קיץ 2023 – מחאה אזרחית חסרת תקדים מטלטלת את מדינת ישראל ומחריפה את משבר האמון העמוק בין האזרחים לשלטון. החשש מהשלכות המשבר שולט בשיח הציבורי, ושיח קשה על "מלחמת אזרחים" צובר תאוצה. אך מנהיגי הציונות הדתית מזהים במשבר הזה הזדמנות היסטורית. עבורם, זהו רגע נדיר לנצל את הזמן שנותר לממשלה – בין אם תיפול בקרוב ובין אם תמצה את ימיה.

לצד סיסמאות על אחדות ו"ביחד ננצח", מנהיגי הציונות הדתית פועלים בפועל להנעת מהלכים שמעמיקים את הפילוג בציבוריות הישראלית. הם יוצרים מציאות חדשה באמצעות קביעת עובדות בשטח, שמרבית החברה הישראלית מתקשה להכיל.

לצד סיסמאות על אחדות ו"ביחד ננצח", מנהיגי הציונות הדתית מניעים מהלכים שמעמיקים את הפילוג בציבור הישראלי. הם יוצרים מציאות חדשה בקביעת עובדות בשטח, שמרבית החברה הישראלית מתקשה להכיל

במקום לפעול לאיחוד השורות במציאות הקשה שבה כולנו נמצאים, מנהיגי המגזר מנצלים את הכאוס לקידום סדר יום אידיאולוגי שמערער את הלכידות החברתית ופוגע בערכים המשותפים שעליהם נבנתה מדינת ישראל.

בנימין נתניהו, שנאבק כבר ארבע שנים על מעמדו הפוליטי ועל מורשתו ההיסטורית, מתמודד עם כתב אישום חמור הכולל שלושה סעיפי אישום: שוחד, מרמה והפרת אמונים. במקביל, הוא מוצא עצמו בעמדה חסרת תקדים של תלות פוליטית מוחלטת במפלגות החרדיות ובמפלגות הציונות הדתית.

מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל המתמשכת, מצבו של נתניהו בכי רע. כראש ממשלה, הוא נושא באחריות ישירה למחדל החמור ביותר בתולדות המדינה מאז הקמתה. אך למרות המשבר הלאומי החריף ביותר שידעה ישראל, מנהיגי הציונות הדתית פועלים לנצל את חולשתו של נתניהו כדי למקסם את הישגיהם הפוליטיים בכל מחיר, בידיעה שגורלו הפוליטי תלוי בהם לחלוטין.

נתניהו, מצידו, מנצל את נכונותם של שותפיו לוותר על עקרונותיהם לטובת הישרדותם הפוליטית. הברית בין נתניהו למפלגות החרדיות ולציונות הדתית אינה רק פוליטית – היא קיומית עבורו. רק שותפיו הקואליציוניים מבטיחים לו התנגדות אוטומטית להקמת ועדת חקירה ממלכתית, או כל פרקטיקה אחרת שעלולה לחשוף את מחדליו ולהכריע את מורשתו הציבורית וההיסטורית.

המנוף הפוליטי של הציונות הדתית

לאורך שנים שלט נתניהו בציונות הדתית ביד רמה, אך כיום הוא מוצא עצמו נכנע לדרישות מנהיגי המגזר, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. שני המנהיגים הללו, יחד עם שותפיהם, מבינים שככל שיקצינו את עמדותיהם ויקדמו סדר יום ימני, משיחי ולאומני, כך יחזקו את כוחם הפוליטי ויבצרו את מעמדם בזירה הלאומית.

למרות המשבר הלאומי החריף ביותר שידעה ישראל, מנהיגי הציונות הדתית פועלים לנצל את חולשתו של נתניהו כדי למקסם את הישגיהם הפוליטיים בכל מחיר, בידיעה שגורלו הפוליטי תלוי בהם לחלוטין

דוגמה מובהקת לכך היא פעילותה של השדולה לחידוש ההתיישבות בחבל עזה, שהוקמה ביוני 2024 ביוזמת חברי הכנסת לימור סון הר-מלך וצבי סוכות. השדולה פועלת לתקן את חוק ההתנתקות, לעודד הגירה פלסטינית מרצועת עזה ולחזק את השליטה הישראלית באזור. סדר יום זה, הנתמך על ידי איתמר בן גביר ותנועת "נחלה", מדגים כיצד אידיאולוגיה ימנית-משיחית הפכה לכלי מרכזי בהעמקת שליטתם במוקדי הכוח במדינה.

מהלכים אלו, המוצגים כצעדים לחיזוק הביטחון הלאומי, מתעלמים מהמחלוקות הפוליטיות העמוקות ומהמחיר החברתי והביטחוני שעלול להיגבות. במקום לגשר על הפערים, הם מעמיקים את הקיטוב הפנימי ופוגעים ביציבות החברה הישראלית, תוך קידום סדר יום שמעדיף אידיאולוגיה על פני אחדות לאומית.

מינוי אבי מעוז כ"קומיסר ערכים" – צנזור מערכת החינוך

אבי מעוז, סגן השר לענייני זהות לאומית-יהודית במשרד ראש הממשלה, הפך לדמות מפתח בעיצוב הערכים של מערכת החינוך בישראל. במסגרת הרשות החדשה שבראשה הוא עומד, הוקצו מיליוני שקלים להקמת מערכת "שקיפות", שמטרתה לבחון תוכניות חינוכיות חיצוניות שמנהלי ומנהלות בתי ספר יכולים להזמין.

לכאורה, מדובר במהלך טכני שנועד לשפר את הפיקוח ולהגביר את השקיפות. אולם בפועל, מדובר במהלך שמערער את מעט העצמאות הפדגוגית שנותרה למנהלי בתי הספר ומאפשר למעוז השפעה נרחבת על התכנים החינוכיים. מעוז, שהתבטא בעבר בזלזול כלפי הקהילה הלהט"בית, נשים וערכים דמוקרטיים, משתמש במנגנון הזה ככלי לסינון והחלפה של תוכניות שמקדמות פלורליזם, סובלנות ושוויון.

מעוז, סגן השר לענייני זהות לאומית-יהודית במשרד רה"מ, הפך דמות מפתח בעיצוב ערכי מערכת החינוך בישראל. במסגרת הרשות החדשה שבראשה הוא עומד, הוקצו מיליוני שקלים להגברת השפעתו על התכנים

מינויו של מעוז אינו רק סוגיה חינוכית; הוא משקף את התלות הפוליטית המוחלטת של נתניהו בשותפיו החרד"ליים. במאבקו לשמר את שלטונו העניק נתניהו למעוז סמכויות נרחבות כחלק מההסכמים הקואליציוניים, והפך אותו לשותף מרכזי שמשפיע על עתיד מערכת החינוך והחברה בישראל.

מעוז, בעמדתו זו, אינו רק מעצב מחדש את תוכני מערכת החינוך אלא גם מדגיש את המחיר שמשלמת החברה הישראלית על תלותו של נתניהו בקבוצות אידיאולוגיות קיצוניות. במקום לקדם חינוך המבוסס על ערכים משותפים, נפתח פתח לצנזורה ולכפייה אידיאולוגית, שמאיימות על היסודות הדמוקרטיים של המדינה.

המחיר של התלות הפוליטית

התלות של נתניהו במפלגות הציונות הדתית אינה רק עניין פוליטי; יש לה השלכות מרחיקות לכת על מדינת ישראל כולה. בזמן שעשרות אלפי חיילי מילואים ממשיכים להילחם במלחמה הנמשכת כבר מעל 14 חודשים, המפלגות החרדיות מקדמות חקיקה המאפשרת השתמטות מצה"ל מלכתחילה.

חקיקה כזו, שמתקדמת דווקא בעיצומה של מלחמה, ממחישה את האבסורד הפוליטי שבו אנו חיים. במציאות נורמלית היה מצופה שמנהיגי הציונות הדתית יתנגדו לחוקים המקדמים השתמטות, מתוך מחויבות לאינטרסים של הציבור הציוני-דתי, הנושא בנטל משמעותי בשירות המילואים ובהגנה על המדינה. אולם בפועל, הם בוחרים לשמור על הברית הפוליטית עם המפלגות החרדיות, המבטיחות את המשכיות ממשלתו של נתניהו. עוצמה פוליטית הופכת אצלם לעדיפות עליונה, על חשבון שוויון או עמידה לצד הציבור שלהם.

מעוז ממחיש את מחיר התלות של נתניהו בקבוצות אידיאולוגיות קיצוניות. במקום לקדם חינוך המבוסס על ערכים משותפים, נפתח פתח לצנזורה ולכפייה אידיאולוגית, שמאיימות על היסודות הדמוקרטיים של המדינה

מנהיגי הציונות הדתית מנצלים את חולשתו של נתניהו לא רק כדי לבצר את כוחם הפוליטי, אלא גם כדי לעצב מחדש את אופייה של מדינת ישראל. הם מקדמים סדר יום משיחי המבוסס על הדרה, אי-שוויון וגזענות, תוך פגיעה חמורה בערכים הדמוקרטיים והחברתיים שעליהם הוקמה המדינה.

המגמה הזו אינה רק איום על הלכידות החברתית, אלא עלולה לשנות מהיסוד את פני המדינה, תוך קידום סדר יום שאינו תואם את ערכיה המשותפים של רוב החברה הישראלית.

מדינת ישראל על פרשת דרכים

מדינת ישראל ניצבת בנקודת הכרעה היסטורית: האם נשמור על אופייה הדמוקרטי והליברלי, או שניכנע לאידיאולוגיות קיצוניות המקדמות הדרה, כפייה ופגיעה בזכויות הפרט?

זהו רגע קריטי שבו החברה האזרחית חייבת להתעורר, להתאגד ולפעול בנחישות לשמירה על ערכי היסוד של המדינה. מינויו של אבי מעוז ל"קומיסר אידיאולוגי", שתפקידו לפקח על תוכני החינוך בישראל, היה נתפס כבלתי אפשרי רק לפני שנה. אך תחת ממשלת ה-64, ובצל המחדלים החמורים של ה-7 באוקטובר, הפך המינוי למציאות מטרידה, שמאיימת לפגוע בערכים הדמוקרטיים שעליהם מושתתת החברה הישראלית.

למרות שמדובר לכאורה בצעד קטן ומקומי, הוא חלק משורה של מהלכים שמקדמת הממשלה, המצטברים יחד לאיום ממשי על הדמוקרטיה הישראלית. מהלך זה אינו משפיע רק על החינוך, אלא על דמותה של המדינה כולה, והוא עלול להיות עוד שלב בהטבעת הספינה המשותפת של כולנו.

מדינת ישראל ניצבת בנקודת הכרעה היסטורית: האם נשמור על אופייה הדמוקרטי והליברלי, או שניכנע לאידיאולוגיות קיצוניות המקדמות הדרה, כפייה ופגיעה בזכויות הפרט?

כפי שאמר ד"ר יוסף בורג, ממנהיגיה הבולטים של המפד"ל:

"עלינו להיות סובלניים כלפי הכול, מלבד כלפי אי-סובלנות".

זה הזמן לעמוד על המשמר, להגן על הדמוקרטיה שלנו ולהבטיח את עתידה של מדינת ישראל עבור כל אזרחיה.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.