במאמר שפרסם לאחרונה ב"הארץ "ישראל האחרת" מציעה אולי מצפון, אך לא חשבון נפש ושינוי", טען ערן רולניק כי החברה הישראלית איבדה את האמפתיה והיכולת לראות את האחר. זאת משום שלא עברה תהליך אמיתי של אבל וחשבון נפש – תהליך שהיה עשוי לאפשר לה לעבד את הטראומות שעיצבו אותה, ואת אלו שגרמה לאחרים.
למעשה, טוען רולניק, ביקורת – פנימית או חיצונית – נתפסת בחברה הישראלית כערעור על הלגיטימיות של קיומנו הלאומי, ולכן השיח הישראלי מתמלא בסיסמאות ריקות על אחדות. כפועל יוצא מכל אלה החברה הישראלית נמנעת מהתמודדות עם הכאב והאובדן שיצרה הקמת המדינה לפלסטינים, ועם ההכרה שגם להם יש זיקה היסטורית לארץ הזו.
ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בשטחי ארץ ישראל חיו לפני הקמת מדינת ישראל אנשים המכונים ערבים מוסחמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ועוד. על כך אין שאלה. העובדה שכל הנ"ל עדיין חיים בישראל מראה שהיהודים שבאו לכאן לא גירשו א... המשך קריאה
בשטחי ארץ ישראל חיו לפני הקמת מדינת ישראל אנשים המכונים ערבים מוסחמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ועוד. על כך אין שאלה. העובדה שכל הנ"ל עדיין חיים בישראל מראה שהיהודים שבאו לכאן לא גירשו איש באופן שרירותי אלא כפעולת התגוננות אל מול תוקפנות הערבים כלפי היהודים. תוקפנות מצד חחק מהערבים מופנית לא רק נגד יהודים אלא גם כנגד ערבים אחרים, במסווה של צווי דתי הנוצן להם חגיטימציה להרוג ולהרוס, והם עושים זאת בכל העולם )מגדלי התאומים) מאז ומעולם. באנשים כאלה יש להילחם ולא לגלות אמפטיה, וזה מה שמדינת ישראל עושה וטוב שכך.
המאמר יותר מצודק, וגם נכון בעובדות.
המחקר הארכיאולוגית הישראלי הנוכחי בגדה גם מכחיש את ממלכת ישראל ומעלה את ממלכת יהודה שבעצם ברוב תקופת הבית הראשון היתה בכלל ואבל של ממלכת ישראל.
כולם... המשך קריאה
המאמר יותר מצודק, וגם נכון בעובדות.
המחקר הארכיאולוגית הישראלי הנוכחי בגדה גם מכחיש את ממלכת ישראל ומעלה את ממלכת יהודה שבעצם ברוב תקופת הבית הראשון היתה בכלל ואבל של ממלכת ישראל.
כולם מדברים על חורבן הבית הראשון בידי בבל, אבל לא מלמדים ולא מדברים על תקופת הפריחה בימי מנשה שהיה ואבל של אדור.
בקיצור ההיסטוריה שמלמדים בתיכון וביסודי עולה מוטה ונשענת על מיתוסים וידע מלפני 100 שנה
גם המאמר הזה לא מצליח להסתיר את השאיפה למחוק את העבר העמוק היהודי ולהנציח תוך כדי סגידה לעבר הלא יהודי. תקופת הכיבוש המוסלמי אינה מוכחשת כמו תקופת הכיבוש הנוצרי. גם משה רבנו לא הכחיש את... המשך קריאה
גם המאמר הזה לא מצליח להסתיר את השאיפה למחוק את העבר העמוק היהודי ולהנציח תוך כדי סגידה לעבר הלא יהודי. תקופת הכיבוש המוסלמי אינה מוכחשת כמו תקופת הכיבוש הנוצרי. גם משה רבנו לא הכחיש את העבר הכנעני של הארץ. לכותבי המאמר הזה יש חדוה בהכחשת העבר של העם היהודי. כך נראית מחלה אינטלקטואלית שפוגעת במותר האדם מן הבהמה.
אומר זאת בפשטות..."האחר"(הפלסטיני האומלל שהומצא כעם רק ב1948) מעניין את הפלח השמאלי של עכוזי.
