JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פרופ' אלון קורנגרין: דמוקרטיה בנסיגה | זמן ישראל

דמוקרטיה בנסיגה

שלט מחאה בהפגנה, הקורא לשמור על הדמוקרטיה עבור הדור הבא, דצמבר 2024 (צילום: אלון קורנגרין)
אלון קורנגרין
שלט מחאה בהפגנה, הקורא לשמור על הדמוקרטיה עבור הדור הבא, דצמבר 2024

הכנסת אישרה חוק המאפשר הוצאת צווים מגבילים נגד אזרחים, גם אם אינם חשודים בפלילים, בהתבסס על מידע מודיעיני בלבד וללא הצגת ראיות.

החוק נועד לכאורה להעניק למשטרה כלים נוספים במאבק בפשיעה בחברה הערבית. אבל הוא בקלות יכול לשמש לדיכוי ומעקב אחר מתנגדי משטר באופן כללי. בנוסף, בתקופה האחרונה, במיוחד בצל המלחמה, מקודמים חוקים נוספים המעוררים חשש לפגיעה בדמוקרטיה.

חוק הצווים המגבילים נגד אזרחים נועד לכאורה להעניק למשטרה כלים נוספים במאבק בפשיעה בחברה הערבית. אבל הוא בקלות יכול לשמש לדיכוי ומעקב אחר מתנגדי משטר באופן כללי

כאשר דמוקרטיות עומדות בפני איומים קיומיים, רבות מהן עוברות למצב הישרדותי, שבו הביטחון קודם לזכויות האזרח. המתח בין שמירה על נורמות דמוקרטיות לבין התמודדות עם לחצי המלחמה הוביל מנהיגים רבים לבחור בצמצום הדמוקרטיה.

במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, הנשיא אברהם לינקולן השעה את זכות ההביאס קורפוס, מה שאפשר מעצרים ללא משפט. במלחמת העולם הראשונה, ארצות הברית חוקקה את חוק הריגול ואת חוק ההסתה, שאסרו ביקורת על הממשלה ועל המאמץ המלחמתי. למרות שההגבלות הללו הוסרו בסופו של דבר, הן הותירו חותם מתמשך על זכויות האזרח בארצות הברית.

בריטניה חוקקה את חוק הגנת הממלכה במהלך מלחמת העולם הראשונה, שהעניק לממשלה סמכויות נרחבות, כולל צנזורה על העיתונות ומעצרים ללא משפט. מצב דומה התרחש במלחמת העולם השנייה, כאשר תחת חוקי החירום הוטלו הגבלות על חירויות בשם היעילות המלחמתית. למרות שרוב הסמכויות הללו הוחזרו לאחר סיום המלחמות, ההשעיה הזמנית של הנורמות הדמוקרטיות הותירה השפעה עמוקה על המערכת הפוליטית.

במהלך מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית השתמשה בביטחון הלאומי כהצדקה למעצר של יותר מ-120,000 יפנים-אמריקאים. החלטה זו, שהוצגה כתגובה הכרחית לאיום הנתפס מצד אנשים ממוצא יפני, מגונה כיום באופן נרחב כהפרה חמורה של זכויות האדם וכדוגמה ברורה לאופן שבו הפחד יכול להוביל דמוקרטיות לזנוח את עקרונותיהן. החוקים החדשים במדינת ישראל מופנים לכאורה כנגד המיעוט הערבי אך יכולים להיות מופעלים נגד כלל הציבור.

מול איומים קיומיים, דמוקרטיות רבות עוברות למצב הישרדותי, בו הביטחון קודם לזכויות האזרח. המתח בין שמירת נורמות דמוקרטיות לבין התמודדות עם לחצי מלחמה – הוביל מנהיגים רבים לצמצום הדמוקרטיה

בצרפת, מלחמת העצמאות האלג'יראית הובילה להשעיה של זכויות אזרח רבות, לא רק באלג'יריה אלא גם בצרפת עצמה. חוק מצב החירום העניק לממשלה הצרפתית סמכויות נרחבות לעצור אנשים ולצנזר את העיתונות. חוסר היציבות הפוליטי הוביל בסופו של דבר לנפילת הרפובליקה הרביעית ולהקמת הרפובליקה החמישית תחת שלטונו של שארל דה גול.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הפיקוד הצבאי הגרמני השהה למעשה את ההנהגה האזרחית החלשה וריכז את הכוח בידיו. חוסר הפיקוח הדמוקרטי תרם להחלטות צבאיות כושלות והכין את הקרקע לחוסר היציבות הפוליטי שלאחר המלחמה, שבסופו של דבר סללה את הדרך לעליית המשטר הנאצי.

ביפן, מלחמת רוסיה-יפן סימנה מסלול דומה. במהלך המלחמה, מוסדות הדמוקרטיה הצעירים של יפן נדחקו לשוליים כאשר הצבא תפס שליטה רבה יותר על ניהול המדינה. הריכוזיות של הסמכות, שהוצדקה בתחילה כצורך לאחדות במאמץ המלחמתי, הובילה לבסוף לצמיחת מגמות סמכותניות, שהסתיימו בדומיננטיות הצבא על השלטון האזרחי בעשורים הבאים. המיליטריזציה הזו של השלטון השפיעה רבות והובילה למדיניות ההתרחבות האגרסיבית של יפן לקראת מלחמת העולם השנייה.

בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, השיקה ארצות הברית את המלחמה בטרור, שבמסגרתה הונהגו צעדים שהרחיבו משמעותית את סמכויות הממשלה על חשבון זכויות האזרח. חוק הפטריוט אפשר הגברת מעקב וצמצום זכויות הפרטיות, בעוד שמעצר חשודים בטרור במפרץ גואנטנמו ללא משפט העלה שאלות רציניות לגבי השחיקה בשלטון החוק. צעדים אלו נומקו כהכרחיים למניעת פיגועים נוספים אך אין כל הוכחה שאכן היו יעילים.

במלחה"ע ה-1, הפיקוד הצבאי הגרמני השהה את ההנהגה האזרחית החלשה וריכז את הכוח בידיו. אי הפיקוח הדמוקרטי תרם להחלטות צבאיות כושלות ולחוסר היציבות הפוליטי, שסלל את הדרך למשטר הנאצי

המלחמה בטרור הדגימה כיצד דמוקרטיות, גם אלו עם מסורת חזקה של זכויות אזרח, עשויות לנקוט באמצעים שמערערים על עקרונות היסוד שלהן כשהן ניצבות מול איומים שנתפסים כקיומיים.

ממשלות המתמודדות עם משברים טוענות לעיתים קרובות שיש להקריב זכויות מסוימות לטובת הכלל מסיבות של ביטחון לאומי, וממסגרות את ההקרבות הללו כזמניות והכרחיות. עם זאת, השבת הנורמות הדמוקרטיות לאחר המלחמה אינה פשוטה. במקרים מסוימים, כמו בצרפת במהלך מלחמת אלג'יריה או ביפן בעקבות מלחמת רוסיה-יפן, השינויים בממשל הובילו לשינויים ארוכי טווח ששינו את הכיוון הפוליטי של המדינה. גם כאשר המוסדות הדמוקרטיים משוקמים, הצלקות שנותרות מאמצעי החירום עשויות לקחת עשורים להחלים.

ההיסטוריה של דעיכת הדמוקרטיה בזמן מלחמה היא עדות לאופייה השברירי של הדמוקרטיה כאשר היא ניצבת בפני איומים קיומיים או קיומיים לכאורה. בעוד שההצדקות לדעיכה כזו – ביטחון לאומי, יעילות ולכידות – הן לעיתים משכנעות, ההשלכות יכולות להיות עמוקות וארוכות טווח. השחיקה בזכויות האזרח, ריכוז הכוח ופגיעה בקבוצות מוחלשות הם מאפיינים חוזרים של ממשל בזמן מלחמה, המשאירים צלקות מתמשכות על חברות דמוקרטיות.

למרות שרבים מהצעדים שהונהגו בתקופות מלחמה הם זמניים, להשלכותיהם יש נטייה להימשך זמן רב לאחר תום הקונפליקט. השימוש בצנזורה, מעצרים וחוקי חירום לא רק פוגע במרקם הדמוקרטי של החברה, אלא גם יוצר תקדימים למשילות עתידית. תוצאותיהם של צעדים אלו עלולות להוביל לחוסר יציבות פוליטי, לשינויים במבנה הממשל ולאובדן אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים.

ההיסטוריה של דעיכת דמוקרטיות מלחמה היא עדות לאופייה השברירי של הדמוקרטיה מול איומים קיומיים או קיומיים לכאורה. לעתים קל להצדיק את הדעיכה, אך השלכותיה יכולות להיות עמוקות וארוכות טווח

האתגר עבור דמוקרטיות, הן בעבר והן בהווה, הוא לנווט בלחצי המלחמה מבלי לאבד את העקרונות שמגדירים אותן. הדוגמאות הקצרות מדגישות את החשיבות של ערנות בהגנה על נורמות דמוקרטיות, גם מול קונפליקטים. בעוד שהפיתוי לתת עדיפות לביטחון על פני חירות הוא חזק, הבריאות ארוכת הטווח של הדמוקרטיה תלויה ביכולתה לשמור על ערכיה, אפילו בזמנים הקשים ביותר.

לקחי ההיסטוריה מזכירים לנו שהכוח האמיתי של הדמוקרטיה אינו ביכולתה לדכא התנגדות, אלא במחויבותה להגן על הזכויות והחירויות של כל אזרחיה, אפילו מול האתגרים הגדולים ביותר. בישראל, החקיקה הנוכחית מעוררת חשש שמגמות אלה אינן בגדר צעדים זמניים בלבד, אלא חלק ממגמה רחבה יותר של שחיקת עקרונות הדמוקרטיה. אם לא תינקט גישה זהירה ומאוזנת, קיים סיכון שצעדים אלו יובילו לריכוז כוח בידי רשויות מסוימות, לפגיעה בחירויות יסוד ולהעמקת תחושת חוסר האמון בין האזרחים לממשלה.

אם ישראל תבחר לשמר את עקרונות הדמוקרטיה תוך התמודדות עם האתגרים הביטחוניים, היא עשויה למנוע את השחיקה ארוכת-הטווח של ערכיה הדמוקרטיים ולשמר את אמון הציבור במוסדותיה. אך אם צעדים אלו ימשיכו להתפתח ללא בלמים מספקים, יש הסתברות גבוהה שהדמוקרטיה הישראלית תעמוד בפני אתגרים מתמשכים, הן מבית והן מבחוץ.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
למה לשון עתיד? אומרים לי שיהודה תיאוקרטיה קלפטוקרטית סף דיקטטורית, עם מפלגות עליונות ופוגרומים סדרתיים בלי ענישה, מכונת פילוג ואיום וערוצי תעמולה וחינוך הדתה ורמיסת ההשכלה המדעית ו... המשך קריאה

