"פעילויות ממוקדות באוניברסיטאות בארה"ב לשינוי עמדות כלפי ישראל ומדיניותה, לצד עבודה עם הקהילה היהודית, ללא פגיעה בפעילויות משרד התפוצות".

חברת הכנסת שרן השכל נואמת בכנסת, 18 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

דבריו מדגישים את אחת מהבעיות המרכזיות: ריבוי הגופים שמבזבזים זמן ומשאבים על אותה משימה. כאשר נשאלה איך מאמצי ההסברה של משרד החוץ יהיו שונים מאלה של משרדים אחרים, תגובתה של השכל הייתה כללית: "כבר נפגשתי עם כמה מומחי הסברה. השיחות הללו היו מועילות… אני מקווה שהתובנות יסייעו לסער בגיבוש וחיזוק תוכנית ההסברה המשרדית המתקרבת".

כלומר, אין תוכנית פעולה ברורה עדיין, אך יש הבטחות שהפרטים יגיעו בהמשך.

נקודת אור, בדרך כלל

בישראל פועל גוף דיפלומטיה ציבורית מרכזי, עתיר משאבים ובעל ניסיון רב: יחידת דובר צה"ל. קציני וחיילי היחידה ניצבים בחזית המאמץ מאז 7 באוקטובר.

בשבועות הראשונים של המלחמה פעלו ביחידת דובר צה"ל רק עשרה חיילים במשמרת לטיפול בשטף הפניות, כך אמר גורם בצה"ל לזמן ישראל. עם זאת, הצבא הקים במהירות צוותי דוברים לשפות מפתח

בשבועות הראשונים של המלחמה פעלו ביחידת דובר צה"ל רק עשרה חיילים במשמרת לטיפול בשטף הפניות, כך אמר גורם בצה"ל לזמן ישראל. עם זאת, הצבא הקים במהירות צוותי דוברים לשפות מפתח, ובהן אנגלית, צרפתית וגרמנית.

כמו כן, ישראל מעולם לא הנפיקה מספר כה רב של תעודות עיתונאים לכתבים זרים כפי שעשתה בשנה שחלפה מאז טבח חמאס ב־7 באוקטובר, כך לפי לשכת העיתונות הממשלתית. למעלה מ־2,000 עיתונאים נרשמו בחודשים הראשונים למלחמה, ועוד רבים הגיעו לישראל ללא רישום.

דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי מעדכן את התקשורת כי מרכז הפעילות הראשי של חמאס ממוקם מתחת לבית החולים שיפא בעזה, 27 באוקטובר 2023 (צילום: דובר צה"ל, צילום מסך)

לדברי מספר דוברים לשעבר וכאלה שעדיין משרתים, זרימת המידע בתוך צה"ל פעלה היטב. סא"ל במילואים יונתן קונריקוס, לשעבר האחראי על התקשורת הבינלאומית בדובר צה"ל שחזר למילואים במהלך המלחמה, ציין כי לאחר תקריות בשדה הקרב נוצר מסמך דינמי ועדכני שנשלח לדוברים. כאשר התרחשו אירועים מרכזיים, נערכו פגישות מהירות להכנה לראיונות.

לדברי גורם בצה"ל, בהכנה למבצע הקרקעי בעזה הושם דגש על הבאת עיתונאים לקיבוצים ההרוסים באזור הגבול כדי לתת להם תחושה אמיתית יותר של הזוועות. הם גם נלקחו למחנה שורה, שבו עסקה הרבנות הצבאית בתהליך הארוך והכואב של זיהוי הגופות.

עשרה ימים לאחר תחילת המלחמה נתקלה יחידת דובר צה"ל באתגר משמעותי, כאשר מספרם של כ־250 החטופים שהוחזקו בעזה הוחלף לפתע במספר 500.

העובדה שהפיצוץ נגרם מרקטה של הג'יהאד האסלאמי, ששוגרה לעבר ישראל אך נפלה בתוך עזה, לא זכתה לתשומת הלב הרבה כמו הדיווח הראשוני השגוי

זה היה המספר שמשרד הבריאות בעזה, הנשלט על ידי חמאס, דיווח כמייצג את מספר הפלסטינים שנהרגו לכאורה בתקיפה ישראלית על בית החולים אל־אהלי בעזה. הנהגת חמאס הפיצה במהירות את המספר ואת הטענה על אחריות ישראלית, והמידע הפך לוויראלי ברחבי העולם.