מי שמנהל נגדי מלחמה ומצהיר על השמדתי אין לי שום שיח וסיג עמו ובטח לא בענייני ארכיאולוגיה.
ו... המשך קריאה
אומר זאת בפשטות…"האחר"(הפלסטיני האומלל שהומצא כעם רק ב1948) מעניין את הפלח השמאלי של עכוזי.
מי שמנהל נגדי מלחמה ומצהיר על השמדתי אין לי שום שיח וסיג עמו ובטח לא בענייני ארכיאולוגיה.
ואתה כותב המאמר "המלומד"מנותק מחללית האם שלך שהיא הזהות היהודית.
מנשה בן יוסף
כל יחיד או חברה מצדיקים את דעתם והתנהגותם מבחירה סלקטיבית של ראיות או רעיונות מהעבר.
לחשוף את הכל זה לא מה שיבנה את החברה.
אלא לבנות הווה בלימוד כישלי חשיבה , חשיבה מדעית ,... המשך קריאה
מנשה בן יוסף
כל יחיד או חברה מצדיקים את דעתם והתנהגותם מבחירה סלקטיבית של ראיות או רעיונות מהעבר.
לחשוף את הכל זה לא מה שיבנה את החברה.
אלא לבנות הווה בלימוד כישלי חשיבה , חשיבה מדעית , והיסטוריה עולמית של ההגירות והמיסטיקה והאמונה באל ודבריו.
על רקע מרחץ הדמים העולמי אין לאף מדינה זכות לקיומה.
כך שאנו חיים בשקר ובעוול .
לחנך שהדור הצעיר ידע זאת.
ולבנות עתיד משותף לא על בסיס הקלישאה לכבד מסורות ואמונות.
מפני שזה רק תוקע גלגלים בקידמה בנאורות ובהומניזם.
ומיצרים הצהרות נבובות מתוכן.
החשיבות בארכיאולוגיה גם לנפץ מיתוסים של המצאת העם היהודי וזכויותיו.
אבל במקביל לאף אחד אין זכות.
הכל נלקח בכוח!
יש לתהליך של הפוליטיזציה של הארכיאולוגיה הגדרה מאד פשוטה: "הזנייה" של התחום האקדמי הזה ; אחת הדוגמאות לכך היא שיתוף הפעולה בחפירות בין אונ' ת"א (חפירה) ועמותת אלע"ד הכהניסטית (מימון).
ביום שני השבוע, ה-9.2.25, פשטו שוטרים על שתי חנויות מרשת החנויות Educational Bookshop הפועלות ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים. בתחילה המשטרה טענה כי הפשיטה על החנויות הינה בגין מכירת פרסומים הכוללים הסתה לאלימות, אך בדיעבד היא שינתה את הסיבה לפשיטה להפרת הסדר הציבורי.
במהלך הפשיטה נעצרו בעלי החנות, מוחמד ואחמד מונא, והוחרמו ספרים שלכאורה מחזקים את טענות המשטרה. בין העדויות המפלילות הוחרם גיליון של עיתון "הארץ", עליו תמונות של חטופים וספר שעל כריכתו ציור של דגל פלסטין.
ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לאחרונה מכר בית המכירות סות'ביס בניו יורק לוח עתיק, שעשה דרכו אל מחוץ לישראל. על הלוח בן 1600 השנה גרסה שומרונית לעשרת הדיברות, ולפני מכירתו ערכו הוערך בכשני מיליון דולר.
ייתכן שנתקלתם בכתבה על כך – תקשורת ויחסי ציבור הם חלק מכללי המשחק בתחום הזה. מה שלא רגיל בסיפור, הוא שמנהל רשות העתיקות הישראלי בחר לפרסם בערוץ הטלגרם שלו תמונה שלו לצד הממצא כאשר הוא מדבר עם נציגת בית המכירות, כשידו מונחת על החזה במחווה של התרגשות. מה הבעיה בכך? בשביל זה צריך קצת רקע.
ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אלי איש יקר ערך
אדם שנותן נתן ויתן את נשמתו לציבור.
מכירו מאוד ..לא אישי...אבל איש שלא נח לרגע ועוזר לכל אדם ללא צבע מין וגזע
הציבור מהצד השמאלי חושב שתפס עוד אדם שיכולים לכסח...אבל אל... המשך קריאה
אלי איש יקר ערך
אדם שנותן נתן ויתן את נשמתו לציבור.
מכירו מאוד ..לא אישי…אבל איש שלא נח לרגע ועוזר לכל אדם ללא צבע מין וגזע
הציבור מהצד השמאלי חושב שתפס עוד אדם שיכולים לכסח…אבל אלי איש עשיה עד כמה שמכירו הוא לא רואה בעיניים ולא שם עלייהם שקל.
יאכלו את הלקארדה הקנאים
ידיעה שפורסמה לאחרונה ב"ישראל היום" על מסכת אבן המתוארכת לתקופה הניאוליתית (כ-9,000 שנה לפני זמננו) באזור הר חברון, מסבה את תשומת הלב למספר נושאים.
המסכה יכולה ללמד אותנו על עולמן הרוחני של חברות אנושיות בתקופה קריטית, בה עברו ממערכת כלכלית של ציידים לקטים הנודדים ממקום למקום – למערכת חברתית של יושבי קבע העוסקים בחקלאות. אבל לא פחות חשוב מכך, הידיעה עצמה יכולה ללמד אותנו על כשל מוסרי עמוק בחברה הישראלית של ימינו, שייתכן כי במידה רבה הוביל אותנו למקום בו אנו נמצאים כיום.
ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
גושפנקא מדעית לממצא שדוד (שלא נחשף בחפירות מסודרת) מעלה את הערך הכספי של הממצא ובכך מעודדת שוד עתיקות. אוספים פרטיים עיקר מקורם בשוד עתיקות כזה או אחר.
אגודת הארכאולוגים קמה בעת שהיו די... המשך קריאה
גושפנקא מדעית לממצא שדוד (שלא נחשף בחפירות מסודרת) מעלה את הערך הכספי של הממצא ובכך מעודדת שוד עתיקות. אוספים פרטיים עיקר מקורם בשוד עתיקות כזה או אחר.
אגודת הארכאולוגים קמה בעת שהיו דיונים על האוסף של השודד הגדול, משה דיין. בין היתר היא קבעה שאין לכתוב מאמר על ממצא שמקורו לא ידוע (שדוד).
מחקר ארכאולוגי חדש ומקיף שהתפרסם לאחרונה קבע, כי בניגוד לתפיסות מקובלות עד היום, חומות העיר של ירושלים בתקופת הברזל, בה התקיים בית המקדש הראשון, לא נבנו בסוף המאה ה-8 לפנה"ס, אלא כבר באמצע אותה מאה.
המחקר זכה לסיקור תקשורתי נרחב והכותרות הדגישו את הניצחון המדעי של המחקר, שהפריך את הידיעות הקודמות. בהחלט מדובר בהישג, אבל עדיין לא ב"ניצחון מוחלט". כדי להגיע לשם תצטרך הארכאולוגיה הישראלית להשתחרר ממשקולות אחרות שנקשרו לרגליה עוד בנעוריה.
ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ארכאולוג שעושה את עבודתו נאמנה שואף לפרסם את ממצאיו באובייקטיביות. נכון שאותו ארכאולוג מחליט אלו ממצאים הוא יפרסם ואלו הוא יגנוז. מיותר לציין שלאמונותיו ודעותיו המקצועיות, של הארכאולוג... המשך קריאה
ארכאולוג שעושה את עבודתו נאמנה שואף לפרסם את ממצאיו באובייקטיביות. נכון שאותו ארכאולוג מחליט אלו ממצאים הוא יפרסם ואלו הוא יגנוז. מיותר לציין שלאמונותיו ודעותיו המקצועיות, של הארכאולוג, יש השפעה על הפרסום. מצב זה הוא מצב נתון שנכון לגבי כל ארכאולוג שמפרסם את ממצאיו.
בעולם החפירות הארכאולוגיות יש שני סוגי חפירות. חפירות "מדעיות" אותן מבצעים גופי מחקר לצורך מחקר גרידא. חפירות אלו מבוצעות בהיקפים קטנים יחסית ולאורך זמן רב. מקובל בחפירות מדעיות שחופרים במשך כחודש – חודשים בקיץ ובשאר השנה מטפלים בממצאים של אותו שנה או שנים קודמות. רב החפירות ה"מדעיות" מבוצעות בתילים רב שכבתיים.
