לאחרונה מכר בית המכירות סות'ביס בניו יורק לוח עתיק, שעשה דרכו אל מחוץ לישראל. על הלוח בן 1600 השנה גרסה שומרונית לעשרת הדיברות, ולפני מכירתו ערכו הוערך בכשני מיליון דולר.

ייתכן שנתקלתם בכתבה על כך – תקשורת ויחסי ציבור הם חלק מכללי המשחק בתחום הזה. מה שלא רגיל בסיפור, הוא שמנהל רשות העתיקות הישראלי בחר לפרסם בערוץ הטלגרם שלו תמונה שלו לצד הממצא כאשר הוא מדבר עם נציגת בית המכירות, כשידו מונחת על החזה במחווה של התרגשות. מה הבעיה בכך? בשביל זה צריך קצת רקע.

מה שלא רגיל בסיפור, הוא שמנהל רשות העתיקות הישראלי בחר לפרסם בערוץ הטלגרם שלו תמונה שלו לצד הממצא כאשר הוא מדבר עם נציגת בית המכירות, וידו מונחת על החזה במחווה של התרגשות

לוח האבן השומרוני נמצא ליד יבנה בשנת 1913. בשנת 1943 הוא נמכר לארכיאולוג יעקב קפלן (שלאחר מכן שימש כארכיאולוג העירוני של תל אביב-יפו). הציווי מעשרת הדיברות המוכרות לנו "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" נעדר מהלוח השומרוני, ובמקומו מופיעה הוראה לעבוד את האל בהר גריזים, האתר הקדוש לשומרונים.

לאחר הקמת מדינת ישראל הוכר הלוח כ"אוצר לאומי", אך הכרה זו לא מנעה מקפלן למכור את הלוח לרב שאול דויטש, שהציג את הלוח במוזיאון שפתח בניו יורק. היתר המכירה המיוחד של הלוח כלל תנאי עקרוני: אם הלוח יימכר לצד שלישי, הוא יוצג במקום נגיש לכלל הציבור.

עם זאת, לאחר שהלוח נמכר בשנת 2016 בסכום של 850 אלף דולר, תנאי זה ככל הנראה לא מולא. כעת נמכר הלוח פעם נוספת בסכום דמיוני של כ-5 מיליון דולר, יותר מפי שניים מההערכות הראשונות לגבי שוויו. מי שרכש את הלוח ובחר לשמור על אנונימיות, התחייב כי יחזיר את הלוח לישראל ויציג אותו לציבור הרחב. מנכ"ל רשות העתיקות אף פרסם פוסט בעמוד הטלגרם שלו בו הצהיר כי "פעל רבות בנושא".

טוב שממצא שכזה יוחזר לארץ ויוצג בה לציבור הרחב. אולם הפרסומים על המכירה של עתיקות בסכומים כל כך גבוהים – מעודדים את מי שמעוניין לשדוד אתרי עתיקות או לזייף עתיקות על מנת למכור אותן לכל המרבה במחיר.

בהקשר זה, חשוב לומר שמדינת ישראל מוכרת כאחד השווקים הפרוצים ביותר בפני שודדי עתיקות וזייפני עתיקות, בשל העובדה שהחוק הישראלי אינו אוסר על מכירת עתיקות באופן גורף.

ראוי לשאול, האם מנכ"ל רשות העתיקות, שהארגון שבראשו הוא עומד משקיע משאבים רבים בניסיון למגר את התופעה של שוד עתיקות וזיוף עתיקות, צריך היה להצטלם עם ממצא שיש חוקרים רבים החושדים כי אינו אותנטי, ולתת בכך לגיטימציה לפרקטיקה של סחר בעתיקות?

פעולות השוד גורמות מדי שנה להרס עצום של אינספור אתרי עתיקות, ומובילות לאובדן של ידע שלעולם לא ישוב. ובכלל, האם עתיקות אינן צריכות להיות נגישות לכולם?