למה לשון עתיד?
אומרים לי
שיהודה תיאוקרטיה קלפטוקרטית
סף דיקטטורית,
עם מפלגות עליונות
ופוגרומים סדרתיים בלי ענישה,
מכונת פילוג ואיום וערוצי תעמולה
וחינוך הדתה ורמיסת ההשכלה המדעית
ומלחמה נצחית ושטחי התפשטות
ושומרי סף ומשטרה שהוכפפו
ופופוליזם כלכלי, וחינוך ודת לפי גרסת המשטר
והשתמטות המונים ורבנים מכרסמי ריבונות
ושליט שנראה כמתנשא מעל לחוק ומעל וועדות חקירה
ושרים מיותרים נהנתנים של פשיזם עברייני
ושעבוד ליוקר מחיה ולבורות ולשירות שנים
והפקרה ועקדה וטרלול.
* מי שמדמיין דמוקרטיה ליברלית
שפועלת לפי חוק ואמת וטוהר מידות
ורציונליות ומקצועיות וטובת האזרחים
וחזון ציוני ומוסדות מתפקדים
ואיזונים ובלמים ושומרי סף בעלי יכולות אכיפה
ועם אקטיבי שדואג לעתיד ילדיו ושאינו כצאן,
עלול להיות שבוי בקונספציה, ממש עכשיו.

1. אהבתי את התיאור העצמי המלא בהומור עוקצני. 2. נראה שהמחבר בחר במקצוע הלא נכון. כשקראתי את המאמר הייתי בטוח שמדובר במשפטן חוקתי. אולי אם היה בוחר אחרת, היה לנו 11:1 ולא 11:0. הבדל גדו... המשך קריאה

1. אהבתי את התיאור העצמי המלא בהומור עוקצני.
2. נראה שהמחבר בחר במקצוע הלא נכון. כשקראתי את המאמר הייתי בטוח שמדובר במשפטן חוקתי. אולי אם היה בוחר אחרת, היה לנו 11:1 ולא 11:0. הבדל גדול.

בהחלט. עוד עלולים להקים מחלקה מיוחדת בשב"כ שתתנכל למתנחלים ביו"ש מסיבות פוליטיות. מנגנון בלתי נבחר שאמור לפסוק עפ"י החוק ינקוט בסיפוח זוחל של סמכויות המוסדות הנבחרים ויהפוך את עצמו למעי... המשך קריאה

בהחלט. עוד עלולים להקים מחלקה מיוחדת בשב"כ שתתנכל למתנחלים ביו"ש מסיבות פוליטיות. מנגנון בלתי נבחר שאמור לפסוק עפ"י החוק ינקוט בסיפוח זוחל של סמכויות המוסדות הנבחרים ויהפוך את עצמו למעין מחוקק על.

אבל אתם יודעים מה? לא שווה להמשיך בתאור הזה. כי אם המאמר שלעיל, כמו רבים אחרים כאן, משקף את רמת האקדמיה הישראלית – איך תשרוד הדמוקרטיה?

וסתם תרומה צנועה לעדכון האקמדיה (שיכול האותיות מכוון):
מי שסללו את הדרך לעליית המשטר הנאצי היו המפיה הבנקאית העולמית,
ה-City of London והוותיקן. היטלר היה בסה"כ סוכן שלהם.
ארצות הברית השיקה את "המלחמה בטרור" באמצעות פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, ולא בעקבותיהם.

לא הבנתי מה לא מובן פה. שילטון הימין מגובה במשיחיים, הטיפשים והחרדים מעוניין להנציח את המשך שלטונו באמצעות ניצול החוקים הדמוקרטיים. מה שנעשה בתחילה במחשכים וטיפין טיפין נעשה היום בריש ג... המשך קריאה

לא הבנתי מה לא מובן פה. שילטון הימין מגובה במשיחיים, הטיפשים והחרדים מעוניין להנציח את המשך שלטונו באמצעות ניצול החוקים הדמוקרטיים. מה שנעשה בתחילה במחשכים וטיפין טיפין נעשה היום בריש גלי מהמקפצה. הם רואים שאף אחד לא מצליח לעצור אותם והם חוגגים. חוגגים על הפרצות שהותירו אבותינו הליברל-דמוקרטים, שלא העזו אפילו לחלום שיבוא יום והאמסלמים ישלטו פה.

עוד 955 מילים ו-4 תגובות
סגירה