סוג אחר של חפירות הן חפירות "פיתוח" שמטרתם הצלת הממצאים הארכאולוגים לפני עבודות הפיתוח. חפירות אלו מבוצעות על שטחים המיועדים לפיתוח (שטחים קטנים וגדולים) ומשך זמן הביצוע הוא קצר. ההבדל בין חפירות "מדעיות" לחפירות "פיתוח" הוא משך זמן הביצוע. חפירות "פיתוח" הן "הכרך מגונה" מכיוון שזמן הביצוע מוגבל, ופוגע באיכות העבודה. פגיעה זו גורמת לאיבוד מידע ארכאולוגי. לכן הנזק בחפירות "פיתוח" הוא עצום.
רשות העתיקות אמורה לפקח על חפירות "פיתוח". הבעיה שהיא בעצמה מבצעת את חפירות ה"פיתוח". למיטב הבנתי החפירות בעיר דוד נועדו לצרכי תיירות. הנזק בחפירות אלו הוא כפול. החפירות מבוצעות בהיקפים חסרי תקדים ובשיטות של חפירות "פיתוח". יתרה מזו בהיקפים הנרחבים של החפירות אינן משאירים שטח לחפירות עתידיות שיבוצעו בשיטות חדשניות שלא קיימות בימנו.
כל זה מתאפשר בגלל שרשות העתיקות (ואוני' ת"א) היא המבצעת והיא זו שגוזרת קופון, כנראה שמן. בשנת 2004 פרסם מבקר המדינה, המשנה לנשיא של בית המשפט העליון לשעבר אליעזר גולדברג ז"ל, דו"ח ובו הוא מגדיר את צורת ההתנהלות של רשות העתיקות כ"ניגוד עניינים מובנה". מאז המצב רק החמיר.
שלושה מעשי רצח תוך שעה: רב מוכר נרצח בנתניה, בן 24 נורה למוות בשפרעם, בן 21 נורה למוות ברכב בכרמל.
על פי דיווח בהארץ, החשוד בדקירה בנתניה, רצה להתפלל עם הרב, עמוס גואטה בן ה-70, ולאחר שהתחיל ויכוח במקום הוא רץ לעברו ודקר אותו ארבע פעמים.
שני הנרצחים האחרים – מהמגזר הערבי. על פי יוזמות אברהם, 144 ערבים קיפחו את חייהם מתחילת שנת 2026 בנסיבות הקשורות לפשיעה ואלימות. בתקופה המקבילה אשתקד היו 128 קורבנות – עלייה של 12.5% לעומת השנה שעברה.
איראן אמרה ביום שלישי כי לא תיפגש עם שליחים בכירים של ארצות הברית שהגיעו לאזור בעקבות התפרצות מעשי האיבה, מה שמערפל את הסיכויים לשלום יציב בין שתי המדינות.
גורמים איראניים אמרו גם כי שני הצדדים עדיין צריכים להסדיר את תנאי הפסקת האש שחתמו עליה לפני שבועיים, לפני שיוכלו לעסוק בנושאים קשים יותר, כמו מגבלות אפשריות על תוכנית הגרעין שלה.
שליח ארה"ב סטיב ויטקוף מגיע למלונו במהלך סבב שיחות חדש בין ארה"ב לאיראן על תוכנית הגרעין האיראנית, ז'נבה, 26 בפברואר 2026 (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)
ההתפתחויות הצביעו על כך ששני הצדדים רחוקים זה מזה בנוגע לעמודי התווך המרכזיים של המסגרת הראשונית, שקוראת לאיראן להסיר את אחיזת החנק שלה על מצר הורמוז בתמורה לתמריצים כספיים, וקובעת 60 ימי משא ומתן לגיבוש הסכם שלום קבוע.
חתנו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר, והשליח סטיב ויטקוף הגיעו לדוחה לשיחות שהבית הלבן תיאר כ"דרג גבוה", אך איראן והמארחת קטאר אמרו כי הם ייפגשו עם מתווכים, ולא עם האיראנים עצמם.