האם מנכ"ל רשות העתיקות, שהארגון שבראשו הוא עומד משקיע משאבים רבים בניסיון למגר את תופעת שוד העתיקות, צריך היה להצטלם עם הממצא בבית המכירות ולתת לגיטימציה לפרקטיקת סחר בעתיקות?

אם מישהו חשב שמדובר בטעות חד פעמית, הסיפור הבא יבהיר שזו מדיניות. מוזיאון התנ"ך בוושינגטון די.סי. הוקם ב-2017 בהשקעה של כ-500 מיליון דולר. משפחת גרין, פילנתרופים אוונגליסטים ומקימי המוזיאון, הסתבכו בפרשיית הברחה של אלפי פריטי אמנות עתיקה מהמזרח התיכון. פרשה זו הסתיימה בהחלטה תקדימית להחזרת 17,000 פריטים למדינות המוצא שלהם.

ב-2018 התברר כי חלק ממגילות ים המלח שהציג המוזיאון היו מזויפות, וב-2020 הסיר המוזיאון את התצוגה כולה לאחר שהתברר כי כל המגילות היו מזויפות – מה שלא צריך להפתיע – מי שמתעסק עם שודדים סופו שייעקץ.

עם המוזיאון הזה משתפת רשות העתיקות פעולה, כאשר השאילה אלפי פריטים לשם הקמת תערוכות במוזיאון ולאחרונה אף השאילה למוזיאון את פסיפס מגידו, ממצא ייחודי שהוצג לראשונה מחוץ לגבולות ישראל דווקא שם, אף שלפי פרסום בתקשורת גורמי מקצוע ברשות העתיקות התנגדו לכך.

במהלך נסיעת העבודה האחרונה שלו בארה"ב ביקר אסקוזידו גם שם, העלה תמונות לערוץ הטלגרם שלו וציין כי סיכם עם המוזיאון על תכנית רב שנתית לשיתוף פעולה.

אז נכון, אסקוזידו אינו המנהל הראשון של רשות העתיקות שמשתף פעולה עם המוזיאון, אבל במהלך הקדנציה שלו חצה אסקוזידו עוד ועוד קווים שאף מנהל לפניו לא חצה, והוכיח שגם עשרת הדיברות שלו אינן חופפות לאלו של מדע הארכיאולוגיה.

פעם אחת הוא השתתף בישיבת סיעה של עוצמה יהודית, לפני כחודש הוא סיפר לכתבת כאן 11 כיצד סייע לאיילה בן גביר עם "הכניסות להר הבית", ולפני כשלושה שבועות נעדר מדיון דרמטי של ועדת החינוך של הכנסת, שדנה בתיקון לחוק העתיקות המבקש להכניס את רשות העתיקות לגדה המערבית. זאת למרות שההצעה מאיימת לחסל את הקשרים האקדמיים של הארכיאולוגיה הישראלית עם כל מוסד מחקר מחוץ לישראל. היעדרות זו סייעה לראש המטה של שר המורשת להגיד בדיון, שרשות העתיקות אינה מתנגדת להצעה.

עם מוזיאון התנ"ך בוושינגטון, שמקימיו האוונגליסטים הסתבכו הברחת אלפי פריטי אמנות עתיקה, ותערוכת מגילות ים המלח שהציג הורדה כי התברר שהן מזויפות – עם מוזיאון זה משתפת רשות העתיקות פעולה

כאזרחי המדינה, עלינו לשאול האם ראוי שאדם כזה יעמוד בראש הרשות הממשלתית שתפקידה הוא ההגנה על הארכיאולוגיה? למרות שהתשובה לכך ברורה, ברור גם שלאף אחד בקואליציה או בממשלה לא אכפת. בטח לא לשר המורשת עמיחי אליהו מעוצמה יהודית שמשימתו למחוק כל מורשת שאינה יהודית עוברת דרך רשות העתיקות. ככה תצליח ממשלת החורבן להרוס לא רק את ההווה של מדינת ישראל, אלא גם את העבר של הארץ ואת הארכיאולוגיה הישראלית.

ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה.