ארבעה ימים בלבד לאחר שספינת Yi Peng 3 הסינית – החשודה העיקרית באירוע חיתוך כבלי התקשורת האחרון בים הבלטי – עזבה את האזור, ספינה נוספת חתכה כבלים בים הבלטי.

המארגנים של שרשרת האירועים החשודים בחבלה בכבלים הופכים לנועזים יותר ויותר – והתוצאות עשויות להשפיע לא רק על תקשורת אלא גם על אספקת האנרגיה החיונית.

רוב ייצור האנרגיה של נורווגיה תלוי בתפקוד התקין של כבלי החשמל – ובאופן עקיף, כך גם יתר אירופה, שכן נורווגיה היא כיום ספקית הגז הטבעי הגדולה ביותר של האזור

במסגרת המעבר לאנרגיה ירוקה, נורווגיה החליטה שפלטפורמות הנפט והגז שלה יופעלו בחשמל מהיבשה במקום בטורבינות גז. משמעות הדבר היא שרוב ייצור האנרגיה של נורווגיה תלוי בתפקוד התקין של כבלי החשמל – ובאופן עקיף, כך גם יתר אירופה, שכן נורווגיה היא כיום ספקית הגז הטבעי הגדולה ביותר של האזור. עם כמה כבלים חתוכים בלבד, רוסיה – ואולי שוב בעזרת סין – עשויה לשבש את פעילותו של יבשת שלמה.

חגיגות השנה החדשה הביאו תזכורת מדאיגה למצב העגום של כדור הארץ: מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הכריז בהודעתו לשנה החדשה כי עשר השנים האחרונות היו החמות ביותר שתועדו אי פעם.

עבודות לפריסת כבל סיבים אופטיים תת-ימי בספרד, יוני 2017 (צילום: ANDER GILLENEA / AFP)

מובילה עולמית במעבר לאנרגיה ירוקה

הפחתת פליטת פחמן דו-חמצני בעולם היא צורך קריטי, ומעטות המדינות שפועלות בעניין זה באינטנסיביות כמו נורווגיה. בשנה שעברה, 24% מכלי הרכב הפרטיים שנרשמו במדינה היו רכבים חשמליים (EV), עלייה מ-5% בלבד בשנת 2017.

כיום נורווגיה מובילה את הדירוג העולמי באחוז רכבים חשמליים לכל 100,000 תושבים, ועשרת הרכבים הנמכרים ביותר במדינה במחצית הראשונה של 2022 היו רכבים חשמליים. בנוסף, 95% מהחשמל הנצרך בנורווגיה הוא מתחדש. לכן, זה רק הגיוני שנורווגיה תפנה כעת למגזר הנפט והגז שלה, שמספק לא רק את נורווגיה, אלא גם חלקים גדולים מאירופה.

בשנת 2022, נורווגיה הפכה לספקית הגז הטבעי הגדולה ביותר של האיחוד האירופי; ברבעון הראשון של 2023, 46% מייבוא הגז הטבעי בצנרת האיחוד האירופי הגיע מנורווגיה

נורווגיה הפכה לספקית העיקרית עבור מדינות מערביות רבות שמנסות להיגמל מאנרגיה רוסית. בשנת 2022, נורווגיה הפכה לספקית הגז הטבעי הגדולה ביותר של האיחוד האירופי; ברבעון הראשון של 2023, 46% מייבוא הגז הטבעי בצנרת של האיחוד האירופי הגיע מנורווגיה. ייצוא הנפט הגולמי שלה גם גדל מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022. נורווגיה היא גם ספקית הגז והנפט הגולמי הגדולה ביותר של בריטניה.

בהחלט בטוח יותר לייבא דלקים פוסיליים מנורווגיה מאשר ממדינות מסוימות אחרות, וזה כמעט בוודאות גם נקי יותר, שכן ענקית ההידרוקרבונים הסקנדינבית רצינית לגבי הפחתת הפגיעה הסביבתית של ייצור הנפט שלה.