מכליות ואוניות משא במפרץ עומאן, לאורך נתיבי שיט המחברים בין מצר הורמוז לים הערבי, 16 ביוני 2026 (צילום: AP Photo)
קטאר אמרה כי ראש הממשלה, שייח' מוחמד בן עבד א־רחמן אאל ת'אני, היה בין מי שנפגשו עם ויטקוף וקושנר.
"לא נקבעה כל פגישה, בשום דרג, עם הצד האמריקאי בימים הקרובים", אמר דובר משרד החוץ האיראני אסמאעיל בקאאי.
שתי המדינות היו אמורות לפתוח בשיחות טכניות בדרג נמוך יותר, לפי מג'ד אל־אנסארי, דובר משרד החוץ של קטאר.
דווח כי טראמפ שוקל תקיפות
בחיפוש אחר דרכים לפרוץ את המבוי הסתום, טראמפ שקל חזרה למלחמה כוללת וקיים שיחות עם שר ההגנה פיט הגסת ויושב ראש המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, על ביצוע תקיפות נוספות, כך דיווח וול סטריט ג'ורנל מפי מקורות אמריקאיים המעורים בדיון. רויטרס לא הצליחה לאשר מייד את הדיווח.
אך לפי הדיווח, לפי שעה טראמפ, שאיים בפומבי על איראן בתקיפות נוספות, החליט לתת לדיפלומטיה עוד זמן.
התנועה הימית התחדשה חלקית במצר, שדרכו עברו חמישית מהנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם לפני פרוץ המלחמה ב־28 בפברואר.
אולם גורמים איראניים אמרו כי לאיראן יש זכות לנהל את התנועה יחד עם בעלת בריתה של ארצות הברית, עומאן, השוכנת בצדו האחר של נתיב המים האסטרטגי, וכי היא תטיל אגרות באמצע אוגוסט, עם תום תקופת 60 הימים.
"הריבונות על מצר הורמוז נתונה לאיראן ולעומאן, והתנועה במצר כפופה להסדרים שקובעת איראן", אמר ראש צוות המשא ומתן האיראני, מוחמד באקר קליבאף, בטלוויזיה הממלכתית.
נושאת המטוסים האמריקאית "לינקולן" באוקיינוס ההודי, 22 בינואר 2026 (צילום: Mass Communication Specialist Seaman Angel Campbell/U.S. Navy via AP)
סגן נשיא ארצות הברית ג'יי־די ואנס אמר כי איראן לא תורשה לגבות אגרות במעבר בנתיב המים הבינלאומי, ואמר בריאיון "זה לא יסתיים במקום שבו האיראנים גובים אגרות מאוניות שעוברות במצר הורמוז".
ואנס צייין כי זרימת הנפט דרך מצר הורמוז חזרה לרמות שלפני המלחמה, ואף עלתה עליהן בימים מסוימים, בלי לציין נתונים.
למרות חוסר הוודאות, מחירי הנפט ירדו מאז סוף השבוע, שבו הפציצה ארצות הברית מתקנים צבאיים איראניים בתגובה לתקיפות כטב"מים על אוניות מסחריות, ואיראן תקפה אתרים צבאיים אמריקאיים בכוויית ובבחריין.
יש משהו שמצטלם טוב מאוד באופן שבו איים הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על איראן בחודשים האחרונים: החל באיום בהשמדת תחנות הכוח אם איראן לא תפתח את מצר הורמוז, דרך איום בהשמדת גשרים, השתלטות אמריקאית על תשתיות אנרגיה איראניות ואף מוות של ציוויליזציה שלמה.
מה שמצטלם הרבה פחות טוב הוא האופן שבו טראמפ, אחרי כל אחד מאותם איומים, שב ומחפש את הדלת האחורית: הארכת דד-ליין, מגעים עקיפים או "תקופת צינון".
עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בהיסטוריה הישראלית אין אף כישלון שדומה בעוצמתו וכנראה שגם במשמעויותיו לסערה המושלמת שעוברת בימים אלה תפיסת הביטחון אותה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך שנים.
לא מדובר כאן על כישלונות טראומטיים דוגמת הפתעת יום הכיפורים 1973 ומתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אלה היו קשים, כואבים ורבי מחיר, אבל הם היו תוצר של צבר טעויות שיפוט בשעות שלפני פרוץ המלחמה. הטעויות האלה הביאו לכך שכאשר היא נפתחה היא הצליחה להפתיע את צה"ל ולגרום לקורבנות רבים.
פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023). ספרו האחרון הוא "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפישת הביטחון של ישראל" (2024).
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אני חושב שגם הפרופסור וגם המגיבים לפני לא מביאים דבר נוסף, אולי הכי חשוב. שמירה על ה'גוש'. שמירה בכל מחיר, כדי להישאר בשלטון. כל מחיר. כ ל מ ח י ר . הרעיה, הפטריוט ממיאמי, המשפט, המנע... המשך קריאה
אני חושב שגם הפרופסור וגם המגיבים לפני לא מביאים דבר נוסף, אולי הכי חשוב. שמירה על ה'גוש'. שמירה בכל מחיר, כדי להישאר בשלטון. כל מחיר. כ ל מ ח י ר . הרעיה, הפטריוט ממיאמי, המשפט, המנעמים והמטעמים מהמיליונרים וכורסאות עור הצבי. כל זה הרבה הרבה יותר חשוב משרידתה של המדינה הזנוחה במזרח התיכון.
אבקש להוסיף עניין קרוב:
במשך שנים, נתניהו, בעניינים צבאיים, היה ידוע בזהירותו הרבה בפתיחת מבצעים צבאיים ומלחמות. זהירות זו נהפכה עם הזמן לרצון לקנות שקט בכל מחיר, למרות דרישות מצד גור... המשך קריאה
אבקש להוסיף עניין קרוב:
במשך שנים, נתניהו, בעניינים צבאיים, היה ידוע בזהירותו הרבה בפתיחת מבצעים צבאיים ומלחמות. זהירות זו נהפכה עם הזמן לרצון לקנות שקט בכל מחיר, למרות דרישות מצד גורמי צבא ושב"כ לפעול נגד התעצמות חמאס.
ב 07/10 ישראל הופתעה במכה כואבת מצד החמאס. אך נראה שהמבצע הצבאי להדברת החמאס ואיומים נוספים, הפך גם למסע נקמה של חיה פצועה, של מדינת ישראל, אך בעיקר של נתניהו. נתניהו שהציג עצמו כ"מגן ביטחון ישראל" הושפל עד עמקי נשמתו מכך שהוא, נקשר יותר מכולם לאסון הגדול בתולדות מדינת ישראל. וכעת, במקום רצון לקנות שקט בכל מחיר, אנו עדים למדיניות של פתיחת מבצעים ומלחמות בכל מחיר. עודף שימוש כוח צבאי מייצר בעיות, מבזבז משאבים, ומתיש את הצבא. המלחמה האחרונה באיראן, היא עוד הימור כושל על ביטחוננו, שכולנו נשלם עליו את המחיר אחרי שנתניהו יסתלק מהחיים הפוליטיים.
ב־16 ביוני 2026, בשעות הבוקר המאוחרות, נשמעה אזעקה במספר מוקדים בישראל ללא כל התראה מוקדמת. כחמש דקות לאחר ההכרזה על הקמת מפלגת "מקום לכולנו" הערבית-יהודית בראשות רולא דאוד, זינקו טובי התועמלנים והפסוודו־פובליציסטים ממקומם בנביחות, כי באותה שנייה ממש הם זיהו באופן חד משמעי את הסיבה המרכזית והיחידה לתבוסה העתידית בבחירות שטרם הוכרזו (נכון לזמן כתיבת שורות אלו).
עם מבחר מצומצם מאוד של טיעונים לגופו של עניין והמון מלודרמה, האויב סומן.
איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
![שליח ארה"ב סטיב ויטקוף מגיע למלונו במהלך סבב שיחות חדש בין ארה"ב לאיראן על תוכנית הגרעין האיראנית, ז'נבה, 26 בפברואר 2026 (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/02/AFP__20260226__992B6WE__v1__HighRes__SwitzerlandUsIranDiplomacyPoliticsNuclear.jpg "שליח ארה"ב סטיב ויטקוף מגיע למלונו במהלך סבב שיחות חדש בין ארה"ב לאיראן על תוכנית הגרעין האיראנית, ז'נבה, 26 בפברואר 2026 (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)")
![נושאת המטוסים האמריקאית "לינקולן" באוקיינוס ההודי, 22 בינואר 2026 (צילום: Mass Communication Specialist Seaman Angel Campbell/U.S. Navy via AP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/01/AP26029228740323.jpg "נושאת המטוסים האמריקאית "לינקולן" באוקיינוס ההודי, 22 בינואר 2026 (צילום: Mass Communication Specialist Seaman Angel Campbell/U.S. Navy via AP)")
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובשטחי ארץ ישראל חיו לפני הקמת מדינת ישראל אנשים המכונים ערבים מוסחמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ועוד. על כך אין שאלה. העובדה שכל הנ"ל עדיין חיים בישראל מראה שהיהודים שבאו לכאן לא גירשו איש באופן שרירותי אלא כפעולת התגוננות אל מול תוקפנות הערבים כלפי היהודים. תוקפנות מצד חחק מהערבים מופנית לא רק נגד יהודים אלא גם כנגד ערבים אחרים, במסווה של צווי דתי הנוצן להם חגיטימציה להרוג ולהרוס, והם עושים זאת בכל העולם )מגדלי התאומים) מאז ומעולם. באנשים כאלה יש להילחם ולא לגלות אמפטיה, וזה מה שמדינת ישראל עושה וטוב שכך.
המאמר יותר מצודק, וגם נכון בעובדות.
המחקר הארכיאולוגית הישראלי הנוכחי בגדה גם מכחיש את ממלכת ישראל ומעלה את ממלכת יהודה שבעצם ברוב תקופת הבית הראשון היתה בכלל ואבל של ממלכת ישראל.
כולם מדברים על חורבן הבית הראשון בידי בבל, אבל לא מלמדים ולא מדברים על תקופת הפריחה בימי מנשה שהיה ואבל של אדור.
בקיצור ההיסטוריה שמלמדים בתיכון וביסודי עולה מוטה ונשענת על מיתוסים וידע מלפני 100 שנה
גם המאמר הזה לא מצליח להסתיר את השאיפה למחוק את העבר העמוק היהודי ולהנציח תוך כדי סגידה לעבר הלא יהודי. תקופת הכיבוש המוסלמי אינה מוכחשת כמו תקופת הכיבוש הנוצרי. גם משה רבנו לא הכחיש את העבר הכנעני של הארץ. לכותבי המאמר הזה יש חדוה בהכחשת העבר של העם היהודי. כך נראית מחלה אינטלקטואלית שפוגעת במותר האדם מן הבהמה.
אומר זאת בפשטות…"האחר"(הפלסטיני האומלל שהומצא כעם רק ב1948) מעניין את הפלח השמאלי של עכוזי.
מי שמנהל נגדי מלחמה ומצהיר על השמדתי אין לי שום שיח וסיג עמו ובטח לא בענייני ארכיאולוגיה.
ואתה כותב המאמר "המלומד"מנותק מחללית האם שלך שהיא הזהות היהודית.
מנשה בן יוסף
כל יחיד או חברה מצדיקים את דעתם והתנהגותם מבחירה סלקטיבית של ראיות או רעיונות מהעבר.
לחשוף את הכל זה לא מה שיבנה את החברה.
אלא לבנות הווה בלימוד כישלי חשיבה , חשיבה מדעית , והיסטוריה עולמית של ההגירות והמיסטיקה והאמונה באל ודבריו.
על רקע מרחץ הדמים העולמי אין לאף מדינה זכות לקיומה.
כך שאנו חיים בשקר ובעוול .
לחנך שהדור הצעיר ידע זאת.
ולבנות עתיד משותף לא על בסיס הקלישאה לכבד מסורות ואמונות.
מפני שזה רק תוקע גלגלים בקידמה בנאורות ובהומניזם.
ומיצרים הצהרות נבובות מתוכן.
החשיבות בארכיאולוגיה גם לנפץ מיתוסים של המצאת העם היהודי וזכויותיו.
אבל במקביל לאף אחד אין זכות.
הכל נלקח בכוח!