צה"ל ערך חקירה ולאחר שלוש שעות הכריז דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, שישראל אינה אחראית לתקיפה. הוא קיים מאוחר יותר מסיבת עיתונאים באנגלית, בה הציג ראיות לתמיכה בגרסה הישראלית. ימים לאחר מכן, "הניו יורק טיימס" הודה שהסתמך יתר על המידה על טענות חמאס בדיווחו על הפיצוץ.

עיתונאים זרים וישראלים עומדים על גבעה הצופה לרצועת עזה בעיר שדרות, 19 באוקטובר 2023 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

עם זאת, העובדה שהפיצוץ נגרם מרקטה של הג'יהאד האסלאמי, ששוגרה לעבר ישראל אך נפלה בתוך עזה, לא זכתה לתשומת הלב הרבה כמו הדיווח הראשוני השגוי – ולא התקבלה כאמת ברחבי העולם.

"זה האתגר: כל עוד אין לי עובדות, כדובר אני יכול רק לומר, 'אנחנו בודקים'", אומר אריה שליקר, עיתונאי ישראלי־גרמני ששירת מספר פעמים במילואים ביחידת דובר צה"ל, שבמסגרתם עבד גם עם התקשורת הגרמנית. "כששער העיתון מלא במידע כוזב, והתיקון מופיע אחרי שלושה ימים בתחתית העמוד השלישי, זה כמעט לא מגיע למספר האנשים הדרוש".

עם זאת, אף על פי שהיחידה פועלת כיום ביעילות רבה יותר, עיתונאים בינלאומיים רבים נותרו סקפטיים לגבי מידע המגיע מצה"ל

גורם בצה"ל טוען כי הדוברים הצבאיים הצליחו לשכנע עיתונאים להחליף את הביטוי "משרד הבריאות בעזה" ל"משרד הבריאות בעזה שבשליטת חמאס". עם זאת, אף על פי שהיחידה פועלת כיום ביעילות רבה יותר, עיתונאים בינלאומיים רבים נותרו סקפטיים לגבי מידע המגיע מהצבא הישראלי.

בשיחה עם זמן ישראל, עיתונאים אירופאים אמרו כי הם נזהרים באופן עקרוני ממידע המגיע מהצבא הישראלי, משום שהוא צד לוחם. כתב בריטי וכתב גרמני, שביקשו להישאר בעילום שם, ציינו כי החשד מתעצם בשל הגבלת הגישה לעזה.

"אם איננו מורשים להיכנס לשם", אמר הכתב הגרמני, "אני מניח שלצבא יש משהו להסתיר – ואז אני נאלץ להטיל ספק בהצהרות לגבי המצב ההומניטרי בהתאם".

ילדה ליד בית החולים אל־אהלי בעזה לאחר הפיצוץ הקטלני, 18 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Abed Khaled)

סגנית השר השכל דחתה את הביקורת: "כל העיתונאים חושדים בישראל. רבים מהם מדווחים על שקרים מוחלטים שהם קיבלו מחמאס". השכל תומכת בעמדה הרשמית של ישראל, לפיה עיתונאים לא צריכים להיכנס לעזה ללא ליווי צה"ל. לדבריה, אם עיתונאים ייהרגו בעזה, ישראל תואשם בכך.

יתר על כן, דוברים ציינו כי הדבר האחרון שכוח צבאי מעוניין בו בזמן שהוא נלחם באויב שמתמזג עם אזרחים וקבוצות סיוע, הוא נוכחות של קבוצה נוספת של לא־לוחמים שמסתובבת בשטח ומקשה עוד יותר להבחין בין לוחמי אויב לבין אלה המוגנים על פי חוקי המלחמה.

לפי צה"ל, התקיימו כ־30 סיורים לעיתונאים זרים בעזה וחמישה סיורים ללבנון, בעוד שלעיתונאים ישראלים התקיימו 130 סיורים לעזה ו־40 ללבנון

צה"ל הציע שוב ושוב סיורים מאורגנים לעיתונאים, הן לעזה והן ללבנון – אם כי הדגש הושם על התקשורת הישראלית. לפי צה"ל, התקיימו כ־30 סיורים לעיתונאים זרים בעזה וחמישה סיורים ללבנון, בעוד שלעיתונאים ישראלים התקיימו 130 סיורים לעזה ו־40 ללבנון.

קונריקוס מאמין שיחידת דובר צה"ל ודוברים ממשלתיים אחרים לא מעריכים מספיק את החשיבות של התקשורת הבינלאומית. "אחת הבעיות הגדולות והמתסכלות ביותר שמצאתי כדובר צה"ל הייתה המאבק המתמיד על הקצאת משאבים. לעיתים קרובות ניתנה עדיפות לתקשורת הישראלית".

סא"ל יונתן קונריקוס מצביע על מחסן נשק שלפי צה"ל נמצא במרכז ה־MRI בבית החולים שיפא בעיר עזה, 15 בנובמבר 2023 (צילום: Israel Defense Forces via AP)

כתב גרמני מתח ביקורת על הסיורים בעזה וטען שהם "בלתי פרודוקטיביים לחלוטין" וציין שהם "לא סיפקו דבר שנוכל להשתמש בו כדי לכתוב כתבה מבוססת היטב".

הצעה נוספת של קונריקוס: "צריכים להיות יותר קצינים מלווים שיוכלו לענות על שאלות של עיתונאים, אנשי צוות שמכירים את התוכן וגם שולטים היטב באנגלית".

"הבעיה היא שיש המון מידע במערך הביטחוני הישראלי", אמר קונריקוס, "אבל אין גישה שיטתית כדי להבטיח שהמידע הנכון לצורכי תקשורת יועבר ויעשה בו שימוש"

בשיחות עם זמן ישראל, חיילים נוספים מיחידת דובר צה"ל התלוננו על האופן שבו היחידה מנוהלת. צלם קרבי בצה"ל אמר שכרטיס זיכרון חיוני עם צילומים חשובים מלבנון שהגיש למפקדיו הועבר לארכיון היחידה וכעת לא ניתן לאתרו.

"הבעיה היא שיש המון מידע במערך הביטחוני הישראלי", אמר קונריקוס, "אבל אין גישה שיטתית כדי להבטיח שהמידע הנכון לצורכי תקשורת יועבר ויעשה בו שימוש". הוא אף מציע להקצות 5% ממשאבי המודיעין למטרות הפקת מידע לצורכי דיפלומטיה ציבורית. "נכון לעכשיו זה לעיתים קרובות תלוי ברצונם הטוב של קצינים מסוימים".

מפגינים מניפים שלטים ודגלי ישראל מחוץ למטה ה־BBC בלונדון, להעלאת המודעות למצוקת הנשים שנחטפו לעזה, 4 בפברואר 2024 (צילום: HENRY NICHOLLS / AFP)

דיפלומטים צמאים למידע

הקבוצה שמשפיעה יותר מכל על דימויה של ישראל בעולם, לצד עיתונאים, היא הדיפלומטים הזרים בישראל. דיווחיהם מעצבים את האופן שבו ישראל נתפסת בארצותיהם, ובמיוחד בקרב ממשלותיהם.

עם זאת, משרד החוץ אינו מקיים תדרוכים סדירים לשגרירים, כך לפי דיפלומטים זרים. אם שגריר מעוניין בפגישה כדי להתעדכן על מהלכים מסוימים, עליו לבקש זאת באופן יזום. השגרירים מקבלים לרוב מידע באמצעות צוותיהם בארץ ודרך דיווחי התקשורת, מה שאומר שישראל מחמיצה הזדמנויות להציג את עמדותיה באופן ישיר.

השכל טוענת שהיא דווקא נמצאת בקשר עם שגרירים זרים. בשיחה עם זמן ישראל היא הסבירה שהמידע שישראל מספקת איטי יותר מהמספרים שמספק חמאס כי הישראלים בודקים את העובדות בקפדנות

לדוגמה, יש אי־ודאות בנוגע למה שיקרה כעת לאחר שהכנסת הצביעה להגביל באופן דרסטי את פעילות ארגון אונר"א, דבר שמדאיג מדינות מערביות, כך לפי מעגלים דיפלומטיים זרים בישראל.

השכל טוענת שהיא דווקא נמצאת בקשר עם שגרירים זרים. בשיחה עם זמן ישראל היא הסבירה שהמידע שישראל מספקת איטי יותר מהמספרים שמספק חמאס כי הישראלים בודקים את העובדות בקפדנות. עם זאת, לדבריה, המשרד פועל לשיפור מהירות זרימת המידע.

גדעון סער נואם בפני דיפלומטים זרים בירושלים, 20 בנובמבר 2024 (צילום: שלומי אמסלם/משרד החוץ)

עבור אותם דיפלומטים זרים ועיתונאים בינלאומיים, אילון לוי בלט כדובר רהוט ונגיש. הוא קיים תדריכים יומיים שבהם השתתפו עיתונאים זרים, וזכה למעקב צמוד מצד דיפלומטים.

לוי מונה במהירות ובאופן בלתי רשמי לתפקיד דובר הממשלה בתקשורת הזרה כמה ימים לאחר 7 באוקטובר. להערכתו הוא ביצע כ־270 ראיונות בטלוויזיה, ברדיו ובפודקאסטים, 70 תדריכים ו־50 מסיבות עיתונאים עד פיטוריו בחודש מרץ השנה.

"אף פעם לא היה לי חוזה כדובר ממשלתי ואף פעם לא פגשתי את ראש הממשלה. הייתי משקר אם הייתי אומר שמשרד ראש הממשלה שילם לכולם על שעות העבודה שלהם"

"אף פעם לא היה לי חוזה כדובר ממשלתי ואף פעם לא פגשתי את ראש הממשלה", אמר לוי לזמן ישראל. "והייתי משקר אם הייתי אומר שמשרד ראש הממשלה שילם לכולם על שעות העבודה שלהם".

לוי נשכר לתפקיד דובר משרד ראש הממשלה בעקבות ראיונות שהעניק לתקשורת מיוזמתו לאחר תחילת המלחמה, זאת אף שהשתתף קודם לכן במחאות נגד המהפכה המשפטית של ממשלת נתניהו.

אילון לוי ומארק רגב, לשעבר שגריר ישראל בבריטניה (צילום: קובי אלקוצר/לע"מ)

צוותו של לוי כלל בתחילה מתנדבים שסייעו לו בהכנת התדריכים שיזם לעיתונאים. "אם באמת רואים ביחסי ציבור כלי מנצח במלחמה, יש צורך בעובדים במשרה מלאה", אמר לוי.

כיום הוא מנהל יוזמה שהקים בעצמו בשם "דובר האזרחים". היוזמה ממומנת מתקציב ראשוני של משרד התפוצות ומתרומות. "אנחנו מנסים למלא חלק מהוואקום שהמדינה השאירה ולקבל זמן מסך", אמר לוי.

רבים סבורים ששרה נתניהו דחפה לפיטוריו כי לוי השתתף במחאות נגד המהפכה המשפטית כמה חודשים לפני המלחמה. גם לוי וגם קונריקוס אמרו שכיום מושם דגש רב מדי על דוברים במדים

בתפקידו כדובר, לוי וצוות המתנדבים שלו ניסו לרוב להדביק פערים במידע. "הייתה טיוטת מסרים כללית מאוד במשרד ראש הממשלה, אך לא אחת היא הותאמה באופן ספציפי לאירועי היום או למחזור החדשות. לא הייתה תשתית ליצירת סרטונים קצרים או לבניית נוכחות במדיה החברתית", סיפר

מגבלה זו הייתה חלק מחוסר היכולת הכללית של הגופים הישראליים להגיב בזמן אמת לסיפורים, שלעתים קרובות מדווחים באופן שגוי, ומגיעים מעזה.

לוי היה נקודת אור בהסברה הישראלית בזמן המלחמה, אך פוטר לאחר פחות מחצי שנה. לפי דיווחים, פיטוריו הגיעו לאחר שמשרד החוץ הבריטי התלונן על ציוץ שבו הגיב לוי להצהרות של שר החוץ הבריטי לשעבר דייוויד קמרון על סיוע לעזה. אך לוי אמר לזמן ישראל שהוא לא חושב שזהו הסיפור המלא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בטקס ממלכתי לציון יום השנה העברי למתקפת חמאס. 27 באוקטובר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

רבים סבורים ששרה נתניהו דחפה לפיטוריו כי לוי השתתף במחאות נגד המהפכה המשפטית כמה חודשים לפני המלחמה. גם לוי וגם קונריקוס אמרו שכיום מושם דגש רב מדי על דוברים במדים, וזה לא טוב לדימויה של ישראל. "אנשים במדים צריכים להסביר פעולות צבאיות – לא את השאלות הגדולות על למה מדינה נמצאת במלחמה או למה יש לסגור את אונר"א", אמר לוי.

הוא גם רואה נסיגה. בתחילת המלחמה היה לצה"ל עמוד אינטרנט מתעדכן שבו תועדו מספר המחבלים שחוסלו ומספר הרקטות שנורו. העמוד הזה הוסר מאז. בינתיים, חמאס ממשיך לפרסם נתונים באופן סדיר. "אנחנו לא יכולים לצפות שהמדיה תציג מידע פרו־ישראלי יותר מזה שאנחנו מספקים", אמר לוי.

בתחילת המלחמה היה לצה"ל עמוד אינטרנט מתעדכן שבו תועדו מספר המחבלים שחוסלו ומספר הרקטות שנורו. העמוד הזה הוסר. בינתיים, חמאס ממשיך לפרסם נתונים

תזמורת ללא מנצח

לגופי התקשורת קיים כיום חלל שלוי מילא לתקופה מסוימת – אין דמות בולטת ומוכרת לתקשורת הבינלאומית. מומחה התקשורת הישראלי מתיו קריגר, שסייע בפיתוח קמפיינים עבור משפחות החטופים, אמר לזמן ישראל כי הצלחת הקמפיינים תלויה מאוד "בדמות מרכזית שמופיעה בתקשורת הבינלאומית".

הוא ציין את נתניהו כדוגמה. במהלך מלחמת לבנון השנייה ב־2006, הופיע ראש הממשלה בקביעות בתקשורת הבינלאומית. "נתניהו צריך לדעת מניסיונו האישי כמה דמויות כאלה חשובות לתקשורת. כעת, על ידי כך שאינו מעצים באופן הולם דוברים שיספרו לעולם את סיפורה של ישראל, הוא מונע בדיוק את זה".

אלעד טנא (צילום: איה אפרים)

המשרה של ראש תחום ההסברה במשרד ראש הממשלה אינה מאוישת מזה יותר מחצי שנה, לאחר שאוישה פעמיים לתקופות קצרות בלבד. המשרה אמורה לתאם את פעילות הדוברים בצה"ל, במשטרה, בשירותי המודיעין ובסוכנויות אחרות – ולוודא שישראל מעבירה את מסריה לאמצעי התקשורת בעולם.

ב־2021 וב־2022, אלעד טנא – עורך "מקור ראשון" כיום – החזיק בתפקיד הזה. הוא תיאר לזמן ישראל כיצד תיאם את מסרי המשרדים הרבים והשונים. "ברגע שנכנסתי לתפקיד, הזהירו אותי שבמהלך חודש רמדאן יופץ מסר שמציג את ישראל כמטרה: שישראל לא מאפשרת למוסלמים להתפלל בהר הבית".

המשרה של ראש תחום ההסברה במשרד ראש הממשלה אינה מאוישת מזה יותר מחצי שנה, לאחר שאוישה פעמיים לתקופות קצרות בלבד

בעקבות כך, טנא וצוותו ביקשו ופרסמו סרטונים ממצלמות האבטחה בהר הבית שהראו בדיוק את ההפך. "המוסדות השונים הם כמו תזמורת", הוא אומר, "אם אין מנצח, אנחנו לא יכולים להעביר מסר משותף".

משרד החוץ, כאמור, אמור להציג את תוכניותיו החדשות להסברה בשבועות הקרובים, ואז יתברר אם ישראל למדה משהו משלל הטעויות שעשתה. עד כה, נראה שיש בישראל שפע של כלים, אך מעט מדי תיאום.