אסדות נורווגיות להפקת נפט בים הצפוני מעל שדה הנפט יוהאן סוורדרופ, כ-140 ק"מ מערבית לעיר סטוונגר, נורווגיה, 3 בדצמבר 2019 (צילום: Tom LITTLE / AFP)

נורווגיה עושה זאת גם דרך קרן ההון הריבונית העצומה שלה – הגדולה בעולם – שמתמקדת רבות בהשקעות סביבתיות, חברתיות וממשלתיות, כולל הפחתת פליטות פחמן דו-חמצני. עם זאת, מגזר האנרגיה של המדינה אחראי לרבע מפליטות גזי החממה הלאומיות שלה, ורבות מפליטות אלה נובעות מטורבינות הגז שמפעילות את פלטפורמות הקידוח.

אם התוכניות הממשלתיות יצליחו, עד 2030, פליטות הפחמן הדו-חמצני משדות הנפט והגז הנורווגיים יצומצמו ב-50%. המדינה ניגשת למיזם זה באופן שיטתי: "תחנות הטענה" תעשייתיות נבנות לאורך החוף, ומשם כבלים תת-ימיים מעבירים חשמל לשדות ימיים. בסופו של דבר, הממשלה שואפת שכל הפלטפורמות הימיות יופעלו בחשמל מהיבשה במקום בטורבינות גז.

אם התוכניות הממשלתיות יצליחו, עד 2030, פליטות הפחמן הדו-חמצני משדות הנפט והגז הנורווגיים יצומצמו ב-50%. בסופו של דבר, הממשלה שואפת שכל הפלטפורמות הימיות יופעלו בחשמל מהיבשה במקום בטורבינות גז

כמה ארגוני סביבה לא התלהבו מהיוזמה, וטענו שהיא משמשת כ-greenwash למגזר הנפט והגז של המדינה. עם זאת, המעבר נמשך. חברת Equinor, ענקית האנרגיה בבעלות המדינה, כבר עברה באופן חלקי או מלא לשימוש בחשמל מהיבשה עבור ארבעה משדות הים הצפוני של נורווגיה.

החברה טוענת שכתוצאה מכך, פליטות הפחמן הדו-חמצני שנחסכו שוות ערך ל-2.5% מכלל פליטות גזי החממה של נורווגיה ב-2021. כל זה דורש סוללה של כבלים תת-ימיים חדשים שמחברים בין שדות הנפט והגז ובין היבשה. ולמען הסר ספק: ישנם גם כבלי חשמל, גם כבלי אינטרנט וגם כבלי טלפון. כבלים תת-ימיים אינם משמשים להעברת סחורות אחרות.

אסדות נורווגיות להפקת נפט בים הצפוני מעל שדה הנפט יוהאן סוורדרופ, כ-140 ק"מ מערבית לעיר סטוונגר, נורווגיה, 3 בדצמבר 2019 (צילום: Tom LITTLE / AFP)

החשש מ"מתג כיבוי רוסי"

בתחילה, חיבור מגזר האנרגיה של נורווגיה לחשמל נראה כמו רעיון מצוין ותרומה חשובה למאבק בשינויי האקלים. אבל כיום, כאשר גורמים לא ידועים מחבלים במתקנים תת-ימיים בקצב גובר, כבלים וצינורות תת-ימיים נמצאים לפתע בסיכון עצום. רוסיה הוכיחה בבירור שהיא מוכנה לתקוף תשתיות תת-ימיות בים הבלטי, ושאין לה בעיה להשאיר עקבות ברורות.

ספינת Newnew Polar Bear, שנרשמה בהונג קונג ונחשבת לחשודה העיקרית בחבלה בצינור אחד ובשני כבלים תת-ימיים במפרץ פינלנד באוקטובר 2023, הייתה קשורה קשר הדוק לרוסיה וגררה את עוגנה על פני המתקנים לאחר שעזבה את נמל קלינינגרד הבלטי של רוסיה. לאחר יציאתה המהירה מהים הבלטי, הפליגה ה-Newnew Polar Bear לעבר חופי הקוטב של רוסיה דרך הים הנורווגי.

לאחר מכן, אירע בנובמבר 2024 מקרה נוסף שכלל שני כבלים בים הבלטי וספינת סוחר נוספת בבעלות סינית, שיצאה זה עתה מנמל רוסי. ב-25 בדצמבר התרחש מקרה נוסף, הפעם עם מכלית צללים בשם Eagle S, שנרשמה באיי קוק והובילה נפט רוסי מסנט פטרסבורג למצרים, יחד עם שרשרת של כבלים שנפגעו בים הבלטי.

בתחילה, חיבור מגזר האנרגיה של נורווגיה לחשמל נראה כמו רעיון מצוין ותרומה חשובה למאבק בשינויי האקלים. אבל כשגורמים לא ידועים מחבלים במתקנים בקצב גובר, כבלים תת-ימיים נמצאים לפתע בסיכון עצום

סירות דיג רוסיות, ספינות סוחר וספינות מחקר המצוידות ביכולות מעקב חריגות נמצאו לאחרונה משוטטות בסמוך למתקנים צבאיים לאורך החוף הנורווגי.
"פעילות המודיעין מתבצעת בנוסף לפעילות המסחרית הרגילה", אמר ראש שירות המודיעין הנורווגי נילס אנדראס סטנסונס לרשת NRK באפריל 2023.

נראה שהקרמלין אינו מוטרד מכך שמעורבותו תהפוך לידועה. למעשה, ככל שהוא גורם יותר דאגה לשכנותיו, כך הוא משיג יותר רווח במאמץ מועט. לפי אמנת האו"ם בדבר חוק הים, לכל כלי שיט יש זכות לשוט היכן שירצה, כל עוד אינו גורם נזק למדינת החוף. אך במקרה של חבלה בכבלים, הנזק יתברר רק לאחר שכלי השיט ימשיך בדרכו.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקרמלין, 26 באוקטובר 2023 (צילום: Sergei Guneyev, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

כפי שתועד בדוח האחרון של המועצה האטלנטית על "צי הצללים" – האוסף הגלובלי של ספינות עם בעלות, ניהול וביטוח לא ברורים, שנוהגות להסוות את תנועותיהן – נרשמה בשנים האחרונות עלייה משמעותית במספר ספינות הצללים המשייטות לאורך חופי נורווגיה. כמו ה-Eagle S, מכלית הצללים שהפכה לחשודה העיקרית באירוע חיתוך הכבלים בדצמבר, גם ספינות אלה עשויות לשמש ככלי לחיתוך כבלים.

למעשה, בהנחיית רוסיה, כל כלי שיט השט לאורך חופי נורווגיה יכול באופן פוטנציאלי לגרור את עוגנו על פני כמה כבלי חשמל – דבר הדומה למתג כיבוי רוסי עבור חלק גדול מייצור האנרגיה של אירופה. כפי שאירע בעבר, רוסיה יכולה לטעון שאין לה כל ידיעה על המקרה. וכמו בעבר, יהיה קשה להוכיח שצוות הספינה התכוון לגרום לנזק.

כל כלי שיט השט לאורך חופי נורווגיה יכול לגרור את עוגנו על פני כמה כבלי חשמל. כפי שאירע בעבר, רוסיה יכולה לטעון שאין לה כל ידיעה על המקרה, ויהיה קשה להוכיח שצוות הספינה התכוון לגרום לנזק

למזלה של נורווגיה, טורבינות הגז הקיימות בשדות הנפט והגז משמשות גיבוי יקר ערך. אך המדינה, שמיקומה הגאוגרפי מספק תנאים מצוינים להקמת חוות רוח ימיות, שואפת להפוך למובילה בתחום אנרגיית הרוח וכבר מארחת את חוות הרוח הצפה הגדולה בעולם.

מתקנים כאלה יזדקקו אף הם למקור גיבוי. יהיה זה אירוני אם אנרגיית רוח נקייה תיאלץ להסתמך על גז מזהם – אך זה עדיף על פני האפשרות שכלי שיט עוינים ינתקו את אספקת החשמל מאנרגיית הרוח לחלוטין.

אליזבת בראו היא כותבת טור ב-Foreign Policy ועמיתה בכירה במועצה האטלנטית.